משתמש:Bisharaelias/טיוטה

שבר מאמץ

ספורטאי מקבל מכה במפרק כף היד שלו ומטפל בו לפני שיחמיר ויתפתח לשבר מאמץ

שבר מאמץ אחד מהשברים הלא שלמים בעצמות. הגורם לכך הוא מאמץ לא אופייני או מאמץ שחוזר על עצמו כמו כן משקל כבד מתמשך על הברכיים או השוק.זה בעצם ההפך ממה שקורה בשברים מסוגים אחרים, הגורם לשברים אלה פגיעה חד פעמית וקשה במיוחד. המראה של השבר הוא קו כספי או סדק ממש קטן, לשם כך נהוג לקרוא לו גם בשם " שבר בצורת קו שיער", מתורגם מאנגלית "hairline fracture".שברים אלה מתרחשים בעיקר בעצמות שנושאות משקלים כבדים כמו עצם הטיביה - tibia, עצם השוק -, עצם מיטה טרסל - עצמות הרגל - והאחרונה שבה פחות שכיחים שברים אלה: עצם פיומר, שכיחה במיוחד במשחקי ספורט ורוב המקרים מתייחסים לאתלטיים.

הופעה

לרוב שברי מאמץ יש מעט סימפטומים. כך ששבר מאמץ יופיע כאזור שלם של כאב ורכות בעת הרמת משקלים. בדרך כלל בריצות, שבר מאמץ יגרום לכאב חזק בהתחלה ולכאב בינוני במהלך הריצה ושוב פעם לכאב חזק בסיום ואחרי הפעולה הספורטיבית. אחרי הריצה יש כאב בכל האזור מהברכיים ועד לקרסול אבל מרוכז באזור אחד. הרבה פעמים התקדרות או חבלה תיראה באזור שמה.

אבחון

הדרך הכי טובה לאבחן שבר מאמץ ע"י ראיון ובדיקה אצל הרופא. שיטות פולשניות לא בהכרח עוזרות באבחון: כך שרנטגן לא תראה שום הוכחה לשבר מאמץ, גם כן סי.טי, M.R.I או מיפוי תלת מימדי לעצמות שיהיה יעיל ואפקטיבי במקרים גרעניים בעיקר.

טיפול

הטיפול בשבר מאמץ שנגרם בעקבות משקל יתר על העצמות יימשך לזמן מה או ייעצר ככל שיתר המשקל ממשיך על אותו איבר. כמעט רוה האנשים לא מודעים לעובדה שיש להם "hairline fracture" עד שהם פוגעים בעצמם שוב ואז יש להם עצם שבורה. במידה ותישאר ללא כל טיפול, יש מצב שהעצם תהפוך לדלקת שתגרום לסיבוכים רפואיים חמורים

לנוח זה האופציה היחידה להחלמה מלאה משבר מאמץ. תקופת ההחלמה משתנה מבנאדם לבנאדם והיא תלויה בכמה גורמים כמו: האזור, חומרת השבר, איך מגיב הגוף בזמן ההחלמה ןכמובן התזונה האינדוידואלית של אותו בנאדם. במקרים כאלה נהוג להשתמש בנעליים אורתופדיים ו קאסט של מכשעירים שיותאמו לצורך המטופל, בנוסף סביר מאוד לקחת מנוחה שלמה לתקופה של 4 - 8 שבועות, למרות שתקופה של 12 - 16 שבועות שכיחה כשמדובר על שברי מאמץ יותר חמורים. לאט לאט אפשר לחזור לשגרה ולבצע כל מיני פעיליות לאחר התקופה שמצויימת לעיל כל עוד שהן לא גורמות לכאב.

למרות ההרגשה שהכל החלים וכבר אין כאב במהלך ביצוע עבודות של חיי יום-יום, מהלך של התגרמות העצם יימשך להרבה חודשים אחרי תקופת ההחלמה, לכן עדיין קיים סיכון בלתי זניח שהעצם תישבר שוב. פעילויות כמו ריצה או ספורט שמוסיף למאמץ על העצם כדאי לחזור לביצובן בהדרגתיות.כלל אצבע חשוב מאוד: לא להגדיל את נפח האימון יותר מ10% משבוע לשבוע.

תוכנית שיקום תכלול בדרך כלל עבודה על חיזוק השרירים, ע"ת לפזר המאמצים שמועברים לעצמות. סד, תחבושת גבס, נעליים מפלסטיק חזק או תחבושת עם שקי אויר יועילו מאוד בהפחתת המאמץ של השבר.תחבושת אויר עשויה מתאי אויק שמתנפחים ובכך מפעילים לחץ קל על העצם שמזרז מהלך ההחלמה ע"י הגברת זרך הדם שמגיע לאזור העצם. בנוסף תחבושת זו מסייעת בהפחתת הלחץ שמופעל על העצם. במידה ושברי המאמץ של הרגל או השוק די חמורים, קביים יעזרו בהסרת הלחץ על העצם, לפעמים אפילויש צורך בניתוח להחלמה יותר טובה. פרצדורות כאלה עשויות להשתמש במחטים לצורץ דקירת איזור השבר ואילו השיקום יקח עד לחצי שנה .

גורמים

עצמות נמצאות תמיד במצב התגרמות ומנסות כל הזמן לתקן עצמן, במיוחד במהלך פעולה ספורטיבית ששמה יש מאמץ יוצא דופן שמופעל על העצם. עם הזמן מאמץ מתמשך ידרום למצות היכולת של העצם להתגרם, בשלב זהאזור מוחלש - שבר מאמץ- יופיע על העצם. חשוב לציין שהשבר לא מופיע בין יום ולילה, אלא מטראומות שחוזרות על עצמן, אשר כל אחת מהן בנפרד לא מספיק חזקה לגרום לשבר פתאומי, אבל כשמתווספות ביחד הן מסוגלות לשבש עבודת האוסטיטלאסט שאחרחאית על התדרמות העצם.

סיבה נוספת: אנשים שמבלים רוב זמנם בישיבה וביום אחד החליטו לבצע אימון שהעצם שלהם לא רגילה אליו. גם כן בכיתות אולמפיאדה, אתלטיים שמבצעים כמויות אדירות של תרגולים, אצנים הן מצקועניים והן חובבנים שרצים באופן קבוע הרבה ק"מ פר שבוע או חיילים שצועדים להרבה מרחקים כולם חשופים לשברי מאמץ מתיחות/ עייפות בשרירים אחד מהדורמים העיקריים בשברי מאמץ. למשל אצל האצן כל צעד מפעיל הרבה לחצים על מגוון אזורים בשוק(leg).כל שוק(shock),האצה והעברת אנרגיה, אמור להיספג ע"י העצם והשרירים. כעבור הזמן, השרירים, שנמצאים בדרך כלל בשוק, "מתעייפים" ראשון לאחר ריצה ארוכה ואז מאבדים את היכולת לספוג יותר. כתוצאה מכך העצמות ירגישו עוד מאמץ שמופעל עליהן, דבר שמגביר הסיכון לשבר מאמץ

שכיחות

ד"ר ג'ונאת'ן ריסר מצהיר שבארצות הברית שכיחות שברי מאמץ בקרב אתלטיים וחיילים נעה בין 5% ל 30%, שזו בעצם תלויה באותה פעולת ספורט שבוצעה וגורמי סיכון אחרים. שברי מאמץ פחות נפוצים אצל האפרו-אמריקן השחורים מאצל קווקזים/ לבנים בגלל צפיפות העצמות אצלם. נשים ואנשים פעילים נחשבים לקבוצת סיכון. אצל מבוגרים שכיחות השברים האלה הולכת ןגדלה בעקבות ירידות צפיפות העצמות שקשורה לגיל מתקדם. זה לא אומר שילדים חסינים מפני שברי מאמץ, הרי העצמות שלהן טרם סיימו ההתגרמות שלהן ולכן עוד לא הגיעו לשיא צפיפותן ועוצמתן. הפרעות באוסטיאופורוזיס ובתזונה עלולים להחליש במידה ניכרת את העצמות

מניעת שברי מאמץ

אחת השיטות להימנע משבר מאמץ זה להוסיף מאמץ על העצמות. למרות שזה נשמע אינטואיטיבי סותר את עצמו, מאמץ בינוני שמופעל בצורה מבוקרת על העצמות יחזק אותן ויהפוך אותן לפחות רגישות לשברי מאמץ. דרך טובה ליישם את זה, לחקות האצן שמוסיף כל שבוע לכל היותר 10%, מה שנותן לעצמות להסתגל ללחץ שהתווסף, באופן זה העצם מסוגלת לעמוד בפני מאמצים עתידיים גבוהים.

פעילויות גופניות לחיזוק מסייעות בבניית עוצמת השריר ברגליים. חיזוק שרירים אלה ימנע מהתעייפות מהרה מאוד, מה שמאפשר לספיגת (השוק - shock)והאנרגיה לפרק זמן ארוך. העצמות שהכי חשוב לחזק נמצאות ברגל התחתונה שהן שרירי השוקה ושרירי הרגל האחורית. אצנים סובלים בעיקר מפציעות נשנות וחוזרות על עצמן. תחת פציעות אלה נמנות : שברי מאמץ, תגובות למאמצים שהופעלו עליהם מתבטאת ב: דלקת הגידים, תסמונת ITBוהחמרה במצב של פרי-דלקת המפרקים. שברי מאמץ שלא אובחנו ולא טיפלו כראוי עלולים להתפתח ולגרום לשבר מלא

על סמך מגוון של פאקטורים( כמו משקל, השטח שתרחשת מעליו הריצה ועמידות הנעליים)מומלץ ואף רצוי שהאצנים ישנו את הנעליים שלהם לאחר כל 300 - 700 מיל בכדי לאפשר ריפוד הולם לסוליה. לשנות המשטח שרצים עליו נחשב לשיטה מונעת היווצרות שברי מאמץ. בכל זאת יש אלה שמפקפקים ביעילות ריפוד הנעליים ואף אומרים שמגבילה פעולת הספיגה הטבעית של הגוף ומגבירה פציעות הריצה.

כמו כן ובגלל שמופעל לחץ על העצמות במהלך פעוליות גופניות,עדיף לקבל מנה עשירה בויטמין די וסידן, כל בנאדם ןצריכת הגוף שלו. חשוב מאוד גם כן להקפיד על תזונה נכונה כי משחקת תפקיד מאוד חשוב בהתפתחות העצמות. יש אנשים שנמצאים בסכנה להיות חולי אוסטיאופורוזיס ויש מצב לעלות על המחלה הזו דרך מכשירי מיפוי שמבצעים אבחון, אבל בסופו של דבר הכל תלוי במדינה אם היא מספקת מכשירים כאלה או לא

מחקר מאונ' "קרייטון" מראה שלקיחת מנות עשירות בסידן או ויטמין די, אפילו לפרק זמן קצר, יכולה לצמצם מספר מקרי שברי מאמץ בקרב החיילות. תוצאות המחקר התפרסמו לראשונה ב11. פברואר,2007 בכנס השנתי ה53 למחקרים אורתופדיים במרכז סאן דייגו.

ראו גם

• שברי הליכה
• חלק מהמידע שנמצא ברשותכם מתורגם מהויקיפדיה האנגלית: לקריאה נוספת לחצו כאן

קישורים חיצוניים

שברי מאמץ ושין ספלינט: איך לאבחן