משתמש:Bravo123/ג'ון וויטוביץ'

ג'ון וויטוביץ'

ג'ון סטנלי וויטוביץ' (באנגלית: John Stanley Wojtowicz;‏ 9 במרץ 1945 - 2 בינואר 2006) היה פושע אמריקאי שניסה לשדוד בנק בניו יורק. הסרט "אחר צהריים של פורענות" מבוסס על ניסיון שוד הבנק הכושל שלו ושל שותפיו.

רקע

וויטוביץ', בן לאב ממוצא פולני ולאם ממוצא אמריקאי-איטלקי, נישא לכרמן ביפולקו בשנת 1967. לזוג נולדו שני ילדים, והם נפרדו בשנת 1969. וויטוביץ' פגש את ארנסט ארון, האדם שעבורו ניסה לשדוד את הבנק כדי לממן לו ניתוח לשינוי מין, בשנת 1971 בפסטיבל סן ג'נארו. השנים נישאו בטקס חתונה ציבורי עוד באותה השנה. ארנסט ביצע את הניתוח הודות לכספי תמלוגים שוויטוביץ' קיבל על הסרט המבוסס על השוד, ושינה את שמו לאליזבת' דבי עדן.

שוד הבנק

ב-22 באוגוסט 1972, וויטוביץ', יחד עם שותפיו סלבטורה נטורלה ורוברט ווסטנברג, ניסו לשדוד סניף של בנק צ'ייס מנהטן בברוקלין. כספי השוד נועדו לממן ניתוח לשינוי מין לבן זוגו של וויטוביץ', ארנסט. וויטוביץ' ונטורלה החזיקו שבעה עובדים של הסניף כבני ערובה במשך 14 שעות. ווסטנברג נסוג מביצוע השוד, לאחר שראה ניידת משטרה בדרכו לסניף. וויטוביץ', שהיה בעברו טלר בבנק, ידע על הנהלים לגבי שוד. עם זאת, הוא תכנן את השוד בהתבסס על סצנות מהסרט "הסנדק", בו צפה שעות ספורות לפני ביצוע השוד. השודדים התפרסמו בתקשורת עקב ניסיון השוד. וויטוביץ' נעצר, אך נטורלה נהרג על ידי אנשי ה-FBI ברגעים האחרונים של השוד.

ארתור בל, עיתונאי חוקר שהכיר את וויטוביץ' והיה מעורב בניסונות המשא והמתן בין המשטרה לשודדים, טען שהשוד לא נועד כדי לממן את הניתוח לשינוי מין עבור ארנסט, אלא היה שוד שתוכנן היטב על ידי המאפיה ושהשתבש קשות.

בית המשפט דן את וויטוביץ' ב-23 באפריל 1973 לעשרים שנות מאסר, מהם ריצה בפועל רק חמש שנים. הוא נעצר בשנית בשנת 1986 לאחר שהפר את תנאי השחרור שלו. וויטוביץ' הרוויח 7,500 דולר ממכירת הזכויות לסרט שהתבסס על השוד ועל חייו וכן אחוז תמלוגים מהכנסות הסרט. חלק מהכספים שימשו למימון ניתוח לשינוי מין לארנסט.

וויטוביץ' שוחרר מהכלא ב-10 באפריל 1978. אליזבת' דבי עדן (שמו של ארנסט לאחר הניתוח) נפטרה ממחלת האיידס ומסיבוכים הקשורים לדלקת ריאות ברוצ'סטר ב-29 בספטמבר 1987.

אחר צהריים של פורענות

ערך מורחב – אחר צהריים של פורענות

הסרט "אחר צהריים של פורענות" מבוסס על ניסיון השוד של וויטוביץ'. הסרט יצא לאקרנים בשנת 1975, ובו אל פאצ'ינו גילם את וויטוביץ' (בסרט נקרא "סאני וורציק") וג'ון קאזאלה (שהופיע בסרט "הסנדק" עם פאצ'ינו) גילם את נטורלה. את דמותו של ארנסט, שכונה בסרט "ליאון", גילם כריס סרנדון.

עוד בשנת 1975, וויטוביץ' כתב מכתב למערכת העיתון ניו יורק טיימס ובו הביע את דאגתו שמא הצופים בסרט יחשבו שהוא נאמן לאמת. הוא כתב שהסרט דומה רק בכ-30 אחוזים למציאות של השוד ושל חייו. הוא התנגד בעיקר לאופן שבו הוצגה בסרט אשתו, כרמן ביפוקלו, בתור אישה בעלת עודף משקל ולא מושכת שהתנהגותה גרמה לו לפתח רומן עם אליזבת' עדן. במציאות, הוא התגרש מאשתו שנתיים לפני שהכיר את אליזבת' (ארנסט). בנוסף, הוא ציין שלתוך הסרט הוכנסו עובדות פיקטיביות, דוגמת כך שהיה בנתק עם אמו ושהמשטרה סירבה לתת לו לדבר עם אשתו. יתרה מכך, לפי הסרט, וויטובויץ' הוא שהוביל את שותפו נטורלה למותו. למרות שהוא התנגד לטענה זו והכחישה מכל תוקף, מספר אסירים בכלא ניסו לפגוע בו, כנקמה, לאחר שצפו בסרט. הוא שיבח את פאצ'ינו ואת סרנדון על משחקם, וכן טען שאפיון דמותו שלו ושל ארנסט היה מדיוק. תסריטאי הסרט, פרנק פיירסון, סיפר שהוא ניסה להיפגש עם וויטוביץ' מספר פעמים בכלא על מנת לראיין אותו ולכתוב תסריט שיהיה קרוב ככל האפשר לאמת, אך וויטוביץ' סירב לשוחח עמו בטענה שהסכום שקיבל על זכויות הסרט היה נמוך מדי.

מותו

בשנת 2001, הניו יורק טיימס דיווח שוויטוביץ' גר בברוקלין ומתפרנס מקצבת סעד. ג'ון וויטוביץ' נפטר מסרטן ב-2 בינואר 2006 בבית אמו, בן 60 במותו.

קטגוריה:אנשי הכוחות המזוינים של ארצות הברית במלחמת וייטנאם קטגוריה:מורשעים בעבירות רכוש בארצות הברית קטגוריה:להט"בים אמריקאים