פולנים

פולנים
Polacy

קולאז' אישים פולנים ומפולין
אוכלוסייה
בערך 60 מיליון
ריכוזי אוכלוסייה עיקריים
38,420,000 (כולל יהודים) 10,600,000 (כולל יהודים) 3,000,000 2,500,000 1,010,705 (כולל יהודים) 1,000,000 (כולל יהודים) 900,000 630,000 500,000 273,000 216,056 212,800 – ממזרח לווילנה 144,130 122,585 120,000 109,018 75,323 70,600 70,606 69,898 60,000 51,968 44,783 – בחבל לטגלה 37,876 34,057 30,000 16,748 14,500 14,145 10,540 9,000 7,000 – מעל 1,200,000 יהודים יוצאי פולין ואלפי פולנים
שפות
פולנית, סורבית, קשובית, שלזית בגולה: אנגלית, גרמנית,פורטוגזית, צרפתית, רוסית, בלארוסית
דת
נצרות רומית-קתולית נצרות אורתודוקסית, נצרות פרוטסטניטית. בפולין קיימות גם קהילות של יהודים, מוסלמים (ממוצא טטרי) ודתות אחרות
קבוצות אתניות קשורות
עמים סלאביים סורבים,קאשובים, צ'כים, סלובקים וסלאבים אחרים

פולנים (בפולנית: Polacy – שם ברבים: פולאצי, ביחיד זכר: Polak, ביחיד נקבה: Polka) הם עם וקבוצה אתנית סלאבית מערבית (לפי שפתה) שמולדתה היא פולין. מספר בני העם הפולני בפולין הוא 37,310,000 מתוך אוכלוסייה של 38,538,000 תושבי המדינה (לפי המפקד ב-2011). המושג מתייחס גם לכל אזרחי פולין, ללא הבדל מוצא אתני, כפי שנקבע בפתיח לחוקת רפובליקת פולין. המוצא האתני נחשב לעניין פרטי של כל אזרח. בשנת 2002 מנה מפקד האוכלוסין בקרב תושבי פולין כ-253,300 בני "מיעוטים לאומיים" ו"אתניים". עם "המיעוטים הלאומיים" נמנים 147,094 גרמנים, 47,640 בלארוסים, 27,172 אוקראינים, 12,731 צוענים (בני רומה), וכן ליטאים, רוסים, סלובקים, יהודים, צ'כים וארמנים. הממשלה הפולנית מכירה רשמית כ"מיעוטים אתניים" בצוענים, למקה טטרים, והקראים.

בגבולותיה הנוכחיים של פולין כלולים כמה אזורים היסטוריים המאוכלסים כעת בפולנים: ויילקופולסקה (פולין גדול), מאלופולסקה (פולין קטן), מזוביה (בפולנית: מזובשה), שלזיה (בפולנית: שלונסק), פומרניה (בפולנית: פומוז'ה), קויאוויה (בפולנית: קויאבי), וארמייה, מזוריה ופודלסיה (בפולנית: פודלאשה).

לעם הפולני פזורה גדולה באירופה. חלקה מתגוררת באזורים שהשתייכו בעבר למדינה הפולנית בשלביה ההיסטוריים – באזורים שכנים בבלארוס, בליטא, באוקראינה, ברוסיה, ובצ'כיה, וחלקה הם מהגרים שהתיישבו בארצות השונות – כולל הארצות הנזכרות לעיל, גרמניה, אוסטריה, צרפת, בלגיה, בריטניה, לטביה, רומניה, אמריקה הצפונית, אמריקה הלטינית ואוסטרליה.

בשנת 1960 כללה העיר שיקגו, באילינוי שבארצות הברית, את הקיבוץ הגדול ביותר של פולנים אחרי ורשה. בשנת 2012 נראה שניו יורק תפסה את המקום השני אחרי ורשה, עם 55,581 מהגרים מפולין, ו-163,269 אמריקאים ממוצא פולני. בשיקגו נספרו 45,959 מהגרים פולנים ו-126,346 אמריקאים ממוצא פולני. בימינו הריכוז העירוני הגדול ביותר של פולנים נמצא במטרופולין השלזי שבמרכזו העיר קטוביץ, עם 7 מיליון תושבים. פסטיבלים פולנים מתקיימים בערים בחו"ל בעלי ריכוז של תושבים פולנים כגון מילווקי, ויסקונסין, שיקגו, אילינוי ומלבורן באוסטרליה.

בסביבות שנת אלף שבט הפולאנים המערביים מוויילקופולסקה, שחי באזורים סביב גייץ', גנייזנו ופוזנאן הצליח לאחד סביבו שבטים לכיים נוספים תחת משפחת פיאסט ועל ידי כך הקימו את המדינה הפולנית הראשונה.

הפולנים כקבוצה אתנית מדברים את השפה הפולנית מקרב שפות ה"לכיות" המערב סלאביות. רובם משתייכים לדת הנוצרית הרומית-קתולית (95% מאזרחי פולין), ומיעוט מתוכם הם נוצרים פרוטסטנטים ונוצרים אורתודוקסים. בנוסף חיים בפולין יהודים, כעת בני מיעוט קטן ושהיוו לפני השואה מיעוט גדול, והטטרים-ליפקה שהם מוסלמים סונים. בפתיח חוקת פולין מצוינת אסירות התודה של הפולנים להישגי אבותיהם, ולמורשת הנוצרית שלהם. לפולין יש הסכם מיוחד המסדר את היחסים בין המדינה לכס הקדוש ברומא העומד בראשות הכנסייה הרומית-קתולית העולמית.

השם (אתנונים)

• פולנים – קוראים לעצמם Polacy (פולאצי), ביחיד זכר – פולאק Polak, ביחיד נקבה – פולקה Polka.

השם פולין – בפולנית "פולסקה" (Polska) – ושם העם הפולני הוא אנדונים הבא משורש הודו-אירופי עממי "פּולה", או "פּלה" שמובנו – שדה פתוח. משם המילה הפולנית והרוסית פולה (поле) המתקשרת למלים כמו planum (מישור) בלטינית, plaine (משור כצורת נוף בצרפתית, המילים field (שדה) ו-floor (רצפה, קומה) באנגלית, (פולה) ברוסית, Falen המופיעה בשם אזור הגרמני וסטפאליה (Westfalen). משמעות זו של השם מוזכרת גם על ידי הכרוניקן ז'רווה (גרוואסיוס) דה טילבורי שכתב בספרו De Otia imperialia ("פנאי לקיסר") בשנת 1211: "Inter Alpes Huniae et Oceanum est Polonia, sic dicta in eorum idiomate quasi Campania" ("בין האלפים ההוניים (כלומר הרי הקרפטים – הערתנו) לאוקיינוס (כלומר הים הבלטי – הערתנו) נמצאת פולין, כלומר "השדה" בלשונם"). אטימולוגיה זו מקובלת גם על ההיסטוריון והכרוניקון יאן דלוגוש מן המאה ה-17 הטוען "Polanye, id est campestres" (פולנים זה אנשי השדה). גם מרצין קרמר טען כי שם הארץ והעם מתייחסים לשדה, ציד או לוחמה בשדה פתוח.

השם "פולני" או "פּולאני" שימש בהתחלה שבט מערב סלבי. שבט זה כינה "פולסקה" את האזור שבשליטתו באגן נהר וארטה. במאה ה-10 שבט הפולאנים המערביים הצליח להכניע ולאחד את שבטי הסלאבים שבין נהרות אודר והבוג המערבי במדינה פאודלית אחת ובתחילת המאה ה-11 השם "פולסקה" התפשט לאזור רחב יותר. חבל הארץ שהיה מוצאם של הפולאנים המערביים נודע כ"פולין ישן" – סטארופולסקה, אחר כך כ"פולין גדול" – ויילקופולסקה. לעומת זאת השטחים שנכבשו לקראת סוף המאה ה-10, מולדת שבטי הויסלאנים והלנדיאנים, נודעו כ"פולין קטן" או מאלופולסקה.

אקסונימים

• השם "לֶכים" או "ליאכים" (ברוסית:ляхи) היה אקסונים מזרח-סלאבי בשימוש בימי הביניים בנוגע לעם הפולני. הבלארוסים מכנים את הפולנים "לאכי". כך קראו לפולנים במאות 16–17 הטטרים מקרים, הטורקים העות'מאנים והקוזקים מזפורוז'יה. בהתאמה פולין נקראה בפי הטורקים, הטטרים ופרסים "לאכיסטן" או בהתאמה "לאהסטן"(لهستان).

בעבר הרומנים השתמשו במילה "ליאך" ביחיד – וברבים – "לֶש leși. הארמנים קוראים לפולנים עד היום "לֶהּ", בריבוי – לֶהָאפָּאר լեհապար. בליטאית הם נקראים "לנקאי" בהונגרית הפולנים נקראים עד היום "לנגייל" (lengyel), ברבים – לנגיילק. המילה "ליאך" קיבלה במאות ה-18–19 בפי הרוסים והאוקראינים קונוטציה שלילית והיא הוחלפה ב"פוליאק". מקור השם "לך" ו"ליאך" מיוחס לשם האב האגדי של הפולנים – הנסיך לך ונקשר גם לשם קדום של פולין – לכיה.

היסטוריה

אזור ההתיישבות המקורי של פולנים נמצא בערך באזור הנהר ורטה (יובל של אלבה) והיובל שלה נוטץ', שבה נמצאות הערים פוזנן וגנייזנו של ימינו. בתחילת ימי הביניים התאחדו בני השבט ה"פולאנים" המערב סלאבי שחיו שם עם שבט הוויסלאנים, שמרכזו באזור הערים ורשה וקרקוב של ימינו. בסמוך לשבטים אלה חיו גם שבטים מערב סלאביים נוספים: הגוראלים, השלזים, המזובים, הקרקובים ואחרים.

עם הקמת הממלכה המאוחדת הפולנית-ליטאית (1569–1795) שקמה בהנהגת שושלת יגיילו (1386–1572), התיישבו פולנים רבים בשטחים הנמצאים כיום בדרום ליטא, במחצית המערבית של בלארוס, בשליש המערבי של אוקראינה, וכן בצפון מוראביה וצפון סלובקיה.

בעקבות חלוקותיה בין המעצמות השכנות בסוף המאה ה-18 (1772, 1793, 1795) חדלה פולין להתקיים כמדינה, ובני העם הפולני והקהילות האתניות שחיו בקרבתם הפכו בעל כרחם לנתינים של האימפריה הרוסית, ממלכת פרוסיה ובעקבותיה האימפריה הגרמנית, והאימפריה ההבסבורגית על גלגוליה - האימפריה האוסטרית והאימפריה האוסטרו-הונגרית. במאה ה-19 תהליך התיעוש בגרמניה ובאוסטריה הביא להגירת פולנים אל חבל הרוהר ולמרכזיה העירוניים של אוסטרו-הונגריה.

ב-1918 בעקבות מלחמת העולם הראשונה הוקמה מחדש פולין העצמאית. היא שוב נמחקה כמדינה חלוקתה בין גרמניה הנאצית לברית המועצות בשנת 1939. בעקבות כך קמה ממשלה פולנית בגולה בלונדון ובהמשך גם ממשלה מתחרה קומוניסטית מיוזמת ברית המועצות. בעת הכיבוש הנאצי בוצעו גרושים המוניים של פולנים לטובת מתיישבים גרמנים. הנאצים ביצעו רצח עם נגד מיליוני היהודים בפולין וכן נגד המיעוט הצועני. נרצחו גם מספר מיליונים של פולנים. גרמניה הנאצית וברית המועצות ביקשו לדכא ולחסל חלק גדול מן האליטה הפולנית. בתום מלחמת העולם השנייה נכפו על אזור פולין וסביבתה נדידות אוכלוסין גדולות: פולין הוקמה מחדש יותר מערבה, והפולנים מן האזור ממזרח לקו קרזון במערב בלארוס ומערב אוקראינה ודרום ליטא גורשו מברית המועצות אל המדינה הפולנית המחודשת. חלקם יושבו בשטחים נרחבים שסופחו לפולין על חשבון גרמניה – פומרניה האחורית, פרוסיה המזרחית עם ורמיה-מזוריה פומרליה עם דנציג, ברנדנבורג המזרחית ושלזיה התחתונה שהתרוקנו מגרמנים אחרי שאלה גורשו בהמוניהם בשנים 1945–1950 מערבה לשטחים שנותרו חלק מגרמניה. הענפים העיקריים של הפולנים בימינו הם מעל לכל בני פולין גדול, בני פולין קטן, הקויאבים והמזוביים. לאלו יש להוסיף את הגוראלים, המזורים, השלזיים וכן חי בקרבם העם הקאשובי, שאינו נחשב לפולני. הקבוצה האתנית הסלאבית הנקראת הסורבית מחבל לוז'יצה (לוזאציה), גם כן לא פולנית, ושהייתה מזוהה עם הגרמנים, גורשה או יושבה מחדש אחרי שנת 1945 מזרחה מן הקו אודר-נייסה למה שנקרא לימים גרמניה המזרחית (1949–1991).

נתונים דמוגרפיים

העם הפולני הוא הקבוצה הלאומית השישית בגודלה באיחוד האירופי. הנתונים תלויים במקורות השונים, אולם לפי המספרים הזמינים כ-60 מיליון אנשים בעולם מקורם בפולין. כ-21 מיליון מתוכם חיים מחוץ לגבולות פולין, אך רבים מהם אינם ממוצא אתני פולני. בפולין עצמה חיים בערך 38,000,000 פולנים.

קיימים מיעוטים פולנים במדינות הסובבות את פולין, כמו גרמניה, צ'כיה, הונגריה, סלובקיה, צפון ומזרח ליטא, מערב אוקראינה ומערב בלארוס. מיעוטים פולנים קטנים חיים בארצות אחרות במזרח אירופה כמו רפובליקת מולדובה ורומניה. בפדרציה הרוסית חי מיעוט פולני הכולל ילידים פולנים אך גם צאצאים של פולנים שגורשו על ידי השלטונות הסובייטים בימי מלחמת העולם השנייה ואחריה. מעריכים שבשטחי ברית המועצות לשעבר חיים כ-3 מיליון פולנים.

התפוצה הפולנית בעולם

בפולין משתמשים במונח "תפוצה פולנית" או "דיאספורה פולנית" במובן של אנשים ממוצא פולני החיים מחוץ לשטחים שהיו משתייכים פולין לדורותיה. מספרם המשוער רשמית הוא בין 10–20 מיליון. תפוצה פולנית חשובה קיימת בארצות הברית (הפולנים האמריקאים), בברזיל (הפולנים הברזילאים) ובקנדה (הפולנים הקנדים). לצרפת יש יחסים היסטוריים עם פולין ובתוכה חי מספר יחסית גדול של אנשים בעלי שורשים פולנים. הפולנים הראשונים הגיעו לצרפת במאה ה-18.

צרפת

בתחילת המאה ה-20, במחצית הראשונה של המאה ה-2, במעיקר בימי מלחמות העולם התיישבו בצרפת כמיליון פולנים, ביניהם מהגרים פולנים שנמלטו מפני הכיבוש הנאצי או השלטון הסובייטי והקומוניסטי.

ארצות הברית

בארצות הברית מספר משמעותי של מהגרים פולנים התיישב בשיקגו, אוהיו, דטרויט, ניו ג'רזי, ניו יורק, אורלנדו (פלורידה), באפלו, ניו יורק וניו אינגלנד. העיר בעלת הריכוז הגדול ביותר של פולנים אמריקאים בניו אינגלנד היא ניו בריטן, קונטיקט.

קנדה

רוב הפולנים בקנדה הגיעו לשם אחרי מלחמת העולם בשנייה. מספר המהגרים מפולין עלה במיוחד בין השנים 1945–1970 ושוב אחרי נפילת המשטר הקומוניסטי ב-1989.

ברזיל

בברזיל מרבית המהגרים הפולנים התיישבו במדינת פאראנה. מספרים קטנים יותר אך משמעותיים התיישבו במדינות ריו גראנדה דו סול, אספיריטו סנטו וסן פאולו. העיר קוריטיבה היא העיר ה"פולנית" השנייה בתפוצה הפולנית אחרי שיקגו. באזור שלה עדיין ניתן מטפחים מוזיקה, תרבות ובמטבח פולניים.

תנועות דמוגרפיות של פולנים בתוך האיחוד האירופי

עוד לפני נפילת הקומוניזם אלפי פולנים היו עובדים בגרמניה המערבית. אחרי קבלת פולין לאיחוד האירופי בשנת 2004 ופתיחת שוק העבודה של האיחוד, כ־2 מיליון פולנים, רובם צעירים, היגרו לארצות של האיחוד האירופי. יש משערים כי מעל מחצית מיליון פולנים באו מפולין לעבוד בבריטניה. באותה תקופה הגיעו עובדים פולנים גם לאירלנד ושוודיה. ב-2011 הפולנים השיגו זכות לעבוד חופשית בכל רחבי האיחוד האירופי. בנורווגיה מספר הפולנים הגיע ל-120,000 והם הפכו לקבוצת המהגרים בגדולה ביותר במדינה.

הונגריה

באמצע המאה ה-19 בימי השלטון ההבסבורגי התחזק המיעוט הפולני בהונגריה מבחינה מספרית. בשנת 1922 הוקם בהונגריה בית ספר פולני ל"ימי ראשון". בעת מלחמת העולם השנייה פעלו בהונגריה 27 בתי ספר יסודיים בפולנית וגם בית ספר תיכון בפולנית ביישוב באלאטון בוגלאר. כיום מספר הפולנים בהונגריה הוא רק 3,800, אם כי ארגוני מיעוטים טוענים כי מספרם של בעלי מוצא פולני הוא כ-10,000.

השפה

השפה הפולנית (język polski – "ינזיק פולסקי") שייכת לענף המערבי של הקבוצה הסלאבית של משפחת ההודו-אירופיות. הכתיב שלה מבוסס על אלפבית הלטיני המצויד בסימנים דיאקריטיים מיוחדים. השפה הפולנית היא השפה הסלאבית היחידה השומרת תנועות מאונפפות מהסלאבית המשותפת. יש לה מספר צמדי עיצורים יותר קשים להיגוי, צורה מיוחדת של L. ההטעמה על ההברה הלפני האחרונה. הניבים העיקריים הם:

• של פולין גדול (וליקופולני) – במערב פולין
• של פולין קטן (מלופולני) – בדרום ודרום-מזרח פולין – קרקוב
• המזובי – במרכז ומזרח פולין – ורשה
• שלזי – בדרום מערב פולין – קטוביצה
• קשובי – פומרניה – גדנסק ובמזרח של מערב פומרניה
• פולני-סלובקי ("הררי" – גורלסקי)

ישנם שני וריאנטים של השפה הפולנית הספרותית – של ורשה ושל קרקוב ופוזנאן.

השפה הפולנית היא השפה הרשמית של פולין. אחרי מלחמת העולם השנייה פולין היא המדינה ההומוגנית ביותר מבחינה לשונית באירופה: כ-97% מאזרחיה מצביעים על הפולנית כשפת אמם. במקומות אחרים, דוברי הפולנית מהווים מיעוטים לשוניים בגרמניה, בצפון סלובקיה ובצ'כיה, בהונגריה, בצפון-מזרח ליטא ובמערב אוקראינה ובמערב בלארוס.

ליטא

השפה הפולנית היא שפת המיעוט הנפוצה ביותר במחוז וילנה (וילניוס-וילנו) של ליטא (26% מכלל התושבים, לפי המפקד ב-2001). דוברי פולנית חיים גם בצפון-מזרח ובמערב ליטא.

אוקראינה

באוקראינה הפולנית נפוצה באזורים ממערב ללביב וווהלין.

בלארוס

מיעוט משמעותי דובר פולנית חי במערב בלארוס, בעיקר באזורי ברסט וגרודנו ובאזור הגבול עם ליטא.

ההתפזרות הגאוגרפית של השפה הפולנית הושפעה במידה רבה על ידי שינויי הגבולות והטרנספרים של אוכלוסין שהתרחשו בימי מלחמת העולם השנייה ואחריה. פולנים יושבו מחדש ב"שטחים המוחזרים" מגרמניה במערב ובצפון. נותרו מספר פולנים גם בשטחים שהיו קודם בשליטת פולין במזרח ושסופחו לברית המועצות. משום כך קיימים בימינו מיעוטים דוברי פולנית בליטא, בלארוס ואוקראינה, אף על פי שפולנים רבים גורשו או היגרו משטחים אלה לתוך גבולות פולין העכשוויים. בינתיים שואת היהודים ועלייתם לישראל, בריחתם וגירושם של גרמנים, וגירוש האוקראינים והגירתם, גרמו להומוגניות הלשונית של פולין כיום.

דוברי פולנית משתמשים בשפה בצורה אחידה ברוב שטחי פולין. עם זאת במקביל לפולנית הסטנדרטית קיימים במדינה ניבים פולנים ושפות מקורבות לפולנית. הניבים הנפוצים ביותר הם הניבים השלזיים, המדוברים בשלזיה העליונה והשפה הקשובית, המדוברת בצפון המדינה.

הדת

הפולנים האתניים הם עם נוצרי, ורובם משתייכים לנצרות הרומית-קתולית (לפי הערכות, כ-87% בשנת 2011). משקל הפולחן הדתי בחיי הפולנים הוא גדול יחסית. 52% פוקדים את הכנסייה בכל יום ראשון, מה שעושה את פולין אחת הארצות הדתיות יותר באירופה. 9% מכריזים עצמם לא מאמינים באלוהים. (2008) הכנסייה הרומית-קתולית בפולין נהנית ממעמד רם כמייצגת את דתם של רוב הפולנים האתניים, בהיותה בעלת יוקרה עקב מעורבותה בהיסטוריה של העם, כולל הקרבנות שהקריבה בימי הכיבוש הנאצי והתנגדותה לשלטון הדיכוי הקומוניסטי. הנוצרים הרומיים-קתוליים חיים בכל המרחב הפולני. קיימת גם כנסיית מיעוט פלגנית הקרויה "הכנסייה המריאווית בקתולית הישנה" המונה לפי השערות אחדות כ-30,000 מאמינים. כ-506,800 מקרב הפולנים האתניים והפולנים ממוצא אוקראיני, בלארוסי או רוסי הם נוצרים אורתודוקסים. רוב הנוצרים האורתודוקסים הפולנים חיים בצפון-מזרח המדינה, במיוחד באזור ביאליסטוק.

מיעוט אחר מקרב הפולנים האתניים הם פרוטסטנטים – כ-150,000, בעיקר לותרנים (הכוללים פולנים בעלי שורשים גרמניים). הפולנים הלותרנים חיים בעיקר באזורים צ'שין בשלזיה ובוורמיה-מזוריה.

חיים בפולין גם חסידי דתות אוונגליסטיות נאו-פרוטסטנטיות למשל, עדי יהוה (126,827) בפטיסטים, פנטקוסטלים (23,000), אדוונטיסטים של היום השביעי (10,000) ואחרים.

בפולין חיים גם טטרים שרובם הם מוסלמים סונים, בעיקר באזור ביאליסטוק.

כמו כן בעבר חי בה מיעוט יהודי גדול שרובו הושמד בימי הכיבוש הנאצי בשואת העם היהודי. שרידים מהם חיים עדיין בפולין, בעוד שרוב הניצולים עלו לישראל או היגרו למדינות מערביות. קיימות קהילות יהודיות קטנות בוורשה, קרקוב, וורוצלב ובעוד כמה ערים. בארצות הברית, קנדה וברזיל חיים בערך כשני מיליון יהודים ששורשיהם מפולין. אבותיהם הגיעו לשם החל מסוף המאה ה-19.

לפי חוקת פולין הנוכחית (1989) חופש הפולחן מובטח לכל. כמו כן רשאים המיעוטים האתניים והלאומיים לקיים מוסדות חינוכיים ותרבותיים, מוסדות הנועדים להגן על הזהות הדתית המיוחדת ולקחת חלק בפתרון סוגיות הקשורות לזהותם התרבותית. הארוגנים הדתיים בפולין יכולים לרשום את מוסדותיהם במשרד הפנים והמנהל הפולני. הרישום אינו חובה אך עוזר להבטחת חופש הפולחן הדתי.

בשם "האמונה הילידית הסלאבית" (Rodzimowiercy) רשומות על ידי הרשויות הפולניות כמה התארגנויות של דת הרואות עצמן המשך למסורות פגניות ונאו-פגניות והכוללות כמה אלפי מאמינים: הכנסייה הילידית הפולנית (Rodzimy Kościół Polski) ששורשיה בחוג הקדוש של עובדי שוויאטוביד (Święte Koło Czcicieli Światowida) מיסודו של ולדיסלב קולודז'יי (1921) והכנסייה הסלאבית הפולנית. ב-1996 הוקם גם "איגוד הדת הילידית" (Rodzima Wiara).

פולנים רבים מבקרים בכנסייה, חוגגים את החגים הנוצרים קתוליים ומשתדלים לשמור על הצומות לפי הדת הקתולית. החגים העיקריים הם פסחא, חג המולד וחג כל הקדושים (1 בנובמבר). בנוסף חוגגים את יום רביעי של האפר, השבוע הקדוש (הנספר מחג הפסחא), חג העלייה, חג גוף האדון, חגה של אם האל, מלכת פולין (3 במאי), חגה של אם האל (15 באוגוסט).

אתנוגרפיה

הפולנים מהמרכז

כוללים את הפולנים בחבל שראדז, חבל לנצ'יצה, חבל ויילון ופרובינציית לודז. תושבי לנצ'יצה – Łęczycanie חיים בין פולין גדול למזוביה ומהווים קבוצת ביניים, במקור קרובים לתושבי פולין גדול אבל עם השפעות מזוביות משמעותיות. תושבי שראדז (Sieradzanie) מוקפים על ידי פולין גדול, פולין קטן ושלזיה והם מושפעים מאוד משלושת האזורים האלה. איבדו במידה רבה את צביונם שבמקור. העיר החשובה ביותר באזור זה היא לודז, ששגשגה בעקבות המהפכה התעשייתית.

תושבי פולין גדול

Wielkopolanie – וילקופולנים – חיים בערך בשטח המקורי של שבט הפולאנים (ממנו נגזרו השמות של פולין ושל הפולנים), ובאזורים נוספים שאליהם התפשטו הם וניבם הלשוני במהלך ההיסטוריה. בפולין גדול קמה המדינה הפולנית במאות התשיעית והעשירית. מדובר בפרובינציה הקדומה ביותר של פולין, עם מרכזים היסטוריים כמו גנייזנו, גייץ', אוסטרוב לדניצקי ועירם העיקרית היא פוזנאן. בקרב הווילקופולנים נוהגים להבחין כמה תת-קבוצות אתנוגרפיות כגון הפאלוקים (Pałuczanie), הביסקופים (Biskupianie (על יד קרוביה)), הבמברגים (Bambrzy) וההנוברים (Hanobrzy) (צאצאים של מתיישבים גרמנים מבמברג והנובר שהתבוללו בשפה ובתרבות הפולנית), בני קאליש (Kaliszacy), המזורים מוויילן, השאמוטולים (Szamotulanie), בני גוסטין (Gostynianie) ואחרים. עקב הגירות ושינויי גבולות של החבלים ההיסטוריים, נקרו בפולין גדול גם שתי קבוצות שלזיות: החזאצים (Hazacy) החיים באזור ראוויץ' ובני חוואלים – (Chwalimiacy) החיים בסביבת חוואלים, נובה קראמסקו וסטארה קראמסקו.

קויאבים

בלשנים ואתנוגרפים אחדים רואים בקויאבים תת-קבוצה של הווילקופולנים, אולם רובם מכירים בתרבותם ובזהותם הייחודית. הם חיים באזורים שבין אגם גולפו בדרום הנהר נוטץ' בצפון-מערב ועד לנהרויסלה בצפון-מזרח. אחת מעריהן החשובות היא טורון, שנרשמה החל משנת 1997 כאתר מורשת עולמית והיא ממוקמת בגבול בין קויאבה, חבל חלמנו וחבל דובז'ין. ערים חשובות אחרות שלקבוצה זו הן בידגושץ', ולוצלבק ואינוברוצלב.

תושבי פולין קטן

Małopolanie – מאלופולנים – מתחלקים למספר תת-קבוצות עיקריות: הקרקובים (Krakowiacy), הפולנים הדרומיים בני לאסוב (Lasowiacy), הסנדומירים (בני סנדומייז' Sandomierz), הפולנים ההרריים (גוראלים – Górale), הלאכים (Lachy), הפוסאנים (Posaniacy), הווילאמובים והחלצנובים, הלובלינים (Lubliniacy) ותושבי פרובינציית פודקרפצ'ה (תת-קרפתטיה הפולנית) כגון הדולינים (Dolinianie), בני ז'שוב (Rzeszowiacy), הפוגוז'אנים או גרמני היערות ("הגרמנים האילמים"). הקרקובים חיים מצפון לגוראלים, ממזרח לשלזים, ממערב לסנדומירים ובצפון נפוצו עד לערים צ'נסטוחובה וקיילצה.

בין תושבי פולין קטן בולטת בצביונה קבוצת הגוראלים, ההרריים, שמתחלקת בעצמה לגוראלים מבסקידים, פודהלים (Podhalanie), קלישצ'ים (Kliszczacy), ספישים (Spiszacy), אוראבים מחבל אוראבה ועוד כמה קבוצות יותר קטנות. במזרח חיים בני בויקו ולמקו דוברי השפה הרוסינית. שכניהם הם הרוסינים וההוצולים. מדרום ישנה חפיפה עם הגוראלים הסלובקים, דוברי השפה הסלובקית. הסנדומירים מתפשטים צפונה עד לסקארישב ואילז'ה, ומערבה מעבר לחנצ'יני. הלובלינים חיים ממזרח לסנדומירים, בסביבת הערים לובלין, חלם, זמושץ', טומאשוב לובלסקי, יאנוב לובלסקי ובילגוריי.

קישורים חיצוניים

• הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של פולין 2017
• פולנים, דף שער בספרייה הלאומית

• Catherine Poujol Les Polonais du Kazakhstan entre l'integration et la Patrie rêvée