הסנדק (סרט)

הסנדק
כרזת הסרט
שם במקור:	The Godfather
בימוי:	פרנסיס פורד קופולה
הפקה:	אלברט רודי
תסריט:	פרנסיס פורד קופולה מריו פוזו
שחקנים ראשיים:	מרלון ברנדו אל פצ'ינו ג'יימס קאן רוברט דובאל ריצ'רד ס. קסטלנו דיאן קיטון טליה שייר ג'ון קאזאלה ג'ון מארלי פרנק ד׳אמברוזיו
מוזיקה:	נינו רוטה קרמיין קופולה
צילום:	גורדון וילס
חברת הפצה:	פרמאונט
הקרנת בכורה:	15 במרץ 1972 12 בספטמבר 1972
משך הקרנה:	175 דקות
שפת הסרט:	אנגלית איטלקית לטינית
תקציב:	6 מיליון דולר
הכנסות:	245‏-286 מיליון דולר
פרסים:	3 פרסי אוסקר 5 פרסי גלובוס הזהב
הסרט הבא בסדרה:	הסנדק 2
דף הסרט ב-IMDb

הסנדק (The Godfather, IL Padrino ובארצות הברית: "Mario Puzo's The Godfather") הוא סרט מסוגת דרמת-גנגסטר, משנת 1972 בבימויו של פרנסיס פורד קופולה. הוא עובד לקולנוע על פי ספר מאת מריו פוזו.

"הסנדק" נחשב לאחד מסרטי הפשע הטובים והמשפיעים של כל הזמנים, ומדורג באופן קבוע ברשימות כלליות של טובי הסרטים. הסרט הצליח קופתית ובימתית, וזכה בשלושה פרסי אוסקר, ביניהם על הסרט הטוב ביותר, ובחמישה פרסי גלובוס הזהב. לסרט הופקו שני סרטי המשך - הסנדק 2 (1974) והסנדק 3 (1990), גם הם סרטים מצליחים שזכו במועמדויות ובזכיות בפרס האוסקר.

הסרט נבחר למקום הראשון ברשימת 500 הסרטים הגדולים של כל הזמנים, לפי מגזין אמפייר‏.

העלילה

הסרט מגולל את סיפורה של משפחת קורליאונה (Corleone), אחת מחמש המשפחות השולטות במאפיה הסיציליאנית של ניו יורק בין השנים 1945 עד 1955. הסרט חושף את תמונת עולם הפשע של ניו יורק, כולל סחיטה, ניצול, קשרים עם אנשי פוליטיקה ומשטרה, התפתחויות עסקיות בתחומי ההימורים והסמים ועוד. הסרט מתאר, בין היתר, את מאבקה של משפחת קורליאונה בארבע המשפחות הניו יורקיות ובעליית גורמים חדשים בעולם הפשע.

אבי המשפחה וסנדק הפשע הוא דון ויטו קורליאונה, בגילומו של מרלון ברנדו. לוויטו ולאשתו חמישה ילדים: בנו הבכור, סאני (ג'יימס קאן); פרדו (ג'ון קאזאלה); הבן הצעיר, מייקל (אל פאצ'ינו); בן מאומץ, טום הייגן (רוברט דובאל); והאחות הקטנה קוני (טליה שייר), שסצנת חתונתה עם קרלו ריזי פותחת את הסרט.

הסרט מתמקד בדון ויטו קורליאונה, ראש המשפחה - "הסנדק". ויטו נולד בסיציליה בסוף המאה ה-19 והיגר לארצות הברית לאחר שבוס מאפיה מקומי בשם "דון צ'יצ'ו" רצח את משפחתו. הוא מוצג בסרט כדמות מלאת הוד והדר, התנהגותו מחושבת וזהירה.

בבעלותו של ויטו חברת "שמן זית ג'נקו", אותה הקים בשנות ה-20 בניו יורק עם חברו ג'נקו אבנדנו. הוא חולש על ארגון פשע גדול הכולל עסקי הימורים ואלכוהול המגלגלים כסף רב.

עוזריו בניהול הארגון הם - סאני בנו האימפולסיבי, המעורב ישירות בכל עסקי המשפחה, טום הייגן הערמומי, עורך דין ויועץ (קונסיליירי) למשפחה, ופרדו, האח הנוסף והפחות מוצלח. כמו כן ישנם פיטר "השמן" קלמנזה וסאלבטורה "סאלי" טסיו, חברים ותיקים של ויטו שהקימו עמו את כלל עסקי המשפחה, המשמשים כ"מפקדי גדודים" (capo, captain, caporegimes) במשפחה.

במקביל לדון ויטו, מוצגת דמותו המעט שונה של בנו, מייקל. מייקל קורליאונה הוא גיבור מלחמה, אשר עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הפר את הוראתו של אביו והתגייס לחיל הנחתים. הוא עבר קורס קציני חי"ר ולחם כמפקד מחלקה ופלוגה בקרבות בחזית האוקיינוס השקט. מייקל עוטר על גבורתו בשדה הקרב ומעולם לא היה קשור לעסקי המשפחה של הדון. לאורך הסרט אנו רואים את התפכחותו האיטית מהחיים סביבו: אנשי חוק מושחתים, טרגדיות אישיות ומאבקי כוח, והשלמתו עם ייעודו - להיות חלק מהמשפחה, ובבוא העת אף לרשת את אביו.

הקונפליקט המרכזי העומד בבסיס הסרט עוסק בשאלה האם בחירתו של מייקל להיגרר לצדו של אביו היא טובה או רעה.

נקודה חשובה בסרט היא הצגתם של אנשי הפשע: רובם מהגרים איטלקיים, אשר התחילו בצניעות בארצות הברית ואט אט הגיעו לגדולות. יש להם מחשבות ואמונות וערכים ככל אדם וישנם ערכים אוניברסלים מסוימים (כבוד, משפחה, מסורת) החשובים להם. עוצמתו של הסרט טמונה ביכולתו של הבמאי לגרום לצופים לחוש אמפתיה עם דמויות משפחת קורליאונה, אף שידוע וברור לכל שהיא עוסקת בפשע מאורגן.

מוטיבים

בסרט משתמש קופולה בכמה מוטיבים מרכזיים. אחד המוטיבים בסרט הוא התפוז, אשר מקדם את העלילה מספר פעמים. באחת מהסצנות החשובות בסרט, קונה דון קורליאונה תפוזים, ולאחר מכן נורה כחמש פעמים בגב. כמו כן, הוא מת בסוף הסרט מהתקף לב כאשר הוא משחק עם נכדו כשבפיו תפוז.

כמו כן, מוטיב התפוז שימש בסרטים וסדרות פשע כמוטיב חשוב. לדוגמה, בסדרה הסופרנוס בעונה הראשונה, יש ניסיון התנקשות בחייו של טוני סופרנו, דווקא כאשר הוא קונה מיץ תפוזים.

השפעה

השפעתו של הסרט רבה במספר נושאים.

הצלחה מסחרית מסחררת של הסרט קידמה את חברת ההפצה פרמאונט ואת כלל העוסקים במלאכת יצירת הסרט, בפרט הבמאי פרנסיס פורד קופולה. מריו פוזו, יוצר הספר המקורי ושותף בכתיבת התסריט, המשיך אחר כך להסריט סרטים רבים בהוליווד.

פסקול הסרט (בהלחנת נינו רוטה וקרמיין קופולה, אביו של פרנסיס) אף הוא זכה להצלחה מרובה ונעימת הנושא ממנו מזוהה ומוכרת עד היום. השחקנים הראשיים זכו אף הם לכבוד רב ומעמדם בהוליווד קפץ. עבור אל פאצ'ינו, אשר גילם את מייקל קורליאונה, הסרט מהווה נקודת פריצה שלאחריה כיכב בעשרות סרטים מצליחים ונחשב לאחד השחקנים המוצלחים ביותר בדורו.

לסרט ישנה השפעה אומנותית עצומה על עשיית הסרטים עד ימינו. אלפי סרטים וסדרות ערכו מחוות לדמויות ולדיאלוגים בולטים בסרט, סצינות בולטות ממנו (סצנת החתונה, סצנת ההטבלה, סצנת הסיום של הסרט) מנותחות ומפורטות לפרטי פרטים בלימודי קולנוע ומהוות מופת ליצירה קולנועית.

בנוסף נטען כי משפחות פשע אמיתיות החלו משתמשות במנהגים אשר נצפו בסרט, כגון נשיקה על טבעת הדון, השמעת פסקול הסרט בעת פגישות משפחתיות ועוד. שלל הביטויים שנאמרו על ידי הדמויות ("הצעה שלא תוכל לסרב לה", למשל) אומצו בחום על ידי המאפיונרים והם משתמשים בהם עד היום.

סרטי המשך

הסנדק 2

ערך מורחב – הסנדק 2

פרנסיס פורד קופולה טען מספר פעמים שלטעמו עולם הפשע הוצג באור חיובי מדי בסרט הראשון. כתשובה לכך, יצר את "הסנדק 2" בשנת 1974. הסרט נחשב אף הוא לאחת מיצירות המופת הקולנועיות בכל הזמנים, ויש אף המחשיבים כאיכותי וחזק יותר מהסרט הראשון.

עלילת הסרט השני מתחילה שלוש שנים לאחר אירועי הסרט הראשון והוא נע בשני צירים מרכזיים:

הציר האחד מתאר את המהפכות והתמורות הרבות בחייו של מייקל, הדון החדש, ובכללן מעילה באמון מאנשים קרובים לו ביותר. באחת הסצינות המרכזיות מגלה מייקל שהאדם שיזם את ניסיון ההתנקשות בחייו הוא אחד מבני משפחתו, ועליו לבחור בין הנאמנות המשפחתית לבין חוקי הכבוד של המאפיה. בחירה זו תלווה את מייקל לכל חייו ויהיו לה הדים גם בסרט השלישי.

הציר השני הוא סיפורו של ויטו קורליאונה הצעיר, אביו של מייקל, בין השנים 1891 - 1920, המגולם על ידי השחקן רוברט דה נירו, דרך פלאשבקים (שהופיעו בספר, ולא הופיעו בסרט הראשון) מימי ילדותו בסיציליה, התבגרותו בניו יורק ועד לעלייתו למעמדו כדון. בניגוד לסרט הראשון, שהיה מבוסס כולו על עלילת הספר, מבוסס הסרט השני ברובו על תסריט מקורי של פרנסיס פורד קופולה ומריו פוזו.

הסנדק 3

ערך מורחב – הסנדק 3

"הסנדק 3" יצא לאקרנים בשנת 1990, 16 שנה אחרי הסרט השני, ונחשב לסרט פחות טוב מקודמיו. הסרט מתאר את השלב הסופי בחייו של מייקל, לקראת סוף המאה ה-20, בו הוא מעורב בעיקר בעסקים חוקיים, בין היתר עם הוותיקן, ומחפש דרך לצאת מעסקי המשפחה אך נאלץ פעם אחרי פעם להיכנע לתכתיבי הדור הצעיר שאינו פועל על פי אותם חוקי כבוד. מייקל מתמודד גם עם רגשות אשם על הפשעים שביצע גם מול בני משפחתו וחווה את אהבתו הגדולה לבנו ולבתו (המגולמת על ידי סופיה קופולה). בסוף הסרט מתמנה יורש לדון, וינצ'נסו "וינסנט" מנסיני, בנו הלא-חוקי של סנטינו "סוני" קורליאונה, אשר גולם על ידי אנדי גרסיה. סצנת "ההכתרה" של וינסנט זהה במאפייניה לסצנת ההכתרה של מייקל החותמת את הסרט הראשון.

קופולה גייס לסרט בדיוק אותם שחקנים שהופיעו בסרט הראשון: אל פצ'ינו, דיאן קיטון כאשתו קיי, טליה שייר כקוני אחותו ועוד מגוון דמויות ותפקידים קטנים (האופה המביא למסיבה את עוגת החמאה הוא בדיוק אותו האופה שהגיע לבקר את הסנדק המאושפז בבית החולים בסרט הראשון).

נוטים לראות את שלושת הסרטים כיצירה אחת שלמה, סאגת הסנדק, ובעיקר את שני החלקים הראשונים אשר מהווים סרטים משלימים - כולל הקבלות וסצינות דומות.

השפעות מהמציאות

העיתונאי פיטר רוב, שחי חמש-עשרה שנה בנפולי ובסיציליה, מתאר בספר "חצות בסיציליה" את תולדות האי במאה השנים האחרונות. בין השאר, הוא מתאר את האירועים ההיסטוריים שזכו לאיזכור בסרטי "הסנדק".

"חמש המשפחות" המתוארות בסרט מבוססות בחופשיות על חמש משפחות הפשע בניו יורק: בונאנו, קולמבו, ג'נוביז, גמבינו ולוקזי. חלק מהדמויות בסאגה מבוססות על סמך דמויות מהמציאות:

• ג'וני פונטיין מבוסס על פרנק סינטרה.
• מו גרין מבוסס על באגסי סיגל.
• היימן רות' מבוסס על מאיר לנסקי.

דמותו של ויטו מתוארת כשילוב של מספר בוסים והתנהגותו האצילית מזכירה יותר מכל את לאקי לוצ'יאנו.

"הסנדק", שנמכר ביותר מ-20 מיליון עותקים לפני שעובד לקולנוע, נכתב על ידי מריו פוזו כמעט בעל כורחו. פוזו, שנולד בניו יורק כבן למשפחת מהגרים איטלקית, כתב קודם לכן שתי ביוגרפיות שלא הצליחו באופן מסחרי. כדי להתפרנס נהג לכתוב סיפורים מהסוג המתאים לעיתוני גברים, עד שעורכו הציע לו לכתוב רומן על דמויות מעולם הפשע. פוזו לא היה נלהב, אבל לבסוף נכנע וכתב את "הסנדק".

לימים התוודה כי את ההשראה לדמותו של הסנדק נתנה אמו שהייתה אנאלפביתית ושמרה בקנאות על שלמות המשפחה.

פסקול

פסקול הסרט "הסנדק"
פסקול מאת נינו רוטה
הוקלט	1972
סוגה	פסקול
אורך	31:02
חברת תקליטים	פרמונט הקלטות
הפקה	פרנסיס פורד קופולה
כרונולוגיית נינו רוטה
פסקול הסרט "הסנדק" הסנדק 2 (פסקול) ‏(1974‏)

פסקול הסרט הוקלט והופץ ב-1972 על ידי חברת התקליטים פרמונט הקלטות. הוא הולחן ובוצע כולו על ידי נינו רוטה, ונושא אופי סיציליאני עממי.

רשימת רצועות

1. "Main Title" – 3:04
2. "I Have But One Heart" (ג'וני פארו ומרטי סימס) – 2:57 - מבוצע על ידי אל מרטינו
3. "The Pickup" – 2:56
4. "Connie's Wedding" (קרמיין קופולה) – 1:33
5. "The Halls Of Fear" – 2:12
6. "Sicilian Pastorale" – 3:01
7. "Love Theme From The Godfather" – 2:41
8. "The Godfather Waltz" – 3:38
9. "Apollonia" – 1:21
10. "The New Godfather" – 1:58
11. "The Baptism" – 1:49
12. "The Godfather Finale" – 3:50

קישורים חיצוניים

• "הסנדק", במסד הנתונים העברי לקולנוע "אידיבי"
• "הסנדק", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• זאב רב נוף, הפשע כעסק משפחתי, דבר, 25 באוגוסט 1972, המשך
• זאב רב נוף, שושלת הפשע, דבר, 13 בספטמבר 1972
• 40 שנה ל"הסנדק" ו"קברט": בין שחיתות לפריחה, אורי קליין, באתר הארץ, 16 במרץ 2012
• אלי אשד - הסנדק חוזר - על מריו פוזו והסנדק
• "הסנדק", ביקורת על הסרט באתר "עין הדג"
• אבנר שביט, "הסנדק": לרגל 40 שנה ליציאתו, מהי המורשת של הסרט?, באתר וואלה!, 23 במרץ 2012