משתמש:Bsr75/POWORSK

פובורסק

פובורסק-הייתה יישוב כפרי, שהשתייך בשנת 1577 לנחלותיו של הנסיך רומן סנגושקו, ומשנת 1583 לנסיך יאנוש זסלבסקי. העיירה פובורסק נמצאת במרחק כ-30 ק"מ מקובל. פובורסק נוסדה בשנתיים האחרונות של מלחמת העולם הראשונה. עיקר פרנסתם- בית חרושת, בתי מלאכה ומסחר זעיר(סנדלרים, חייטים, נגרים, נפחים, זגגים, קצבים, טוחני קמח, אופים ואיכרים).

אוכלוסיית פובורסק

המצב הכלכלי והחינוכי בעיירת פובורסק בתקופת טרום מלחמת העולם השנייה היה רעוע. יהודים לא ישבו בו. בסוף המאה ה 19, לאחר שנסללה מסילת הברזל סארני-קובל-בריסק ונקבעה במקום תחנת רכבת, קיבלה פובורסק מעמד של יישוב עירוני והותר ליהודים להתיישב שם. מספר התושבים היה אז 1,315 נפש. יהודי פובורסק התפרנסו מסחר בעצים, מחנוונות וממלאכה. פובורסק נכבשה בידי הצבא הגרמני ב 26 ביוני 1941. היהודים נשלחו לעבודות כפייה בכריתת עצים ובשירותים. בכמה בתים הוכן גטו שלא גודר. ב 29 באוגוסט 1942 הובאו לגטו בפובורסק יהודים מכפרי הסביבה ועל הריכוז היהודי הוטלה שמירה הדוקה של שוטרים אוקראינים. עוד קודם לכן התארגנה קבוצת מרי של 12 צעירים והכינה מפות ונשק, שכלל 3 רובים מתוצרת עצמית ונשק דמה (מעץ). משנודע להם על ההסגר, עזבו חברי הקבוצה את פובורסק בהתגנבות יחידים והתרכזו ביערות הסמוכים. שם, תוך שבועיים, השיגו כולם נשק והיו מזוינים. בכ"ב באלול תש"ב (4 לספטמבר 1942) הובלו יהודי פובורסק למלניצה ושם נרצחו כולם. קבוצת הצעירים שיצאה ליער הצטרפה במהרה לגדודו הסובייטי של קארטוכין שהשתייך לחטיבת הקולונל ברינסקי. בשל סכסוכים עם המפקד הועברה קבוצת פובורסק בראשות משה אדלשטיין לגדודו של קונישצ'וק (קרוק), במסגרת האוגדה הרובנאית שבפיקוד הגנרל בגמה. פובורסק שוחררה בידי הצבא האדום ב-3 בפברואר 1944.

חיי תרבות

לא היו מועדונים יהודיים לבילויים. מעטים היו מבקרים במועדון הפולני, שם התקיימו מדי שבוע ריקודים. מפעם לפעם נערך מופע או הצגת תאטרון של אמן אורח.

מלחמת העולם השנייה(1939)

פובורסק היא בירת האזור החדש בסלובקיה ב 22 ביוני 1941 מחנה המלחמה של היטלר תקף את בני הברית שלהם הסובייטים ובתוכה את פובורסק תוך מספר ימים הייתה העיירה תחת שלטון נאצי . החיים לרוב התושבים פובורסק לאחר הכיבוש לא היו קלים כלל, לתושבים לא היה הרבה כסף והיה עוני ברחובות ובעקבות הסנקציות שהפעילו אליהם הגרמנים במשך הזמן המצב של התושבים רק הדרדר משום כך הצעירים פובורסק התחילו לאבד סבלנות בגלל הסנקציות שהגיעו למשל הבידוד ובדגש על הבידוד מקהילות יהודיות אחרות עוד גורם לאיבוד הסבלנות של הצעירים היו השמועות שפתאום התחילו להגיע על קהילה מסוימת שחוסלה על ידי יריות ושריפת אנשים חיים עקב כך בבית הכנסת בפגישות סודיות החליטו הצעירים לברוח ליערות שליד העיירה . וכך היה הם ברחו מהעיירה אחד אחד . הקימו מחה ביער קרוב הכינו קלי נשק אגרו אוכל והחליטו להילחם על חייהם הם ידעו שאין להם הרבה סיכוי אך לא רצו למות בלי מלחמה . שבועיים לפני ראש השנה ב 1942 הגיעו והקיפו את פובורסק משטרת אוקראינה הם ריכזו את כל היהודים מהכפרים והיערות שבסביבה ולאחר שבוע ירו בהם בשדה נפט קבוצה קטנה של צעירים הצליחה לברוח הקימו מן ארגון שהלך וגדל ומטרתו הייתה לשבש לנאצים תכניות מסוימות, הם פוצצו רכבות צבאיות שהיו בדרכם לקווים הקדמיים. לאחר כמה זמן הגרמנים החליטו לחסל אותם הארגון קיבלת מידע וברח למקום אחר לא כולם הספיקו לברוח וחלק מתו. הקמת הארגון ניסיון לעשיית מהפך וחוסר הוויתור של צעירי פובורסק מעיד על אופי חזק, על חכמה ועל כוח רצון וכמה הוא יכול להשפיע ... אין ספק שצעירי פובורסק היו גיבורים בתקופתם .

כשהיו מתחילים לאסוף משפחות בודדות מסביב לעיירה, כל היהודים התרכזו ביחד מתוך חרדה. אנשים היו יוצאים מבתיהם והשוטרים היו מקיפים את אזוריהם . עבודה היוותה סיכון ליהודים בעיירה. כשיצאו לעבודה השוטרים אומנם לא היו עוצרים אותם ..אך משחררים אותם בפחד.

מקורות

http://www.wolyn.org.il/inner3-129

https://www.yadvashem.org/yv/he/research/ghettos_encyclopedia/ghetto_details.asp?cid=768

אתר יד ושם

אתר וולהין

ארכיון המסמכים של יד ושם

עדות – חיים נחמיה גרושקה