משתמש:Claraonishenko1507/בית הכנסת נחלת יעקב

 בית הכנסת "נחלת יעקב" הוא בית הכנסת הראשון שנבנה מחוץ לחומות ירושלים בשנת 1873. הוא משמש את כל הקהלים והנוסחות , בנוסף הוא משמש עליה לרגל עקב היות מקום  היסטורי. ממוקם במרכז העיר בשכונת 'נחלת שבעה.

בית כנסת נחלת יעקב הוא בית כנסת הראשון שנבנה מחוץ לחומות ירושלים בשנת -1873 .

הקמת בית כנסת

ב1873 נחנך בית הכנסת '' נחלת יעקב'' הראשון מחוץ לחומות ירושלים בשכונת ''נחלת שבעה ''.בית הכנסת לא היה הבניין הגבוה ביותר בשכונה , כפי שנדרש בהלכה. אך הוא היה אחד המגרשים הכי מרכזיים בשכונה, הדבר המעיד על חשיבות שייחס לו מייסדו ,יוסף ריבלין. עם המייסדים הראשונים שלו נמנו: יואל משה סלומון,אריה לייב הורביץ ובינהם יוסף ריבלין שהקפידו להתפלל בנוסח אשכנז של תלמידי הגאון רבי אליהו הגר"א מווילנא. בעת הקמת בית הכנסת הוענקו תרומות משלוש הנשים שתרמו לבנייתו והקמתו. בבית הכנסת מצויות עד היום אבני זיכרון אחדות, המנציחות את נשים אלו.

"האשה מ' גיטל בת הרב יעקב מרדכי...שנתנה קיב' נאפ' (נפוליונים) לבניין הביהמ"ד בנחלת שבעה ע"מ שתאכל הפירות כל ימי חייה והקרן הקיימת לעד".

"האישה רבקה בת הר', משה שנדבה רובל נייר לעשיית הדלתים והחלונות"

"האישה מארייאשא בת הר' חיים בע"ה שנדבה תתק', גרוש לבניית הקרקע של הביהמ"ד"

קשה לקבוע מתי בדיוק וכיצד הוענקו התרומות, ואין וודאות שכולן הוענקו בעת הקמת בית הכנסת. התרומה נועדה לרכישת\הקמת בניין שממנו תזכה אף היא להכנסה נאה כל ימיה. תחילת נבנה כל החלק המרכזי של בית הכנסת,הכולל היום את עזרת הגברים, והמשך נבנו החלקים האחרים. קרוב לאמצע המאה ה-20 נבנו חדרי מטבח ושירותים בצפון בית הכנסת.עזרת הנשים שמדרום היא מעט מאוחרת כיוון ששימשה שנים אחדות כבית מדרש מקומי. במלחמת העולם ה-1, המקום ניזוק המקום באופן קשה לאחר ששמר כמה עשרות שנים על צורתו. לאחר המלחמה, הקהילה שיפצה ושיקמה מיוזמתה אותו.

מיקום

בית כנסת "נחלת יעקב" הוקם בנחלת שבעה כאשר היא שכונה ותיקה במרכז ירושלים, שקמה בשנת 1869 , כחלק מתהליך "היציאה מן החומות" - ההתיישבות היהודית מחוץ לחומות העיר העתיקה. זו הייתה השכונה השלישית שנוסדה במסגרת זו, לאחר משכנות שאננים ומחנה ישראל. מאז פברואר 1989, לאחר השלמת עבודות שיקום ושימור, השכונה היא אחד ממוקדי הבילוי של העיר, וברחובותיה הצרים של השכונה ניתן למצוא מסעדות, פאבים ובתי קפה רבים.

שלט של בית כנסת נחלת יעקב בשכונת נחלת שבעה.

אופי בית כנסת

התפילה שהונהגה בבית הכנסת בנוסח אשכנזי שהייתה מקובלת על תלמידי הגר"א גם בבתי הכנסת בעיר העתיקה. הייתה דילמה האם בגלל שבית כנסת הוקם מחוץ לחומות ירושלים יש להתייחס אליה כאל עיירה נפרדת שאינה מחויבת "למנהגי ירושלים". בקשר לחג פורים למשל, היה על המתפללים להכריע באיזה תאריך לקרוא את המגילה בבית הכנסת, בט"ו באדר, כמו בירושלים בתוך החומות או בי"ד באדר כמו בעיירות הפרוזות. בשנים הראשונות היו ויכוחים על המועד הנכון, לבסוף הוכרע שעליהם לחוג את חג הפורים בט"ו באדר, כמו בירושלים העתיקה. אופי בית הכנסת השתנה מימים אלו; נוסח התפילה המקורי אינו מחייב עוד בבית הכנסת, וניתן למצוא בו סידורי תפילה ב'נוסח ספרדי' המשמש את האשכנזים החסידים בו, ואפילו בנוסח עדות המזרח. על שינוי נוסף באופי בית הכנסת אנו למדים מייחוסו של הרב המקומי, זאב דב סלונים, נצר למשפחה חסידית. בעוד שבימים שבהם רה המתפללים במקום זוהו עם תלמדי הגר"א, נבצר מרב חסידי לשמש כרב מקומי. לבית הכנסת מנהגים משלו שנשמרו מבעוד הימים, מקפידים הגבאים להזכיר את שבעת מייסדי השכונה בעת אזכרת נשמות, בימים נוראים וכו'. מנהג נוסף מתייחס לאמירת ברכות "מי שבירך" בבית הכנסת לחיילי צה"ל ולמדינת ישראל.

בית הכנסת כיום

כיום ניתן לבקר בבית הכנסת רק בשעות התפילה הקבועות בימי חול או שבתות וחגים. בתוך בית הכנסת לא שרד פריט מקורי אחד, חוץ מאבני הזיכרון שהוזכרו. הריהוט בבית הכנסת הוחלף כמה פעמים, ושלא שרדו עליו, על כן, שמות מוכרים. גם כל הספרים חדשים ברובם, אך ניתן למצוא כל כמה מהם חותמות שונות, המדגישות שוב ושוב כי זהו בית כנסת האשכנזי-פרושי הראשון שנוסד מחוץ לחומה.