משתמש:Daniel123/מרדכי יוסף אלעזר ליינר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי מרדכי יוסף אלעזר מראדזין משמאל

מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין הינו האדמו"ר הרביעי מחסידות ראדזין. עמד בקשרים חמים עם חסידות חב"ד.

האדמו"ר נולד ביום כ"ז בשבט תרל"ג בעיירה איז'ביצה, לאביו, האדמו"ר רבי גרשון חנוך העניך ליינר מראדזין, הידוע בשם "בעל התכלת" בשנת תרל"ג.

בד' טבת תרנ"א נפטר אביו, ור' מרדכי יוסף אלעזר הוכתר כאדמו"ר בראדזין.

נשיאותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קשריו עם אדמו"ר הרש"ב[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד ממעשיו הראשונים היה הגדלת רעיון חידוש התכלת של אביו, לצורך כך פנה במכתבים שונים לגדולי ישראל בדורו, במטרה לשכנע אותם בצדקת עניין התכלת בימינו, בין היתר, הוא שלח את ספרי אביו בעניין לאדמו"ר הרש"ב.

אדמו"ר הרש"ב ענה לו במכתב[1], בו הוא כותב כי אמנם מייסד העניין - אביו - הוא צדיק וקדוש אך "עם עצם העניין אין לי להסכים..." ומוכיח כי אין תכלת בימינו[2][3].

באסיפת רבנים שנערכה בשנים ההם, שבה השתתפו אדמו"ר הרש"ב, רבי אברהם מרדכי אלתר מגור והאדמו"ר מראדזין, הועלתה הצעה מסוימת בנוגע לרבנים. אדמו"ר הרש"ב התנגד להצעה, באומרו "מונח אצלי אחרת". האדמו"ר מגור פנה אליו: "הרבי מליובאוויטש, על זה אתם סומכים?". ענה לו הרבי "הרגלתי את גופי שיתנהג ע"פ השולחן ערוך, ומה שמונח אצלי שאין כן, הרי אין כן לפי השולחן ערוך". שאר הרבנים דרשו נימוק ענייני, אך האדמו"ר מראדזין אמר: "כיוון שאצל הרבי מליובאוויטש מונח כן, הרי שכן האמת".

חתנו של האדמו"ר היה הרב יחיאל צבי גוראריה, בנו של הרב נתן גוראריה. הרב גוראריה היה חסיד חב"ד, וכאשר הגיע לחצר ראדזין, ביקשו ממנו בני ביתו של האדמו"ר להטיל תכלת בציצית. הרב גוראריה, שידע את דעת אדמו"ר הרש"ב כי אין תכלת בימינו, סירב. הדבר הגיע לאוזני אדמו"ר הרש"ב, שהורה לו להטיל תכלת בציצית מפני כבודו של האדמו"ר כי "אדם גדול הוא".

עד מלחמת העולם הראשונה גר בראדזין - ולאחריה - בורשה, בסמיכות לישיבת תומכי תמימים וורשה.

קשריו עם אדמו"ר הריי"צ[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תרפ"ז, כאשר שוחרר אדמו"ר הריי"צ ממאסרו, שלח לו האדמו"ר אגרת ברכה על הצלתו[4].

בשנת תרפ"ט בעת חתונת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח עם הרבנית חיה מושקא, האדמו"ר מראדזין היה האדמו"ר היחיד שכובד בכיבוד בחתונה - קריאת הכתובה[5]. חסידים מספרים כי בעת שהאדמו"ר עזב את החתונה נראתה הבעת צער על פני הוד כ"ק אדמו"ר הריי"צ[6].

האדמו"ר נסתלק ביום כ"ו שבט תרפ"ט בעיר ורשה, ושם מנוחתו כבוד. לאחר פטירתו שלח אדמו"ר הריי"צ מכתב תנחומים לבני משפחתו[7], בו הוא מכנהו בשם "מחותני נשיא ישראל".

נוסח התפילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדמו"רי ראדזין התפללו בסידור 'אור המאיר' שהיה נפוץ בפולין, והוא נוסח אר"י לפי אדה"ז[8].

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק א' עמ' שנ
  2. ^ ראה גם מכתב הרבי, אגרות קודש כרך יז ו' שפ"ב: "במש"כ ע"ד חלזון ותכלת בהנוגע לפועל עתה בציצית, הרי ידוע אשר הרעישו ע"ז והתנגדו לזה, וגם ע"פ נגלה, גדולי עולם בעת יצא חידוש זה מראדזין. וגם כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע לא הסכים על החידוש בשו"א. ואין אתה תח"י מכתבו בזה. אבל זכורני שמביא שע"פ קבלה יהי' ענין התכלת רק לעת"ל. ואנו אין לנו אלא דברי כ"ק אדנ"ע.".
  3. ^ סקירת הדיון בנושא זה - ראה "כפר חב"ד" גליון 400 (ער"ה תש"נ) ע' 29.
  4. ^ נחשפה על-ידי הרב שלום יעקב חזן ופורסמה בשבועון בית משיח גליון 214 - כ"ה תשרי תש"ס
  5. ^ מסורת ראדזין מספרת כי האדמו"ר כובד בסידור קידושין, אלא שלא אסתייע מילתא
  6. ^ קובץ תפארת ראדזין שבט תשמ"ט - מפי עדות אחד שנכח שם.
  7. ^ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ט"ז
  8. ^ על פי עדותו של כ"ק האדמו"ר מראדזין הנוכחי

[[קטגוריה:אדמו"רי איז'ביצה-ראדזין|ליינר מרדכי יוסף אלעזר ראדזין]]