בחודש טבת 29 יום. א' בטבת יכול לחול בימים ראשון, שני, שלישי, רביעיושישי. החודש מתחיל בשניים או שלושת הימים האחרונים של חג החנוכה: אם כסלו היה חודש מלא - שניים[1], ואם חסר - שלושה[2].
החודש מוזכר בשמו בתנ"ך, במגילת אסתר, המאוחרת לתקופת שיבת ציון: "בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי הוּא חֹדֶשׁ טֵבֵת" (פרק ב', פסוק ט"ז). מקור שמו של החודש, כשמותיהם של שאר החודשים בלוח העברי, בגלות בבל. בשפה האכדית שם החודש היה טביתו – tebitu – שפירושו משהו ששוקעים בו, השם נובע מהגשמים והבוץ העמוק אשר מאפיינים את החודש. בביתא ישראל החודש נקרא טבית. חודש טבת הוא החודש המיוחס לשבט דן[3]. מזל החודש הוא מזל גדי. בלוח השנה במגילות קומראן מזלו הוא מזל דלי.
ערך זה עוסק בחודש עברי. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו 
ערך מילוני בוויקימילון: 
טקסט בוויקיטקסט: 