טבת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
►► טבת ◄◄
יום טוב / שבתון חג שאיננו שבתון יום זיכרון או צום

טבת הוא החודש העשירי, בלוח השנה העברי, לפי המספור המקראי המסורתי והרביעי לפי המסורת החז"לית. חודש זה קשור למזל גדי, ולשבט דן.

בארץ ישראל, חודש זה מסמל את תחילת עונת החורף הנקראת בלשון חז"ל תקופת טבת.

בלוח הקבוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודש טבת 29 יום. א' בטבת יכול לחול בימים ראשון, שני, שלישי, רביעי ושישי. החודש מתחיל בשניים או שלושת הימים האחרונים של חג החנוכה: אם כסלו היה חודש מלא - שניים[1], ואם חסר - שלושה[2].

שם החודש וסמליו[עריכת קוד מקור | עריכה]

החודש מוזכר בשמו בתנ"ך, במגילת אסתר, המאוחרת לתקופת שיבת ציון: "בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי הוּא חֹדֶשׁ טֵבֵת" (פרק ב', פסוק ט"ז). מקור שמו של החודש, כשמותיהם של שאר החודשים בלוח העברי, בגלות בבל. בשפה האכדית שם החודש היה טביתו – tebitu – שפירושו משהו ששוקעים בו, השם נובע מהגשמים והבוץ העמוק אשר מאפיינים את החודש. בביתא ישראל החודש נקרא טבית. חודש טבת הוא החודש המיוחס לשבט דן[3]. מזל החודש הוא מזל גדי[4]. בלוח השנה במגילות קומראן מזלו הוא מזל דלי.

מועדים עיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהיסטוריה של עם ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כ-74.5% מכלל השנים.
  2. ^ כ-25.5% מכלל השנים.
  3. ^ שולי שמואלי, מזל גדי לפי היהדות: נולדתם בחודש טבת? הכול על מזל החודש, גדי, באתר "הידברות", ‏17 בדצמבר 2020
  4. ^ ספר יצירה פרק ה' משנה ט"ז