טבת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
►► טבת ◄◄
יום טוב / שבתון חג שאיננו שבתון יום זיכרון או צום

טבת הוא חודש בלוח העברי, החודש העשירי לפי המסורת המקראית והרביעי לפי המסורת החז"לית. חודש זה חל בתחילת החורף בארץ ישראל.

בלוח הקבוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודש טבת 29 יום. א' בטבת יכול לחול בימים ראשון, שני, שלישי, רביעי ושישי. החודש מתחיל בשניים או שלושת הימים האחרונים של חג החנוכה, תלוי אם כסלו היה חודש מלא או חסר.

שם החודש וסמליו[עריכת קוד מקור | עריכה]

החודש מוזכר בשמו בתנ"ך, במגילת אסתר, המאוחרת לתקופת שיבת ציון: "בחדש העשירי הוא חדש טבת" (פרק ב', פסוק ט"ז). מקור שמו של החודש, כשמותיהם של שאר החודשים בלוח העברי, בגלות בבל. בשפה האכדית שם החודש היה טביתו - tebitu - שפירושו משהו ששוקעים בו. בביתא ישראל החודש נקרא טבית.

סמלים ומאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נראה כי שמו של החודש, שפירושו "משהו ששוקעים בו", נובע מהגשמים והבוץ העמוק אשר מאפיינים אותו. מזל החודש הוא מזל גדי.

מועדים עיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהיסטוריה של עם ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]