משתמש:Daniel4400/ארגז חול
שגיאות פרמטריות בתבנית:סכסוך צבאי
פרמטרים [ המקום, שם הקרב, התוצאה, שם העימות, התאריך ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
| קרב לפני | חטיפת חיילי צה"ל בגבול לבנון | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קרב אחרי | הקרב בבינת ג'בייל | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
הקרב במארון א-ראס 2006 היה קרב שהתנהל בשבוע השני במסגרת "מלחמת לבנון השנייה", לקראת סוף חודש יולי, 2006 בין כוחות חטיבת גולני ו"חטיבת הצנחנים" ובין קבוצות חמושים של ארגון החזבאללה.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכפר מארון א-ראס הנמצא דרומית ללבנון בסמוך לגבול ישראל-לבנון, היה איזור שלפני הקרב היה נחשב למעוז מובהק של פעילי חיזבאללה שאגרו כמויות בלתי מבוטלות של נשק ותחמושת לאחר "נסיגת צה"ל מלבנון" בשנת 2000.
בצהרי יום חמישי, 20 ביולי, היום השביעי למבצע "שינוי כיוון", החלו חיילים מכוח "אגוז" בטיפוס לראש הר מקומי במטרה להגיע אל הכפר מארון א-ראס, שממוקם בראשו. יום קודם לכן, כמה מאות מטרים ממזרח למקום נהרגו שני חיילי יחידת "מגלן" בהיתקלות עם לוחמי חיזבאללה. בעקבות אותה היתקלות נשלחו בשעות הלילה שבין יום רביעי לחמישי חיילי סיירת החטיבת הצנחנים לתפוס עמדות מרכזיות באזור הכפר אולם בבוקר הצנחנים שידרו אותות מצוקה. את האותות שמעו אותם חיילים מכוח אגוז ונערו לאיזור.
טעות קריטית וחפוזה בתחילתו של הקרב הייתה דווקא של גורם בכיר במטכ"ל שמיהר לבשר לפיקוד העליון את הבשורה המוטעת "כבשנו את מארון א-ראס", הבשורה שהגיעה במהרה לתקשורת יצרה מצב מוטעה וקטלני ביותר לגבי מראותו האמיתי של הקרב. ההודעה הצבאית הכזבת נחשבה לאירוע "צורב תודעה" שהמחיש לצה"ל עד כמה קשה הלחימה בשטחים הצפופים שכפרי לבנון, על פי הלוחמים שהיו באיזור הלחימה הייתה קשה אף יותר מהלחימה שאליה הורגל בשטחי יהודה ושומרון וברצועת עזה. לקרב עצמו היו השלכות רבות על המשך המערכה שבתחילתה הוחלט לצאת למבצע צבאי ולאור הסתבכותו של הקרב הורחבה הפעילות הצבאית של צה"ל לכדי מלחמה של ממש.
ערב הקרב, הנוכחות הקרקעית של צה"ל בדרום לבנון הסתכמה בפעילות של צוותים קטנים מיחידות עילית בעומק של כמה מאות מטרים בשטח לבנון. לפי הוראות המטכ"ל, בשבועיים הראשונים ללחימה היה על כוחות צה"ל להימנע מלהיכנס לרצועת כפרים בעומק קילומטרים ספורים שכונתה "הקליפה". אבל שרשרת הסתבכויות לא מתוכננות, ששיאה בקרב הספציפי במארון א-ראס, הציבה את המטכ"ל בפני מציאות חדשה. יממה לאחר תום הקרב הזה כבר נמצאו שלוש חטיבות של צה"ל עמוק בתוך שטח דרום לבנון.
הסתבכות הכוחות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההסתבכות החלה באופן קטן כשצוות של כוח מ"יחידת מגלן" נשלח ביום רביעי ה19 ביולי למשימת תצפית כמה מאות מטרים בתוך שטח לבנון, בסבך שלמרגלות מארון א-ראס. הכוח שכלל 12 חיילים בסך הכול ציפה להיתקל לכל היותר בשניים עד שלושה לוחמי חיזבאללה. הלוחמים לא העלו על דעתם שליד עמדת התצפית שלהם ממוקמת מערכת בונקרים ומנהרות של חיזבאללה, המכונה "שמורת טבע". בסביבות השעה 11:00 זיהו החיילים פעילות חשודה ולאחר שקיבלו אישור לכך הם פתחו באש, למזלם הרע התברר להם שהם מוקפים עמדות חיזבאללה. בתוך זמן קצר ספג הכוח הקטן מכה אנושה שהתבטאה בשטח בתשעה פצועים ושני הרוגים, סמל-ראשון יונתן הדסי וסמל-ראשון יותם גלבוע.
במטה הכללי נדהמו לשמוע אודות ההסתבכות של כוח מגלן. לדברי קצין בכיר, "איש מאתנו לא התכוון לסרוק "שמורת טבע" בשלב הזה. אישרנו להכניס כוח כדי למנוע ירי מרגמות על היישוב אביבים ועל הכוחות בשטח ולא בכדי להיכנס לתוך שטח אש. ההנחיה הגיעה לאוגדה אבל לא לאותו כוח ספציפי של יחידת מגלן".
בעקבות המכה הכואבת שספג כוח מגלן הוחלט להכניס כוח מאסיווי יותר לגזרה, כדי שישתלט על הנקודה הגבוהה ביותר באזור ויוכל לחפות משם ביעילות על פעילות כוחות צה"ל לאורך הגדר. בלילה שבין יום רביעי ליום חמישי נכנסו צוותים של סיירת צנחנים לאיזור הצפוני של מארון א-ראס. ביום שלאחר התקרית הוזעק מפקד יחידת אגוז דאז סגן-אלוף מרדכי כהנא, אל מפקד הגזרה דאז אלוף-משנה חן לבני. "הכוח (של הצנחנים) מסובך וחייבים לעזור לו", אמר לבני לכהנא, "תיכנס לשם ותכריע את הקרב".
למרות הלהט הגדול של סגן אלוף כהנא לפעילות מבצעית, הוא התנגד בתוקיפות להכנסת חייליו באור יום בראיון ל"ידיעות אחרונות" טען כהנא, שניסה פעמיים לשכנע את אלוף משנה לבני לדחות ללילה את הכניסה, ללא הצלחה. לדבריו אמר לו לבני, "אל תמרח את זה. בלילה כבר לא תהיה רלוונטי". בדיעבד התברר, שמצב הצנחנים לא היה כה נורא. הם יצאו ממארון א-ראס ללא נפגעים וטענו שהרגו 13 לוחמי חיזבאללה.
ביחידת אגוז לא ידעו כמעט דבר על מה שמחכה להם בתוך הכפר. קצין ביחידה סיפר, ש"אמרו לנו שהצנחנים במצב קטסטרופלי, שהכפר נטוש מתושבים ויש בו חיזבאללה. ידענו שיש לחיזבאללה טילים נגד טנקים אבל לא חשבנו שיש להיערך לכך בצורה כה דרסטית.
ב20 ביולי סמוך לשעה 15:00, לאחר טיפוס קשה ומורכב, איגפו ראשוני חיילי אגוז את הכפר וניתקו את הדרך בינו לעיירה בינת ג'בייל. חיילי הפלוגה המובילה בפעולה פלוגה ג', בפיקודו של רב-סרן בנג'מין הילמן, הבחינו ברכב ובו משגר רקטות בתוך הכפר, והשמידו אותו. מיד אחר כך נורו לעבר הכוח שני טילים מסוג "סאגר" מכיוון העיירה הסמוכה בינת ג'בייל. הטיל הראשון ריסק חומת אבן שהגנה על החיילים. הטיל השני פגע בהם ישירות והרג במקום את רב-סרן הילמן ואת חייליו, קלע הכוח, סמל-ראשון רפנאל מוסקל ו[קשר]] הכוח, סמל-ראשון לירן סעדיה.
חיילי פלוגה א' הוזעקו לסייע בחילוץ הפצועים וההרוגים. החילוץ התנהל תחת ירי שהגיע מכמה מוקדים בו זמנית. אחד המחלצים, סמל-ראשון יונתן ולסיוק, נהרג מפגיעה ישירה של "סאגר", אך חבריו לא הבחינו בגופתו, כיוון שהיא נקברה תחת קיר אבן שהתמוטט.
במקביל החלה פלוגה ב' להשתלט על בתים בכפר. לפי פקודה מהפיקוד העליון, ההשתלטות נעשתה בשקט וללא ירי מקדים לתוך הבתים, מתוך הנחה שכך מקטינים את סכנת ההיחשפות לטילי הנ"ט. בכניסה לאחד הבתים הבחין קלע החוד, סמל-ראשון נדב באלוה, בתנועה חשודה. הוא צעק בערבית "עמוד!" וירה צרור לתוך הבית. צרור ארוך נורה בחזרה מתוך הבית ופגע בו. באלוה מת מפצעיו תוך זמן קצר. לאחר מכן, לאחר שהחיילים פוצצו את הבית, התברר כי הוא שימש תצפיתנים של חיזבאללה שכיוונו את הטילים שפגעו ברב סרן הילמן ובחייליו מפלוגה ג'.
עד לשעות הערב הצליחו חיילי אגוז לפנות את חמשת הפצועים ואת גופות ארבעה מההרוגים לאחד הבתים שנכבשו בכפר. לחיי הפצועים לא נשקפה סכנה, אבל בגלל עיכובים בהפעלת טנקי החילוץ ואמבולנסים, הם הובאו לישראל רק ב-04:00 לפנות בוקר. בינתיים התברר לחיילים, שסמל ראשון וולסיוק נעדר. מפקד היחידה כהנא הורה לכוחות להישאר בכפר עד שתימצא הגופה. לבסוף אותרה הגופה והובאה לישראל בלילה שבין יום שישי לשבת. בליל שישי ה21 ביולי נכנסו למארון א-ראס כוחות גדולים של חטיבת הצנחנים. למחרת, כשהתברר שהירי מבינת ג'בייל אינו נפסק, הוחלט להמשיך את הלחימה הלאה, אל תוך העיירה הסמוכה.
לאחר הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך הקרב נהרגו על פי דיווחי כוחות צה"ל שהיו באיזור 13-30 מחבלי חיזבאללה, האבידות בצד הישראלי היו 8 חיילים הרוגים. מבחינת "יחידת אגוז" היה זה הקרב הקשה ביותר בתולדות היחידה, קרב שגבה את חייהם של חמישה מלוחמי היחידה.
יומיים אחרי הקרב במארון א-ראס הם הצטרפו לחיילי גולני לקרבות בבינת ג'בייל. קצין בכיר ביחידת אגוז סיפר לאחר הקרב "אחרי מארון א-ראס הייתה התגייסות מדהימה", "חיילים וקצינים עזבו קורסים והתייצבו. חיילי מילואים הופיעו וביקשו להצטרף לצוותים".
כמו כן לאחר הקרב נשמעו מחיילי יחידת אגוז אמירות המעידות על כך שהיחידה אינה זוכה להערכה בצה"ל לה היא ראויה. "הצבא השתמש בנו כדי להחזיק שטחים, בדומה למשימות שקיבלו גדודי החי"ר 'הרגילים'", אמר הקצין, "חבל שלא קיבלנו הזדמנות להוכיח את היכולות המיוחדות שלנו בשטח".
[[קטגוריה:ישראל: קרבות|מארון א-ראס, קרב]] [[קטגוריה:מארון א-ראס]] [[קטגוריה:מלחמת לבנון השנייה]] [[קטגוריה:יחסי ישראל-לבנון]] [[קטגוריה:2006|קרב במארון א-ראס]] [[קטגוריה:חזבאללה]] [[en:Battle of Maroun al-Ras]]