חטיבת הצנחנים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חטיבת הצנחנים
Tag shfifonN-1.png Flag of the Israeli Paratroopers Brigade.svg
תג החטיבה החדש, דגל החטיבה
"אחרי לצנחנים"
פרטים
מדינה ישראלFlag of Israel.svg  ישראל
שיוך צה"לIDF new.png  צה"ל
סוג חטיבת חי"ר מוצנחת ומוטסת
בסיס האם מחנה בית ליד
אירועים ותאריכים
הקמה 1955
מלחמות כל מלחמות ישראל החל ממבצע קדש
נתוני היחידה
ציוד עיקרי נשק אישי: M4A1 פלאט-טופ, נשק קל נוסף: M16 קצר, מאג, נגב, M2 בראונינג, רקטת M-72 לאו, רובי צלפים M24 SWS וברק. כלי רכב: האמר
פיקוד
יחידת אם עוצבת האשUtsbat ha'Esh - Ugda 98.png  עוצבת האש
דרגת המפקד אלוף משנה  אלוף משנה
מפקדים ראו בהמשך הערך
סיכת לוחם בחטיבת הצנחנים

חטיבת הצנחנים (חטיבה 35) היא חטיבת צנחנים סדירה מובחרת בצבא ההגנה לישראל, הכפופה לעוצבת האש.

חטיבת הצנחנים היא החטיבה הסדירה היחידה בצה"ל המוגדרת כחטיבה מוצנחת, מוטסת ורכובה, המתניידת על גבי האמרים ורכבים מיוחדים אחרים. יכולות אלו משפיעות על המקום והאופן בו יופעלו כוחות החטיבה בפעילות מבצעית ובמלחמה.

מיון, קבלה והכשרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לחטיבה, שהיא ממיינת ביסודה, מתמיינים יותר מועמדים מאשר היא יכולה לקלוט. מעט מהמועמדים נושרים עקב תנאי קבלה והאימונים המפרכים של הצנחן שבאים לאחר מכן, הכוללים אימוני כושר גופני קשים, אימוני קרב מגע, התמחות במגוון רחב של כלי נשק, שדאות, מסעות ארוכים עם משא כבד, שבועות שטח ושבועות הישרדות מפרכים, ניווטים, אימוני הסוואה, אימוני מסוקים, אימוני צניחה, שיתוף פעולה עם יחידות אחרות, אימוני לוחמה בשטח בנוי ולו"ז. כל האימונים משקפים את התפקיד שהלוחמים יצטרכו לבצע בפעילות מבצעית ובשדות הקרב.

על מנת להתקבל לחטיבה דרוש מעבר גיבוש אינטנסיבי (גיבוש צנחנים/דובדבן) בן יומיים המשלב מבחנים פיזיים ואתגרים מנטליים קשים הבודקים את התאמת המועמד לשירות (מלש"ב) להיות לוחם בחטיבה.

מסלול לוחם בחטיבת הצנחנים נמשך שנה והוא כולל ארבעה חודשי טירונות חי"ר ברמת רובאי 05, שלושה חודשי אימון מתקדם שבסופם רמת הרובאי עולה ל-07, קורס צניחה, מסע כומתה בן 65 ק"מ, שלושה חודשי פעילות מבצעית כפלוגת מסלול וחודשיים אימון מסכם בצפון או בדרום (האימון הוא כלל חטיבתי, ומתבצע אחת לארבעה חודשים) ובסופו מסיים הלוחם את המסלול. לוחמי החטיבה מתמחים בביצוע איגוף אנכי הן בצניחה והן בנחיתת סער באמצעות מסוקי סער. עם סיום השירות הסדיר משובצים לוחמי הצנחנים בחטיבות המילואים של המערך המוצנח.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת החטיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרמטכ"ל משה דיין (ומאחוריו ניצב רפאל איתן) מעניק כנפי צניחה עם רקע אדום לצונחים במעבר המיתלה במלחמת סיני. ראשון משמאל מרסל טוביאס, 1956

יחידת הצנחנים הראשונה בצה"ל הוקמה בספטמבר 1948 במחנה בהר הכרמל. מפקד היחידה ומייסדה היה יואל פלגי מצנחני היישוב במלחמת העולם השנייה ואיש המוסד לעלייה ב'. ב-24 במאי 1949 בוטלה ופוזרה היחידה, אך מאוחר יותר באותה שנה נקרא יהודה הררי להקים את היחידה מחדש. הצעד הראשון היה הקמת בית הספר לצניחה בבסיס תל נוף (בה"ד 8). צרלי בורץ מונה למדריך ראשי וקרל כהנא מונה למפקד הציוד והביטחון. לאחר מכן הוקם, במסגרת הבה"ד, גדוד 890 ובו שתי פלוגות: פלוגת טירונים בפיקוד מרסל טוביאס ופלוגה א' בפיקוד יצחק ולקר. לסגן מפקד הצנחנים מונה צבי צלנר.

יהודה הררי פיקד על היחידה במשך 4 שנים עד ינואר 1954. לאורך תקופה זו נבנה המסד הארגוני והמבצעי של הצנחנים. יהודה הררי, בהיותו גם צייר חובב, עיצב את המדים (הירכית), הנעלים האדומות, כנפי הצנחן ("המצנח המכונף") ותג היחידה ("השפיפון המעופף"). חטיבת הצנחנים ביססה עצמה בשנות ה-50 של המאה ה-20 כחטיבת העילית של צה"ל, לאחר שיחידת הצנחנים בפיקודו של הררי התמזגה עם יחידה 101 עליה פיקדו אריאל שרון וסגנו שלמה באום וכן יסוד גדוד הנח"ל המוצנח, וצוידה בתת-מקלע עוזי. הצנחנים תחת פיקודו של שרון פיתחו תורות לחימה רבות עבור לוחמה בשטח פתוח ובנוי, סיור, פשיטות ופעולות קומנדו. צבי עופר הגדיר בשעתו את השונה בצנחנים מיחידות אחרות שקדמו להן:

Cquote2.svg

בצנחנים מצאתי שוב את אוירת הפלמ"ח. היו אלה כמעט אותם ה'חברה' של הימים ההם, ולכן לא היתה לי כל בעיה של השתלבות, ואף על פי כן, מיד הבחנתי בהבדל שבין הצנחנים של ראשית שנות החמישים לבין אנשי הפלמ"ח של שנות הארבעים. בפלמ"ח לא התבלטו דמויות בודדות של לוחמים. המתבלטים בפלמ"ח היו 'דמויות של מסביב למדורה', של אנשי רוח שידעו לדבר גם ברצינות וגם לספר צ'יזבטים על ספל קפה. כאן, אצל הצנחנים, בלטה במיוחד דמותו של הלוחם המוחשי, כאן חיפשו את האיש בעל כושר הביצוע ולא את החברה'מן.

Cquote3.svg
דברים לזכרו של צבי עופר מתוך: יהודה הראל, "המרדף של הצנחנים"

מבצע קדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

חטיבת הצנחנים ביצעה שתי צניחות מבצעיות לאורך כל שנות קיומה, שתיהן במסגרת מבצע קדש: צניחה במעבר המיתלה בסיני ב-1956, בה כוחות צנחנים נחתו מאחורי קווי האויב ולאחר מכן טיהרו את המעבר, וצניחה בא-טור ב-2 בנובמבר 1956, הוצנח כוח של חטיבת הצנחנים, בפיקודו של מוטה גור (שנפצע בעת הצניחה וטופל על ידי הצנחנית המבצעית היחידה בתולדות צה"ל, חנה יפה), בסמוך לא-טור, במטרה להשתלט על שדה התעופה שנמצא שם ולפתוח משם בתנועה לדרום מזרח לכיוון שארם א-שייח'.

מלחמת ששת הימים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמת ששת הימים השתתפה חטיבת הצנחנים בכיבוש צפון סיני, בעיקר בכיבוש מתחמי המצרים בפתחת רפיח וסייעה בכיבוש העיר עזה. בין מלחמת ששת הימים למלחמת יום הכיפורים גדל צה"ל מאוד, בייחוד חיל האוויר וחיל השריון. הדוקטרינה הצבאית בצה"ל עמדה על הבקעה מהירה של עוצבות שריון. הצנחנים תיפקדו כחיל רגלים שגרתי וכחרמ"ש, אמצעי הלחימה שלהם לא חודשו, ופיתוח תורת הלחימה שלהם הוזנח[1]. דוקטרינה זו גבתה מחיר כבד מלוחמי צה"ל ובמיוחד מכוחות השריון בתחילת המלחמה, שכן המצרים הפעילו מאות "ציידי טנקים" שצוידו בטילים נגד טנקים.

מלחמת יום הכיפורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמת יום הכיפורים הייתה החטיבה מפוצלת, כאשר גדוד הנח"ל המוצנח אייש את המוצבים בגזרה הדרומית של הגבול ברמת הגולן, ואחר כך לחם בגדה המערבית של תעלת סואץ, גדודים 202 ו-890 השתתפו (בנפרד) בלחימה בחזית סיני וסיירת הצנחנים ביצעה פעולות בעומק סוריה.

מלחמת לבנון הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במבצע שלום הגליל נחתו כוחות החטיבה בשפך נהר אל-אוואלי ולחמו מול כוחות אש"ף והצבא הסורי.

מבצע צוק איתן[עריכת קוד מקור | עריכה]

במבצע צוק איתן ביולי 2014 לחמה החטיבה ברצועת עזה, איתרה 4 מנהרות לחימה תת-קרקעיות והרגה 141 מחבלים[2].

החטיבה לאחר מלחמת ששת הימים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוחמי חטיבת הצנחנים צונחים בדרום הארץ

החל משנות ה-70 של המאה ה-20, רוב המטכ"ל היה מורכב מיוצאי צנחנים ורמטכ"לים רבים מונו מקרב מהצנחנים, ביניהם: מרדכי גור, רפאל איתן, משה לוי, דן שומרון, אמנון ליפקין-שחק, שאול מופז, משה יעלון ובני גנץ.

בשנת 2001 נחנך בסיס האימונים החילי של חטיבת הצנחנים המכונה "בא"ח שפיפון" נקרא על שמו של רפאל איתן, בסמוך לשומריה. בסיס האימונים החדש של החטיבה הוקם לאחר פינוי הבא"ח הישן בסאנור. הכספים לבניית הבסיס ניתנו כחלק מהסכם עם ארצות הברית, נועד להכשרת טירונים, אימון בסיסי ואימון מתקדם. הבסיס בתכנונו של האדריכל שמואל שילה היווה פריצת דרך בתכנון בסיסי צה"ל, דבר המתבטא בשיפור תנאי החיילים והאימונים. במקביל לבסיס זה, תוכנן בסיס דומה, גם עבור חטיבת גולני.

סמלים וטקסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיילי חטיבת הצנחנים חובשים כומתה אדומה עם סמל חיל רגלים, ונועלים נעליים אדומות. להבדיל מכל יתר חיילי צה"ל, חיילי חטיבת הצנחנים לובשים ירכית וחוגרים חגורה מעל הירכית בנוסף על חגורת המכנסיים. המדים עוצבו על ידי יהודה הררי המפקד הראשון.

תג היחידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תגשפיפון" של גדוד הצנחנים 890 עוצב בשנת 1951. התג עוצב על פי הפסוק "אַל תִּשְׂמְחִי פְלֶשֶׁת כֻּלֵּךְ כִּי נִשְׁבַּר שֵׁבֶט מַכֵּךְ כִּי מִשֹּׁרֶשׁ נָחָשׁ יֵצֵא צֶפַע וּפִרְיוֹ שָׂרָף מְעוֹפֵף"(ישעיהו יד כט) אותו ציטט באוזני מפקדי הגדוד דוד בן-גוריון, כהמחשה לדרך שבה על הצנחנים לפעול, באופן תחבולני המנצל נקודות תורפה[3]. התג תוכנן על ידי יהודה הררי - מפקד גדוד הצנחנים הראשון (גדוד 890), וסגנו אריה אפרת על פי הפסוק הנ"ל צפע מעופף כמלאך. בשנת 1956 שימש כתג חטיבת הצנחנים הראשונה - חטיבה 202 והיה בשימוש עד שנת 2001 בה שונה מעט התג.

צבע הכומתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צבע הכומתה אדום. הכומתה האדומה של הצנחנים הבריטים, שהיו בארץ לפני קום המדינה, הייתה סמל סטטוס, ועל כן הוחלט שגם לוחמי חטיבת הצנחנים של צה"ל יזכו לכומתה בצבע אדום[4].

השבעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חטיבת הצנחנים מקיימת את טקס השבעה של לוחמיה בכותל המערבי. מסורת זו החלה בחטיבה לאחר מלחמת ששת הימים ב-יוני 1967, עת ביצעה פלוגת צנחנים מגדוד 890, בפיקוד דורון רובין, את טקס ההשבעה הראשון של הצנחנים בכותל המערבי[5].

יחידות חטיבת צנחנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפקדי צה"ל עם לוחמי חטיבת הצנחנים, 1955. עומדים, מימין לשמאל: אל"מ אסף שמחוני, סגן משה עפרון, סרן דני מט, רא"ל משה דיין, רס"ן אריאל שרון, סגן מאיר הר-ציון. כורעים, מימין לשמאל: סרן רפאל איתן, סגן יעקב יעקב, סרן אהרן דוידי

גדוד 890 (אפעה)[עריכת קוד מקור | עריכה]

גדוד 890, המכונה גם גדוד אפעה, הוא גדוד הצנחנים הראשון בצה"ל[6]. הוא הוקם בשנת 1950 על ידי יהודה הררי והחל תופס את מקומו ככוח לוחם מוביל ומשמעותי כבר בשנת 1952 . במשך שנים כונה בצה"ל "הגדוד", מבלי שהיה צורך אפילו לציין את מספרו[7]. למן השתתפותו בפעולות התגמול בראשית שנות ה-50 ועד ימינו השתתף הגדוד בכל הקרבות והמבצעים של חטיבת הצנחנים, ובהם, כל פעולות התגמול (הנודעות שבהן: כנרת, מבצע חץ שחור, פעולת קלקיליה), מבצע מכבש (הצניחה במיתלה) וקרב המיתלה, קרב החווה הסינית, מבצע אנטבה, מלחמת לבנון הראשונה בה היה הגדוד הראשון מבין גדודי החטיבה שנחת מן הים בשפך נהר האוואלי, בתקופת השהייה ברצועת הביטחון לקחו לוחמי הגדוד חלק בלחימה בחזבאללה הן בפעילות השגרתית השוחקת והן במבצעים מיוחדים[8]. הגדוד היה הראשון לפעול בשטחי A באינתיפאדה השנייה (שם שיכלל ופיתח שיטות למארבים בשטח בנוי) ופעל גם במלחמת לבנון השנייה, במבצע עופרת יצוקה ובמבצע צוק איתן.

מפקדי הגדוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת כהונה הערות
יהודה הררי 1949 - 1954 לימים מפקד פה"ד, רמ"ט פיקוד מרכז, שרות ב"מוסד"
אריאל שרון 1954 - 1956 לימים שר הביטחון וראש הממשלה ה-11
רפאל איתן 1956 - 1958 לימים הרמטכ"ל ה-11
יהודה רשף 1958 - 1960 לימים מפקד חטיבת הבקעה
עמנואל שקד 1960 - 1961 לימים קחצ"ר
אריק רגב 1961 - 1963 לימים מפקד חטיבת הבקעה
צורי שגיא 1963 - 1965
דוד ביטון[9] 1965 - 1967  
יאיר תל-צור 1967
דן שומרון 1967 - 1969 לימים הרמטכ"ל ה-13
שי תמרי 1969 - 1971 לימים מפקד עוצבת עמוד האש
מתן וילנאי 1971 - 1972 לימים סגן הרמטכ"ל
יצחק מרדכי 1972 - 1974 לימים "אלוף שלושת הפיקודים" (כיהן כאלוף פיקוד הצפון, המרכז והדרום) ושר הביטחון
יעקב קרן 1974
מאיר ישראל 1974 - 1975
נחמיה תמרי 1975 - 1976 לימים אלוף פיקוד המרכז
עופר כהן 1976 - 1978
זאב צל 1978 - 1979 לימים מפקד חטיבת עודד
אריק מורן 1979 - 1980 לימים מפקד עוצבת האש
זאב זכרין 1980 - 1981 לימים מפקד יחידת הקישור ללבנון
מתי הררי 1981 - 1982 לימים ראש מנהל הסגל
משה יעלון 1982 - 1984 לימים הרמטכ"ל ה-17 ושר הביטחון.
הלל בר 1984 - 1985
עמוס בן-חיים 1985 - 1987 לימים מפקד אוגדה 560
בני גנץ 1987 - 1989 לימים הרמטכ"ל ה-20
אבי רוטשטיין 1990 - 1991 לימים מפקד עוצבת שועלי מרום
גדי שמני 1992 - 1990 לימים אלוף פיקוד המרכז ונספח צה"ל בארצות הברית
יאיר גולן 1992 - 1993 לימים סגן הרמטכ"ל
רחמים כהן 1993 - 1994
דרור וינברג 1994 - 1996 לימים מפקד חטיבת יהודה
הראל כנפו 1996 - 1998 לימים מפקד המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה
מוטי ברוך 1998 - 2000 לימים ראש חטיבת תורה והדרכה באמ"ץ
יהודה יוחננוף 2000 - 2002 לימים מפקד חטיבת החרמון
אמיר ברעם 2002 - 2003 לימים מפקד עוצבת הגליל
יהודה לוין 2003 - 2005  
קובי כץ 2005 - 2007  
יקי דולף 2007 - 2009 לימים מפקד החטיבה הצפונית ברצועת עזה
גיא לוי 2009 - 2011 לימים מפקד חטיבה 55
ערן אוליאל 2011 - 2013 כיום מפקד עוצבת שועלי מרום, לשעבר קצין אג"ם אוגדת עזה
יואב ברונר 2013 - 2015 כיום מפקד בא"ח צנחנים
אליאב אלבז אוגוסט 2015 -

גדוד 101 (פתן)[עריכת קוד מקור | עריכה]

גדוד 101, המכונה כיום גם גדוד פתן, הוקם בשנת 1990. לפני הקמתו, "גדוד פתן" נקרא "גדוד 50" וכונה "גדוד הנח"ל המוצנח", בשל העובדה שהשרות בגדוד היה חלק ממסלול חיילי הנח"ל וחייליו היו בני גרעיני נח"ל. אך בשנת 1990 הועבר "גדוד 50" לחטיבת הנח"ל והוקם גדוד חדש בשם "גדוד 101" שקיבל את כינויו של גדוד 50, "גדוד פתן". הגדוד אימץ את המספר 101 כמספר היחידה 101, שהייתה ממעצבות רוח ומורשת הצנחנים. גדוד 50 ומחליפו, גדוד 101 (החל מ-1990) נלחם בכל מלחמות ישראל מאז פעולות התגמול. במבצע קדש השתתף הגדוד, עליו פיקד מוטה גור, בקרב המיתלה וב-2 בנובמבר ביצע את הצניחה הקרבית השנייה בצה"ל בא-טור, שבדרום-מערב חצי האי סיני[10]. בין השאר השתתף גם במבצעים: אביב נעורים, תרנגול 53, פעולת קלקיליה, כיבוש מחנה הפליטים בלאטה באינתיפאדה השנייה ועוד.

במלחמת יום הכיפורים השתתף גדוד 50 בקרב הבלימה מול המתקפה הסורית בדרום רמת הגולן (ובכלל זה קרב תל סאקי) ולאחר שניתנה לו הפקודה לסגת התכנסו חיילי הגדוד בקיבוץ עין גב. על אף שהגדוד נפגע קשות ואיבד רבים מלוחמיו ומפקדיו, הצליח המג"ד דאז, יורם יאיר, לאושש את הגדוד, באמצעות תביעתו מן הפיקוד העליון של צה"ל כי על הגדוד להמשיך לקחת חלק בלחימה. הגדוד הפך לעתודה מטכ"לית והוטס לחזית הדרום. בסיני פעל הגדוד במסגרת אוגדה 162, בפיקוד אברהם אדן ולחם בצד המערבי של תעלת סואץ כנגד הקומנדו המצרי, בקרבות לטיהור החיץ החקלאי, עד לפאתי העיר סואץ[11].

במהלך מלחמת לבנון השנייה ביצע גדוד 101 מספר רב של כניסות לעומק השטח הלבנוני. הידועה שבהם הייתה בקרב בינת ג'בייל, בה הצליחו לוחמי הגדוד להרוג 26 מלוחמי יחידת הקומנדו של החזבאללה[12].

במבצע צוק איתן לחם הגדוד תחת פיקוד חטיבת גבעתי בקרבות בגזרת ח'אן יונס וזכה לצל"ש אלוף.

מפקדי הגדוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת כהונה הערות
מוטה גור 1956 - 1957 לימים הרמטכ"ל ה-10
דני מט 1957 - 1959 לימים מתאם פעולות הממשלה בשטחים
שרגא ישראל 1959 - 1961
עמנואל שקד 1961 - 1962 לימים קצין חי"ר וצנחנים ראשי
עמיחי לוי 1962 - 1963
חיים נדל 1963 - 1965 לימים נשיא בית הדין הצבאי לערעורים
שמואל פרסבורגר 1965 - 1967
טיבי שפירא 1967 - 1968
משה פלס 1968 נהרג בקרב במרדף, בהיותו מפקד הגדוד
אריה צידון 1968 - 1970
עמוס ירון 1970 - 1972 לימים ראש אכ"א ונספח צה"ל בארצות הברית וקנדה
אמנון ליפקין-שחק 1972 - 1973 לימים הרמטכ"ל ה-15
יורם יאיר 1973 - 1975 לימים ראש אכ"א ונספח צה"ל בארצות הברית
יעקב בנדל 1975 - 1976
מנחם זטורסקי 1976 - 1977
יהודה דובדבני 1977 - 1978 לימים נספח צה"ל בארגנטינה
יאיר רפאלי 1978 - 1979
מוטי רוזנברג 1979 - 1980
דורון אלמוג 1980 - 1981 לימים אלוף פיקוד הדרום
חזי צפריר 1981 - 1982
גיורא איילנד 1982 - 1984 לימים ראש אג"ת וראש אמ"ץ
יצחק איתן 1984 - 1985 לימים אלוף פיקוד המרכז
אלי אמיתי 1985 - 1986 לימים ראש חטיבת המבצעים
ישראל זיו 1986 - 1988 לימים ראש אגף המבצעים
יחיאל גוזל 1988 - 1989 לימים נספח צה"ל בצרפת
יגאל שרון 1989 - 1991 לימים מפקד חטיבת יהודה
שרון דוידוביץ' 1991 - 1993 לימים מפקד נוער חלוצי לוחם
אביב כוכבי 1993 - 1994 לימים אלוף פיקוד הצפון
פינקי זוארץ 1994 - 1996 לימים מפקד החטיבה הדרומית באוגדת עזה
יוסי בכר 1996 - 1997 לימים מפקד הגיס המטכ"לי בדרגת אלוף
איתי וירוב 1997 - 1999 לימים מפקד אוגדת עזה
בועז עמידרור 1999 - 2001 לימים מפקד עוצבת הגולן
דוד בלומנפלד[13] 2001 - 2003
איציק בר 2003 - 2005 לימים מפקד חטיבת שומרון
אליעזר טולדנו 2005 - 2006 לימים המזכיר הצבאי של ראש הממשלה
אריאל יוחנן 2006 - 2008
אבי בלוט 2008 - 2010 לימים מפקד עוצבת חצי האש
אלון מדנס 2010 - 2012 לימים מפקד עוצבת ברעם
יובל גז[14] 2012 - 2014
אבינועם אמונה 2014 - 2016
אלעד שושן יוני 2016 -

גדוד 202 (צפע)[עריכת קוד מקור | עריכה]

גדוד 202, המכונה גם גדוד צפע, הוא הגדוד השלישי בחטיבה. הגדוד הוקם בשנת 1964 במקום גדוד 28 (במקור 771), שהפך לגדוד מילואים והועבר לצורך הקמת חטיבה 55. מפקדו הראשון של הגדוד היה סא"ל אפרים חירם (פיחוטקה) וסגנו דן שומרון. הגדוד השתתף בכל מלחמות ישראל מיום הקמתו ובמבצעים מיוחדים: בין היתר ניתן למנות את כיבוש רפיח במלחמת ששת הימים, במלחמת יום הכיפורים הצטיין הגדוד בקרב ואדי מבעוק, מבצע אנטבה, מלחמת לבנון הראשונה ועוד. הגדוד זכה לפרסום באינתיפאדה השנייה בה הצליחו לוחמי הגדוד לעצור מספר רב של מחבלים באזור שכם ואף לתפוס מספר מחבלים מתאבדים קטינים (כגון חוסאם עבדו) במחסום חווארה.

מפקדי הגדוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת כהונה הערות
אפרים חירם 1964 - 1966 לימים מפקד עוצבת הגליל
יואב שחם 1966 נהרג בעת פעולת סמוע
דן שומרון 1966 - 1967 לימים הרמטכ"ל ה-13
צבי בר 1967 - 1968 לימים ראש עיריית רמת גן
יעקב חסדאי 1968 - 1970
חיים בנימיני 1970 - 1972 לימים קצין מודיעין ראשי
שמואל שחם 1972 - 1973
דורון רובין 1973 - 1974 לימים ראש מחלקת ההדרכה
אסף חפץ 1974 - 1975 לימים מפכ"ל ה-12
עמוס קוצר 1975 - 1976 לימים קצין חי"ר וצנחנים ראשי
שמואל ארד 1976 - 1978 לימים אלוף פיקוד העורף
שאול מופז 1978 - 1979 לימים הרמטכ"ל ושר הביטחון
שבתאי פולג 1979 - 1980
עופר בן צבי 1980 - 1981
ישראל רמות 1981 - 1982
מיכה טמיר 1982 - 1983 לימים מפקד עוצבת עמוד האש
יום טוב סמיה 1983 - 1984 לימים אלוף פיקוד הדרום
שמאי רן 1984 - 1985
אלעזר שטרן 1985 - 1987 לימים ראש אכ"א
יצחק גרשון 1987 - 1988 לימים אלוף פיקוד העורף
מאיר כליפי 1988 - 1990 לימים המזכיר הצבאי של ראש הממשלה
מוטי יוגב 1990 - 1991
רמי צור חכם 1991 - 1992 לימים נספח צה"ל בסין, ומנכ"ל עמותת הצנחנים
גל הירש 1992 - 1993 לימים מפקד עוצבת הגליל
נועם תיבון 1993 - 1995 לימים מפקד הגיס הצפוני
חגי מרדכי 1995 נפצע קשה בתקרית, והוחלף זמנית על ידי נועם תיבון
אמיר נדן 1995 - 1997 לימים מפקד עוצבת חירם
חגי מרדכי 1997 - 1999 בשנית, לאחר החלמה. לימים ראש מטה זרוע היבשה
אהרון חליוה 1999 - 2001 לימים ראש אט"ל
רוני נומה 2001 - 2002 לימים מפקד פיקוד המרכז
מיקי אדלשטיין 2002 - 2003 לימים מפקד אוגדת עזה
גיא חזות 2003 - 2005 לימים מפקד חטיבת כפיר
יניב אלאלוף 2005 - 2007 לימים מפקד בה"ד 1
אודי שגיא[15] 2007 - 2009
גיא ברגר 2009 - 2011 לימים מפקד חטיבת אפרים
איתמר בן חיים 2011 - 2012 לשעבר קצין אג"ם אוגדת איו"ש, כיום מפקד חטיבת הנגב
יעקב ולר[16] 2012 - 2014 כיום מפקד חטיבת עציוני
עמי ביטון 2014 - 2016 מעוטר צל"ש מח"ט
רועי צוויג יולי 2016 -

יחס"ר 5135 (שרף)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב - גדוד סיור

גדוד הסיור של הצנחנים, המכונה גם גדוד שרף נוצר לראשונה במלחמת לבנון הראשונה תחת פיקודו של דורון אלמוג בשם "כוח עוגן"[17]. הגדוד, שכלל את הפלס"ר, הפלנ"ט והפלחה"ן של החטיבה וכן פלגה מפלוגת הרפואה החטיבתית, הוביל את החטיבה בהצלחה רבה מהנחיתה בשפך נהר האוואלי ועד ביירות[18]. בכ"ט בנובמבר 2002 הוקם באופן רשמי גדוד הסיור של החטיבה, תחת המג"ד סא"ל שמואל קלמי[19]. הגדוד מכונה "גדס"ר צנחנים" או "יחס"ר צנחנים". כיום ייעודו של הגדס"ר הוא להוות את יחידת סיור מובחרת של חטיבת הצנחנים בלוחמה קונבנציונאלית או בלחימה בעצימות נמוכה.[20].

מפקדי הגדס"ר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת כהונה הערות
שמואל קלמי 2002 - 2003 לימים ראש מחלקת ההגנה באמ"ץ
אבי גיל 2003 - 2005 לשעבר מפקד בה"ד 1 כיום מפקד עוצבת עידן
נמרוד אלוני 2005 - 2007 פיקד על הגדוד במלחמת לבנון השנייה[21] לימים מפקד החטיבה
ירון פינקלמן 2007 - 2009 פיקד על הגדוד במבצע עופרת יצוקה[22] לימים מפקד חטיבת גבעתי
איתן בן גד 2009 - 2011 לימים סגן מפקד החטיבה, מפקד צוות במכללה לפיקוד טקטי וקמב"ץ פיקוד המרכז
נמרוד לוטן 2011 - 2013
ירון שרוני 2013 - 2015 לימים קצין אג"ם אוגדת הגליל
אורי דאובה אפריל 2015 -
  • יחידת סיור (פלס"ר) - מכונה גם סיירת צנחנים - טייפן
  • יחידה נגד טנקים (פלנ"ט) - פתן שחור, מכונה גם עורב צנחנים
  • יחידת חבלה והנדסה (פלחה"ן) - זעמן, מכונה גם חבלה מוצנחת
סמל סיירת צנחנים

פלס"ר צנחנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלס"ר (פלוגת סיור) של חטיבת הצנחנים, נקראת גם "סיירת צנחנים". במסגרת תהליך ארגון מחדש של חטיבות החי"ר, הוכפפה הסיירת למפקדת גדוד סיור ב-29 בנובמבר 2002. בסיס היחידה הוא מחנה בית ליד.

הסיירת הוקמה בשנת 1954 על ידי מאיר הר-ציון ומיכה בן ארי ('קפוסטה'), כפלוגה א' בגדוד הצנחנים 890, ועברה מספר שינויים ארגוניים, עד שבשנת 1956 הפכה לפלוגת הסיור העצמאית של הצנחנים. בין פעולות הסיירת ניתן למנות את הבאות: 'מבצע חץ שחור', 'אגד', 'הר געש', 'עלי זית', 'גוליבר', 'לולב' ו'שומרון' בתקופת פעולות התגמול בשנות החמישים, הקרב על הרכס הצפוני במעבר המיתלה במסגרת מלחמת סיני, כיבוש רפיח וקנטרה במלחמת ששת הימים, מבצע הלם ב נגע חמאדי שבעומק מצרים, מבצע תרנגול 53, מבצע ברדס 54-55, מבצע אביב נעורים, מבצע כותונת, מלחמת יום הכיפורים, מבצע מרכבות האלים בשנת 1997 בלבנון.

במלחמת יום הכיפורים במבצע כותונת ומבצע דוידקה, תחת בפיקודו של מפקד הסיירת דאז, שאול מופז, פשטה הסיירת על יעדים בחלקה המזרחי של סוריה לשם שיבוש הזרמת תגבורות ואספקה מעיראק לסוריה. במבצע יונתן באנטבה הסיירת, תחת פיקודו של דורון אלמוג[23], הייתה לכוח הראשון שפעל באנטבה, ולוחמיה, שקפצו מן המטוס הראשון בעודו נוחת על המסלול, איבטחו את נחיתת שלושת המטוסים האחרים, הניחו פנסים על מסלול הנחיתה החשוך כדי להאירו בעבור המטוסים הנוחתים והשתלטו על מגדל הפיקוח החדש. במבצע ליטני הובילה הסיירת את כוחות החטיבה בהתקדמות לעומק לבנון. במבצע חוק וסדר, המבצע המשמעותי הראשון של צה"ל נגד כוחות חזבאללה, פשטה הסיירת על חלקו הצפוני של הכפר מיידון. הסיירת הייתה הכוח הראשון שחדר למחנה פליטים פלסטיני בתקופה שאחרי הסכמי אוסלו (מבצע "מסע בצבעים" במחנה הפליטים בלאטה). בשנות ה-90 פעלה הסיירת בלבנון, בדגש על פעילות עומק, על בסיס פעילות זו, בעיקר בתקופת פיקודם של חגי מרדכי, יוסי בכר ומוטי ברוך. פעילויות אלו, דוגמת מבצע מרכבות האלים ואחרים, הן שסיפקו אבטחה לישובי הצפון בשנות ה-90. על פעילותה של הסיירת במהלך מבצע חומת מגן קיבלה ציון לשבח יחידתי.

במלחמת לבנון השנייה נכנסו הפלס"ר והפלחה"ן לכפר מארון א-ראס ובקרב שניהלו עם החזבאללה הצליחו לוחמי הפלס"ר להרוג 26 מחבלי חזבאללה ולכבוש את הכפר ללא נפגעים. על פעילותה במלחמה הוענק לסיירת ציון לשבח יחידתי.

מפקדי הסיירת
שם תקופת כהונה הערות
מאיר הר-ציון 1954 - 1955
יהודה רשף 1956 לימים מפקד חטיבת הבקעה
מיכה קפוסטה-בן ארי 1956
יוסי יפה 1956 - 1957
משה לוי 1957 לימים הרמטכ"ל ה-12
יאיר פלד 1958 - 1959 (נהרג בידי בדואים בעת שסייר לבדו בקרבת הגבול עם מצרים[24])
צורי שגיא 1959 - 1960 לימים מפקד מרחב שלמה
עמוס נאמן 1960 - 1961
דב תמרי 1962 - 1963 לימים מפקד עוצבת עמוד האש
אלי ידגרוב 1964 - 1965
אריה צידון 1965 - 1966 לימים מפקד חטיבת הצנחנים
גיורא חייקה 1966 - 1967 לימים מפקד המרכז לאימוני יבשה
מתן וילנאי 1967 - 1968 לימים סגן הרמטכ"ל ושר
גד נגבי 1968 - 1969 לימים מפקד עוצבת חצי האש
מוטי פז 1969 - 1970 לימים מפקד עוצבת אדום
נחמיה תמרי 1970 - 1972 לימים אלוף פיקוד המרכז
אבנר חרמוני 1972 - 1973 לימים מפקד חטיבה 646
שאול מופז 1973 - 1974 לימים הרמטכ"ל ה-16 ושר הביטחון
יפתח רייכר-עתיר 1974 - 1975 לימים מפקד מערך המבצעים המיוחדים ונספח צה"ל בסין
דורון אלמוג 1975 - 1976 לימים אלוף פיקוד הדרום
מיכה טמיר 1976 - 1978 לימים מפקד עוצבת עמוד האש
משה יעלון 1978 - 1980 לימים הרמטכ"ל ה-17 ושר הביטחון
שמאי רן 1980 - 1981 לימים מפקד חטיבת הנח"ל
ישראל זיו 1981 - 1982 לימים ראש אגף המבצעים
אייל קרים[25] 1982 - 1984 לימים הרב הצבאי הראשי
איציק נחמיאס 1984 - 1985
עדי קדושטביץ 1985 - 1986
אבי רוטשטיין 1986 - 1987 לימים מפקד חטיבת ביסלמ"ח
גדי שמני 1987 - 1988 לימים אלוף פיקוד המרכז ונספח צה"ל בארצות הברית
שלמה בן דוד 1988 - 1990
יהושע רינסקי 1990 - 1992 לימים מפקד החטיבה הדרומית ברצועת עזה
חגי מרדכי 1992 - 1994 לימים ראש מטה זרוע היבשה
יוסי בכר 1994 - 1996 לימים מפקד הגיס המטכ"לי
מוטי ברוך 1996 - 1997 לימים ראש חטיבת תורה והדרכה באמ"ץ
איתן בלחסן 1997 - 1999 נפל בקרב מול מחבלי חזבאללה
אמיר ברעם 1999 - 2000 לימים מפקד עוצבת הגליל
איתי טוויטו 2000 - 2001
נמרוד אלוני 2001 - 2002 לימים מפקד חטיבת הצנחנים
טל דביר 2002 - 2004
גיא ברגר 2004 - 2005 לימים מפקד חטיבת אפרים
עמית לידור 2005 - 2007
נמרוד לוטן 2007 - 2009 לימים מפקד גדס"ר צנחנים
עמי ביטון[26] 2009 - 2011 לימים מפקד גדוד 202
אלעד שושן[27] 2011 - 2012 לימים מפקד גדוד 101
יאיר חביביאן 2012 - 2014
חגי בן-ארי[28] 2014 יועד לשמש מפקד הסיירת, נפצע אנושות במבצע צוק איתן, ומונה באופן סמלי, בעודו מחוסר הכרה[29]
יואב ספקטור 2014 - 2016
נועם מיכאל יולי 2016 -

לוחמי הסיירת נבחרים מבין המתגייסים לשורות חטיבת הצנחנים לאחר שעברו סדרת מיונים ארוכה. מסלול ההכשרה של לוחמי הסיירת כולל הכשרה בסיסית, הכשרה מתקדמת, קורס צניחה, קורס סיור, קורס לחימה בטרור, ניווט, הסוואה ולחימה בשטח בנוי. אורך המסלול היה כשנה ושמונה חודשים וקוצר החל משנת 2000 לשנה וחודשיים עד שנה וארבעה חודשים, תלוי במחזור. תקופה מבצעית של לוחם בסיירת אורכת כשנתיים, במהלכם שליש מהזמן מוקדש לאימונים ושני שליש להכנות ולביצוע של פעולות מורכבות נגד האויב.

בוגרי היחידה מאיישים את פלוגות הסיור של חטיבות המילואים של צנחנים. במהלך השנים איבדה הסיירת 81 מלוחמיה.

חבלה מוצנחת[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל פלחה"ן צנחנים

פלחה"ן (פלוגת החבלה וההנדסה) בחטיבת הצנחנים. נקראת גם "חבלה מוצנחת". יחידת החבלה הוקמה רשמית בשנת 1963, ויצחק מרדכי היה מפקדה הראשון. אם כי ראשית דרכה של היחידה הייתה בשנת 1956 ביוזמתו של מייק מיכאלי קיש, בוגר חיל ההנדסה הבריטי, שהקים מחלקת חבלה במסגרת חטיבת המילואים 80. מאז השינויים הארגוניים שנעשו ב-29 בנובמבר 2002 היחידה מופעלת במסגרת גדוד סיור. יעוד היחידה ביצוע פשיטות חבלה ומבצעים אחרים. פלוגת החבלה מתמחה בשימוש במטענים, הטמנת מוקשים בשטח האויב ובסילוקם של מטענים ומוקשים של האויב למעבר כוחותינו. הפלוגה פועלת בקדמת כוחות החטיבה ובאגפיה ככוח מוביל. לוחמי היחידה הופעלו בזירות לחימה שונות וביניהן מלחמת ששת הימים שם לחמה היחידה בפתחת רפיח, מלחמת לבנון הראשונה, מלחמת לבנון השנייה ובכל גזרות הלחימה ביהודה ושומרון. מי שעתיד להפוך להיות ללוחם ביחידת החה"ן צנחנים עובר הכשרת לוחמים בסיסית ומתקדמת. במהלך מסלול האימונים שאורכו כשנה ו-3 חודשים הלוחמים עוברים הכשרה בתחומים כמו צניחה, חבלה, ניווט, לחימה במתארי שטח שונים והסוואה. המועמדים לשירות ביחידה נבחרים מתוך המתגייסים לחטיבת הצנחנים שעברו גיבוש סיירות ואותרו כמתאימים לאופי היחידה. לאחר תום מסלול ההכשרה לוחמי היחידה עוברים סבבי אימונים יחידתיים וצוותיים ומבצעים פעילות מבצעית מורכבת בכל גזרות הלחימה. לוחמים המסיימים את השירות ביחידה משתלבים בפלוגות החבלה בחטיבות המילואים של הצנחנים.

מבצעים בהם השתתפה היחידה: מלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה, מלחמת יום הכיפורים, מבצע אנטבה, מבצע ליטני, מלחמת לבנון, פעילות מבצעית בדרום לבנון (עד לנסיגה בשנת 2000), מבצע חומת מגן, מלחמת לבנון השנייה, מבצע עופרת יצוקה, מבצע צוק איתן.

מפקדי הפלחה"ן
שם תקופת כהונה הערות
יהודה בר 1965 - 1966 לימים מפקד עוצבת הגליל
יצחק מרדכי 1966 - 1968 לימים אלוף שלושת הפיקודים ושר הביטחון
משה לשם-אדלשטיין 1968 - 1970
עוזי בן יצחק לימים מפקד אוגדת יהודה
רן בג 1970 - 1971
מנחם זטורסקי 1971 - 1973 לימים מפקד פיקוד הנח"ל
שמעון נוה 1973 - 1974
אהרון סבג 1974 - 1975 לימים מפקד חטיבת הבקעה
אריק מורן 1975 - 1977 לימים מפקד עוצבת האש
ישראל רמות 1977 - 1978 לימים מפקד חטיבת הנח"ל
אמל אסעד 1978 - 1980 לימים מפקד מנהלת התאום והקישור
יחיאל גוזל 1981 - 1983 לימים ראש מטה פיקוד הדרום
בני גנץ 1983 - 1984 לימים הרמטכ"ל ה-20
אהרון זיו 1984 - 1985 לימים מפקד חטיבת אלכסנדרוני ונספח צה"ל ביפן
יגאל שרון 1985 - 1986 לימים מפקד חטיבת יהודה
אבי זהבי 1986
רוני אלשיך 1986 - 1988 לימים סגן ראש השב"כ ואחר כך מפכ"ל משטרת ישראל
גל הירש 1988 - 1989 לימים מפקד עוצבת הגליל
יוסי בכר 1989 - 1991 לימים מפקד הגיס המטכ"לי
הראל כנפו 1991 - 1993 לימים מפקד המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה
עופר צוברי 1993 - 1995
לאון בן מוחה 1995 - 1997
נדב מילוא 1997
איציק בר 1997 - 1998 לימים רמ"ח מבצעים בפיקוד העורף
גדעון תמר 1998 - 1999
אסף אסולין 1999 - 2000
גיא לוי 2000 - 2002 לימים מפקד חטיבה 55
איתן בן גד 2002 - 2004
ערן אוליאל 2004 - לימים מפקד חטיבת שועלי מרום
דרור שאול כיום קמב"ץ פיקוד העורף ולשעבר מפקד גדוד תבור
אייל בלומנשטיין
אלעד פרץ
עומר כהן - 2011 כיום מפקד גדוד נחשון
עודד זימן 2011 - 2013
טל זורבלוב 2013 - 2014
אלמוג רותם 2014 - 2016
דור מנשאוף 2016 -

עורב צנחנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עורב צנחנים היא יחידה מובחרת של חטיבת הצנחנים (יחידת הנ"ט), נקראת גם "פלנ"ט צנחנים". במסגרת תהליך ארגון מחדש של חטיבות החי"ר, הוכפפה היחידה למפקדת גדוד סיור, ב-29 בנובמבר 2002.

יחידת העורב הוקמה לאחר מלחמת יום הכיפורים בשנת 1974, אז חדרה בצה"ל ההבנה כי יש צורך בהקמת מערך שיתן מענה לכוחות השריון ההולכים ומתחזקים בצבאות ערב, עקב כך הוקמו פלוגות הנ"ט, שצורפו למערך החי"ר של החטיבות השונות, את משימת הקמת פלוגת הנ"ט הראשונה של חטיבת הצנחנים, קיבל לידיו אמנון דותן שכיהן כמפקדה הראשון, וסגנו יואב גוטסמן. היחידה עברה במהלך השנים שינויים רבים במבנה הארגוני שלה, מיחידה חטיבתית ליחידה תחת פיקוד גדוד סיור, ובאמל"ח שלה, מטיל ה"עורב" - ה"טאו" לטיל ה"גיל" של ימינו, ובקרוב למערכת חדשה הנקראת ישל"ט אחוד - מערכת מתקדמת יותר של ה"גיל", מהמערכות המתקדמות ביותר בצבא בתחום טילי הנ"ט.

היחידה לקחה חלק במבצעים רבים ובכלל זה מבצע אנטבה[30], מבצע סיגל, מבצע לבלוב, מבצע מוביל, מלחמת לבנון הראשונה, פעילויות עומק בדרום לבנון כגון:מבצע סחרור מסוכן, מבצע פנתר ורוד, מבצע פינה אחרת (עד הנסיגה מדרום לבנון בשנת 2000), מבצע חומת מגן, האינתיפאדה הראשונה, האינתיפאדה השנייה, מלחמת לבנון השנייה, מבצע עופרת יצוקה ובמבצע צוק איתן הייתה ליחידה הראשונה בצה"ל שקלטה ועשתה שימוש במשגר האחוד.

בנוסף לייעודה כיחידת נ"ט חטיבתית, משמשת גם כיחידת חי"ר מובחרת המשתתפת בכל המשימות החטיבתיות.

לוחמי היחידה נבחרים בגיבוש יחטיות המתרחש סמוך לגיוס. הלוחמים עוברים מסלול הכשרה בן כ-16 חודשים: טירונות, אימון מתקדם, קורס צניחה וקורסים ייעודים כגון-ניווטים, אימוני לוחמה בכל מתארי הלחימה, קורס נ"ט, קורס צלפים ועוד.

מפקדי העורב
שם תקופת כהונה הערות
אמנון דותן 1974
יואב גוטסמן 1974 - 1975
נלי פקר 1975 - 1976
ישראל גל 1976
אבנר טלמון 1977
יוסף זימבריס 1977 - 1978
הלל בר 1978 - 1980
אברהם קפלן 1980 - 1981
ניר שרוף 1981 - 1982
שאול אריאלי 1982 - 1984 לימים מפקד החטיבה הצפונית ברצועת עזה
אורי יעקובי 1984 - 1985
יאיר גולן 1985 - 1986 לימים סגן הרמטכ"ל
מתי הורביץ 1986 - 1988
אביב כוכבי 1988 - 1989 לימים אלוף פיקוד הצפון
גדי ורשמה 1989 - 1991
זאב ברנשטיין 1991 - 1992
הרצי הלוי 1992 - 1993 לימים ראש אמ"ן
אבי שטיינבוק-שוהם 1993 - 1994
אמיר ברעם 1994 - 1996 לימים מפקד עוצבת הגליל
גיא חזות 1996 - 1997 לימים מפקד חטיבת כפיר
נמרוד אלוני 1997 - 1999 לימים מפקד חטיבת הצנחנים
אבי גיל 1999 - 2000 לימים מפקד עוצבת עידן
אודי שגיא 2000 - 2002 לימים מפקד גדוד 202
קובי ולר 2002 - 2003 לימים מפקד גדוד 202, כיום סגן מפקד חטיבת הצנחנים
עמית לידור 2003 - 2005
ירון שרוני 2005 - 2006 לימים מפקד גדס"ר צנחנים, כיום קצין אג"ם עוצבת הגליל
ייטב מזור 2006 - 2008
יניב בארוט 2008 - 2009 לימים מפקד גדוד חרוב
אורי דאובה 2009 - 2011 לימים מפקד גדס"ר צנחנים
לירון ביטון 2011 - 2012
אפרים אבני 2012 - 2013
יותם רוף 2013 - 2015
אמיתי סטביצקי 2015 - 2016
יונתן שניידר אוגוסט 2016 -

בא"ח צנחנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השביל הראשי בבסיס האימונים של חטיבת הצנחנים סמוך לשומריה. הבסיס נבנה בסיוע אמריקני.

בא"ח (בסיס אימון חטיבתי) צנחנים הוא בסיס האימונים החטיבתי, בו מתקיימים ההכשרה, ההדרכה והאימונים לחטיבת הצנחנים ולמערך המוצנח. הבסיס השוכן באזור קריית גת ושומריה, קרוי על שם רב אלוף רפאל איתן. הבנייה של הבסיס הסתיימה בשנת 2001 במימון אמריקאי כחלק מהסכם עם ארצות הברית, ונועד להכשרת טירונים, אימון בסיסי, ואימון מתקדם. המעבר של הבא"ח שהיה אמור להתבצע בסיום הבנייה, נדחה בעקבות סירובו של מפקד הבא"ח דאז איתי וירוב לעזוב את המשכן הישן בסאנור, כדי שלא יווצר הרושם של נסיגה משטח הבסיס, תחת אש המחבלים באינתיפאדה השנייה שהחלה באותה עת[31]. בחודש מאי 2003, תחת פיקוד מפקד הבא"ח אהרון חליוה, עבר הבא"ח למשכן החדש שלו, ואוחד תחת קורת גג אחת, לאחר שהיה ממוקם קודם לכן בשלושה בסיסים שונים בשומרון ובבקעת הירדן, בבסיס מתקיימות פעילויות הכשרה ואימון של לוחמי חטיבת הצנחנים[32], יחידת מגלן, יחידת דובדבן, מדריכי צניחה, סיירת מטכ"ל, יחידה 669, תלפיות ח"א, ותומכי לחימה.

מפקדי הבא"ח[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימת המפקדים[33]:

שם תקופת כהונה הערות
עמוס ירון 1967 - 1969 לימים ראש אכ"א ונספח צה"ל בארצות הברית וקנדה
אהרון אשל 1969 - 1971
יצחק מרדכי 1971 - 1972 לימים "אלוף שלושת הפיקודים" (פיקוד דרום, מרכז וצפון)
אסף חפץ 1972 - 1973
יהודה דובדבני 1973 - 1974 לימים נספח צה"ל בדרום אמריקה
יעקב בנדל 1974 - 1975
גיל דוד 1975 - 1977
יחזקאל צפריר 1977 - 1978
נפתלי מנדלוביץ[34] 1978 - 1980
גיורא איילנד 1980 - 1981 לימים ראש אמ"ץ ואג"ת
דורון אלמוג 1981 - 1982 לימים אלוף פיקוד הדרום
יום טוב סמיה 1982 - 1983 לימים אלוף פיקוד הדרום
חי אדיב 1983 - 1984 לימים מפקד חטיבת בנימין
אלעזר שטרן 1984 - 1985 לימים ראש אכ"א
יואב הירש 1985 - 1986
יחיאל גוזל 1986 - 1987 לימים נספח צה"ל בצרפת
אהרון זיו 1987 - 1988 לימים נספח צה"ל ביפן
מוטי יוגב 1988 - 1990 לימים מפקד חטיבת אפרים
שאול אריאלי 1990 - 1992 לימים מפקד החטיבה הצפונית ברצועת עזה
פיני לוי 1992 - 1993
ערן דובדבני 1993 - 1995
אביב כוכבי 1995 - 1997 לימים אלוף פיקוד הצפון
פינקי זוארץ 1997 - 1998 לימים מפקד החטיבה הדרומית ברצועת עזה
יוסי בכר 1998 - 1999 לימים מפקד הגיס המטכ"לי בדרגת אלוף
איתי וירוב 1999 - 2001 לימים מפקד אוגדת עזה
אהרון חליוה 2001 - 2003 לימים ראש אט"ל
שמואל קלמי 2003 - 2005 לימים רמ"ח הגנה באמ"ץ
איציק בר 2005 - 2007 לימים רמ"ח מבצעים בפיקוד העורף
יניב אלאלוף 2007 - 2009 לימים מפקד בה"ד 1
יקי דולף 2009 - 2011 לימים מפקד החטיבה הצפונית ברצועת עזה
גיא ברגר 2011 - 2013 לימים מפקד חטיבת אפרים
איתמר בן חיים 2013 - 2015 לימים מפקד חטיבת הנגב
יואב ברונר ספטמבר 2015 -

מפקדי החטיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת כהונה הערות
אריאל שרון 1956 - 1957 ראש הממשלה ה-11
מנחם אבירם 1957 - 1960 לימים מפקד עוצבת נתיב האש
אלי זעירא 1960 - 1962 לימים ראש אמ"ן
יצחק חופי 1962 - 1964 לימים אלוף פיקוד הצפון וראש המוסד
רפאל איתן 1964 - 1967 הרמטכ"ל ה-11
דני מט 1967 - 1969 לימים מתאם הפעולות בשטחים
חיים נדל 1969 - 1971 לימים נשיא בית הדין הצבאי לערעורים
לוי חופש 1971 - 1972
עוזי יאירי 1972 - 1973 נהרג שנתיים אחר כך בפיגוע במלון סבוי
אריה צידון 1973 - 1975
מתן וילנאי 1975 - 1976 לימים סגן הרמטכ"ל
עמוס ירון 1976 - 1977 לימים ראש אכ"א
אמנון ליפקין-שחק 1977 - 1979 הרמטכ"ל ה-15
דורון רובין 1979 - 1981 לימים ראש מה"ד
יורם יאיר 1981 - 1982 לימים ראש אכ"א
שמואל ארד 1982 - 1984 לימים אלוף פיקוד העורף
מנחם זטורסקי 1984 - 1985
נחמיה תמרי 1985 - 1986 לימים אלוף פיקוד המרכז
שאול מופז 1986 - 1988 הרמטכ"ל ה-16
דורון אלמוג 1988 - 1990 לימים אלוף פיקוד הדרום
משה יעלון 1990 - 1991 הרמטכ"ל ה-17
מתי הררי 1991 - 1993
ישראל זיו 1993 - 1995 לימים ראש אגף המבצעים
בני גנץ 1995 - 1997 הרמטכ"ל ה-20
יצחק גרשון 1997 - 1999 לימים אלוף פיקוד העורף
גדי שמני 1999 - 2001 לימים אלוף פיקוד המרכז
אביב כוכבי 2001 - 2003 לימים אלוף פיקוד הצפון
יוסי בכר 2003 - 2005 לימים מפקד הגיס המטכ"לי
חגי מרדכי 2005 - 22 באוגוסט 2007 לימים ראש מטה זרוע היבשה
הרצי הלוי 22 באוגוסט 2007 - 20 באוגוסט 2009 לימים ראש אמ"ן
אהרון חליוה 20 באוגוסט 2009 - 14 באפריל 2011 לימים ראש אט"ל
אמיר ברעם 14 באפריל 2011 - 16 במאי 2013 לימים מפקד עוצבת הגליל
אליעזר טולדנו 16 במאי 2013 - 1 ביולי 2015 לימים המזכיר הצבאי של ראש הממשלה
נמרוד אלוני 1 ביולי 2015

נשק ואמצעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אימון צניחה של חטיבת הצנחנים, 2010
צנחנים עולים למסוק ינשוף, 2007

בשנות ה-50 של המאה ה-20 היו חמושים הצנחנים בתת-מקלע עוזי. כיום, חיילי חטיבת הצנחנים חמושים ברוס"ר מדגם קרבין M4A1. שאר כלי הנשק זהה לשאר כלי הנשק של גדודי החי"ר בצה"ל.

בדומה לחטיבות חי"ר אחרות בצה"ל, משתמשים הצנחנים באמצעי ראיית הלילה המכונה "ליאור" שהחליף בשנת 2006 באופן מלא את אמצעי בשם "אקילה" שקדם לו. בנוסף לכך, בשנת 2007 נכנסה לשימוש בגדודי הצנחנים כוונת חדשה לקלעים המכונה "טריג'יקון חץ". ב-2009 נכנס לחטיבת הצנחנים רובה הצלפים "ברק" (H-S Precision Pro Series 2000 HTR) בקליבר 0.338 לפואה מגנום המיועד לצליפה בטווחים ארוכים.

החטיבה מצוידת בנגמ"שי ה-M-113 על שלל תצורותיהם אך בעיקר בג'יפים ממוגנים מדגמי "האמר" במגוון תצורות. כמו כן, מצוידת היחידה בטרקטורונים לסיור מהיר ופרישה מהירה של ציוד מחלקתי בשטח.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מילשטיין, א. (1985). ההיסטוריה של הצנחנים, כרך ב'. תל אביב: שלגי. עמ' 563, 568-567, 864-857
  2. ^ חטיבת הצנחנים איתרה 4 מנהרות וחיסלה 141 מחבלים בעזה, וואלה, 26 ביולי 2014.
  3. ^ בקרוב: תג יחידה חדש ללוחמי הצנחנים, מעריב.
  4. ^ תופסים צבע / מאת משה דוד. מוסף "המגזין", של מעריב 11 ביולי 2011, עמ' 4-5.
  5. ^ מוריה בן יוסף, "מוכנים לטרוף את כל העולם", "ישראל דיפנס", 3 במאי 2012.
  6. ^ יוסי יהושוע וראובן וייס, "הגדוד של המדינה", ידיעות אחרונות מוסף 7 ימים, 7 באוקטובר 2011.
  7. ^ עמוס הראל, "סא"ל אמיר ברעם: יש לי מסר מרגיע לעם - חיילי הגדוד לא רעבים ולא קר להם" "הארץ" 16 בפברואר 2003.
  8. ^ אביחי בקר"אלוף עצבות", באתר הארץ, 26 באפריל 2002, "ציון הדרך הבא היה מג"ד 890, הזירה העיקרית הייתה דרום לבנון, שבה חווה ארבע היתקלויות".
  9. ^ ברוך נבו ונורית אשכנזי, "השיבה מסרפיאום", הוצאת ספרית מעריב, 2006, עמודים 107-108.
  10. ^ כיבוש ראס-סודר, אבו רודיס, א-טור, שרם א-שייך, מתוך אתר "הצנחנים, עשור ראשון 1948-1958".
  11. ^ אלישיב שמשי, בהם יותר מכול - על סוד ההצלחה של צה"ל, תל אביב: משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 2005, פרק שביעי: האדומים מנקים את השטח הירוק, עמ' 93-106.
  12. ^ ירדן בן צור, מחכים לזכות השיבה, במחנה, 6 בספטמבר 2006.
  13. ^ פליקס פריש, מסוקים תקפו בבית לחם; כוחות צה"ל יצאו ממחנה הפליטים בלאטה, באתר ynet, 3 במרץ 2002.
  14. ^ אמיר בוחבוט‏, מתכוננים למלחמה הבאה: הצצה לאימונים של גדוד 101, באתר וואלה! NEWS‏, 15 בפברואר 2014
  15. ^ נועה בן אהרון, מג"ד חדש לגדוד 202 של חטיבת הצנחנים באתר זרוע היבשה.
  16. ^ אתר חטיבת הצנחנים.
  17. ^ דורון אלמוג, ‏הפעלת היחידות החטיבתיות במלחמת של"ג, מערכות 413, יולי 2007, עמ' 26-31 .
  18. ^ הפרק הראשון מתוך הספר בומרנג מאת עפר שלח ורביב דרוקר, הוצאת כתר 2005.
  19. ^ "גדס"ר שרף".
  20. ^ ‫שיר אהרון ברם, אתר חיל האוויר, ‏כשהנחש של הצנחנים פגש את טייסת הצפע, באתר צה"ל, 3 בדצמבר 2012‬.
  21. ^ גל הירש, סיפור מלחמה סיפור אהבה, הוצאת ידיעות אחרונות, 2009 עמודים 272-273.
  22. ^ אמיר בוחבוט, דיווח מיוחד מעזה: אין דשדוש - יש לחימה ברצועה, באתר nrg‏, 14 בינואר 2009.
  23. ^ דורון אלמוג, רוח ישראלית: 35 שנים למבצע אנטבה, ישראל היום, ‏ 04.07.2011.
  24. ^ עפרי שובל, בשנת 59' נרצח יאיר פלד, מפקד סיירת צנחנים. אבל מי רצח את רוצחיו? חשיפה, באתר הארץ, 16 בספטמבר 2010
  25. ^ עמוס הראל, "עשה לך קרב", הארץ, ‏ 10.03.2000.
  26. ^ עמי ביטון, דבר המפקד, אתר סיירת צנחנים.
  27. ^ אורי בינדר, אהבה עזה: הנישואים פורחים תחת אש, באתר nrg‏, 10 במרץ 2011.
  28. ^ אבי אשכנזי‏, רגע לפני שקיבל את הפיקוד: חגי נפצע בהיתקלות, באתר וואלה! NEWS‏, 2 באוגוסט 2014
  29. ^ עדו בן פורת ויוני קמפינסקי, ‏הפצוע אנוש מונה למפקד סיירת צנחנים, באתר ערוץ 7, 2 באוקטובר 2014
  30. ^ אביגדור שחן, "מבצע כדור הרעם: הוא מבצע אנטבה", הוצאת "מסדה", 1993, עמוד 273.
  31. ^ מאת עמוס הראל, בעקבות ניסיונות הפיגועים: צה"ל עומד לפנות בסיס טירונים מסאנור, באתר הארץ, 6 בנובמבר 2001, כפי שהועלה באתר וואלה!.
  32. ^ עמוס הראל, תצלום: אליהו בן יגאל, החיילים מתאמנים, שר הביטחון אהוד ברק והרמטכ"ל גבי אשכנזי נלחמים, באתר הארץ, 13 בפברואר 2010.
  33. ^ מפקדים, אתר חטיבת הצנחנים (לצפייה בדפדפן אקספלורר בלבד)
  34. ^ אבי שאולי, ‏גורו ההשקעות נפתלי מנדלוביץ' נמצא מת במכללת מגמות שוקי הון, באתר גלובס, 21 בפברואר 2012.