משתמש:Deaneshkoly/כרונולוגיית הקהילה הגאה בחיפה

כרונולוגיית מאבק הקהילה הגאה בחיפה

הקהילה הגאה[1] בחיפה, הקהילה הלהטב"קית (לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים, בי סקסואלים, קוויר), היינה קהילה שממוקמת על רצף היסטורי של אירועים בארץ ובחיפה שעיצבו את אופייה המיוחד. בהשוואה לירושלים ותל אביב לקהילה החיפאית ישנה היסטוריה שונה של מאבק ותמיכה מועטה במשך השנים מעירית תל אביב וירושלים, ערך זה בה להציג את כרונולוגיית המאבק של הקהילה הגאה בחיפה מסניף אגודת הלהט"ב, פתיחת הפורום החיפאי ועד היום.

ציר זמן הקהילה הגאה בחיפה:

1983 הקמת אישה לאישה- מרכז פמיניסטי הוותיק ביותר בישראל.

1995 פתיחת קפה בינינו וקפה קטן, קפה גיי פרנדלי ראשון בחיפה בשכונת הדר.

1999 הקמת הפורום החיפאי- במקביל לסגירת סניף אגודת הלהט"ב בחיפה הוקם הפורום החיפאי בחיפה כאסופה של נציגים מארגונים ותנועות בחיפה.

2002 הפורום החיפאי נרשם כעמותה רשומה, הפורום הפעיל ערב פתוח לנוער להט"ב, וקבוצות חברתיות לגברים, לנשים, לדובים גאים ולדוברי רוסית, וכן קבוצת קריאה קווירית. נוסף לכך התקיימו מסיבות בבית הפורום. מעת לעת נערכו במקום הרצאות וסדנאות בנושאים שונים לבני ובנות הקהילה.

2002 נחנך משכן הפורום החיפאי בשכונת הדר הכרמל במעמד ראש העירייה עמרם מצנע, חברי כנסת וחברי מועצת העירייה. בית הפורום הוענק לקהילה על ידי מרכז חינוך ליאו באק.

2003 אירגן הפורום החיפאי את מצעד הגאווה הממונע הראשון בחיפה.‏

2005 נערך ע"י הפורום ערב גאלה בהשתתפות שורה של אמנים ואישי ציבור - בהם גל אוחובסקי, ראש העיר יונה יהב, אביעד קיסוס, נדב אבקסיס, רפי פרץ ומוזיקאיות מקומיות. אל האירוע התרבותי, שנערך באודיטוריום של מרכז ליאו בק בכרמל, הגיעו 300 איש, בהם מספר חברי כנסת ומנהיגים מהקהילה הירושלמית והארצית, ונתרם סכום שנועד לאפשר את המשך פעילות הפורום בעיר.‏

2007 נפתח פרויקט נוער בשם "הדוש" – קפה לנוער להט"בי ע"י בני נוער מתוך פרויקט מחויבות בית ספרי פרויקט נוער לנוער, הפרויקט זכה להצלחה רבה והתקיים תחת הפורום החיפאי.

2007 ערך הפורום החיפאי מצעד גאווה רגלי שעבר לאורך רחובות מרכז הכרמל ומסתיים בעצרת בגן האם.‏

2008 אורגן המצעד בשיתוף עם עיריית חיפה.‏ המצעדים זכו לאבטחה משטרתית כבדה, ונענו במחאה פושרת יחסית מקרב הקהילה הדתית של העיר.

2009 "הדוש" נפרד מהפורום החיפאי והופך לפיץ, עובר להעביר את פעילותו בבית אישה לאישה ומוצא בית בעמותת שישה צבעים, ומאז פועל באותו מסגרת עד היום.

2010 צעדו במצעד כאלף אנשים, וראש העירייה יונה יהב נשא נאום מעל בימת עצרת הסיום, שנענה בקריאת בוז ומחאה מצד מספר פעילים רדיקלים בקהל.

2011 עבר המצעד, לראשונה, בשדרות הנשיא - לאורך כ-800 מטרים עד גן האם, מסלול מרכזי ובולט בהשוואה לטיילת יפה נוף שבה עברו מצעדי השנים הקודמות. בתחילת שנת 2012 הופסקה תמיכתו של מרכז חינוך ליאו באק בבית הפורום. בשל כך החל הארגון לחפש אחר מקום פעילות חדש ומקורות סיוע ותמיכה, אך משלא הצליח בכך החליט על פעילות בהיקף מצומצם. עם זאת, בשל הקשיים שהלכו והצטברו בנוגע להמשך פעילותו, בחודש אוקטובר אותה שנה נערכה אסיפת חירום. באסיפה שנערכה החליטו חברי הפורום החיפאי על פירוקו.

2012 לאחר פירוקו של הפורום החיפאי הוסיפו לפעול ארגונים גאים אחרים בעיר. תחת מסגרת שכונתה "קואליציית ארגוני הגאווה של חיפה" הם נקטו שיתופי פעולה, שעיקרם היה המשך תכנון וארגון מצעדי הגאווה בעיר וכן גיבוש מודל עבודה ייצוגי רשמי שיבוא בקשר מתמשך עם העירייה. המשך הקשר עם העירייה לא צלח.

2012 מצעד הגאווה הראשון בשכונת הדר בחיפה בהתארגנות קואליציית ארגוני הגאווה, המצעד צעד מרחוב הנביאים למדרגות העירייה תחת הכותרת "קהילה בלי בית"[2][4]. במצעד צעדו כ750 איש ואישה.

2013 שנת בחירות מוניציפליות, מצעד הגאווה זכה בהתעניינות רבה וצעד תחת הכותרת "רוצה להיות גאה בחיפה"- במצעד צעדו כ1000 איש ואישה.

2013 הקמת "ועדת לנדאו" ברשות פרופ' גד לנדאו לחקירת צריכה של הקהילה הגאה בחיפה, תוצאותיה טרם הוגשו.

2014 מצעד הגאווה הגדול ביותר בחיפה בו צעדו מעל 2000 איש ואישה, תחת אותה כותרת "רוצה להיות גאה בחיפה". בסימן 70 שנה למהומות סטונוול.

2014 יוזמה חדשה בשם "יוצרימות הנהגה גאה בחיפה" [3] החלה להיפגש סביב שיח קהילתי פתוח לבניית קהילה ואירועי תרבות.

לקריאה נוספת

• שם סופר, שם ספר, שם הוצאה, תאריך הוצאה

קישורים חיצוניים

• הקהילה הגאה, באתר (הקהילה הגאה ויקיפידיה).
• [1], (קהילה בלי בית, מצעד הגאווה בחיפה 2012 הטלוויזיה החברתית).
• [2], (מגזין חיפה 1.92, קווים לדמותה של הגאווה החיפאית 2014).
• [3], (מקומי חיפה, קהילה בלי בית 2012).