יונה יהב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יונה יהב
Yona Yahav.jpg
לידה 19 ביוני 1944 (בן 75)
כ"ח בסיוון ה'תש"ד
הדר הכרמל, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
השכלה אוניברסיטת לונדון, האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי, עורך דין, עורך דין עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה
ראש עיריית חיפה
29 באוקטובר 200320 בנובמבר 2018
(15 שנים)
גיורא פישר (בפועל)
חבר הכנסת
17 ביוני 19967 ביוני 1999
(3 שנים)
כנסות 14
חבר מועצת העיר חיפה
23 באוקטובר 200319 בנובמבר 2018
(15 שנים)
תפקידים בולטים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יונה יהב (נולד ב-19 ביוני 1944) הוא פוליטיקאי ישראלי שכיהן כחבר כנסת בשנים 19961999 וכראש העיר חיפה בשנים 20032018.

יהב בכנס ויקימניה 2011[1]
Flickr - Wikimedia Israel - Wikimedia Party (153).jpg

תחילת דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יונה יהב נולד בשכונת הדר בחיפה, כבן יחיד להורים יוצאי גרמניה ופולין[2]. לאחר שאמו נפטרה כשהיה בן 21, ומאביו התייתם כשש שנים אחר כך, נותר יהב ללא אף קרוב משפחה מדרגה ראשונה[2].

את שנות בית הספר עשה יונה יהב בבית הספר היסודי ליאו-בק ובתיכון חוגים[3]. בצבא שירת במשטרה הצבאית, בעיקר בבסיס ההדרכה של החיל. את השירות בצה"ל סיים בדרגת סגן-אלוף.

יהב הוא בוגר במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים. בתקופת היותו סטודנט, כיהן כיו"ר התאחדות הסטודנטים בישראל. פעיל העלייה יאשה קזקוב שיכנע את יהב שמדיניות ממשלת ישראל, לבצע פעילות חשאית למען יציאת מסורבי העלייה מברית המועצות, שגויה, ורק מאבק גלוי בגיבוי תקשורתי יסייע לפתיחת שערי ברית המועצות ליהודים. יהב החליט לגייס את הקמפוסים למאבק נגד הצנזורה ובעד העלייה וראיין את קזקוב לעיתון האוניברסיטה. הצנזורה פסלה את הראיונות ולכן החליטו יהב ואנשיו להדפיס בעמודו הראשון כתם שחור עם חותמת הפסילה של הצנזורה, דבר שהביא להגברת העניין במאבקם ולארגון הפגנות בקמפוסים. כתוצאה מכך מנהלי "נתיב" איימו על יהב שיודח מתפקידו ואף ייאסר[4].

בהמשך, שימש דוברו ועוזרו של ראש עיריית ירושלים טדי קולק ולאחר מכן מנכ"ל העמותה לפיתוח התיירות בחיפה, יועץ שר התחבורה גד יעקבי וחבר מועצה וסגנו של ראש העיר בחיפה עמרם מצנע. במשך שנים רבות שימש כעורך דין בחיפה.

יהב פעל כעורך דין עצמאי בחיפה. בשנת 2000 נעשה שותפו של עו"ד יהודה רוה. לאחר שנתיים של פעילות, משרדו מוזג למשרדו של רווה. במסגרת פעילותם המשותפת, ייצגו גופים שונים בקידום עניינם בוועדות החקיקה בכנסת[5][6].

כמו כן, היה חבר במספר דירקטוריונים ציבוריים, בהם יו"ר תיאטרון חיפה, חברת תעשיות אלקטרוכימיות, מ.ג.ן משאבי גז ונפט, חבר הוועד המנהל של רשות השידור ויו"ר החברה הכלכלית לחיפה.

חבר כנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1996, לאחר רצח יצחק רבין, התמודד יהב בבחירות המקדימות במפלגת העבודה לקראת הבחירות לכנסת הארבע עשרה, במסגרת המקום המשוריין למחוז חיפה. הוא שובץ במקום ה-32 ברשימת העבודה לכנסת ה-14 ונבחר לכהן כחבר הכנסת באותה קדנציה, בשנים 19961999. בתקופה זאת שימש כחבר בוועדת החוקה וכיושב ראש ועדת המשנה לבנקאות של ועדת הכספים.

כחבר כנסת קידם יהב מספר הצעות חוק, ביניהן תיקון חוק השמות[7], לפיו בן של חייל שנספה יוכל להמשיך לשאת את שם משפחתו של אביו לצד שם משפחתו המאמצת. בהצעת חוק זו ציין יהב כי "על פי המצב החוקי הקיים כיום, יתום צה"ל המאומץ מקבל זהות חדשה העומדת בסתירה למעמדו כיתום צה"ל, לערכים ולנורמות המקובלות במדינה שמטרתם לזכור ולהזכיר את חללי מערכות ישראל". הצעת חוק זו באה בעקבות נישואיו לרבקה, אלמנתו של סגן יהודה מונהייט, ואימוץ בנה של רבקה, אורן.

הצעת חוק נוספת אותה קידם יהב היא חוק הקולנוע[8], חוק אשר עודד וקידם הפקת סרטים ישראלים ושיווקם בעולם. בנוסף, הגיש יהב הצעת חוק לעידוד הזמר העברי[9]. חוק זה מחייב את כל תחנות הרדיו בישראל להקציב מחצית מזמן שידורי תכניות הזמר לזמר עברי, על מנת "לעודד יצירה מקומית בתחום הזמר".

בתחילת שנת 2006 עבר למפלגת קדימה. בבחירות לכנסת השבע עשרה מוקם יהב במקום ה-118 ובבחירות לכנסת השמונה עשרה במקום ה-117 הסמליים ברשימת "קדימה" לכנסת. בחודש יולי 2009 נבחר יהב לכהן כסגן יושב-ראש מועצת המפלגה[10].

בבחירות לכנסת העשרים היה ראש מטה הבחירות של מפלגת "כולנו" באזור הצפון[11][12].

ראש עיריית חיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יונה יהב כיהן כראש העיר חיפה במשך 15 שנים, במהלכן היה ראש העיר הראשון שעמד בראשות עיר גדולה בזמן שלושה אסונות: מלחמת לבנון השנייה, השריפה בכרמל וגל השריפות בחיפה, בה נשרפו אלפי יחידות דיור ודונמים של חורש ופונו עשרות אלפי תושבים. העירייה, בראשות יהב, פעלה לשקם את הנזק שנגרם ולהחזיר את מצב הנכסים והשטח הציבורי לקדמותו.

בחירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-3 ביוני 2003 נבחר לכהן כראש העיר חיפה מטעם מפלגת שינוי ומפלגת הירוקים בחיפה, והיה לראש העיר הראשון בחיפה מאז קום המדינה שלא נבחר מטעם מפא"י או ממשיכתה, מפלגת העבודה הישראלית, ושנולד בחיפה.

ב-2008 נבחר לכהונה שנייה וב-2013 נבחר לכהונה שלישית. בשנת 2018 הפסיד בבחירות לרשויות המקומיות. אף שנבחר כחבר מועצה, החליט יהב לפרוש ממועצת העיר[13].

בנייה ופיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך כהונתו של יהב כראש עיר נבנו מספר שכונות חדשות בחיפה, ביניהן: רמת הנשיא, השוכנת במערב חיפה ומכילה 1,277 יחידות דיור לצד גן ציבורי, מרכז מסחרי חדש בית ספר וגני ילדים. שכונה נוספת היא נאות פרס, שנקראה על שם נשיא המדינה התשיעי, שמעון פרס. שכונה זו מכילה 1,700 יחידות דיור, והיא מתוכננת להתרחב דרומה ולהכיל עוד כ-4,400 יחידות דיור. השכונה ממוקמת במבואות הדרומיים של חיפה והיא כוללת בנוסף שטחים ציבוריים פתוחים, בית ספר וגני ילדים. בנוסף, בתקופת כהונתו החלה בנייתה של שכונת רמות זמר ותוכננה בנייתן של שלוש שכונות נוספות.

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

יונה יהב יזם את הקמת "קמפוס הנמל" שבהמשך להקמתו, התבצע שיפוץ מסיבי של העיר התחתית, כולל חידוש כיכר פריז ובנייה חדשה למגורים, בתי קפה ומסעדות, חנויות ועוד. קמפוס הנמל כולל כיום שבעה מוסדות לימודים אקדמיים, בהם לומדים כ-11,000 סטודנטים.

יהב סיפר כי הוא מאמין בלמידה תוך גירוי הילדים באמצעים שונים. כך, הוא הוביל להפיכתו של בית הספר "נירים" בשכונת נווה דוד לבית ספר המתמחה בווטרינריה, הכולל שש פינות חי. זאת בעזרת מנהל בית הספר, ד"ר עודד הרשקו, שהגיע לנהל את נירים לבקשתו של יהב[14]. נוסף על כך, קידם יהב את פתיחת כיתות הרפואה בבית הספר עירוני א', פרויקט הכולל ליווי של מרצים מהמרכז הרפואי רמב"ם ולימודים בבית החולים עצמו[15]. כמו כן, בתקופתו של יהב קם בית הספר "עין הים", הדוגל בלמידה מבוססת משחק[16]. בנוסף, הוקם בית הספר על שם טומי לפיד למלונאות ולתיירות.

כמו כן, הוקמו ונפתחו בסקטור הערבי בית ספר לאומנויות, "חיוואר", וחטיבה עליונה לבית הספר אלכרמה. בנוסף הוקם פרויקט "מובילות לטכניון" - תוכנית שמטרתה קידום תלמידות ללימודי מדעים וטכנולוגיה בטכניון ובהמשך שילובן במקצועות ההייטק וההנדסה. נכון להיום משתתפות בתוכנית כ-800 תלמידות. יתר על כן, בתקופת כהונתו של יהב יושמה מדיניות של מניעת הנשרה של תלמידים מתקשים בבתי הספר. עקב מדיניות זו ירד אחוז ההנשרה מ-40% לכ-0.8%.

בתקופת כהונתו של יהב נפתחו בחיפה שני סניפים של תנועת הנוער "כנפיים של קרמבו", תנועת נוער המשלבת ילדים עם ובלי צרכים מיוחדים. יהב אישר את פתיחת הסניף הראשון ב-2013 ובהמשך גם את פתיחת הסניף השני בקריית חיים בשנת 2017. בנוסף, שופצו כל מבני תנועות הנוער בעיר.

תשתיות ותחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופתו של יונה יהב נבנו מנהרות הכרמל, שאת ביצוען יזם וקידם ראש העיר הקודם, עמרם מצנע. הפרויקט נועד לקצר את זמני הנסיעה בעיר על ידי חיבור אזורי מגורים, תעסוקה ופנאי ובכך לפנות את צירי התנועה העירוניים ולחסוך בדלק ובפליטת חומרים מזהמים. הפרויקט כולל שני זוגות של מנהרות מקבילות לאורך שישה קילומטרים, וכן את מחלף נווה שאנן, המחלף הגדול בישראל. המנהרות כוללות מערכות מתקדמות לניטור אירועים וטיפול בהם. המנהרות משמשות כיום אלפי מכוניות, משאיות ואוטובוסים מדי יום.

במהלך כהונתו של יונה יהב נבנו מספר כבישים מרכזיים, בהם כביש נחל הגיבורים, המחבר את רחוב חטיבת גולני בעיר התחתית עם מחלף רופין ורחוב שמחה גולן, בסמוך לגרנד קניון, לאורך כ-2.3 קילומטרים ותוך שמירה מרבית על ערכי הנוף ותוואי הנחל. בנוסף, נבנה כביש עוקף קריות, שמכיל מחלפים המחברים אותו לעיר התחתית, לשכונות הדר הכרמל ונווה שאנן, לכביש 75 וכן לקריות. כביש זה, לצד מנהרות הכרמל וכביש נחל הגיבורים, נועד לחסוך זמן נסיעה ולהפחית את זיהום האוויר מתחבורה בעיר. נוסף לכך, שודרגו בעיר מאות קילומטרים של כבישים שכונתיים.

בהמשך כהונתו כראש העיר, החלה לפעול המטרונית ברחבי העיר- פרויקט להסעת המונים ברחבי מטרופולין חיפה, במסגרתו נבנו מסלולים ייעודיים לאוטובוסים לצד תחנות חדשות המאובזרות בעמדות כרטוס חכם ובמידע בזמן אמת הנגיש לציבור. בהמשך לפרויקט זה, הושלם פרויקט חידוש תחנות האוטובוס הישנות בעיר והנגשתן לאנשים עם מוגבלויות, בהתאם לחוק. נוסף לכך, החל במהלך כהונתו של יהב פרויקט הקמת "מרכזית המפרץ", שכלל בניית מבנה חדש ובו אולמות נוסעים, רציפים, תחנות מטרונית ותחנת רכבת המחברת בין מסילת העמק ומסילת החוף. מרכזית המפרץ נחשבת כיום למרכז התחבורתי הגדול בישראל.

פרויקט נוסף שהתחיל בתקופת כהונתו של יהב הוא הרכבלית, פרויקט שנועד לחבר את מרכזית המפרץ ואזור הצ'ק פוסט עם הטכניון ועם אוניברסיטת חיפה. מטרת הפרויקט היא לשפר את הנגישות לשכונות על הכרמל ולמוסדות להשכלה גבוהה בעיר, לצד הקלה בגודש בכבישי העיר וברחובות הסמוכים לקמפוסים בפרט. אורך התוואי המתוכנן של הפרויקט הוא כ-4.4 קילומטרים בהפרש גובה של כ-470 מטרים. כל קרונית מתוכננת להכיל עד עשרה נוסעים ומשך הנסיעה הצפוי הוא כ-19 דקות.

מיזם תחבורה נוסף שהחל בשנת 2017 בחיפה הוא Car2Go. במסגרת מיזם זה הוקצו חניות רבות לכ-150 רכבים חשמליים ברחבי העיר. המיזם פועל בעיר במודל נסיעות קצרות, כך שכל המשתמשים יכולים לקחת רכב מהחנייה ולהחנות אותו בכל חנייה ייעודית אחרת. בעזרת פרויקט זה קיים חיסכון רב לנהגים בהוצאות על תחזוקת הרכב (לרבות דלק, טסט, ביטוח ועוד), מה שמוביל לצמצום ברכישת כלי רכב פרטיים. נוסף על כך, הרכבים החשמליים מצמצמים את השימוש בדלק ועל כן את פליטת החומרים המזהמים לאוויר.

כמו כן, בעת כהונת יהב נבנו מנהרות תשתית רב מערכתיות בעיר התחתית ובשכונת הדר. מנהרות אלה נועדו להיות פתרון יעיל ומתקדם להעברת תשתיות באזורים צפופים. הן משמשות כיום להעברת כמות גדולה של תשתיות תת קרקעיות. המנהרות מאפשרות כניסה לצורך בקרה וטיפול ללא צורך לחפור בכביש ולהפריע לתנועה. המנהרות כוללות תשתיות חשמל, תאורה, בזק, הוט, חברות תקשורת, מים, ביוב וניקוז, בקרת רמזורים, תשתיות רכבת קלה ועוד. המנהרות בחיפה מתפרשות לאורך כולל של כ-4.5 ק"מ.

תרבות ופנאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת שיפוץ העיר התחתית, עבר מתחם השוק הטורקי תהליך שיקום ושחזור כמתחם תיירותי. במסגרת הליך זה, המתחם עבר החלפת תשתיות, ריצוף מחדש, שחזור חזיתות המבנים והוספת תאורת רחוב חדשה. במתחם נפתחו מלונות, מסעדות, פאבים, בוטיקים וחנויות מזון ואופנה. בנוסף, מתקיימים בו אירועים, חגיגות ומופעים, הפתוחים לציבור הרחב לאורך השנה. ב-2018 הפרויקט זכה להימנות בין שבעת הפרויקטים החשובים בעולם בוועידה עולמית לחדשנות בברצלונה.

עוד בתקופת כהונתו כחבר מועצת העיר קידם יהב את בניית הטיילת בחוף הים. באוקטובר 2008 הוכרזה שמורת שקמונה ומאז פותח האזור כמרחב לטיול, תוך שמירה על ערכי הטבע. הפארק משתרע לאורך כ-1.5 קילומטרים ומכיל טיילת המקבילה לקו המים, שביל אופניים, ספסלים ומרפסות עץ הצופות אל הים. מדרום לשמורת שקמונה הוקם פארק הכט, המשתרע על שטח של כ-75 דונם ומהווה הפארק הגדול ביותר בשטחה האורבני של עיר. הפארק מציע דשאים, מסלולי ריצה ואופניים מישורי, מתקני משחק לילדים, מתקני כושר, פינות ישיבה ואף פינות פיקניק. בהמשך, נוספה אל הפארקים הקיימים טיילת חוף הכרמל, המקשרת בין טיילת הים לבין פארק הכט וטיילת שקמונה. הטיילת מאפשרת פעילויות שונות כגון הליכה, רכיבה על אופניים, דיג, שיט, גלישה ועוד. במקביל, קידם יהב את שיפוץ חוף נאות בקריית חיים, שכלל הקמת מבנה שירותים ומלתחות, שיפור ההנגשה בחוף, ריצוף הטיילת, הוספת ספסלים ושולחנות, גינון, תאורת חוף, מתקן ייחודי למשחקי מטקות וכן רחבת ריקודים. כמו כן, בכל רחבי העיר חודשו מגרשי המשחקים וזכו להצללה.

בתקופת כהונתו של יהב שוקמה התזמורת הסימפונית חיפה שהפכה להיות גורם חשוב בחיי התרבות בעיר, ומפעילה בין היתר את האופרה בחיפה ואת תזמורת ביג בנד חיפה, כולן הוקמו בתקופה זו.

בשנת 2017 הוקם בחיפה גן משחקים נגיש בגן הזיכרון, מול בניין עיריית חיפה. הגן כולל מתקני משחקים נגישים לכיסאות גלגלים ומטרתו היא לאפשר משחק משותף של ילדים עם ובלי מוגבלויות. בנוסף לכך, לצד גן המשחקים הוקם "גן ריחות" בו נשתלו צמחים שונים באדניות גבוהות המותאמות לאנשים בכיסאות גלגלים. לצד כל צמח הותקן שלט עם שמו בעברית ובכתב ברייל. מדי שנה מתקיים במקום אירוע נטיעות לכבוד ט"ו בשבט בו משתתפים נציגים מעיריית חיפה וכן נציגים מתנועות נוער שונות בעיר.

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהמשך לפארק הכט, הוקם מתחם ייעודי לגולשי סקייטים - "סקייט פארק". מתחם כולל כ-1,600 מ"ר של רמפות, מעקות ומשטחים המדמים רחובות ומדרגות. המתחם מציע מסלולי רכיבה ייחודיים לגולשים והוא מוקף במדשאות, שבילים ומתחמי ישיבה. סביב הפארק קיימת תאורת לד המאפשרת את פעילותו גם בשעות החשכה. בנוסף לכך, הוצבו בפארק הכט ובשכונות רבות נוספות ברחבי העיר מתקני כושר שכונתיים, ללא תשלום, המיועדים לעודד פעילות גופנית באוויר הפתוח בקרב תושבי העיר.

בתקופת כהונתו של יהב התקיים שיפוץ בהיכל הספורט ברוממה. השיפוץ כלל הכפלת מספר מקומות הישיבה במתקן והתאמתו לתקנים הבינלאומיים המאפשרים אירוח אליפויות כדורסל בינלאומיות. לאחר השיפוץ הפך ההיכל לגדול ביותר בצפון הארץ. בשנת 2014 הוקם אצטדיון סמי עופר בעיר. האצטדיון מכיל 30,000 מושבים והוא מיועד הן למשחקי כדורגל והן למופעי בידור. הוא מצויד במערכות תאורה, השקיה, כריזה ואבטחה, מה שהפך אותו לאצטדיון המודרני בישראל, ואפשר לו לארח משחקים בינלאומיים. האצטדיון הוכרז כמקום שני ביופיו בעולם וכמקום שמיני בעולם ברמת האבזור שבו.

הוקם בחיפה מסלול אופניים אולימפי לאופני הרים באזור נחל אזוב, המכיל לאורכו קטעים הרריים, בוציים וחוליים לאורך 6.7 קילומטרים. ביולי 2010 המסלול שימש כאתר המארח של אליפות אירופה לאופני הרים. נוסף לכך, בשנת 2018 נבנה בשכונת נווה שאנן הספורטק החדש, כחלק מתוכנית בניית מתקני ספורט חדשים ברמה גבוהה בכל רחבי העיר.

בשנותיו כראש עיר, קידם יהב מרוצים ותחרויות בעיר, ביניהן מירוץ המדרגות - מירוץ הכולל 1,075 מדרגות שאורכו שלושה קילומטרים, הוא מתחיל בקמפוס הנמל בעיר התחתית ומסתיים בגן האם שבמרכז הכרמל ומותאם לספורטאים מקצועיים וחובבנים בכל הגילאים. מירוץ נוסף המתקיים מדי שנה בעיר הוא "מירוץ חיפה", המתקיים במסלול לאורך חופי הים ובמקביל לפארק שקמונה, עם מקצים תחרותיים של חצי מרתון, עשרה קילומטרים וחמישה קילומטרים, וכן מקצה קצר יותר של שניים וחצי קילומטרים. יתר על כן, מתקיימת בחיפה תחרות "האיש החזק", בה נוטלים חלק 50 משתתפים המתחרים בתחנות שונות כגון הרמת כדור בטון וגרירת משאית.

תיירות וקשרים בינלאומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי תוכניותיו של יהב, יש ליצור פתח מחזית העיר אל הים ולפתח מרחבי בילוי ותיירות באזור הנמל. למימוש הרעיון, תבע יהב מרכבת ישראל לבצע שיקוע של המסילה באזור המוניציפלי של חיפה. בשנת 2010 הציעה רכבת ישראל, כחלק מהתוכנית לחשמול מסילות הרכבת, לשקע רק חלק קטן ממתווה המסילה, שאורכו 7 ק"מ. יהב דרש לשקע את מסלול הרכבת לאורך כל תוואי נסיעתה בעיר. דרישה זו נדחתה ועיריית חיפה יצאה למאבק בשיתוף החברה להגנת הטבע וארגונים חברתיים וירוקים. בפברואר 2012 הגיעו הצדדים לפשרה, לפיה התחייבה רכבת ישראל לשקע 1.6 קילומטרים בפארק הכט בתקציב של עד חצי מיליארד ש"ח. בתמורה התחייבה עיריית חיפה שלא לפעול כנגד ההחלטה לעבור לרכבת המונעת על ידי חשמל.

יהב קידם במהלך כהונתו תוכנית לפיתוח חזית ים עירונית לעיר. במסגרת תוכנית זו נבנו מתקני נמל מודרניים, המעניקים מענה לצרכי ההובלה הימית ולאוניות ענק העוגנות בנמל. לפי חזונו של יהב, הנמל המערבי מיועד להפוך לנמל לספינות טיולים, אשר יעגנו מול המושבה הגרמנית ויפתחו ציר תיירות מהנמל, דרך העיר התחתית והמושבה הגרמנית ועד לטיילת לואי שעל הר הכרמל.

בתקופתו של יהב נבנתה אכסניית הנוער החדשה, הממוקמת במבואות העיר הדרומיים בסמוך למרכז הקונגרסים ובמרחק הליכה מחוף הים. האכסניה כוללת שלושה מבנים ובהם 100 חדרי שינה. כמו כן, האכסניה מכילה מגרש ספורט, חדר אוכל ל-250 סועדים, אולם הרצאות ומרכזי לימוד מאובזרים בציוד אור-קולי. לצד האירוח באכסניה, מתקיימים בה כנסים, ימי עיון והשתלמויות. בנוסף, הוקמו בתקופה זו 44 מלונות בעיר.

בתקופתו כראש עיר קידם יהב קשרים בינלאומיים עם ערים ברחבי העולם, כולל הסכמי ידידות וערים תאומות, ביניהן ערים שונות ברפובליקה העממית של סין כמו שנג'ן, צ'נגדו ושאנגחאי. במסגרת קשרים אלו יהב עודד את מנהלת נמל שאנגחאי, הנמל הגדול בעולם, לגשת למכרז ניהול לנמל חיפה.

מדע ותעשייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כראש העיר, קידם יהב את פינוי מכל האמוניה שהיה קיים בעיר. עם זאת, הוא ספג ביקורת רבה מפעילי סביבה ביחס לעמדתו במשך השנים לזיהום האוויר בעיר. בסוף יולי 2014 הגישה את מסקנותיה לכנסת "ועדת המשנה לבדיקת בעיות סביבה ותכנון במפרץ חיפה" של ועדת הפנים והגנת הסביבה[17]. יהב, שנכח בישיבה שבה הוצגו הדברים, ברך על עבודתה המקצועית של ועדת המשנה בראשותו של דב חנין[18]. באותה עת פנה מבקר המדינה יוסף שפירא אל הוועדה לביקורת המדינה על מנת לקיים דיון דחוף בנושא החומרים המסוכנים במפרץ חיפה[19].

בנוסף, בתקופתו של יהב החל פיתוח פארק מת"ם, שהגדיל את המתחם פי שלושה בבניית שני מגדלים חדשים והשכרתם לחברות הייטק שונות, ביניהן מיקרוסופט, אינטל, Dell EMC ועוד. סמוך לו נבנה פארק מדעי החיים, בו צפויות לפעול חברות הייטק המתמחות בתחומי הרפואה ומדעי החיים, על שטח של 31 דונם. בין התאגידים שהקימו מרכזים בפארק נמצאת ג'נרל אלקטריק, הפועלת בין היתר בתחום המכשור הרפואי[20].

פרסים ותארי כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בפברואר 2008 עוטר יהב באות לגיון הכבוד על ידי הסנאט הצרפתי, כאות הערכה למנהיגותו במהלך ימי מלחמת לבנון השנייה ועל תרומתו לפיתוח קשרים תרבותיים וכלכליים בין העיר חיפה לצרפת.
  • בפברואר 2009 זכה יהב בפרס "אזרחות גלובלית על שם ד"ר ג'ין מאייר" מטעם אוניברסיטת טאפטס בבוסטון.
  • בשנת 2009 הוענק ליהב אות "יקיר תנועות הנוער" של מועצת תנועות הנוער בישראל. האות ניתן ליהב כראש רשות מקומית הפועל לקידום ולטיפוח פעולתן של תנועות הנוער בעיר, על תמיכתו בכל תנועות הנוער בחיפה ועל פועלו לשמירת מערכת היחסים המוצלחת בין בני הנוער בני הדתות השונות.
  • באוקטובר 2012 עוטר יהב באות צלב הכבוד בגדול של מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה "Großes Verdienstkreuz", מטעם נשיא הרפובליקה, על פעולתו הרבה להידוק הקשרים בין גרמניה וישראל וכן לקידום הקשרים בין חיפה ועריה התאומות בגרמניה.
  • בדצמבר 2013 זכה בתואר "יקיר המלונאות" מטעם התאחדות המלונות בישראל.
  • ביוני 2014 הוענק ליהב עיטור רמב"ם על פעילויותיו הציבוריות בתחומי החברה, התרבות והפוליטיקה, תוך מחויבות עמוקה לדו-קיום בעיר ולטובת תושבי חיפה.
  • ביוני 2016 הוענק ליהב אות הכבוד של קרן הרוטרי על ידי מועדון רוטרי חיפה.

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "אנטומיה של נפילה", נכתב יחד עם פרופסור שבח וייס (1977).
  • "לשון הרע" (1987, 1996, 2008).

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יונה יהב נשוי לפרופ' רבקה יהב, מרצה בבית ספר לעבודה סוציאלית, ראש המרכז הקליני הבין-תחומי[21] באוניברסיטת חיפה ויושבת ראש האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה. לזוג שלושה ילדים: אורן, אורטל ושירן[2] וכן שלושה נכדים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו ויקיפדיה:ויקימניה 2011
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 סרטונים שיחת נפש - עונה 6: יונה יהב, סרטון באתר יוטיוב, מתוך ערוץ היוטיוב של כאן חינוכית, 18 ביוני 2017
  3. ^ עו"ד יונה יהב - קורות חיים, באתר עיריית חיפה(הקישור אינו פעיל, 23 בנובמבר 2017)
  4. ^ אורי מילשטיין, ‏הישיבה אצל גולדה וההפגנה בכיכר: המאבק ההיסטורי למען מסורבי העלייה, באתר מעריב השבוע, 27 באוקטובר 2018
  5. ^ הדס מגן, ‏עו"ד יהב מצטרף למשרד רוה, באתר גלובס, 20 במרץ 2000
  6. ^ משרד עו"ד יונה יהב ומשרד מכרמיאל התמזגו עם משרד עוה"ד יהודה רווה, באתר TheMarker‏, 11 ביולי 2002
  7. ^ Emblem of Israel.svg שלבי החקיקה של חוק השמות (תיקון מס' 4), התשנ"ט-1999, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
  8. ^ Emblem of Israel.svg שלבי החקיקה של חוק הקולנוע, התשנ"ט-1998, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
  9. ^ Emblem of Israel.svg שלבי החקיקה של חוק לעידוד השירים בשפה העברית (תיקוני חקיקה), התשנ"ט-1998, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
  10. ^ אטילה שומפלבי, ראש העיר חיפה יונה יהב מונה לסגן יו"ר מועצת קדימה, באתר ynet, 9 ביולי 2009
  11. ^ אלון שני, ‏יונה יהב - ראש המטה של כחלון בצפון, באתר ‏mako‏‏, ‏9 בדצמבר 2014‏
  12. ^ גלעד צוויק, הזיגזג הגדול של כחלון, באתר מידה, 19 בינואר 2015
  13. ^ אחיה ראב"ד, יונה יהב פרש ממועצת העיר חיפה, באתר ynet, 3 בינואר 2019
  14. ^ שושן מנולה, ד"ר עודד הרשקו מנהל בית הספר נירים החליט להישאר בתפקידו, באתר כלבו, 15 באוגוסט 2018
  15. ^ עירוני א', באתר עיריית חיפה
  16. ^ איך זה התחיל? מפרויקט לניסוי, באתר בית הספר "עין הים"
  17. ^ צבי לביא, ח"כים: לשקול הרחבת נמל חיפה במקום הקמת חדש, באתר ynet, 30 ביולי 2014
  18. ^ צפריר רינת, אלי אשכנזי, המלצות לצעדים נוספים נגד זיהום האוויר במפרץ חיפה, באתר הארץ, 31 ביולי 2014
  19. ^ אורנה נירנפלד ודורון סולומון, מבקר המדינה דורש דיון דחוף בחומ"ס במפרץ, באתר mynet‏ חיפה, 31 ביולי 2014
  20. ^ אחיה ראב"ד, ג'נרל אלקטריק תקים מרכז פיתוח עולמי בחיפה, באתר ynet, 19 בדצמבר 2016
  21. ^ אתר המרכז


ראשי עיריית חיפה Coat of arms of Haifa.svg
האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית האימפריה העות'מאנית נג'יב אפנדי אל-יאסין אחמד אפנדי ג'לבי מוסטפא בר אל-סאלח מוסטפא פאשה אל-ח'ליל ג'אמל צאדק רפעאת אל-צאלח אברהים אל-ח'ליל חסן שוכרי
1873 – 1877 1877 – 1881 1881 – 1884 1885 – 1903 1904 – 1910 1910 – 1911 1911 – 1913 1914 - 1917
המנדט הבריטיהמנדט הבריטי המנדט הבריטי חסן שוכרי עבד אל-רחמן אל-חאג' חסן שוכרי שבתי לוי
1917 - 1920 1920 – 1927 1927 – 1940 1940 - 1948
ישראלישראל מדינת ישראל שבתי לוי אבא חושי משה פלימן יוסף אלמוגי ירוחם צייזל אריה גוראל עמרם מצנע גיורא פישר (בפועל) יונה יהב עינת קליש-רותם
1948 – 1951 1951 – 1969 1969 – 1973 1974 – 1975 1975 – 1978 1978 – 1993 1993 – 2003 2003 2003 - 2018 2018 - מכהנת