משתמש:Doronve/מוזיאון וילפריד ישראל לאמנות ולידיעת המזרח
 | |
| מוזיאון וילפריד ישראל בקיבוץ הזורע | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | מוזיאון לאמנות המזרח הרחוק |
| כתובת | קיבוץ הזורע |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1951 |
| אדריכל | אל מנספלד ומוניו גיתאי ויינראוב |
| http://www.wilfrid.org.il | |
מוזיאון וילפריד ישראל לאמנות ולידיעת המזרח, אחד המוזיאונים הוותיקים בארץ (נוסד ב-1951), ממוקם בקבוץ הזורע. המוזיאון שהתבסס תחילה על אוספיו של וילפריד ישראל, מציג כיום שלוש תצוגות קבועות: תערוכת אמנות המזרח הרחוק העתיק, תערוכת אמנות המזרח הקרוב העתיק ואוסף ארכיאולוגיה מקומית. כמו כן המוזיאון מציג תערוכות מתחלפות של אמנות עכשווית.
יסוד המוזיאון[עריכת קוד מקור | עריכה]
וילפריד ישראל, היה בן למשפחת סוחרים אמידה ממוצא גרמני, בעלי בית המסחר "נתן ישראל". לאחר מלחמת העולם הראשונה החל להסתובב בעולם ולהתעניין ביצירות אמנות של המזרח הרחוק (הודו, סין, קמבודיה ותאילנד) והמזרח הקרוב (מצרים, יוון, חבש ופיניקיה). בשנות השלושים התידד עם מייסדיו לעתיד של קיבוץ הזורע ובצוואתו הוריש את אוספיו לקיבוץ. המוזיאון תוכנן כ"בית תרבות" באמצע שנות הארבעים על ידי האדריכלים אל מנספלד ומוניו גיתאי ויינראוב בשימת דגש על פונקציונליות באמצעים מינימליסטיים, בהתאם לגישה המודרניסטית הארץ ישראלית באותה העת. הבניין החל בנייתו ב-1948 ובגלל מלחמת העצמאות הושלם רק ב-1951.[1]
התפתחות המוזיאון[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ב-1958 נוסדה חברת "וילפרד ישראל - לנאמנות וידיעת המזרח בע"מ". החברה נוסדה בגלל קשרי המוזיאון עם גורמי חוץ ובגלל הצורך לרשום את פעילותו כמפעל עצמאי.[2]
- ב-1970 תכנית האדריכל רוזוב להרחבת המוזיאון: יבנה מקלט תת קרקעי ואגף תצוגה אחד.
- ב-1989 בודקים את הרחבת פעילות המוזיאון מסיבות כלכליות לקבלת קבוצות במוזיאון.
- ב-1991 רותי גושן אוצרת שכירה במוזיאון
- ב-1993 מאשרים תכנית להפיכת המוזיאון למרכז תרבות לתלמידים וגביית דמי כניסה.
- ב-2001 דיון על עתיד המוזיאון והחלטה להקים הנהלה ציבורית למוזיאון
המוזיאון כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]
המוזיאון מציג תערוכות משתנות של אומנות מודרנית, בצד אוספי האומנות מהמזרח הרחוק והקרוב שהורחבו מאז ירושתו של וילפריד. המוזיאון כולל גם אוסף ארכיאולוגיה מקומית מתל זריק ועין ג'רבה שנחפרו ונחקרו על ידי עזרא מאירהוף (חבר הקבוץ) והארכיאולוגים עמנואל ענתי, ז'אן פרו, יעקב קפלן, אמנון בן תור. במקביל לתצוגות מתקיימת פעילות חינוכית רחבה לילדים ולמבוגרים, הכוללת הדרכה בתערוכות הקבועות והמתחלפות, שיח גלריה עם אמנים מציגים, חוגים והפעלות בסדנת היצירה שבמוזיאון.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ http://www.jpress.org.il/Default/Scripting/ArticleWin.asp?From=Archive&Skin=TAUHe&BaseHref=DAV/1953/02/27&EntityId=Ar01700&ViewMode=HTML מה נשמע - מוזיאון בהזורע, דבר, 27 בפברואר 1953
- ^ http://www.hazorea.org.il/uploads/taarichon.pdf תאריכון הזורע (עמ' 48 - שנת 1958)