לדלג לתוכן

ז'אן פרו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ז'אן פרו
Jean Perrot
ז'אן פרו, 1956 (צילום: בנו רותנברג), אוסף מיתר, הספרייה הלאומית
ז'אן פרו, 1956 (צילום: בנו רותנברג), אוסף מיתר, הספרייה הלאומית
לידה 10 ביוני 1920
Landresse, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 24 בדצמבר 2012 (בגיל 92)
הרובע הארבעה-עשר של פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Jean Joseph François Perrot עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי ארכאולוגיה
מקום מגורים צרפת, ישראל
מקום לימודים
מוסדות
פרסים והוקרה
  • פרס פרשיה שימל (1983)
  • מפקד במסדר ההצטיינות הלאומי
  • אביר במסדר הדקל האקדמי
  • אביר בלגיון הכבוד עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
חפירת האתר הנאטופי עינן בעמק החולה,
אתרים כלקוליתים בבאר שבע
ארמון דריוש הראשון בשושן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ז'אן פרוצרפתית: Jean Perrot, ‏10 ביוני 192024 בדצמבר 2012)[1] היה ארכאולוג צרפתי, חפר בארץ ישראל באתרים מתקופות פרהיסטוריות, ותרם רבות להכרת התרבויות הפרהיסטוריות המאוחרות מהתרבות הנאטופית ועד וכולל התקופה הכלקוליתית.

תערוכת "איש הנגב" במוזיאון וילפריד ישראל לאמנות ולידיעת המזרח, 1956 - ממצאים מחפירות ז'אן פרו בביר אבו מטר

קורות חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרו למד בבית הספר שליד מוזיאון הלובר (École du Louvre), הוא התמחה בארכאולוגיה של סוריה. בשנת 1946 הגיע פרו לשנת השתלמות לירושלים בבית הספר הצרפתי למקרא ולארכאולוגיה. בתקופה השתלמותו השתתף בחפירות ארכאולוגיות בתל פארעה (צפון), שנוהלה על ידי הכמרים הדומיניקנים רולאן דה וו ולואי-איג ונסאן וכן בחפירות במדבר יהודה שנוהלו על ידי רנה נוויל.

קבורת אישה וגור זאב או כלב, התרבות הנאטופית הקדומה באתר עינן (התגלו בחפירות ז'אן פרו). אוסף מוזיאון האדם הקדמון

בשנים 1951–1952 למד פרהיסטוריה במכון לפלאונטולוגיה אנושית, ובמוזיאון האדם בפריז. במסגרת לימודיו עבד עם פרנסואה בורד ואנדרה לרואה-גוראן, שהיו מגדולי הפרהיסטוריונים בצרפת.

לאחר סיום לימודיו, מונה בשנת 1952 למנהל משלחת המחקר הצרפתית בירושלים. הוא כיהן בתפקידו זה במשך 35 שנים.

החפירות הראשונות תחת ניהולו בארץ, היו באתרים ארכאולוגים של תרבות באר שבע מהתקופה הכלקוליתית. החפירה הראשונה הייתה חפירה קצרה באפריל–מאי 1952 בחורבת רקיק[2]. אחר כך הוא חפר בביר אבו מטר[3] ובביר ספאדי[4]. באתרים אלה גילה מחילות תת-קרקעיות ובהם צלמיות משנהב, כלי בזלת מפוארים, וכן שרידים לעיבוד נחושת. ב-1956 התקיימה במוזיאון וילפריד ישראל לאמנות ולידיעת המזרח התערוכה "איש הנגב" שהציגה ממצאים מחפירתו בביר אבו מטר[5].

במשך השנים ניהל חפירות נוספות, ביניהן בתי קברות מהתקופה הכלקוליתית באזור[6] ובן שמן ביחד עם דניאל לדיריי. פרו תרם רבות לידיעה על התרבות הנאטופית כאשר חפר באתר עינן שבעמק החולה בשנות החמישים[7] והשבעים. בחפירה זאת גילה פרו כפר עם מבני אבן גדולים מהתרבות הנאטופית הקדומה (כ-15 עד 13 אלפי שנים לפני זמננו), מהמרשימים שנתגלו עד ימינו מתקופה זאת. כמו כן חשף פרו בעינן עשרות קבורות, ביניהן הקבורה המפורסמת של אישה וגור זאב או כלב. קבורה זאת משמשת עד היום כאחד הסמנים של ביותו הראשוני של הכלב.[8] היה הראשון שחפר באתר הגושרים ובשנת 1959 חפר בחורבת מנים[9]. בשנים 1960-1961 חפר באתר "חומת גן" ליד קיבוץ גת[10] ועל גדות נחל הבשור[11] כדי לבצע מחקר השוואתי לאתרים הכלכוליתיים ליד באר שבע[12][13].

בין השנים 1962–1967 חפר באתר מונחתה שבעמק הירדן התיכון. במקום נחשפו שרידי יישובים מהתקופה הנאוליתית הקדם קראמית ב', התרבות הירמוכית, ותרבות ואדי רבה[14].

בשנת 1980 פרסם ביחד עם לדיריי ספר על בתי הקברות של התקופה הכלקוליתית במישור החוף.

בשנת 1968, שנה לאחר פרישתו של רומן גירשמן, הגיע לראשונה לאיראן לעמוד בראש המשלחת הארכאולוגית הצרפתית (Delegation Archéologique Français - DAFI). במסגרת תפקידו חפר במספר אתרים ארכאולוגים. באיראן עמד בראש צוות של מומחים בדיסציפלינות שונות מצרפת, איראן וארצות הברית. פרו עבד באיראן עד שנת 1978. בין חפירותיו היה גם ארמון דריווש הראשון בשושן[15], בין תגליותיו היה גם פסלו חסר הראש של דריווש[16], הפסל נמצא במוזיאון הלאומי של איראן. בטורקיה חפר אתר פרהיסטורי מתרבות חלף.

בשנת 1973 ייסד ביחד עם ברנאר ונדרמרש (Vandermeersch) את כתב העת המדעי "Paléorient" (צר') העוסק בפרהיסטוריה של דרום-מערב אסיה. משנת 1975 יוצא כתב העת לאור מטעם "המרכז הלאומי למחקר מדעי" של צרפת (CNRS). כתב העת מתפרסם פעמיים בשנה.[17]

בשובו לצרפת התמנה פרו למנהל המכון הלאומי למחקר מדעי וכמו כן כיהן כפרופסור באוניברסיטת סורבון-נובל (פריז III) (צר').

בשנת 1983 קיבל ביחד עם יגאל ידין ממוזיאון ישראל את פרס פרשיה שימל על תרומתם לארכאולוגיה של ארץ-ישראל וארצות המקרא.[18]

בשנות ה-50 של המאה ה-20 היה נשוי לתקופה מסוימת לשדרנית קול ישראל דרורה בן אב"י.

מבחר מפרסומיו

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Perrot, Jean., Et ils sortirent du paradis..., carnets d'un archéologue en Orient, 1945-1995, Editions de Fallois, 334 pages, 1997.
  • Perrot, Jean., Le palais de Darius à Suse: une résidence royale sur la route de Persépolis à Babylone, Presses de l'université Paris-Sorbonne, 520 pages, 2010
  • Perrot, Jean., Kempinski, Aharon., Avi-Yonah, Michael., Syria-Palestine: Perrot, J. From the origins to the Bronze Age, Nagel, 202 pages, 1979.
  • Perrot, Jean., Les langues dans le monde ancien et moderne, Paris, CNRS, 1981.
  • Perrot, Jean., Manessy, Gabriel and Valdman, Albert., Les langues dans le monde ancien et moderne, Volume 2, Centre National de la Recherche Scientifique, 1981
  • Perrot J., D. Ladiray, O. Soliveres-Massei 1988. Les Hommes de Mallaha (Eynan), Israël. Association Paléorient, Paris.
  • Perrot, Jean., Cohen, David., Les langues dans le monde ancien et moderne, Volume 3, Centre National de la Recherche Scientifique, 318 pages, 1988.
  • Perrot, Jean., La linguistique, Paris, P.U.F., 1989.
  • Perrot, Jean., Études de linguistique finno-ougrienne, Societie de linguistique de Paris, 2005
  • Perrot, J. and Y. Madjidzadeh, 2003 Découvertes récentes á Jiroft (sud du plateau Iranien), CRAIBL, pp. 1087-1102.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב
פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

לפורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ז'אן פרו בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Great archeologist and researcher of Susa, “Jean Perrot” dies at 92 אתר ‏ Tavoos
  2. ^ תרבוח כלקוליטית, למרחב, 21 בינואר 1955
  3. ^ תערוכת מוצגים ארכיאולוגיים בבאר שבע, חרות, 18 בדצמבר 1953
  4. ^ קידוח מים עמוק בביר אל ספאדי, על המשמר, 4 בנובמבר 1954
    יישוב יהודי קדום נתגלה בשטח העיר באר שבע, על המשמר, 12 בינואר 1955
    חודשו החפירות בתל-אל-ספאדי, דבר, 1 בדצמבר 1955
  5. ^ בנו רותנברג, גרזן עתיק־יומין הונף על ראשי, למרחב, 10 בפברואר 1956
  6. ^ בכינוס הארצי לידיעת הארץ, הצופה, 20 באוקטובר 1959
  7. ^ התגליות בחפירות עינן, הַבֹּקֶר, 2 בדצמבר 1956
  8. ^ Davis, SJM, Valla, FR. "Evidence for domestication of the dog 12,000 years ago in the Natufian of Israel." Nature 276 (1978): 608-610.
  9. ^ יואש ידידיה, ארמון נשכח על חוף הכנרת, על המשמר, 21 באוגוסט 1959
  10. ^ ג'אן פארו חופר בשדות קיבוץ גת, על המשמר, 4 בדצמבר 1960
  11. ^ אתר פלשתי גדול מהתקופה הכנענית נתגלה בחבל הבשור, למרחב, 26 באוגוסט 1960
    חפירות ארכיאולוגיות בנחל בשור, חרות, 7 בדצמבר 1961
  12. ^ חפירות בוואדי זיתה - בקרוב, למרחב, 2 בדצמבר 1960
  13. ^ עזרא ריבליס, הושלמו מחקריו הארכיאולוגיים של ז' פרו על ראשית החקלאות בנגב, על המשמר, 4 בינואר 1962
  14. ^ שאול הון, תרבות קדומה בעמק הירדן, מעריב, 15 באוגוסט 1969
  15. ^ פינת הבולאי, מעריב, 5 במרץ 1971
  16. ^ נפט סוכר ושושן הבירה, מעריב, 19 בדצמבר 1975
  17. ^ על אודות כתב העת Paléorient
  18. ^ Yadin and Perrot Share Israel Museum Archaeology Prize באתר Bas Library
  19. ^ [1]
  1. ^ [2]