אמנות עכשווית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Rose, by Isa Genzken

אמנות עכשווית מציינת את האמנות בת-זמננו או אף בת-ימים אלו ממש. זהו זרם חשיבה ותפיסה תרבותית הרווחת באמנות, באדריכלות, בעיצוב, בצילום, במוזיקה – ולמעשה בכל שדי העשייה התרבותית. זרם זה החל להתהוות ב-1945 - לאחר מלחמת העולם השנייה; והלך והתגבש בשנות המאה ה-20 המאוחרות, כתגובת נגד לאמנות המודרנית.[1]

האמנות העכשווית למעשה מהווה חלק משיח תרבותי, שבו עולות סוגיות שונות, לרבות זהות אישית ותרבותית, משפחה, קהילה ואזרחות. בשנת 2009 פרסם אנדראה בנטי את "המניפסט של אמנות המערות החדשה", שמקשר בין האמנות המודרנית לבין מקורות האמנות בתקופה הפרהיסטורית.

אמנים עכשוויים פועלים בעולם חסר גבולות, המתאפיין בכך שהוא רב תרבותי, טכנולוגי וחוצה עמים, יבשות ומגדרים.[2]

Charles Thomson. Sir Nicholas Serota Makes an Acquisitions Decision, 2000, Stuckism

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

'עכשוויות' הוא מושג היסטוריוגרפי, העומד כאן בניגוד ל-'מודרניות'. הוא מציין את התקופה שמשתרעת מ-1945 (אחרי מלחמת העולם השנייה) ועד ימינו אנו – וכיום מקובל לכנות 'עכשווי' רק מה שנוצר בשנות האלפיים. יחד עם זאת, מחד גיסא ניתן לראות ב-ready made' ' משנת 1910 של מרסל דושאן את מבשר האמנות העכשווית. מאידך גיסא, כבר באותה שנה קמה בלונדון 'החברה לאמנות עכשווית'; ולאחריה קמו חברות ומכונים דומים בכל מיני מקומות בעולם - בעיקר בעולם האנגלו-סקסי, אבל לא רק שם. מעניין כי לעיתים כעבור זמן על מקצתם היה להסב את שמם מעכשווי למודרני, כי הם לא הדביקו את קצב השינויים שעוברת האמנות העכשווית. מתברר אפוא כי מה שכונה פעם 'עכשווי' בעיניים של היום הוא לכל היותר 'מודרני', קרי הוא מיושן. יתרה מזאת, הביקורת שמוטחת היום כלפי האמנות העכשווית מזכירה את זאת שעלתה אז כלפי האמנות המודרנית. בכדי להתרחק אפוא מפולמוס, מוזיאונים נוהגים לכנות את עצמם 'מוזיאון לאמנות מודרנית ועכשווית'. [3]

המושג עכשוויות גם טומן בחובו משמעות של 'בוזמניות' (סימולטניות). הוא מעורר פולמוס, כי מטבע הדברים לכאורה לא קיים מרחק הזמן הנדרש, בכדי לשפוט יצירה. חשוב גם לציין שלא כל מה שנוצר היום הוא בן זמננו בהכרח, שכן לאמן החופש ליצור בסגנון קודם.

כאמור האמנות העכשווית התפתחה כתגובת נגד לאמנות המודרנית, אשר נטען כלפיה כי היא מייצגת כביכול ניתוק חברתי, פורמליות אופטית, אליטיזם ורצינות. לדידם של מבקריה, האמנות המודרנית לא נתנה מקום לאמנות אחרת מלבדה, ואמנים שניסו ליצור בדרך אחרת נחשבו "אאוטסיידרים" ונדחו על ידי הזרם המרכזי. יחד עם זאת, האמנות העכשווית הושפעה רבות מהאמנות המודרנית וניתן לזהות בה נגיעות רבות מזרמים השייכים לאמנות המודרנית, כמו פופ ארט, אמנות מושגית, מינימליזם, פרפורמנס, וידאו ארט, פלוקסוס, הפנינגס וכו'.[4]

Irbid, Jordan, "We are Arabs. We are Humans". Inside Out is a global participatory art project, initiated by the French photographer JR, an example of Street art

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמנות עכשווית מבטאת הלך רוח תרבותי הדוחה כל שאיפה לאחידות ולמוחלטות ומעודד פלורליזם, עירוב, רב תרבותיות, התעדכנות טכנולוגית וסימולטניות. החשיבה הפוסטמודרנית כוללת בתוכה ביטויים שונים המתקיימים זה לצד זה, וההבנה שאין דרך מחשבה או יצירה אחת וכל הדרכים מקובלות. כתוצאה מחשיבה זו, זרם אמנות זה מאופיין בתנועות יצירה שונות אשר פועלות במקביל.

אחד התוצרים של הביטול הכמעט אוניברסלי של האמנות המודרנית על ידי אמנים עכשוויים הוא פיתוח של היסטוריציזם חדש, אירוני ומנותק, על ידי הביטול שאמנות זו עושה לתהליך הדיאלקטי של ההיסטוריה, ובדרך זו פונה לכל התקופות ולכל הסגנונות באותה מידה של עניין.

אמנים עכשוויים דוחים את הרעיון של האמן כגיבור, ומעדיפים אפשרות של שכפול והפצת עבודות לכל העולם באופן מכני. כמו כן, אמנים רבים עסקו בציטוט של עבודות קודמות של אמנים ידועים, לדוגמה שימוש בציורים של פבלו פיקאסו בשינוי קל ושינויים אירוניים בתמונת המונה ליזה. האמנות החדשה לא עוד מתעניינת בסוגיות אמנותיות גרידא (צורות, נושאים וחומרים), כי אם זאת אמנות ששמה את הדגש על סוגיות פילוסופיות, פוליטיות וחברתיות. כאמנות המבקשת להשפיע, היא מעלה לסדר היום נושאים שנויים במחלקת, כגון מיעוטים, הומוסקסואליות, איידס, מלחמות, כיבוש, סביבתיות, הגירה, כלכלה גלובאלית, פמיניזם ועוד.[5]

אמנות עכשווית משאירה אחריה שובל של חוסר הבנה. היא מסרבת בדרך כלל לצרף "הוראות הפעלה" למופעיה השונים. אמנות זו מורכבת מאוד, ומאופיינת בהיעדר תקשורת ישירה עם נמעניה. אי ההבנה שהיא מעוררת מגיעה לעיתים לכדי עוינות כלפיה. עיקר כוונתה הוא לעורר טלטלה, לחדש ולהעשיר תבניות מחשבה ואופני ראייה שונים. האמנות העכשווית היא למעשה שפה, וכמו כל שפה צריך ללמוד אותה בכדי להבין את מה שהיא מנסה לשדר.[6]

אפיון נוסף של האמנות בת זמננו הוא שאמנם האירועים הגדולים שלה מתקיימים בניו יורק, וכן בלונדון ופריס. אבל עם עליית כוחה של סין, היא גם מתקיימת שם ובכלל בבירותיה הגדולות של מזרח אסיה. בכלל, עם הגלובליזציה היא למעשה מתקיימת בכל חלקי תבל.[7]

טרנדים באמנות עכשווית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלבד כלים וחומרים הנהוגים באמנות המורנית, האמנות העכשווית עושה שימוש במדיומים חדשים, מהם בלתי מוחשיים או טכנולוגיים. מלבד חומרים גולמיים מכל הסוגים, כיום משתמשים באמנות במראות (Mirror' 'Piece), בנוזלי גוף (דם ושתן), בהפרשות (Piero Manzoni: Merde d'artiste), בפלסטיק (פוליסטירן, פוליאורטן, סיליקון - ב-Expansions de Cesar); וכן בטכנולוגיות עכשוויות, bio-art (גנים מהחי), מערכות מכניות (Stelarc). האמנות העכשווית משתדלת לשקף גם היבטים תפיסתיים כמו 'הכאן ועכשיו', 'מיזמים בעבודה' (Roman Oplaka), 'land art' (James Turrell)', ניסויים עיתונאיים (Space Media Fred Forest). אמנות הלם, אחד הטרנדים באמנות עכשווית, כוללת לעיתים דברים שנתפסים כלא-מוסריים או כטאבו. אמנים משתמשים גם ביתרונות הטכנולוגיה המודרנית, בהם יצירת אמנות מדיה חדשה, אמנות דיגיטלית ואמנות אינטרנט.

במוזיקה, מלחינים ומוזיקאים משתמשים במוזיקה אלקטרונית ובמוזיקת מחשב. אמנים רבים עדיין יוצרים בטכניקות המסורתיות של ציור ופיסול, ובמקביל מספר הולך וגדל של אמנים מעדיפים יצירות אמנות שכוללות מיצב, מיצג, מיצב וידאו, וידאו ארט, אמנות מבוססות מדיה ופרויקטים מחקריים.[8] אמנות עכשווית פעמים רבות ממוקדת במופשט. עקב כך מבקרים אותה על היותה "חסרת משמעות" או שהיא "אינה אמנות". בין הטרנדים של האלף הנוכחי נמנים הזרמים הבאים, אשר שמם מצביע על רעיונם המרכזי:[4]

  • Art intervention
  • Bio art
  • Cyberarts
  • Cynical Realism
  • Digital Art
  • Hyperrealism
  • Information art
  • Internet art
  • Massurrealism
  • Maximalism
  • New Leipzig School
  • New media art
  • New European Painting
  • Relational art
  • Software art
  • Toyism
  • Tactical media
  • Taring Padi
  • Verdadism
  • Western and Central Desert art
  • Young British Artists

2000s[עריכה][עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Altermodern
  • Classical Realism
  • Excessivism
  • idea art
  • Kitsch movement
  • Post-contemporary
  • Metamodernism
  • Pseudorealism
  • Remodernism
  • Renewable energy sculpture
  • Stuckism
  • Superflat
  • Superstroke
  • Urban art
  • Videogame art
  • VJ art
  • Virtual art

2010s[עריכה][עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Postinternet
  • Vaporwave
  • Art Résilience

ביקורת על האמנות העכשווית[עריכת קוד מקור | עריכה]

האמנות העכשווית היא רבת השפעה היום, והיא משפיעה ומושפעת מהעולם הסובב אותה.[9] משום שהיא לא תמיד מובנת, האמנות העכשווית מעוררת סקפטיות רבה, אם לא דחייה רבה.[10] נטען כלפיה שהיא ריקה מתוכן, ושהיא גורמת להתבהמות ההמונים ולניוונם. בעקבות כוחה הכלכלי של התרבות העכשווית, גם מרבים לטעון כלפיה כי משלם המיסים משתתף במימונה, באשמת פקידים חסרי אחריות.[11] לפיכך, לעיתים אף עולות תביעות משפטיות כנגד מוסדות המדינה.[12]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רותי דירקטור, אמנות עכשווית אני מדברת אליכם, בהוצאת סל תרבות ארצי, 2005.
  • Altshuler, B. (2013). Biennials and Beyond: Exhibitions that Made Art History: 1962-2002. New York, N.Y.: Phaidon Press, מסת"ב 978-0714864952
  • Danto, A. C. (2013). What is art. New Haven: Yale University Press, מסת"ב 978-0300205718
  • Desai, V. N. (Ed.). (2007). Asian art history in the twenty-first century. Williamstown, Mass.: Sterling and Francine Clark Art Institute, מסת"ב 978-0300125535
  • Fullerton, E. (2016). Artrage! : the story of the BritArt revolution. London: Thames & Hudson Ltd, מסת"ב 978-0500239445
  • Gielen, Pascal (2009). The Murmuring of the Artistic Multitude: Global Art, Memory and Post-Fordism. Amsterdam: Valiz, מסת"ב 9789078088394
  • Gompertz, W. (2013). What Are You Looking At?: The Surprising, Shocking, and Sometimes Strange Story of 150 Years of Modern Art (2nd ed.). New York, N.Y.: Plume, מסת"ב 978-0142180297
  • Harris, J. (2011). Globalization and Contemporary Art. Hoboken, N.J.: Wiley-Blackwell, מסת"ב 978-1405179508
  • Lailach, M. (2007). Land Art. London: Taschen, מסת"ב 978-3822856130
  • Martin, S. (2006). Video Art. (U. Grosenick, Ed.). Los Angeles: Taschen, מסת"ב 978-3822829509
  • Mercer, K. (2008). Exiles, diasporas & strangers. Cambridge, Massachusetts: MIT Press, מסת"ב 978-0262633581
  • Robertson, J., & McDaniel, C. (2012). Themes of Contemporary Art: Visual Art after 1980 (3rd ed.). Oxford: Oxford University Press, מסת"ב 978-0199797073
  • Robinson, H. (Ed.). (2015). Feminism-art-theory : an anthology 1968-2014 (2nd ed.). Chichester, West Sussex: Wiley-Blackwell, מסת"ב 978-1118360590
  • Stiles, Kristine and Peter Howard Selz, Theories and Documents of Contemporary Art, A Sourcebook of Artists's Writings (1996), מסת"ב 0-520-20251-1
  • Strehovec, J. (2020).Contemporary Art Impacts on Scientific, Social, and Cultural Paradigms: Emerging Research and Opportunities. Hershey, PA: IGIGlobal.
  • Thompson, D. (2010). The $12 Million Stuffed Shark: The Curious Economics of Contemporary Art. New York, N.Y.: St. Martin's Griffin, מסת"ב 978-0230620599
  • Thorton, S. (2009). Seven Days in the Art World. New York, N.Y.: W.W. Norton & Company, מסת"ב 978-0393337129
  • Wallace, Isabelle Loring and Jennie Hirsh, Contemporary Art and Classical Myth. Farnham: Ashgate (2011), מסת"ב 978-0-7546-6974-6
  • Warr, T. (Ed.). (2012). The Artist’s Body (Revised). New York, N.Y.: Phaidon Press, מסת"ב 978-0714863931
  • Wilson, M. (2013). How to read contemporary art : experiencing the art of the 21st century. New York, N.Y.: Abrams, מסת"ב 978-1419707537

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אמנות עכשווית בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Stiles, Kristine and Peter Howard Selz, Theories and Documents of Contemporary Art, A Sourcebook of Artists's Writings (1996),
  2. ^ Smith, Terry (2009). What Is Contemporary Art?. Chicago: University of Chicago Press.
  3. ^ Meyer, Richard (2013). What Was Contemporary Art?. Cambridge: MIT Press.
  4. ^ 1 2 Atkins, Robert (2013). Artspeak: A Guide To Contemporary Ideas, Movements, and Buzzwords, 1945 To the Present (3rd. ed.). New York: Abbeville Press.
  5. ^ Harris, J. (2011). Globalization and Contemporary Art. Hoboken, N.J.: Wiley-Blackwell,
  6. ^ Gompertz, W. (2013). What Are You Looking At?: The Surprising, Shocking, and Sometimes Strange Story of 150 Years of Modern Art (2nd ed.). New York, N.Y.: Plume,
  7. ^ Gielen, Pascal (2009). The Murmuring of the Artistic Multitude: Global Art, Memory and Post-Fordism. Amsterdam: Valiz,
  8. ^ Robertson, J., & McDaniel, C. (2012). Themes of Contemporary Art: Visual Art after 1980 (3rd ed.). Oxford: Oxford University Press,
  9. ^ Strehovec, J. (2020).Contemporary Art Impacts on Scientific, Social, and Cultural Paradigms: Emerging Research and Opportunities. Hershey, PA: IGIGlobal.
  10. ^ Wilson, M. (2013). How to read contemporary art : experiencing the art of the 21st century. New York, N.Y.: Abrams,
  11. ^ Thompson, D. (2010). The $12 Million Stuffed Shark: The Curious Economics of Contemporary Art. New York, N.Y.: St. Martin's Griffin,
  12. ^ Spalding, Julian, The Eclipse of Art: Tackling the Crisis in Art Today, Prestel Publishing, 2003.