משתמש:DripHard/טיוטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מיכאל פריאנטה, בלטינית Mickael Pariente הוא סופר, ביבליוגרף ומו"ל ישראלי החיי בפאריס.

ביוגרפיה

מיכאל פריאנטה, נולד ב-6 ביוני 1947 במקנס, מרוקו, בזמן הנוכחות הצרפתית. הוא התגורר עד גיל חמש עשרה במלאח הישן, הרובע היהודי בעיר הולדתו. תלת-לשוני מילדותו המוקדמת, הוא מלמל את מילותיו הראשונות בערבית-יהודית-מרוקאית; למד עברית בתלמוד תורה ובאמצעות התפילות וקריאת תהילים, ועשה את לימודיו העיקריים בצרפתית ב"אליאנס". מאז תחילת שנות ה-2000 הוא כותב פרוזה ומאמרי דעה, ומפרסם אותם באופן קבוע בישראל ובצרפת. הוא חבר אגודת העיתונאים בתל אביב. הוא בעל ערך ביבליוגרפי בלקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים.

מיכאל עלה לארץ ב-1962, והוא בוגר כפר הנוער ניצנים במסגרת עליית הנוער. הוא למד אלקטרוניקה בחיל האוויר והיה בשירותו הצבאי טכנאי מכ׳׳מ. בשנים 1971-1970 למד בציריך ובז'נבה הנדסת תקשורת. עם שובו לארץ עבד בתדיראן כמנהל התקנת מרכזיות טלפון ציבוריות ובמקביל עסק בהוראה ובכתיבה טכנית. פרסם שני ספרים בתחום התקשורת הציבורית אשר שמשו להוראה בבית ספר בזק בארץ. בסגרת זו הוא פיתח שיטת המחשה ייחודית לתיאור ולהפשטת מערכות מורכבות[1]. הוא הקים ב-1976 חברה לדוקומנטציה טכנית ועסק בכתיבה ובעריכה של ספרות מקצועית עבור תעשיית האלקטרוניקה, משרד הביטחון ועוד. הוא יסד בשנת 1979 את "היופי", מגזין יופי ואסתטיקה, אשר הוקדש תחילה לקוסמטיקאיות ולמעצבי שיער, ולאחר מכן הופץ בקרב הציבור הרחב בכל רחבי המדינה.

מיכאל פריאנטה הקים ב-1980 את הוצאת "סתוית", שבה הוא פרסם יצירות ספרותיות ואתנוגרפיות בעברית ובצרפתית. במסגרת זו הוא פרסם במארז מיוחד[2] 4 ספרים משובחים על יהודי מרוקו[3], הכוללים: ׳׳חיים יהודיים במרוקו – אומנויות ומסורות׳׳, יצירה קולקטיבית שהתפרסמה בשתי מהדורות: בעברית וצרפתית, בשיתוף עם מוזיאון ישראל; ׳׳סאגת המשפחות של יהודי מרוקו[4]׳׳, מאת יוסף טולדנו; ו׳׳אוצר הפתגמים של יהודי מרוקו׳׳, שאסף וביאר חנניה דהן בשני כרכים דו-לשוניים: ערבית ועברית פונטית[5].

במקביל לפעילותו המו"לית, מיכאל פריאנטה פעל כאוטודידקטית בעיצוב גרפי ונהייה מנהל אמנותי של מספר מגזינים, ביניהם "מאזנים" של אגודת הסופרים, ׳׳פוליטיקה׳׳ של מפלגת מרצ ו"מפגש", כתב עת ספרותי עברי-ערבי שפורסם ביוזמת ההסתדרות. כבעל שם בתחום זה הוא עיצב והפיק ספרים וקטלוגים של ציירים רבים.

מיכאל פריאנטה העתיק בשנת 1988 את מגוריו ואת הוצאת "סתוית" לפאריס, שם הוא ממשיך בפעילות המו"לות ופרסם בעיקר תרגומים של סופרים ישראלים לצרפתית. במקביל, הוא הפיק וניהל אמנותית במשך שלוש שנים את הירחון Famille & Eduction[6] המופץ במיליון עותקים למשפחות תלמידי החינוך הפרטי-קתולי בצרפת.

מיכאל פריאנטה פרסם בשנת 1996 מחקר תמטי ביבליוגרפי, המציג ב-542 עמודים תיאור מלא של אלפיים ספרים בנושאים יהודיים וביוגרפיות של 1,420 (2000Titres à thème juif - 1420 auteurs) סופרים. הספר פורסם עם הקדמה של Emmanuel Le Roy Ladurie, נשיא הספרייה הלאומית של צרפת. כעבור שנה הוא התקבל לאוניברסיטת פאריס – ללימודי התואר השני, שאותם סיים בהצטיינות. מיד לאחר-מכן התקבל כדוקטורנט והחל מחקר בסוציולוגיה של הספרות.

מיכאל פריאנטה פרסם כביבליוגרף בשנת 2003 את Littératures d’Israël ביבליוגרפיה וביוגרפיות של כל הסופרים הישראלים שיצירותיהם פורסמו בצרפתית מקום המדינה ועד 2002. בספר זה מובאים 115 ביוגרפיות ותצלומים של הסופרים הישראלים שאי פעם תורגמו לצרפתית, תיאור מפורט של כל כותר שתורגם וכן ביבליוגרפיה מלאה של כתבי מקורו ותרגומי הסופר לכל שפה. פרסום זה נעשה במהלך מחקר שסיים כעבודת הדוקטורט[7] בשנת 2006. התואר הוענק לו בתוספת הערכה: "הצטיינות עם כל העבוד[8]" נושא הדוקטורט: ''ספרות ישראל ותרגומה בעולם מאז קום המדינה ועד היום – מחקר השוואתי חברתי-פוליטי'.

מִשׁפָּחָה

אמו, סטי, שייכת למשפחת עמאר, שושלת של רבנים גדולים ומבכירי הקהילה היהודית של מקנס. היא נפטרה בגיל 25, והותירה את בעלה, יעקב פריאנטה, גם הוא בן 25, וארבעה ילדים בגילאי שמונה שנים עד שישה חודשים. מאשתו הראשונה, מרים כהן, יש למיכאל פריאנטה בת, סתוית, ושלושה נכדים, מאיה, נועם ואמיתי. ב-1990 נישא לאדריאנה מאסל, ילידת בואנוס איירס, דור רביעי בארגנטינה למשפחות: מאסל ובראונשטיין, שהגיעו מרוסיה במאה ה-19.

פעילויות תרבות

מיכאל פריאנטה מקדיש, בישראל כמו בצרפת, חלק גדול מחייו ליצירת גשרים בין משולש התרבויות שלו: עברית-צרפתית-מרוקאית. הוא יזם, תכנן והוציא לפועל פרויקטים תרבותיים, לרבות:

Galerie Stavit - גלריה לאמנות עכשווית ישראלית.

Lectures - מועדון ספרותי ואמנותי של היהדות העכשווית.

L'Autre Parnasse - חנות ספרים-בית קפה, ים תיכוני עם דגש על ישראל.

salon du livre, Genève - ביתן ישראל ביריד הספרים הבין לאומי של ז'נבה – אורחת הכבוד בשנת 1998.

יצירות ספרותיות

פרוזה

  • Rue de la Grande chaumière (French original version)[9]
  • רחוב הבקתה הגדולה (Hebrew original version)[10]
  • L'Autre Parnasse (French original version)[11]
  • פרנסוס האחר (Hebrew original version)[12]
  • The Other Parnasus (English translation)[13]
  • El Otro Parnaso[14]
  • A l'Ombre des Murailles[15]
  • בצל החומות (Hebrew original version)[16]

טרילוגיה של ספרי ילדים מאויירת על ידי אלק בורנשטיין

  • סבא, בוא אלינו! (Papi, come quickly!)[17]
  • סבא, אתה מבולבל! (Grandpa, are you distracted!)[18]
  • סבא, בוא למדבר! (Papi, come to the desert!)[19]

משא

  • Israël: Politique et Société – De Ben Gourion à Netanyahou (Frensh original version)[20]
  • Israël: Politik und Gesellschaft – Von Ben-Gurion bis Netanyahu (German translation)[21]

ספרות טכנית

  • 2000 titres à thème juif – (Prefaced by Emmanuel Le Roy Ladurie)[22]
  • Littératures d'Israël[23]

פרסום מאמרי דעה

Times of Israël

  • Zemmour: « Faux messie » ou « Homme providentiel »[24]
  • Premier ministre haï, serait-il troqué par un clone ?[25]
  • Le « démon ethnique » frappe à nouveau[26]
  • Les risques du confinement en France par rapport à l’expérience israélienne[27]
  • Mimouna, Oui! Instrumentalisation, Non ![28]
  • Deux « suicides » de plus sur l’autel du pouvoir[29]
  • Gantz: Proie d’un magicien ou d’un fraudeur ?[30]
  • Une honte et une déception encore[31]
  • Encore un coup fourré du Shass[32]
  • Encore une déclaration raciste à la veille des élections en Israël[33]
  • Opposition à la circoncision : tendance ou crise d’identité[34]
  • L’État d’Israël pris en otage par son Premier ministre[35]
  • Pourquoi nombre de Marocains soutiennent Netanyahou ?[36]
  • L’État d’Israël contre Netanyahou[37]
  • Cuisine électorale à l’israélienne[38]
  • La revanche des démunis[39]
  • L’imbroglio électoral israélien[40]
  • La France n’est pas antisémite[41]

Le Monde

  • Fin du pouvoir sans limite des éditeurs, Amazon est là ![42]
  • En Israël, une “gauche” disloquée aborde les prochaines élections[43]

Liberation

  • La littérature hébraïque ou israélienne ?[44]

Jerusalem Post

  • Une main de fer dans un gant de velours[45]

הארץ

  • על שלוש חביות אבק שריפה יושבים אנו[46]
  • בועה יהודית חדשה ומסוכנת בפוליטיקה הצרפתית[47]
  • המוצא היחידי - חוק משילות חדש[48]
  • איזנקוט, אל תיכנע לשד העדתי[49]
  • לליכוד אין מנהיג ליום שאחרי[50]
  • בשבחי ברית המילה[51]
  • נתניהו משתמש במרוקאים[52]
  • אם גנץ באמת רוצה להצליח[53]
  • היורדים מעניקים שירות חינם למדינה[54]
  • אבי גבאי, פנה את מקומך לאהוד ברק[55]
  • מעוררי השד העדתי[56]
  • צרפת אינה אנטישמית[57]
  • על שערוריית סלון הספרים של פאריס[58]

Ynet

  • ברכה לסופרים ולקוראים, סוף לאַדְנוּת של המו"לים[59]

זמן ישראל

  • תפוס כפי יכולתך[60]

מעריב

  • הרצון להחליף את נתניהו הוא ברור, אך לא בכל מחיר[61]

מוניטין

  • בחלומות שלי אני עוקף את העסקנות והפוליטיקה[62]

פוליטיקה

  • עפ נפנים ליתיד[63]

קטעי עיתונות

  • רחוב הבקתה הגדולה (Hebrew original version)[64][65][66][67][68]
  • L'Autre Parnasse (French original version)
  • פרנסוס האחר (Hebrew original version)
  • El Otro Parnaso
  • A l'Ombre des Murailles
  • בצל החומות (Hebrew original version),[69]
  • 2000 titres à thème juif,[70][71][72][73][74][75][76]
  • Littératures d'Israël,[77]
  • סבא, בוא אלינו! (Papi, come quickly!)
  • סבא, אתה מבולבל! (Grandpa, are you distracted!)
  • סבא, בוא למדבר! (Papi, come to the desert!)
  • Israël : Politique et Société – De Ben Gourion à Netanyahou (Frensh original version),[78][79][80][81]
  • Israël: Politik und Gesellschaft – Von Ben-Gurion bis Netanyahu (German translation).

הערות הפניות

קישורים אחרים

  • https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4084042,00.html
  • https://www.youtube.com/watch?v=H5aPKR7Lby8
  • https://www.youtube.com/watch?v=9NcvaS1KVRY
  • https://www.youtube.com/watch?v=dFoFmzRGWmU


דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של DripHard.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של DripHard.