תדיראן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תדיראן
Tadiran
סוג חברה ציבורית
מייסדים משרד הביטחון וקונצרן כור
שנת הקמה

מפעל הסוללות "ראן" 1933
מפעל האלקטרוניקה "תדיר" 1955

איחוד "תדיר" ו"ראן" 1960
פירוק החברה 1998-2000
חברת אם כור תעשיות
מיקום המטה בית תדיראן בגבעת שמואל
ענפי תעשייה אלקטרוניקה
מוצרים עיקריים מזגנים, סוללות, מקלטי רדיו, מקררים, מערכות תקשורת

תדיראן היה קונצרן ישראלי שהתמקד בתחומי מוצרי חשמל, אלקטרוניקה ותקשורת והיה בבעלות חברת כור תעשיות. בשיאו היה הקונצרן ממפעלי התעשייה הגדולים בישראל, בשנת 1998 מוגז עם חברת האם כור תעשיות. במהלך שנות ה-90, נמכרו חברות בנות של תדיראן לגופים שונים. בעוד ששם המותג "תדיראן" נשמר על ידי החטיבות השונות, תאגיד תדיראן אינו קיים יותר והחברות השונות הנושאות בשם "תדיראן" נמצאות בבעלות גורמים שונים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תדיראן קמה ב-1960, עם מיזוגם של שני מפעלים - מפעל האלקטרוניקה "תדיר" שהוקם בשנת 1951 על ידי גרשון פרסקי (אחיו של שמעון פרס) ונמכר לחברת סולל בונה (שהייתה אז חברת האם של כור תעשיות) ב-1957, ומפעל הסוללות "ראן" שהוקם בשנת 1933[1]. החל משנת 1949 הפך מפעל "ראן" לספק הסוללות העיקרי לצה"ל. בין השנים 1948 עד 1956 קנה משרד הביטחון מראן ‭25%-כ‬ מתוצרתו. בשנת ‭1957‬ נכנס משרד הביטחון כשותף במפעל ורכש 75% ממניות החברה וב-1959 כור תעשיות רכשה 50% מהמניות. החברה הממוזגת הייתה בבעלות משותפת, בחלקים שווים, של משרד הביטחון וקונצרן "כור" ההסתדרותי.

בשנת 1962 עבר מפעל מזגנים שהיה מחלקה ב"כור" לבעלות תדיראן (ועם השנים הפך לקבוצת "תדיראן מוצרי צריכה")[2]. מבקר המדינה ביקר את העובדה שמשרד הביטחון מחזיק במפעל הפועל בשוק האזרחי[3] ובשנת 1969 מכר משרד הביטחון 35% מהבעלות לחברת ג'נרל טלפון האמריקאית[4].

במהלך השנים התפתחו בחברה חטיבות שונות, שעסקו בייצור מוצרי צריכה (מקלטי רדיו למכוניות, מכשירי טלוויזיה, מזגנים, מקררים); סוללות (לצרכן ולצורכי התעשייה), מערכות תקשורת, מערכות רפואיות ומערכות צבאיות. החברה נחשבה למובילה במספר תחומים.

בשנות ה-60 הקימה תדיראן מפעל לייצור מקררים בעפולה. המקררים התחרו ביצרן המקררים הגדול יותר אז בישראל - אמקור. סדרות הייצור הראשונות של תדיראן היו באיכות נמוכה מזו של אמקור וסבלו מבעיות בידוד. עם הזמן השתפרה איכות המקררים והם הגיעו לנתח שוק של קרוב לשליש משוק המקררים בישראל.

בשנת 1975 פיתחה תדיראן את המזל"ט מסטיף 1 וב-1978 המסטיף נכנס לשירות בצה"ל תחת שם סייר-1. בשנת 1977 פותח מסטיף 2, שנכנס לשירות מבצעי ב-1979 תחת השם סייר-2. הדגם האחרון שפותח היה מסטיף 3 (סייר-3), שהוצג ב-1983.[5]

בשנת 1976 הוקמה חטיבת התקשורת - תדיראן קשר.

בשנת 1979 הוקם בית תדיראן בגבעת שמואל.

בשנת 1981 תדיראן מוצרי צריכה עברה למפעל ייצור חדש בעפולה.

בשנת 1984 הקימה תדיראן עם החברה הגרמנית Accumulatorenfabrik Sonnenschein את Sonnenschein Lithium GmbH כיוזמה משותפת (Joint Venture). החברה פיתחה וייצרה סוללות ליתיום לשימוש תעשייתי.

בשנת 1985 הגיעו הכנסות החברה ל-573 מיליון דולר והיא העסיקה 11,400 עובדים[6].

בשנת 1986 הקימה תדיראן בשיתוף עם חברת מוטורולה את חברת התקשורת הסלולרית הראשונה בישראל - חברת פלאפון תקשורת.

בשנת 1996 הגיעו הכנסות החברה ל-1.15 מיליארד דולר, ומנכ"ל הקונצרן, ישראל זמיר, הכריז שהיעד לשנת 2000 הוא להגיע להכנסות של 2 מיליארד דולר.[7]

פירוק החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1998 רכשה קרן ההשקעות "קלארידג'" בראשות צ'ארלס ברונפמן את כור תעשיות, חברת האם של קונצרן תדיראן, ומינתה את יונתן קולבר למנכ"ל כור.[8] קולבר החל מהלך של מימוש נכסים ואיחוד פעילויות. קונצרן תדיראן שפעל אז כחברת החזקות אשר מוחזקת בעצמה על ידי חברת ההחזקות כור תעשיות, מוזג לתוך חברת האם על ידי רכישת מניות הציבור בתדיראן. כמו כן מוזגה פעילותה של חברת הבת "תדיראן תקשורת" עם זו של ECI Telecom.[9]

בשנת 1999 נמכרה חטיבת התוכנה של הקבוצה, שכללה את החברות "טכם" ו"קונתהל", והפכה לחלק מחברת "נס טכנולוגיות" שהוקמה באותה עת.[10] מניות השליטה ב"תדיראן מוצרי צריכה" נמכרו לחברת "נחושתן השקעות" (אחר כך, ב-2009, מוזגה עם קריסטל מוצרי צריכה). "תדיראן קשר" נמכרה לחברת ההשקעות "שמרוק" (ובשנת 2007 נרכשה על ידי אלביט מערכות[11]).[12] בשנת 2000 מכרה כור את "תדיראן סוללות" לסאפט הצרפתית תמורת 33 מיליון דולר.[13]

חברות הקונצרן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1989, לאחר שהפסדי הקונצרן הגיעו לכ-100 מליון דולר, בעיקר בעקבות ירידה בהזמנות ממשרד הביטחון[14], אורגנה תדיראן כחברת החזקות, כאשר כל אחת מהחטיבות בחברה הפכה לחברה בע"מ עצמאית.[15] צעד זה נוער לאפשר את מכירת תדיראן בחלקים במידת הצורך ולא כיחידה אחת. מאז הייתה תדיראן מארגנות בארבע חטיבות, שתחתן פעלו חברות רבות, מרביתן כללו את "תדיראן" בשמן (והמשיכו להחזיק בשם גם לאחר פירוק הקונצרן):

חטיבת מוצרי תקשורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוראת הפעלה למרכזת תדיראן 1978
  • "תדיראן תקשורת בע"מ" (Tadiran Telecommunications) - ראשיתה של החברה במפעל למוצרי תקשורת של תדיראן שהוקם על בסיס ידע שנרכש מחברת "בל" בארצות הברית.[16] ב-1968 נרכש מפעל "טלקו" על ידי תדיראן והרחיב את סל מוצרי התקשורת של החברה.[17] תדיראן תקשורת הייתה חברה ציבורית שמניותיה נסחרו בבורסת נאסד"ק החל משנת 1982. בשנת 1996 הסתכמו מכירות החברה בכ-468 מיליון דולר והיא הרוויחה 41.4 מיליון דולר.[18] ב-1999 מוזגה עם חברת ECI Telecom שהייתה אף היא בשליטת כור תעשיות.[19]
    • "תדיראן טלקום בע"מ" - בשנת 2001 רכש איש העסקים רני ברגמן יחד עם חברת אפריקה ישראל את חטיבת המערכות העסקיות של ECI Telecom (שהייתה במקור חלק מ"תדיראן תקשורת") תמורת 12.4 מיליון דולר.[20] החטיבה אוגדה בחברה חדשה תחת השם תדיראן טלקום, ומשווקת ומתחזקת מרכזיות ארגוניות, פתרונות למוקדי שרות, מערכות הקלטה ועוד. משרדה הראשי של החברה נמצא בקרית אריה שבפתח תקווה. החל מ-2008 היא בבעלות חברת אפקון תעשיות, שהיא חלק מקבוצת שלמה.
    • "תדיראן תקשורת אלחוטית בע"מ" (Tadiran Telecommunications Wireless Systems) - הוקמה בשנת 1997 כאשר "תדיראן תקשורת" הכניסה את חברת רייקם האמריקנית (אנ') כשותפה לחברה חדשה שריכזה את פעילות מוצרי האלחוט. רייקם השקיעה 10 מיליון דולר תמורת 5% מהחברה (כלומר לפי שווי חברה של 200 מיליון דולר).[21] בשנת 1998 הקימה מפעל בעומר ושם החברה שונה לאינוווייב InnoWave.[22] לאחר רכישת תדיראן תקשורת על ידי ECI שונה שם החברה ל-InnoWave ECI Wireless Systems. בשנת 2003 נמכרה לחברת אלווריון תמורת כ-10 מיליון דולר בלבד.[23]
  • "מוטורולה-תדיראן תקשורת סלולרית בע"מ" (כיום פלאפון תקשורת בע"מ) - הוקמה בשנת 1985 על ידי החברות מוטורולה ותדיראן לאחר שמוטורולה זכתה במכרז להקמת רשת טלפוניה סלולרית בישראל בנובמבר 1983, ופלאפון הייתה לחברה הסלולרית הראשונה בישראל. במרץ 1986 הפעילה פלאפון את השירות הסלולרי לציבור[24]. בשנת 1990 הפכה חברת מוטורולה לבעלת השליטה המלאה על פלאפון.
  • "תדיראן סקופוס בע"מ" - הוקמה בשנת 1995 על בסיס טכנולוגיה של החטיבה הצבאית של תדיראן שעסקה בהצפנה. פיתחה מערכות לשידורי טלוויזיה דיגיטלית, המאפשרות דחיסה וקידוד של מאות ערוצי וידאו דיגיטליים על גבי רשתות פס רחב. החל מ-2001 הייתה חברה עצמאית בשם "סקופוס" (Scopus Network Technologies ואחר כך Scopus Video Networks).[25]

חטיבת מוצרי צריכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "תדיראן מוצרי צריכה וטכנולוגיה בע"מ" (כיום תדיראן הולדינגס) - יצרנית, יבואנית ומשווקת מזגנים. מיצרני המזגנים והמקררים המובילים בישראל. החברה ייצאה לעשרות מדינות ממפעלה ששכן בעפולה. בעקבות העברת קו הייצור לסין נסגר מפעל המזגנים בסוף שנת 2009 וכ-250 מעובדיו פוטרו.[26] בסוף 2009 נמכרה החברה לקבוצת קריסטל.[27]
  • "תדיראן אמפא שיווק ושירות בע"מ" - יצרנית מקררים. הוקמה בשנת 2001 לאחר שאמפא (אמקור) סגרה את מפעל המקררים שלה ופיטרה את רוב עובדיה והמיזוג עם תדיראן אושר בסוף שנת 2000.[28] החברה הייתה בבעלות קבוצת אמפא של שלומי פוגל וג'ו נקש וחברת נחושתן של לוי קושניר. בתחילת 2007 רכשה את חטיבת השירות של חברת קריסטל. תדיראן אמפא התחייבה לספק שירות הכולל תיקונים, הדרכה ואחריות למוצרי קריסטל. בעקבות הרכישה התדרדר מצבה הכלכלי של החברה, היא נקלעה לחובות ובסוף שנת 2008 מונה לה כונס נכסים, שאישר את מכירת פעילותה לקבוצת פל.[29]
  • תדיראן "יזרום" - היה מפעל לייצור מוצרי תאורה, מנורות ופלואורסצנטים שהוקם על ידי כור תעשיות בירושלים בשנת 1956[30], נתקל בקשיים בגלל יבוא מתחרה זול יחסית לתוצרת המקומית ונסגר בשנות ה-80 של המאה ה-20[31].
מכשיר קשר מתוצרת תדיראן קשר

חטיבת מוצרי צבא ובטחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תדיראן קשר בע"מ (Tadiran Communications) - החלה את פעילותה כחטיבת הקשר הטקטי של חברת תדיראן בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20. הוקמה ב-1994 כחברת בת, קלטה את פעילות חטיבת הקשר הטקטי ופעילויות נוספות של קבוצת הקשר של תדיראן, ועסקה בפיתוח, ייצור ושיווק ציוד ומערכות קשר ותקשורת לשוק הצבאי והאזרחי[32]. בשנים 1992–1996 שימש חזי חרמוני כמנכ"ל החטיבה. בדצמבר 1998 הקימה החברה מפעל לייצור והרכבת ציוד קשר בקריית שמונה וב-1999 הוקמה שלוחת מחקר ופיתוח במכללת תל-חי. באותה שנה נמכרה לקבוצת פימי-שמרוק ובשנת 2001 הונפקה בבורסה בת"א ובכך הפכה לחברה ציבורית. בשנת 2000 הוקמה חברת-הבת תדליס (Tadlys Ltd.) העוסקת בפיתוח וייצור חומרה לתקשורת אלחוטית וכן מספקת פתרונות תקשורת אלחוטיים. בשנת 2003 העסיקה מעל 1,000 עובדים. ב-2004 רכשה כור את השליטה בחברה. חזי חרמוני שימש כמנכ"ל החברה בשנים 2000–2007. במרץ 2007 מונה עמוס ויצמן כמנכ"ל החברה עד למיזוגה לחלק מחברת אלביט מערכות בסוף יוני 2008. החברה שוכנת בפתח תקווה.
  • "תדיראן מערכות אלקטרוניות בע"מ" - (.Tadiran Electronic Systems Ltd) - מפתחת ומייצרת מערכות פיקוד, תקשורת, בקרה ומודיעין, בעיקר למגזר הצבאי ומעסיקה כ-350 עובדים בסניף החברה הישראלי בחולון. בבעלות אלביט מערכות יבשה ותקשוב. (לפני כן בבעלות קבוצת אלישרא בשנים 2000–2017, ולפני כן בבעלות קונצרן כור בשנים 1996–2000).
  • תדיראן ספקטרלינק בע"מ (.Tadiran Spectralink Ltd) - עוסקת בפיתוח וייצור מערכות תקשורת אלחוטית למגזרים הצבאי והאזרחי וממוקמת בחולון. הפכה לחברה בע"מ ב-1996. מחזור מכירותיה הוא כ-60 מיליון דולר בשנה והיא מעסיקה למעלה מ-150 עובדים. בבעלות אלביט מערכות יבשה ותקשוב. (לפני כן בבעלות קבוצת אלישרא בשנים 2000–2017, ולפני כן בבעלות קונצרן כור בשנים 1996–2000).
    • תדיראן לייף קייר בע"מ (Tadiran LifeCare) - עסקה בתחום אבחון וטיפול רפואי באמצעות טלה-רפואה (Telemedicine) כחלק מחברת תדיראן ספקטרלינק. בינואר 2007 הושלמה רכישת החברה על ידי אירוטל מערכות רפואיות (Aerotel Medical Systems)[33].
  • "תדיראן סוללות בע"מ" (Tadiran Batteries GmbH) - היוזמה המשותפת משנת 1984 שינתה את שמה בשנת 2006. מפתחת ומייצרת בגרמניה. מפעל קטן להרכבת סוללות שכן בקריית שמונה והעסיק כ-20 עובדים, כיום המפעל שוכן בקריית עקרון.
  • "איתוראן בע"מ" - הוקמה בשנת 1994 במטרה להקים ולתפעל מערכות לאיתור כלי רכב גנובים, תוך שימוש בטכנולוגיה אשר פותחה במקור לשימושים צבאיים בחברת "תדיראן טלמטיקס", חברה בת של "תדיראן קשר". בשנת 1995 החליטה הנהלת תדיראן למכור את השליטה ב"איתוראן" לקבוצת משקיעים שבראשות איזי שרצקי תמורת כ-250 אלף דולר.[34]
    • "תדיראן טלמטיקס בע"מ" - עסקה בייצור מערכות האיתור אותן משווקת איתוראן, ונרכשה בנובמבר 1999 על ידי איתוראן תמורת 7.5 מיליון דולר.[35] איתוראן שינתה את שם החברה לטלמטיקס וויירלס (Telematics Wireless). בנובמבר 2007 מכרה איתוראן את חברת טלמטיקס וויירלס לתאגיד הסינגפורי ST Electronics לפי שווי של 90 מיליון דולר.[36]

חטיבת התוכנה ומערכות מידע[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • טכם - טכנולוגיה מתקדמת בע"מ - הוקמה בשנת 1969 ונרכשה בשנת 1974 על ידי תדיראן.[37]
  • "קונתהל בע"מ" (במקור "קונתהל - קונטרול דאטה תה״ל") - הוקמה בשנת 1970 כמיזם משותף של הסניף הישראלי של חברת המחשבים קונטרול דאטה (אנ') וחברת תה"ל ("תכנון המים לישראל בע"מ"), כחברה לשרותי ייעוץ תעשייתי ומערכות מידע.[38] בשנת 1985 נרכשה "קונתהל", שהעסיקה אז 170 עובדים ומחזור המכירות שלה היה כ-6 מיליון דולר בשנה, על ידי תדיראן.[39]
  • "תדיראן מערכות מידע בע"מ" - עסקה במתן שירותי מיקור חוץ של מערכות מידע והעסיקה בשיאה כ-500 עובדים. החברה הוקמה על ידי תדיראן בשנת 1990 במטרה לרכז את פעילות חטיבת מערכות המידע של תדיראן וכור כחברה עצמאית שתספק שירותים גם לחברות אחרות. בשנת 1997 רכשה יבמ ישראל 51% מהמניות של תדיראן מערכות מידע כדי להרחיב את זרוע השירותים שלה בישראל.[40] ובשנת 1999 רכשה יבמ את יתרת המניות.[41]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראן הוציא מוצר חדש, דבר, 12 ביולי 1961
  2. ^ מזגנים וביטחון, מעריב, 9 באוקטובר 1962
  3. ^ תדיראן השתלשלות ההרפתקה, הבוקר, 31 במרץ 1964
  4. ^ ג'נרל טלפון רכשה חלק ממניות משרד הביטחון בתדיראן, דבר, 12 ביוני 1969
  5. ^ דני שלום, כנפי מלחמה, כנפי שלום, בספרייה המקוונת של "מכון פישר למחקר"
  6. ^ שבע הגדולות, מעריב, 10 ביוני 1986
  7. ^ ישראל זמיר, מנכ"ל תדיראן: "היעד לשנת 2000 הוא מכירות ב-2 מיליארד דולר", באתר גלובס, 16 בדצמבר 1996
  8. ^ אורה קורן, צ'ארלס ברונפמן בראיון נדיר: "ההשקעה בכור היתה טעות", באתר TheMarker‏, 9 בינואר 2006
  9. ^ כור ירכוש מניות הציבור בתדיראן תמורת 217 מיליון דולר, באתר גלובס, 26 באוקטובר 1998
  10. ^ וולפסון מארה"ב רוכש מתדיראן את השליטה גם בחברת טכם, באתר גלובס, 17 במאי 1999
  11. ^ נתן שבע, פדרמן מוחק את תדיראן קשר מהבורסה: אלביט מערכות הגישה הצעת רכש מלאה לתדיראן במחיר הגבוה ב-6% ממחיר השוק, באתר TheMarker‏, 2 בספטמבר 2007
  12. ^ כור ימכור לנחושתן מניות השליטה בתדיראן צריכה תמורת כ-30 מיליון דולר, באתר גלובס, 26 באוקטובר 1999
  13. ^ כור מכרה את תדיראן סוללות לסאפט הצרפתית תמורת 33 מיליון דולר, באתר גלובס, 18 ביוני 2000
  14. ^ אורי גינוסר ועודד שורר, ראשי כור מחר לארה"ב - לסבב שיחות עם נציגי חבנקים הזרים הנושים של הקונצרן, מעריב, 4 בדצמבר 1989
  15. ^ תוכנית החירום של תדיראן, מעריב, 17 בדצמבר 1989
  16. ^ ידע נרחב ודאגה לפרטים, הצופה, 12 ביולי 1963
  17. ^ 'כור' רוכשת מפעל 'טלקו', דבר, 8 בדצמבר 1968
  18. ^ אמיר אייזנברג, ‏נטווסט: מחיר יעד של 35 דולר למניית תדיראן, באתר גלובס, 12 ביוני 1997
  19. ^ אמיר אייזנברג, ‏קולבר מקים קונצרן טלקומוניקציה: אי.סי.איי בולעת את תדיראן תקשורת, באתר גלובס, 8 בספטמבר 1998
  20. ^ גתית פנקס, אי.סי.איי טלקום חתמה על הסכם למכירת חטיבת המערכות העסקיות שלה בתמורה ל-12.4 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 11 באפריל 2001
  21. ^ אפי לנדאו ועמי גינזבורג, ‏תדיראן תקשורת הכניסה שותפה אמריקנית לחברה בת לפי שווי של 200 מיליון דולר, באתר גלובס, 18 בדצמבר 1997
  22. ^ תדיראן תקשורת ותאגיד רייקם האמריקני הקימו מפעל לתקשורת אלחוטית בעומר, באתר גלובס, 4 בפברואר 1998
  23. ^ גולן פרידנפלד, אלווריון רוכשת את אינווייב של ECI בכ-9.7 מיליון דולר במזומן ואופציה לרכישת 200 אלף מניות אלווריו, באתר TheMarker‏, 19 בפברואר 2003
  24. ^ אהרן פריאל, ה"פלא-פון" - שנה אחרי, מעריב, 31 במרץ 1987
  25. ^ עודד חרמוני, סקופוס השלימה גיוס של 15.5 מיליון ד'; צפי המכירות ב-40-30 - 2003 מיליון ד', באתר הארץ, 7 באוגוסט 2003
  26. ^ אורה קורן, קריסטל רכשה את תדיראן מוצרי צריכה ב-16 מיליון שקל; עד 140 עובדים יפוטרו, באתר TheMarker‏, 19 בינואר 2009
  27. ^ אושר מיזוג בין קריסטל לבין תדיראן, באתר של רשות ההגבלים העסקיים, 19 בנובמבר 2009
  28. ^ אושר המיזוג בין תדיראן לאמפא (אמקור), באתר ynet, 3 בנובמבר 2000
  29. ^ ענת שיחור-אהרונסון ורונית מורגנשטרן, המפרקת הזמנית: לאשר מכירת הפעילות של תדיראן-אמפא לקבוצת פל, באתר nrg‏, 10 בדצמבר 2008
  30. ^ 2.5 מיליון נורות ייצר "יזרום" השנה, למרחב, 20 בפברואר 1956
  31. ^ מפעל הנורות היחיד בארץ עלול להיסגר, מעריב, 26 בדצמבר 1979
  32. ^ תדיראן קשר בע"מ - דוח תקופתי ושנתי לשנת 2006 באתר מאיה (הודעות לבורסה)
  33. ^ ערן גבאי, מיזוג בתחום הרפואה מרחוק בישראל: אירוטל רוכשת את תדיראן לייף קייר, באתר הארץ, 29 בינואר 2007
  34. ^ "כמו שצ'ק פוינט התחילה בגראז', איתוראן התחילה ברמאללה" אייל שרצקי, המנכ"ל המשותף של איתוראן, נזכר בימים הראשונים של החברה, באתר גלובס, 11 בפברואר 2008
  35. ^ יורם גביזון, איתוראן - טלמטיקס קיבלה חוזה של 12 מיליון שקל, באתר הארץ, 18 ביוני 2001
  36. ^ עומרי כהן, איתוראן השלימה את מכירת השליטה בטלמטיקס לפי שווי של 90 מיליון ד', באתר הארץ, 18 בינואר 2008
  37. ^ מו"מ לרכישת טכם וקונתהל, מעריב, 25 בספטמבר 1989
  38. ^ הוקמה חברה לשרותי יעוץ בשיתוף עם תה"ל, מעריב, 30 ביולי 1970
  39. ^ ישעיהו פורתתדיראן משתלטת על תעשית התוכנה, מעריב, 1 בדצמבר 1985
  40. ^ אמיר אייזנברג, ‏י.ב.מ ישראל תרכוש %51 מתדיראן מערכות מידע תמורת 9.4 מיליון דולר, באתר גלובס, 12 ביוני 1997
  41. ^ יובל דרורהתפטר מנכ"ל יבמ גלובל סרוויסז ישראל, באתר הארץ, 5 במרץ 2002