משתמש:Eli&ora1234/"המחר"

"המחר" הינו כתב עת שיצא לאור ביוזמתו ובעריכתו של אביגדור המאירי בשנים תרפ"ז 1927 - תרצ"א 1931, ובשנת ת"ש 1940. המאירי ייסד את כתב העת על מנת להגיב על המתרחש במציאות הארץ ישראלית, ומעל במה זו הוא התייחס לנושאים פוליטיים, חברתיים ותרבותיים, שהעסיקו את הישוב בשנים אלה.

הרקע להוצאת כתב העת

בשנת 1927 ייסד המאירי את תאטרון 'הקומקום' ובמקביל לכך ייסד גם את כתב העת 'המחר'. בכתב העת 'המחר' ניתן לראות מעין המשך לכתב העת 'לב חדש' שאותו ייסד כמה שנים קודם לכן הן מבחינת התכנים והן מבחינת אופן הכתיבה הסטירית. יש הטוענים כי המאירי ייסד את 'המחר' כאופוזיציה ל'כתובים', שיצא לאור בשנה זו בעריכת אליעזר שטיינמן ואברהם שלונסקי, המאירי טען כי כתבי עת צריכים לשקף נושאים חברתיים ותרבותיים, ותפקידם אינו לייצג עמדות פוליטיות - דבר שהתרחש לדעתו בכתבי העת שיצאו לאור באותה העת.

מאפייני כתב העת

המאירי היה המוציא לאור, העורך והכותב הכמעט בלעדי של כתב העת 'המחר'. לעתים רבות חתם המאירי על המאמרים שכתב בשמות ובכינויים שונים, שאותם התאים לתכנים, שברובם נכתבו באופן סטירי. יש לציין כי השימוש בפסבדונים היה נפוץ בתקופה זו.

מספר הגיליונות של כתב העת

במסגרת כתב העת 'המחר' פורסמו בשנים 1927 - 1931 ארבע עשר גיליונות, שיצאו לאור באופן לא רצוף. לעתים בכל חודש, ולעתים נעשתה הפסקה ארוכה יותר בין הוצאת גיליון אחד למשנהו (כנראה בשל קשיי מימון שבהם נתקל המאירי, שהוציא את כתב העת באופן עצמאי). לאחר הפסקה ארוכה בשנת 1940 חידש המאירי את ההוצאה לאור ופרסם שני גיליונות נוספים. כתב העת יצא לאור בהוצאת "לב חדש" בדפוס קואופרטיב אחדות, תל-אביב.

המאניפסט של כתב העת

המוטו של כתב העת 'המחר' הוא "חופש הביטוי אינו זכות אלא חובה", והוא מתמצת את ה'אני מאמין' של המאירי. המאירי חש כי לסופרים בתקופה זו יש תפקיד חברתי, ועליהם לשמש כרוז לרחשי העם, ולצאת למלחמה כנגד עוולות הנגרמות לאזרחים מצד השלטון ומצד המוסדות השונים.וכך כתב: "יטעמו נא סופרינו פעם אחת בחיים את טעם המלחמה הציבורית הישרה, המוסרית, האמיצה והגלויה וידעו מה ערך החריזה התלושה והעלובה לעומת תרועת הניצחון שבמאמר אחד, שהצילן נפש יהודית אחת מנוגשה..."

תוכן הגיליונות

כתב העת 'המחר' התאפיין בחלוקה "למדורים קבועים, שהופיעו בסדר קבוע, ולכל מדור אפיון משלו. "במערכה" - שירים שחבר המאירי. "הדוכן" - עסק בענייני השעה מתוך עמדה ביקורתית. "היצירה" - עסק בענייני תרבות: ספרות, תיאטרון, מוסיקה וכד'. "סליחה!" - ביקורת על עניינים אקטואליים בנימה סטירית במיוחד, "שאלות ותשובות" - שנשלחו ונכתבו על-ידי הקוראים, "באורוות הפגסוסים" - הוקדש לתיאור המתרחש בקהיליה הספרותית בארץ ישראל, ולהתייחסות ליוצרים שונים וליצירתם, "פרסומות" - הפרסומות סייעו למימון ההוצאה לאור של כתב העת.

ההתקבלות של כתב העת

בעיתונות של התקופה זכה כתב העת לביקורת אוהדת בצד ביקורת מנגחת. כך למשל בעיתון 'הצפון' פורסמו תכנים של 'המחר' וביקורות אוהדות על יצירתו ואילו יעקב פיכמן, מעורכי כתב העת 'כתובים' ראה ב'המחר' כתב עת המסמל עיתונות צהובה, שתוקפת כל מטרה אפשרית.

לקריאה נוספת

עומר דן, המחר" האבוד של אביגדור המאירי, פרוזה, 32-33, נובמבר 1979, עמ' 6-11

קישורים חיצוניים

[1] יוחנן ארנון, "המחר" של אביגדור המאירי- עיתון של איש אחד, קשר מס' 6, נובמבר 1989

[2]עוזי אלידע, אביגדור המאירי ועיצוב התקשורת העממית הארץ-ישראלית בשנות העשרים, קשר מס' 52 חורף 2019