משתמש:Gali12/רפי הוכמן

רפי הוכמן

רפאל (רפי) הוכמן, היה ראש עיריית אילת בשנים 1983-1993.

רפי (רפאל) הוכמן, נשוי לניצי ואב לגלי, רוני ויואב.
הגיע לאילת בשנת 1959 עם הוריו ואחיו. אביו, שהיה מאמין גדול בפוטנציאל של העיר, היה מראשוני הסוחרים בעיר והקים בה בית מסחר גדול בתחום הריהוט, הגז ומוצרי החשמל.
בוגר בית הספר היסודי אלמוג. את לימודיו התיכוניים סיים רפי הוכמן באילת בבית הספר יעלים ובעל תואר ראשון במנהל עסקים.
בצבא שירת בהנדסה קרבית ביחידת לסילוק פצצות. לאחר שחרורו מצה"ל השתלב בניהול העסק המשפחתי.

בד בבד עם ניהול העסק המשפחתי החל את פעילותו הציבורית כחבר בהנהלת איגוד הסוחרים, בארגון של צעירים למען אילת וכנציג בוועדות עירוניות. בשנת 1983 ייסד, יחד עם צעירים אחרים בעלי מודעות פוליטית, את תנועת צל"ש - צעירים למען שינוי - שהפכה לרשימה המתמודדת בבחירות לראשות העיר.

בשנת 1983, בגיל 34, נבחר רפי הוכמן לראשות העיר אילת. ראש העירייה הצעיר בארץ. בשנת 1989 נבחר שנית ברוב גדול.

תקופת כהונה עיריית אילת

תקופת כהונתו הראשונה החלה בעיצומו של משבר כלכלי חמור ששרר באילת:

מפעל הנחושת תמנע, שהיה מקור התעסוקה העיקרי בעיר, נסגר. מאות עובדים פוטרו.
תחנת הכוח של חברת החשמל נסגרה ועשרות עובדים פוטרו או הועתקו צפונה.
שינוי המשטר באיראן גרם להפסקה בהובלת הנפט מהמפרץ הפרסי ובכך לפיטוריי עשרות מעובדי קצא"א.
נרשמה ירידה דרסטית בתנועת האוניות לנמל אילת כתוצאה מפתיחת תעלת סואץ.
נרשמה תפוסה נמוכה ביותר בבתי המלון כתוצאה ממלחמת שלום הגליל.
על רקע המשבר הכלכלי החמור נבחר רפי הוכמן כראש עיר.

תקופת כהונתו של רפי הוכמן כראש העיר הצטיינה במהפך כלכלי אדיר שעבר על העיר אילת. המפתח למהפך הכלכלי היה חזון, יזמה, חשיבה בלתי שגרתית ויכולת מוכחת להזיז דברים. כל אלה בנוסף לרצון עז וכושר ניהולי פתחו בפני ראש העיר הצעיר את דלתותיהם של ראשי ממשלות ושרים, חברי כנסת ופקידי ממשלה בכירים, קברניטי הכלכלה ויזמים. כל אלה בעזרת דחיפתו הבלתי נלאית, הזרימו לאילת השקעות עתק בהיקפים העולים על מיליארד דולר.

כלכלה

דוגמאות לחזון ולנחישות שאפיינו את דרך ניהולו של רפי בהצלחתו להפוך את אילת מאזור הסובל מנחיתות כלכלית לאזור בעל עדיפות כלכלית על ידי העברת חוק אזור הסחר החופשי כבר במהלך תקופת כהונתו הראשונה.
ביטול המע"מ באילת.
מתן הטבות מס לשכירים , עצמאים ומעסיקים.
הקמת פארק התעשייה.

נפתחו המפעלים: חוטי הנגב, רויאל קראסט (יהלומים ואבני חן), פיש פארם ועוד.

הוכנו תכניות מתאר לעיר, תכנית אב לנוף, תכנית אב למים וביוב וגיוס משאבים לתשתיות.

רפי הוכמן הקים את החברה הכלכלית של העירייה, חכ"א וכיהן כיו"ר שלה. כמו כן הקים חברות בנות: למבני תעשיה, חניון רכב כבד, כוח אדם ועוד.

הוקמה עמותה חדשה לגורמי התיירות בראשה ישב רפי הוכמן. עמותה זו איגדה את כל העוסקים בענף התיירות, לרבות משרד התיירות ובעלי בתי המלון, כשותפים בחשיבה ובהזרמת כספים לקיום אירועים ועידוד השיווק של העיר אילת בארץ ובעולם.

רווחה ובריאות

בתחום הרווחה והבריאות פעל רפי להקמת התחנה להתפתחות הילד, הקמת התחנה לבריאות הנפש, מרפאת שיניים עירונית, האגודה למען הקשיש, מרכז יום לקשיש, בית חוסן למלחמה בנגע הסמים, פנימיות לטיפול בילדים ממשפחות מצוקה, הקמת בית אסי ביתה של האגודה לטיפול בנכים ובנערים מפגרים, התחנה לטיפול משפחתי, מרכז קווי מצוקה, חנות יד שנייה לסיוע לעולים ונזקקים ומועדוני רווחה לטיפול בילדי מצוקה.

חינוך

בתחום החינוך פעל רפי הוכמן, בין השאר, בגיוס מורים על ידי בניית סל הטבות ותמריצים ייחודי למורים באילת (מימון טיסות, השתתפות בשכ"ד, הגדלת הוותק מארבע שנים לשש ועוד...), הקמת למעלה מ- 10 גני ילדים, בניית שני בתי ספר יסודיים ובית ספר תיכון חדש (בגין), הרחבת השימוש בסייעות והכנסת מדריכים טיפוליים ומדריכים חברתיים.
הוקמו מגמות ייחודיות בחטיבות הביניים, קרן קרב הובאה לעיר לסיוע ומימון תכניות העשרה בבתי הספר היסודיים ונכרתה ברית עם קהילת יהודי טורונטו לסיוע רב שנתי בתחומי החינוך.
מיזמים נוספים כמו: קרן המלגות לחייל ולסטודנט, הקמת גנים משולבים, הבאת סמינר לווינסקי לאילת, הקמת היחידה לילדים מצטיינים ומסגרות לנוער שוחר מדע, הקמת בית הספר למלונאות וגיוס המשאבים להפיכת מכללת אילת לקמפוס של אוניברסיטת בן גוריון .

רפי הקים את "קרן אילת" לגיוס תרומות,בארץ ובעולם עבור חינוך, תרבות, ספורט ופיתוח. ודאג שהמשאבים יועברו לכל השכבות החברתיות על ידי הוזלה משמעותית של חוגים והעשרות לילדים ונוער.

חינוך משלים, תרבות ואירועים

גם בתחום החינוך המשלים והתרבות לא שקט רפי הוכמן על שמריו: הוקם מתנ"ס אילת שבמסגרתו נוסד התיאטרון הקהילתי, טופחו וקודמו חבורת הזמר ולהקת המחול, שופץ והורחב מתנ"ס קולייר, נבנתה ספריה אקדמאית במסגרת מכללת אילת, הודק הקשר עם העיר לוס אנג'לס כשבמסגרתו נתרמו תרומות ללהקת המחול העירונית.

הוקמה תזמורת אילת על טהרת העולים החדשים מחבר העמים ששימשה בסיס לתשתית ההוראה בקונסרבטוריון, התקיימו אירועים קהילתיים מגוונים כגון: חמישוק (שוק תן וקח), אירועי קיץ בפרק אופירה, אירועי חג שונים, מופעים ברחבי העיר של מיטב אומני ישראל, ערבי סופרים ומשוררים וערבי עיתונים ופרשנים.

רפי יזם פעילויות ואירועים בינלאומיים שנתיים כגון: פסטיבל הג'אז, פסטיבל רוק בים האדום, פסטיבל קלסי בים האדום ומרוץ פורמולה 1 בים סוף.
נערכו אירועים בטיילת, נערך האירוע "צבע בטבע" לשילוב אמנות וטבע בעיר.

בניצוחו של רפי הוקם מרכז האומנויות הכולל אולם כנסים והופעות ל- 2,000 איש.
לכל הנ"ל ראוי גם להוסיף מיזמים מיוחדים כמו האנדרטה לחללי אילת למענה פעל רפי הוכמן טרם היותו ראש העיר, הקמת היחידה לאיכות הסביבה ונאמני הניקיון, הקצאת זיכיון בחופים לבני אילת, פארק הצפרות, הקמת פינה לעמותת "אילת אוהבת חיות" וגיוס תרומות עבורה ועוד ועוד.

ספורט

גם מקום הספורט לא נפקד - כראש העיר היה רפי שותף בייזום תחרויות ספורט המוניות כמו הספורטיאדה, המחוזיאדה והטריאתלון.
הוקם מרכז הספורט הכולל אולם כדורסל ובית הקבע למועדון השייט.
הוקמו בית ספר לכדורגל ובית הספר לכדורסל, קבוצה בוגרת השתתפה בליגת העל וקבוצת נוער בליגה הלאומית, כמו כן נרשם ייצוג נכבד של העיר בטניס שולחן ובענפי ספורט אחרים, בחלקם נציגות של אלופי הארץ.
תקופת כהונתו של רפי הוכמן כראש העיר של אילת נחשבת כתקופה הטובה ביותר שידעה העיר.

עם תום עשר השנים בהם כהן בראש העירייה פרש רפי הוכמן, מרצון, מתפקיד ראש העיר ופנה לעסקים פרטיים.
במשך שנתיים נוספות המשיך רפי בפעילות ציבורית: כיהן כיו"ר המנהלה לפיתוח התיירות בנגב (מינוי של שר האוצר ושר התיירות) וכיועץ בכיר לשר הפנים בנושאי תקצוב ותכנון ברשויות המקומיות.
רפי נבחר כאיש השנה בתיירות לשנת 1993 ולאיש השנה בפיתוח הנגב וקבלת אות הוכרת נשיא המדינה עזר וייצמן.
בתחום העסקי בו פעל החל משנת 1995 עסק בייזום ובייעוץ הן בארץ והן בחו"ל. שימש כדירקטור בחברות ציבוריות וכנציג ציבור בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע.
הקים את פארק השעשועים המקורה הגדול ביותר בארץ בחיפה. ניהל את החברה לפיתוח חוף הנמל עד אמצע שנת 2006. כיום שותף במיזם לגידולי חסה וירקות עלים הידרופוני, ללא רעלים.

קטגוריה:ראשי עיריית אילת