משתמש:Gennady/נפיחה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הנפיחה מורכבת מגזים שמיוצרים על ידי חיידקים סימביוטיים שחיים במערכת העיכול של יונקים והיא משוחררת דרך פי הטבעת. באופן עממי נודעת גם כהפלצה.

המרכיבים העיקריים בנפיחה הם גאזים חסרי ריח כגון: חנקן(נשאף) , חמצן (נשאף), מתאן (מיוצר על ידי חיידקים אנארוביים), פחמן דו חמצני (מיוצר על ידי חיידקים אארוביים או נשאף), מימן (מיוצר על ידי חיידקים ונצרך על ידי אחרים). הריחות המלווים את הנפיחה נוצרים מעקבות של חומרים אחרים (ראה:מרכיבים)


הרעשים שמלווים את הנפיחה נוצרים לא על ידי תנועות של חלקי העכוז כמקובל לחשוב אלא על ידי רטיטה של הפתח של פי הטבעת. הצליל משתנה בהתאם לעובי השריר הסוגר ומהירות הגז היוצא.

גורמי הנפיחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנפיחה מורכבת מ- 90% גזים חיצוניים ו- 10% גזים פנימיים , כאשר גזים חיצוניים הוא בעיקר אוויר שנשאף לתוך תהליך העיכול ואילו הגזים הפנימיים נוצרים במהלך העיכול או על ידי חיידקים.
ידועים סוגי מזונות שיוצרים עיקר הנפיחות, והם כוללים: שעועית,בצלים,בטטות,עדשים,ערמונים,כרוב,ברוקולי ושמרים מתוך לחמים וכו'.

השעועית היא המזון הידוע לשמצה מכל המזונות בנפיחות שהיא יוצרת , הסיבה לכך היא אוליגוסכרידים, פחמימות שעמידות לתהליך העיכול: הן עוברות דרך המעי הדק ללא שינוי הישר אל תוך המעי הגס. כאשר הן מגיעות לשם פועלים עליהם מגוון רחב של סוגי חיידקים שיוצרים גזים בשפע.

אצל אנשים הסובלים מאי יכולת לעכל לקטוז , גם שם חיידקים יכולים לגרום לייצור של עודף גז אם האדם אכל מזונות חלביים.

מקור נוסף ליצור מיותר של גז הינו לחץ. מצבים מלחיצים יכולים לגרום לקיבה לייצר הרבה גז. בנוסף בגדים צמודים במצב כזה לא רק מכאיבים על הקיבה אלא תורמים ליצירת גז נוסף.

אדם ממוצע מייצר 0.5 על 1.5 ליטר גז ביום ב- 12 עד 25 פעמים.

העניין בגורמי הנפיחה התעורר בעקבות התחלת טיסות בגובה גדול ותוכניות חלל. הלחץ הנמוך , הסביבה המבודדת ולחצים מיוחדים שפועלים על המשתתפים ביוזמות אלו היוו מקור לדאגה.

שיטות מניעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תבלינים מסוימים ידועים כמונעי נפיחה במיוחד כמון , כוסברה, וקונבו (אצה יפנית שמשמשת כתבלין).

אנשים רבים מוצאים שכאשר הם מפסיקים צריכה של פחמימות מזוקקות כמו פסטה, לחם, אורז, ותפוחי אדמה , אז כמות הגז הנפלט בנפיחה קטנה באופן משמעותי.

בנוסף אנזימים עוזרי עיכול יכולים להפחית את כמות הגז הנפלט במקרים בהם הגורם לנפיחה הוא חיידקים שניזונים מפחמימות שלא התפרקו במעי הדק והגס. האנזימים כוללים: אלפא-גאלאקטוזידאז (אנזים לפירוק פחמימות השעועית), עמילאז, לקטאז, ליפאז, צלולאז, גלוקומילאז, פיקטינאז ואחרים שזמינים במגוון תוספי מזון כל אנזים לחוד ותוספים אחרים שמכילים מספר חומרים.

חומרים פרוביוטיים (יוגורט,לבן, אסידופילוס, ביפידוס וכו') או פרה-ביוטיים עשויים להפחית כמות הנפיחות על ידי שחזור אכלוסייה מאוזנת של חיידקים במערכת העיכול, אך אם נצרכים באופן מוגזם עלולים לגרום עלייה בכמות הנפיחות עקב הפרת האיזון.

חומרים שמקטינים מתח פנים יכולים לעזור להפחית את התחושות הלא-נעימות שמלוות את הנפיחה על ידי כך שלמרות שהם לא מפחיתים את כמות הגזים , הם עוזרים להם להתמוסס במוצקים והנוזלים במערכת העיכול.

השפעות בריאותיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקר אירופאי על השפעות הנפיחה על הבריאות לא מצא הבדלים סטטיסטיים משמעותיים בבריאות של בני אדם שנופחים מעט בין אלו שנופחים הרבה לבין אלו שנופחים מעט. למרות זאת , המחקר מצא שאנשים שנופחים יותר חיו חיים שמחים יותר, חרף ריבוי הדעות על הנושא , לא נמצא שום גורם ישיר לתופעה.

מומלץ לאימהות מניקות להמנע מאכילה של מזונות גורמי נפיחות מכיוון שהתינוק עלול להקיא אם יש יותר מדי גז בקיבתו.

מרכיבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתאן הוא הגז הפנימי העיקרי המשוחרר. ישנם ארבעה גזים עיקריים נוספים שרובם חיצוניים חנקן, מימן, פחמן דו-חמצני וחמצן. מכיוון שמימן ומתאן הינם גזים דליקים , חלק מהנפיחות גם דליקות. הגזים שגורמים לריח של הנפיחה מקורם מחומצה בוטירית (ריח חמאה רקובה) ותרכובות גופרית כמו מימן גופרתי (ריח ביצה רקובה) שביא תוצאה של פירוק חלבונים.

תגובות תרבותיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהרבה תרבויות, נפיחה מוגזמת הינה מבישה ולא מנומסת , לפעמים עד לנקודה של טאבו על הנושא ולכן זהו נושא טבעי להומור שירותים. נפיחה היא נושא הומוריסטי לאנשים מסוימים , אם בגלל הצלילים המופקים או בגלל הריחות. חלק מוצאים הומור בהדלקה של נפיחות , שעובדת היטב בגלל כמות המתאן הגדולה בנפיחה.

מילים נרדפות לנפיחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשון סגי נהור[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשון ישירה וסלנג[עריכת קוד מקור | עריכה]

1984

השפעה סביבתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

נפיחות של צאן הם מקור לגז חממה ויכוות להעצים את אפקט החממה. הצאן בניו זילנד אחראי למחצית גז החממה שנפלט על ידיה.

נפיחות הסטוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]