משתמש:Giant/חליל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הגדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חליל הוא כל כלי נשיפה, העשוי מצינור בעל חור אחד לפחות לנשיפה, ובו הנשיפה ישירה (ללא עלה או הרעדת השפתיים - ראה בהמשך: הפקת הצליל).

החליל לסוגיו, שייך למשפחת כלי הנשיפה מעץ, למרות שלעתים קרובות הוא עשוי מחומרים אחרים. לפי סיווג כלי-הנגינה של הורנבוסטל וזקס, חליל הוא סוג של אירופון.

אדם המנגן על חליל נקרא חלילן.

הבחנה-מבדלת בין חליל לבין סוגיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חליל צד וחלילית הם שניים מתוך סוגים רבים של חליל, ולפיכך אין זה מדויק לקרוא להם "חליל" ובוודאי שלא "חליל רגיל", למרות שרבים מכנים אותם כך (ראה בהמשך: מבנה וסוגים).

הפקת הצליל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אופן הפקת הצליל בחליל הוא ייחודי בכך שהוא ישיר, או בלתי-אמצעי: החומר היחיד הרוטט בחליל הוא האוויר עצמו, עקב צורת הנשיפה ו/או הפייה. אופן הפקה זה שונה מברוב כלי הנשיפה אחרים, בהם השפתיים או "עלה" רוטטים קודם בעצמם, וכך גורמים לאוויר שלידם לרטוט. בדומה לכך, ברוב כלי הנגינה מלבד החליל, חומר כלשהו מלבד האוויר - מיתר, יריעת עור, לוח מתכת או עץ וכו' - רוטט והוא שגורם לאוויר, בתורו, לרטוט.

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חליל הוא אחד מכלי הנגינה הנפוצים ביותר: הוא נפוץ כמעט בכל תרבות בעולם בצורות שונות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חליל הוא כלי הנגינה הקדום ביותר הידוע מלבד הקול האנושי. מספר חלילים המתוארכים כבני 35-43 אלף שנים נמצאו בגרמניה, מה שמעיד על קיום מסורת מוזיקלית מפותחת מאז התקופה המוקדמת ביותר של נוכחות אנושית מודרנית באירופה.

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם "חליל" מופיע מספר פעמים בתנ"ך. הפעם הראשונה היא בספר שמואל א', פרק י', פסוק ה': "אַחַר כֵּן תָּבוֹא גִּבְעַת הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר שָׁם נְצִבֵי פְלִשְׁתִּים וִיהִי כְבֹאֲךָ שָׁם הָעִיר וּפָגַעְתָּ חֶבֶל נְבִיאִים יֹרְדִים מֵהַבָּמָה וְלִפְנֵיהֶם נֵבֶל וְתֹף וְחָלִיל וְכִנּוֹר וְהֵמָּה מִתְנַבְּאִים.". עם זאת, ייתכן כי מקור השם קדום יותר.

מבנה וסוגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לחלק את החלילים בעולם לשלושה סוגים עיקריים לפי המבנה שלהם ודרך הפקת הצליל בהם:

  1. חליל שבו הצינור סגור בקצהו האחד, וליד קצה זה ישנו חור בדופן הצינור, אליו ננשף האויר ו"נשבר" על הדופן. משום שחור הנשיפה נמצא בדופן הצינור, יש להחזיק את הכלי במקביל לשפתיים, בהסבה הצידה, כדי להפיק את הצליל, ולכן כלי זה נקרא חליל צד.
  2. חליל שבו הצינור סגור בקצהו האחד, והאוויר ננשף לתוכו מהקצה השני בדומה לאופן הנשיפה לחליל-צד. בחליל זה לרוב אין חורים נוספים, והאויר שמגיע לקצה הסגור חוזר חזרה אל פתח הנשיפה, מה שמאפשר ליצור רק צליל יסודי אחד. מסיבה זו, לרוב מחברים זה לזה כמה צינורות כאלה, באורכים שונים, מה שמאפשר מגוון צלילים גדול יותר. חליל זה נקרא חליל פאן והוא נפוץ כיום בעיקר בבלקן ובדרום אמריקה.
  3. חליל שבו הצינור פתוח משני הכיוונים, כאשר צד אחד משמש לנשיפה. סוג זה מתחלק לשני תת-סוגים עיקריים:
    1. חליל שבו בצד המשמש לנשיפה יש פייה המוכנסת לפה, והאוויר שננשף "נשבר" על חור סמוך בדופן הצינור ובו משטח המתחדד לקראת קצהו – כלי זה מוכר בעולם המערבי בתור חלילית. לחלילית קיימות גרסאות נוספות בדמות אורגני-פה, שלהם כמה צינורות, והם יכולים להפיק הרמוניה.
    2. חליל שבו בצד המשמש לנשיפה אין פייה, מה שמצריך מהנגן לנשוף באופן מיוחד (מעין שריקה באלכסון) כדי לגרום לאוויר להסתחרר ולרטוט בצינור. אופן הפקה זה מייצר צליל ייחודי השונה מזה של חלילית ושל חליל-צד. הסוג הידוע ביותר של חליל זה הוא נאי.