נאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אישה מנגנת בנאי, ציור מ-1699 מאיראן

נאיערבית: ناي) הוא כלי נשיפה המהווה חלק מהתזמורת המזרחית הקלאסית (التخت الموسيقي الشرقي). הנאי המסורתי הוא צינור חלול בעל תשעה מפרקים העשוי לרוב מעבקנה או מקנה מצוי. כיום מצויים גם כאלה העשויים PVC, אך איכותם פחותה מאיכות צליל העץ.

הנגינה על הנאי מתבצעת על ידי נשיפה על קצה הצינור, תוך כדי הטייתו הצידה ולמטה. לנאי הערבי והטורקי 7 חורים (לנאי האיראני 6 חורים), והנגן אוטם אותם לסירוגין באמצעות אצבעותיו כדי להפיק את הצלילים השונים. אחד מהחורים נמצא בצדו האחורי של הנאי, והוא נאטם על ידי האגודל. החור האחורי נקרא חור ה"פלפול" מכיוון שעל ידו עושים בדרך כלל קישוטי נגינה שהם נקראים "סלסולים".

נגינה על נאי מתבצעת על פי מקאמאת. קיימים 12 חלילי נאי מתוכם 7 מכוונים לסולמות המז'וריים הבאים: דו, רה, מי, פה, סול, לה, סי. 5 חלילים נוספים מכוונים לסולמות מז'וריים הבאים: דו#/רהb, רה#/מיb, פה#/סולb, סול#/להb, לה#/סיb.

שם החליל נקבע לפי הדרגה השנייה על החליל. לדוגמה - חליל שהצליל הראשון שלו הוא דו ייקרא "חליל רה".

הנאי מכוון לטונים שלמים חוץ מהדרגה השלישית המונמכת ברבע טון (למשל אם מדובר בחליל "רה" הצליל מי יהיה מונמך ברבע טון). יש הבונים את הנאי ללא הרבע המונמך בדרגה השלישית.

נאי טורקי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנאי הטורקי עשוי מקנה עם תשעה מפרקים כמו הנאי הערבי. אך בדרך כלל הקנה של הנאי הטורקי יהיה ארוך יותר מה שיגרום לצליל להיות נמוך יותר. כמו כן לנאי הטורקי יש בקצה הנשיפה מן כובעון הנקרא "באשפרה" העשוי מקרן הבהמה "בופאלו" לעיתים אף משתמשים ב"באשפרה" מעץ זית שנותן צליל עדין יותר לנאי. כיום יש גם באשפרה מפלסטיק ומשאר חומרים אך שימוש בחומר שונה גורם לצליל המקורי להשתנות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נאי בוויקישיתוף



P music.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא מוזיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.