צ'אנדראגופטה מאוריה, נקרא בפי היוונים גם סאנדרוכוטוס או אנדרוכוטוס[1], שלט בתת-יבשת הודו בין השנים 320-296 לפנה"ס, 24 שנה[2]. עלה לשלטון לאחר שהביס את שושלת ננדה, שליטי הודו לפניו, ואיחד את כל הודו לאחר ניצחון על המצביא היווני סלווקוס [3]. ייסד את שושלת מאוריה, ואיחד את כל תת היבשת תחת שלטון אחד. בזמנו ובזמן יורשיו, הודו הגיע לשיא גודלה, גדולה אף מהאימפריה המוגולית, ומימי השלטון הבריטי, וכללה את הודו של היום וצפונה, אזור אפגניסטן[4].

ילדותו והתבגרותו

לא הרבה ידוע על ילדותו של צ'אנדראגופטה, וישנן מספר אגדות בנידון. כך או אחרת, האגדות נוטות לייחס אותו לקסטה (מעמד) נמוכה, ולספר את סיפור עלייתו לגדולה תוך הדגשת מוצאו המלכותי, בכדי לבסס את מעמדו כשליט ראוי שבה מתוך העם. אגדה אחת טוענת שאביו היה משושלת מלכותית, אך אמו הייתה בת לאחת הקסטות הנמוכות. לפי האמונה ההינדית מוצאו של אדם הולך אחר האם, ועל כן הוא נמנה עם הקסטות הנמוכות. שמו מאוריה נגזר משמה של אמו מאורה[5]. אגדה אחרת מספרת על אביו של צ'אנדראגופטה שהיה ראש שבט, שנרצח במסגרת מלחמת שבטים. אמו, שהייתה בהריון, ואחיה ברחו לאחת הערים הקרובות, ושם צ'אנדראגופטה נולד. כדי להגן על התינוק, האחים החביאו אותו ברפת שם גידל אותו הרפתן. לאחר כמה שנים מכר הרפתן את צ'אנדראגופטה לצייד, שלקח אותו לכפרו וגידלו שם. עוד בכפר התגלו אצל הילד סממנים של מנהיג שנראו במשחקים ששיחקו הילדים, שבהם תמיד המליכו אותו למלך, וכן קיום "משפטי צדק" בין הילדים. את הפוטנציאל הגלום בו גילה אדם בשם צ'אנקיה – דמות היסטורית, שלימים יהפוך לעוזרו האישי והמושל מטעם שילווה אותו במהלך כל ימי מלכותו, ואף ייעץ לבנו אחריו. האגדה מספרת שצ'אנקיה קנה את צ'אנדראגופטה מידי הצייד, ולקח אותו איתו לעיר טקסילה, עיר חשובה מאוד ובה אוניברסיטה, שמכל העולם הגיעו אליה שליטים כדי להתחנך. צ'אנדראגופטה התחנך באוניברסיטה כ-8 שניים, ולמד בין היתר אומנות, רפואה, ותורת המלחמה, דברים שיעזרו לו לתפקד כמנהיג הדגול שאליו יהפוך[6].

הרקע לעלייתו לשלטון

התהליכים שהובילו לעלייתו לשלטון של צ'אנדראגופטה מורכבים הן מגורמים חיצוניים, והן מגורמים פנימיים:

· החיצוניים: באביב 327 לפנה"ס יצא אלכסנדר מוקדון לכיבוש הודו, הגיע עד לנהר ההינדוס ושם עצר[7]. לאחר מות אלכסנדר ב-323 לפנה"ס, היוונים, שבעקבות מות אלכסנדר, והיעדר יורש ברור, נכנסו למלחמת ירושה, הנקראת גם מלחמות הדיאדוכים. כחלק ממאבקי כוח אלו, נאבקו שניים מהגנרלים של אלכסנדר, סלווקוס ואנטיגונוס, על השליטה באזור המזרחי, ולא היו פנויים לשלוט על האזור. בשל חוסר במנהיג יווני חזק ומתפקד, צ'אנדראגופטה היה יכול לבסס את שלטונו ולתקוף את הכוחות היוונים באזור.

· הפנימיים: צ'אנדראגופטה גורש מהודו על יד מהאפאדמה ננדה, מלך משושלת ננדה. מהאפאדמה היה עריץ רודף בצע, וסיבה זו נתנה לגיטימציה לעלייתו של צ'אנדראגופטה. במהלך גלותו אסף צ'אנדראגופטה מסביבו אנשים ושבטים וביחד יצאו להילחם בשליט ננדה ובכובש היווני[8].

עלייתו לשלטון

לאחר מותו של אלכסנדר תקף צ'אנדראגופטה את היוונים שנשארו באזור נהר ההינדוס וכבש את אזור הפנג'אב – צפון מערב הודו. נראה שלפני שתקף את היוונים, כבר הדיח את המלך העריץ משושלת ננדה – מהאפאדמה, וירש ממנו צבא ענקי של 30,000 פרשים, 9,000 פילים, ו-600,000 רגלים. בעזרת הכוח העצום זה הצליח צ'אנדראגופטה להשתלט על כל מרכז תת היבשת ודרומה, ולשלוט עליה. בזמן שצ'אנדראגופטה נלחם כדי לבסס את ממלכתו, סלווקוס, שגבר על אנטיגונוס, שלט על ממלכה שהשתרעה מאזור סוריה של היום ועד לגבול עם הודו. מטבע הדברים רצה סלווקוס להחזיר את השליטה בצפון הודו לידיו, ויצא לקרב בשנת 305 לפנה"ס כנגד ממלכתו של צ'אנדראגופטה. סלווקוס נחל כישלון חרוץ במערכה מול צ'אנדראגופטה, והיה צריך לחתום על הסכם כניעה. לא רק שסלווקוס היה צריך לוותר על כל ניסיון לתקוף שוב את הודו ,הוא היה אף צריך להעביר שטח גדול בצפון, שכלל את אזור פקיסטן ואפגניסטן של ימינו, לידיו של יריבו. כמו כן נראה שצ'אנדראגופטה קיבל את ביתו של סלווקוס כאישה על מנת לחתום את העסקה. בתמורה קיבל סלווקוס 500 פילי מלחמה, פילים שעזרו לו לנצח בקרב איפסוס. ההסכם נחתם ב-303 לפנה"ס[9].

אחריתו

לאחר ניצחונו על סלווקוס ב-303 לפנה"ס ואיחוד תת היבשת תחת שלטון אחד מלך צ'אנדראגופטה עוד כשבע שנים עד לשנת 296 לפנה"ס. בשנים אלו הממלכה פרחה, ושרידים של תקופה זו נראים בעיר הבירה של אז פטליפוטרה. העיר הייתה עצומה, באורך 15 ק"מ וברוחב 2 ק"מ, ולה 64 שערים ו-570 מגדלים, עם חפיר מלא במים שהקיף את העיר[10]. בשנת 296 לפנה"ס לאחר 24 שנות מלוכה החליף אותו בנו ממשיכו בינדוסארה[11].

[1] McCrindle, J. W, Ancient India As Described By Megasthenes and Arrian. (1877) p. 10[עריכת קוד מקור | עריכה]

[2] E. Hultzsch, The date of ashoke, The Journal of the Royal Asiatic Society of Great Britain and Ireland, journal of the Royal Asiatic Society of Great Britain and Ireland (Oct., 1914) p.950

[3]E. Hultzsch, The date of ashoke, The Journal of the Royal Asiatic Society of Great Britain and Ireland, journal of the Royal Asiatic Society of Great Britain and Ireland (Oct., 1914) p.949

[4] Boesche, Roger (January 2003), Kautilya's Arthaśāstra on War and Diplomacy in Ancient India, The Journal of Military History p. 12

[5] Vincent .A. Smith, The early history of India. atlantic publisher and distributor. New Delhi (1999) p. 117

[6] Mookerji, Radha Kumud (1988) [first published in 1966], Chandragupta Maurya and his times (4th ed) p. 15

[7] Sastri, Kallidaikurichi Aiyah Nilakanta, ed. (1988) [1967], Age of the Nandas and Mauryas (2ed ) p.46-47

[8] Vincent .A. Smith, The early history of India. atlantic publisher and distributor. New Delhi (1999) p. 117

[9] Vincent .A. Smith, The early history of India. atlantic publisher and distributor. New Delhi (1999) p. 117-120

[10] Sastri, Kallidaikurichi Aiyah Nilakanta, ed. (1988) [1967], Age of the Nandas and Mauryas (2ed) p. 158

[11] E. Hultzsch, The date of ashoke, The Journal of the Royal Asiatic Society of Great Britain and Ireland, journal of the Royal Asiatic Society of Great Britain and Ireland (Oct., 1914) p.950

	הדף נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הדף בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
	אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.	שיחה

הדף נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הדף בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.	שיחה