משתמש:Idanbarir/מוקתדא א-סדר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מוקתדא א-סדר
مقتدى الصدر
א-סדר במהלך ביקור בטהראן, 2019
א-סדר במהלך ביקור בטהראן, 2019
לידה 4 באוגוסט 1974 (גיל: 49)
נג'ף
מדינה עיראקעיראק עיראק
עיסוק פוליטיקאי, מנהיג דתי ורוחני
מפלגה סאירון, הזרם הסדרי
דת אסלאם שיעי
חתימה توقيع مقتدى الصدر.svg

מוקתדא א-סדר (בערבית: مقتدى الصدر; תעתיק מדויק: מקתדא אלצדר) הוא איש-דת שיעי ומנהיג פוליטי ידוע בחוגי ההתעוררות של השיעים בעיראק המשמש כמנהיג הרוחני של הזרם הסדרי, של מפלגת "סאירון" ושל מיליצית "גדודי השלום" ("צבא המהדי" לשעבר). מוקתדא נהנה במהלך חייו מתמיכה עממית נרחבת על אף שאינו איש דת בכיר, בעיקר הודות לייחוסו המשפחתי, כבנו של האייתוללה מוחמד סאדק א-סדר. בסיס התמיכה החשוב ביותר שלו נמצא במחוזות השיעיים של דרום עיראק וכן במדינת א-סדר, השכונה השיעית הגדולה של בגדאד.

על אף שא-סדר אינו נושא תפקיד רשמי כלשהו בממשל העיראקי הוא נחשב לאחת מהדמויות הדתיות והפוליטיות המשפיעות ביותר במדינה. א-סדר היה מעורב בהיבטים פוליטיים רבים דוגמת התנגשויות עם הרשויות העיראקיות, רתימת המיליציה שלו למלחמה בארגון המדינה האסלאמית, ואף נהפך לסמן פטריוטי עיראקי אשר דוחה מעורבות זרה כלשהי בעיראק.

ראשית חייו, משפחתו ולימודיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוקתדא א-סדר נולד ב-12 באוגוסט 1973, בעיר נג'ף שבעיראק כבנו הרביעי של האייתוללה מוחמד סאדק א-סדר. משפחת א-סדר היא אחת ממשפחות אנשי הדת החשובות ביותר בעולם השיעי, שבניה הם מצאצאיו של סייד סדר א-דין מוחמד, איש-דת שיעי גדול מן המאה ה-13 שהיגר מג'בל עאמל שבלבנון למרכזי הלימוד בערים הקדושות בעיראק של ימינו.[1]

לאחר שסיים את לימודיו בחטיבת הביניים, נרשם א-סדר ללימודי-דת בחווזה של נג'ף אך עד היום לא השלים את לימודיו. בשנת 1994, כשהיה בן 20, התחתן עם אחת מבנותיו של האייתוללה מוחמד באקר א-סדר שהיה בן דודו של אביו, אך לשניים לא נולדו ילדים עד היום.[2]

אביו של א-סדר, האייתוללה מוחמד סאדק א-סדר, מונה על-ידי משטר הבעת' לעמוד בראש החווזה של נג'ף בראשית שנות ה-90.[3] אף על פי כן, ניהל א-סדר האב קו פוליטי דווקאי שכה לכינוי "החווזה המעורבת" (בערבית: אל-חווזה א-נאטקה), אחרי עשור שבו נמנעה החווזה מלעסוק בפוליטיקה ונאלמה דום בפני המשטר ומעשיו, והוביל את הציבור השיעי בעיראק להתנגדות תקיפה למשטר הבעת'. בשל הטפותיו הנחושות נגד המשטר, נרדף א-סדר על-ידי משטר הבעת' עד שלבסוף נרצח בשנת 1999 יחד עם שניים מבניו על-ידי סוכנים של משטר הבעת'. בצוואתו קבע א-סדר כי החווזה שלו תועבר לידיו של איש הדת העיראקי כּאזם אל-חאירי. למרות הוראה מפורשת זו, בחר אל-חאירי להאציל את הטיפול בעניינים המנהליים והכספיים של החווזה של א-סדר לבנו, מוקתדא א-סדר, שלימים הפך להיות אחד מתלמידיו.

כיורש היחיד של החווזה ושל "הזרם הסדרי" שהוביל אביו, לרבות רשת רחבה של מסגדים, בתי ספר ומרכזים חברתיים שנבנו על-ידי נאמניו של אביו, ניסה סדאם חוסיין למנוע ממוקתדא א-סדר לנצל את המשאבים שירש ולשם כך הטיל עליו מעצר בית. משך ארבע שנים שהה מוקתדא במעצר הבית וטיפל במשפחותיהם של אחיו ההרוגים ובאימו.[4] על מנת להימנע מהתנכלות אליו, העדיף מוקתדא לשמור על פרופיל נמוך בתקופת מעצר הבית ולא להתעמת עם המשטר על רקע רציחתו של אביו. עם זאת, מעצר הבית שבו היה נתון מנע ממנו למלא בפועל את כל החובות שנגעו לחידוש פעילותו של הזרם הסדרי של אביו, בעיקר מתוך הבנה כי בידוד מסוג זה לא יוכל לאפשר לו אקטיביזם פוליטי, אך הוא שמר על קשרים הדוקים ממעצרו עם נאמניו של אביו במטרה לשמר את נאמנותם לו. בזכות היותו בנו של אייתוללה נערץ שנרצח בשל עמדותיו ובזכות קשרי המשפחה והנישואים למשפחתו של אייתוללה מוחמד באקר א-סדר, שנרצח אף הוא על-ידי משטר הבעת' בתחילת שנות ה-80, זכה מוקתדא לאהדה נרחבת בציבור השיעי בעיראק ולנאמנותם של תומכי הזרם הסדרי של אביו.[4]

מוקתדא מאפיין בצורה הפשטנית ביותר את הזרם הסדרי של אביו כזרם המורכב מאנשים הנוהגים לפי הוראותיו של מוחמד סאדק א-סדר. במובן הרחב היותר, התנועה, אשר מקובל לקרוא לה גם "הזרם הסדרי", כללה את כל מי שכיבד את החווזה המדברת ופעל בהתאם להוראתו של האייתוללה מוחמד באקר א-סדר. התנועה התחלקה לשני פלגים – הפלג הראשון שיוצג על-ידי האקטיביסטים שהרגישו מחויבות לדבר על נושאים המשפיעים על הזרם השיעי, והפלג השני אשר כלל אנשים שנמנעו מעימותים והעדיפו לאפשר לדברים להתרחש מטבעם. שני האישים, סאדק א-סדר ובאקר א-סדר יישרו קו עם האקטיביסטים כך שהתנועה שעמדו בראשה ייצגה את החווזה המדברת. בתקופה בה מוקתדא היה נתון במעצר בית, רבים מחסידי התנועה ירדו למחתרת ודאגו שהוא לא יאבד את המומנטום להנהגת התנועה בשנית.[5]

התבססותו לאחר הפלישה האמריקנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפלישה האמריקנית לעיראק בשנת 2003 והפלתו של סדאם חוסיין היו אלו שאפשרו למוקתדא – אז רק בן 29 – לבסס את עצמו בעיראק. הפלת המשטר בעיראק הבהירה כי אין תכנית אסטרטגית נאותה לממשל הבא של המדינה. מוקתדא, ששהה באותה העת במעצר הבית, שוחרר בעקבות נפילתו של חוסיין והבין כי זוהי שעת כושר פוליטית שעליו לנצלה. בשלב זה מוקתדא ניצל את הפעולות של ארה"ב בעיראק ואת הוואקום הפוליטי שנוצר בה עקב הפלת משטר הבעת' לטובת הבטחת הלגיטימציה שלו כמנהיג הזרם הסדרי.[6]

א-סדר עשה צעדים ראשונים של השתלבות בזירה הפוליטית והחברתית בעיראק לאחר נפילת המשטר. הוא הצליח לסחוף אחריו מיליוני תומכים, בעיקר מאזוריים שיעים עניים, הפעיל מחדש מוסדות צדקה ודת בערים שיעיות שונות שהיו נתונים למרותו של אביו, וקיבץ סביבו אנשים בעלי כוח והשפעה בפוליטיקה שהיו לעושי-דברו. בקיץ 2003, הקים א-סדר מיליציה תחת השם "צבא המהדי" שמנתה בשיאה כ-60 אלף מגויסים. לאורך שנות קיומה, היו למיליציה זו היו עימותים רבים עם הכוחות האמריקניים, עם מיליציות סוניות רדיקליות ועם הממשל העיראקי.

פעילות פוליטית וחברתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת דרכו הפוליטית של מוקתדא, מיד לאחר הפלישה האמריקנית לעיראק, כוחות הקואליציה עוד טרם הכירו אותו ועל כן היה עליו לפעול למען השגת הכרה פוליטית. עד מהרה הוא ביסס את עצמו כאחד המנהיגים השיעים החשובים ביותר במדינה. על מנת להתמודד עם הפלישה האמריקנית לעיראק, מוקתדא עשה שימוש בייחוסו המשפחתי וגייס לצידו מספר קבוצות משורות השיעה העיראקית במטרה להתנגד לכופרים האמריקניים. הוא עיצב מצע שיעי שזכה לתהודה עמוקה בקרבם ואף אפשר לו להציג את עצמו כמגנם הבלעדי של השיעים העיראקים.[7] באותה התקופה מוקתדא אסף סביבו מיליציה פעילה וכוחות פוליטיים וחברתיים רועשים למדי שאפשרו לו לייצר את התחושה כי הוא היחיד שפועל כמגן על הקהילה השיעית בעיראק, אם כי לא כך קרה. בפועל, מי שהיה בעל הלגיטימציה הדתית והתמיכה האמריקנית להיות מגנם ומייצגם של השיעים היה האייתוללה עלי סיסתאני שעמד בראש החווזה של נג'ף.

אולם, על אף עלייתו המהירה של א-סדר, התברר כי אין בידיו תוכנית אסטרטגית וחזון להקמת הממשל העתידי בעיראק. יכולותיו הפוליטיות יחד עם התנגדותו לכיבוש האמריקני והייחוס המשפחתי שלו, התלכדו יחד במטרה להחיות את הזרם הסדרי החדש, כאמור – הזרם הסדרי. לאחר שחרורו ממעצר הבית שבו הוחזק בימי שלטון סדאם חוסיין, מוקתדא, אשר אינו בעל הסכמה דתית מתאימה שכן לא סיים את לימודיו עד היום, נחשב לדמות שאינה לגיטימית לכהן בתפקידי הנהגה. אולם, הוא בכל זאת הבין כי עליו להכות על הברזל כשהוא חם ולנצל את ההזדמנות הפוליטית הניצבת בפניו.[4] כך למעשה הוא גייס מחדש את חסידי אביו ופעל למען העצמת כוחו האישי. ללא ההישגים של משפחתו, מוקתדא לא היה זוכה בתמיכה בתחילת דרכו, אם כי בבחינת הזמן הצליח לצבור סביבו קהל אוהדים.

הזרם הסדרי החדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוקתדא א-סדר יושב לצד אביו, האיייתוללה מוחמד סאדק א-סדר (צילום משנות ה-90)

עם מותו של מוחמד סאדק א-סדר, הזרם הסדרי הלך ונעלם, בעיקר בשל מעצר הבית בו הושם בנו. אולם, כאשר מוקתדא ירש את מורשתו של אביו, הוא פעל למען החייאת התנועה. מוקתדא אפיין את התנועה בצורה הטובה והפשטנית ביותר – תנועה המורכבת מאנשים שהלכו אחר הוראותיו של אביו, מוחמד סאדק א-סדר, המציבה במרכזה את הצורך לכונן דרך חיים ומנגנוני שלטון שיאפשרו לשיעה בעיראק לקדם ערכים אסלאמיים.[5]

הזרם הסדרי החדש, בשונה מזה המוקדם, הוא בעל מנגנון ארגוני המורכב מהזרוע הפוליטית של הזרם ומהמיליציה הצבאית "צבא המהדי" שהוקמה בשנת 2003 על-ידי מוקתדא א-סדר. שני הארגונים הללו מהווים תפקיד מכריע בהגדרת הזרם הסדרי החדש ובסיס כוחו הפוליטי והחברתי ופעילותם נמצאת בליבת העשייה שלו.[8] מדובר במנגנוני הגיוס וההעסקה של הנאמנים וכן בקבלני הפעילות הפוליטית ו/או הצבאית של הזרם. למעשה, התנועה הייתה בעלת מבנה שלטוני אשר אפשר להנהיג את הקהילה באופן מעשי וכללה בית מחוקקים (שהורכב ממנהיגי שבטים), רשות מבצעת (שהורכבה מפעילי התנועה כולל אנשי דת מרכזיים) ואת צבא המהדי אשר שימש בתפקיד המשטרה.[9]

תחיית תנועה זו התאפשרה בעיקר הודות לרשת האנשים שנותרה חלק מהתנועה עוד מימיו של א-סדר האב. בתחילת דרכה של התנועה לאחר הפלישה האמריקנית, מוקתדא נמנע מלעשות שימוש באלימות אלא פעל דרך הפגנות שלוות מתוך רצון להמתין להכרה אמריקנית שהוא יהיה שחקן בעל שיעור קומה בעיראק. אולם, במהירות הבין כי הפגנות כאלו הן חסרות תועלת למשיכת תשומת הלב של ממשלת המעבר, מה שהביא להפיכת התנועה מתנועה ששאפה להפיץ אורח חיים אסלאמי-שיעי בעיראק לתנועה מהפכנית המתנגדת לצבאות הכופרים.[8] בסופו של הדבר, מוקתדא הנהיג תנועה אשר רואה עצמה כתנועה דתית, פוליטית ופטריוטית.

הזרם הסדרי ניסה לבנות ממשלת כפולה שתחליף את השלטון המרכזי ותנהל את מערך השירותים הציבוריים הרגיל – מבקרת תנועה ועד לתפיסת פושעי רחוב. מוקתדא שיתף פעולה עם המשטרה המקומית בכל הנוגע לטיפול בפשיעה ברחוב. שיתוף הפעולה עם המשטרה המקומית ידע עליות ומורדות. היו פעמים בהם שיתוף הפעולה צלח כאשר המשטרה פעלה למיגור הפשיעה ברחוב, אולם בפעמים בהם המשטרה שיתפה פעולה עם הניסיונות האמריקניים להיכנס לקהילה או לתקוף את צבא המהדי, מוקתדא הורה לתקוף אותה ללא הפוגה.[9] למרות זאת, שוטרים רבים טענו כי המשטרה אינה יכולה לתפקד ללא אנשי צבא המהדי.[9]

התנגשות עם השלטון ועזיבת עיראק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2006, תרם א-סדר רבות למינויו של נורי אל-מאלכי לתפקיד ראש הממשלה בעיראק. עם הזמן, מערכת היחסים בין השניים התערערה מאחר שא-סדר ראה כי הוא אינו ממהר להוציא את הכוחות האמריקניים מעיראק. מדובר ביחסים מאוד מורכבים ורגישים בין שני פוליטיקאים בעיראק אשר הגיעו לשיאם בשנת 2008 בקרב בצרה הידוע גם כמבצע "סוולת אל-פורסאן" בין כוחות צבא עיראק לבין צבא המהדי. באותה השנה, בצל שיא התערערות היחסים בין שני האישים, מוקתדא ברח לעיר קום שבאיראן ונעלם מהעין הציבורית למשך מספר שנים. אולם, נסיעתו נועדה לטובת חיפוש הכשרה דתית נוספת אשר תצדיק את הלגיטימציה השלטונית שלו.[10]

החזרה לעיראק ולזירה הפוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

השחיתות שהייתה בשלטון באותה התקופה לא הייתה לרוחו של א-סדר ועל כן החליט לפרוש מהפוליטיקה. אולם כשהשחיתות המשיכה לגעוש, א-סדר בתמיכת חסידיו שב לחיים הפוליטיים מתוך התפיסה שרק הוא יושיע את העיראקים ממכת השחיתות במדינה.[11] בשנת 2011 בשובו לעיראק ולפוליטיקה, המטרה העיקרית שלו הייתה להפוך את עיראק למדינה עיראקית ללא התייחסות לעדתיות המשסעת והיוצרת שחיתות פוליטית. השאיפה הייתה ליצור מדינה אשר תהיה עצמאית מבחינה פוליטית ולא תהיה בה התערבות חיצונית – אמריקנית או איראנית.[12]

בשנת 2016, לאחר שהצליח לבסס בשנית את שליטתו בעיראק ולאור יכולותיו בפעולה למען העיראקים השיעים המדוכאים, מוקתדא עורר מחאה המונית ("שביתת השבת") על רקע השחיתות בממשל של ראש הממשלה חיידר אל-עבאדי. טרם תחילת המחאה, אל-עבאדי התחייב כי הוא ימנה ממשלה חדשה שחבריה לא יהיו מושחתים, אולם התחייבות זו לא התממשה.[13] בהמשך למחאה שהנהיג מוקתדא, פרצו חסידיו לבניין הפרלמנט מה שהביא לסוף השותפות הפוליטית בין שני האישים. אירוע זה מעיד על אובדן השליטה של מוקתדא על חסידיו, גם אם הוא היה זה שרמז להם לפרוץ בצורה אלימה לפרלמנט. למעשה, פעילותו הפוליטית של א-סדר מייצגת קו לאומי-עיראקי הנמנע בצורה חדה משחיתויות שלטוניות.

מעורבות בפעילות מיליציונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

צבא המהדי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ככל שהחריף הסכסוך בין הכוחות העיראקיים לבין הכוחות האמריקניים ששהו במדינה לאחר הפלת שלטון הבעת', הקים מוקתדא א-סדר מיליציה צבאית בשם "צבא המהדי" שלימים נודעה כאחת מכוחות ההתנגדות הבולטים לנוכחות האמריקנית במדינה. בראשית דרכה, המיליציה הייתה התאגדות של אימאמים צעירים ושל מתנדבים חמושים שפעלו כדי למלא את חוסר המעש שהיה בחייהם הפרטיים. הצורך לפעול בצורה זו נולד עקב האנרכיה שהייתה בעיראק נוכח ערעור היציבות הפוליטית לאחר הפלישה האמריקנית ולאחר לכידת חוסיין. על אף שבראשית דרכה המיליציה לא נועדה לשמש כיחידה צבאית מאורגנת, הקמתה אפשרה לאותם אנשים להתאחד יחד ובכך לזכות למוניטין של אחת המיליציות המסוכנות ביותר בעיראק.[7]

בראשית דרכה של המיליציה, מוקתדא ראה באלימות כצורת ההתנגדות העיקרית על פיה יש לפעול. האסטרטגיה הצבאית העיקרית שעמדה למולו הייתה לגרש גורמים זרים מתחומי השליטה של התנועה. על כן, עם הפלישה האמריקנית מוקתדא והמיליציה הצבאית שלו נכנסו לעיר נג'ף, אשר נחשבת לאחת הערים הקדושות ביותר לאסלאם השיעי ומהווה מוקד הכוח השיעי הפוליטי בעיראק, במטרה להגן על המקדש שנמצא בה. כניסה זו לעיר הביאה לקרב אכזרי בין צבא המהדי לבין האמריקנים, קרב אשר הותיר את העיר הרוסה. ניתן לראות בצבא המהדי כמגן באומץ לב על המרכזים הדתיים בעיראק מפני גורמים זרים, אולם תושבים מקומיים הרגישו כי הקרב האכזרי היה יכול להימנע לולא מוקתדא היה מורה לצבוא להגיע לנג'ף מעולם.[9] בתפיסה זו, על אף הכוונות הטובות של מוקתדא, הוא יצר מלחמה שהביאה להרס של חלק גדול מהעיר הקדומה ואף הרסה קהילה שלמה.

בשנת 2004, המיליציה הצבאית הובסה בקרב מול כוחות הקואליציה בעיר נג'ף בעיראק, תבוסה אשר הנחיתה מכה קשה לתנועה הסדרית.[14] המצב בנג'ף כבל את ידיו של מוקתדא שכן המעשים האלימים של המיליציה שלו איימו על שליטתו בין היתר בשל כעסם של התושבים המקומיים בעיר. מוקתדא הבין כי אלימות לבדה לא תאפשר לו להשיג את יעדיו שכן ככל שהמחלוקת בין חברי המיליציה גברה, החלו להיפער קרעים בשורותיה, קרעים אשר התרחבו ביתר שאת עד לכדי היפרדות המיליציה לחמש מיליציות נפרדות.[15]

באותה השנה מוקתדא פרסם הצהרה בה הוא קורא להפסיק את כל פעילות המיליציות למשך שישה חודשים ואף אוסר על תקיפת הקואליציה. אולם הצהרה זו לא התקבלה בסבר פנים יפות בקרב כלל הפלגים של צבאו, שכן רק מספר מועט של מנהיגים כיבדו את דרישותיו והפסיקו את פעילות המיליציה. בסופו של דבר מוקתדא הבין כי שליטתו במנהיגי המיליציה הולכת ופוחתת שכן הם הפכו לחזקים ועצמאים מבחינה כלכלית ולכן החליט בשנת 2006 על פירוק המיליציה שלו.[16]

גדודי השלום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2014, כעשור לאחר פירוקה של המיליציה "צבא המהדי", הקים מוקתדא א-סדר מחדש את המיליציה שלו, הפעם בשם חדש – "גדודי השלום", בניסיון להציגה כמיליציה הפועלת למען שלום. על אף שהכוחות בגדודי השלום היו בעבר חלק מצבא המהדי, מוקתדא רצה להרחיק את המיליציה החדשה מקודמתה שהייתה בעלת מוניטין רע ועל כן החליף את שמה. כמו "צבא המהדי" לפניה, גם מיליציה זו השתייכה לקהילה השיעית ופעלה במגוון אזורים בעיראק, סוניים ושיעיים כאחד.

הדבר שעמד מאחורי הרצון להקים מחדש את "צבא המהדי" היה הצורך העצמי של מוקתדא להגן על מקדשים, מסגדים וכנסיות מפני "מיליציות מלוכלכות". הכוונה במונח "מיליציות מלוכלכות" היא לעלייתו של ארגון דאע"ש, שלטענת מוקתדא לא היה בעל אדיקות דתית, הבעיר את האש העדתית בעיראק, פעל בטרור ברחבי המדינה ואף כבש אזורים בעיראק מבינם מחוז נינוא. הקמת הארגון גדודי השלום, בשונה מצבא המהדי, הייתה בתיאום עם הממשל.[17] מוקתדא שיתף פעולה עם הממשל סביב נושאים בעלי אינטרס הדדי, למשל פשעי רחוב, זאת מתוך הבנה כי כך יוכל לבסס את כוחו של הארגון.

אימוץ הקו ה"ממלכתי" והתמרכזות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת גדודי השלום נועדה לשפר את תדמיתון של הזרם הסדרי ואת מעמדו הפוליטי לקראת הבחירות המחוזיות שהיו אמורות להיערך באותה התקופה. מוקתדא ניסה לחזור למודל השירותים החברתיים שהזניק את תנועתו בתחילת דרכו ושאף להתמקד בהיבטים האידיאולוגיים והאינטלקטואליים של התנועה במקום בהתמקדות המיליטנטית שהייתה בתקופת צבא המהדי. למרות זאת, מוקתדא שמר על צוות לוחמים קטן במטרה לתקוף את כוחות הקואליציה בלבד. למעשה מוקתדא היה בעל אינטרסים להמשיך את פעילותו הפוליטית שכן מהסכם בין אל-מאלכי ואל-חאירי, הוא הוזהר שתנועתו לא תשתתף בבחירות אלא אם יוציא הוראה ברורה לפרק את צבא המהדי ולהפסיק את האלימות נגד ממשלת עיראק.[16]

ההקמה המחודשת של המיליציה הצבאית שלו סייעה לו למצב את עצמו כפטריוט עיראקי ובכך חיזקה את אהדת הציבור העיראקי כלפיו.[18] בתקופה זו נוצרה מתיחות רבה בין מוקדתא לבין איראן על רקע סירובו לשלוח כוחות לסיוע לכוחות האיראניים בלחימה בסוריה. ההתרחקות של מוקתדא מאיראן באותה התקופה לא נעשתה על רקע סכסוך טקטי אקראי, אלא כחלק מאותו מיצוב "פטריוטי" שלו. טענתו המרכזית באותה העת הייתה כי יש להחזיר לעיראק את זכותה לריבונות מלאה ללא התערבויות זרות, לא מצד האמריקניים ולא מצד האיראניים. עובדה זו הציבה אותו במחנה יריביה של איראן ומתנגדיהם של באי-כוחה המקומיים בפוליטיקה העיראקית.[19]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר האינטרנט הרשמי של לשכתו של מוקתדא א-סדר (בערבית)

מוקתדא א-סדר, ברשת החברתית אקס (טוויטר)

לשכתו של מוקתדא א-סדר, ברשת החברתית פייסבוק

לשכתו של מוקתדא א-סדר, ביישום טלגרם

רשימה ביבליוגרפית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בריר, עידן (2016). "לא נוותר לאף מושחת". העין השביעית, 30 במאי 2016 https://www.the7eye.org.il/205253

לוי, אוריאל (2018). "אחרי דאע"ש / עיראק תחילה: המנצח הגדול של הבחירות רוצה לעצב מחדש את המדינה". דבר18 במאי 2018 https://www.davar1.co.il/127166/

קייס, רועי (2016). "א-סדר יסדר: המטיף השיעי שמאחורי המהומות בעיראק". Ynet,1 במאי 2016  https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4797923,00.html

Adams, Henry (2005). "Background &Analysis: 'The U.S is not Preventing Chaos in Iraq, it is Creating it'". United for Peace of Pierce County, 12 January 2005 https://web.archive.org/web/20050410053156/http:/www.ufppc.org/content/view/2069/

Al-Ali, Zaid (217). "Post-ISIL Iraq: Decoding Muqtada al-Sadr's Gulf Visits". Al-Jazeera. 21 August 2017 https://www.aljazeera.com/opinions/2017/8/21/post-isil-iraq-decoding-muqtada-al-sadrs-gulf-visits/

Bayless, Leslie (2012). "Who is Muqtada al-Sadr?". Studies in Conflict & Terrorism, 35:2, PP. 135-155

Bahry, Louay (2022). "Muqtada al-Sadr: Iraqi Shīʿite Leader". Britannica. 7 July 2022 https://www.britannica.com/biography/Muqtada-al-Sadr

Cockburn, Patrick. Muqtada Al-Sadr and the Battle for the Future of Iraq. New York: A division of Simon & Schuster, Inc., 2008

Gutkowski, Stacey. Secular War: Myths of Religion, Politics and Violence. London: I.B. Tauris, 2013

ISW, Jaysh al-Mahdi, ISW, https://www.understandingwar.org/jaysh-al-mahdi

Jawad Al-Tamimimi, Aymenn (2015). "Shi'i Militias in Iraq and Syria". Middle East Review of International Affairs. Vol.19 No.1, PP. 79-83

Siegel, Jacob. "Database: Identifiers of Designated Islamic Terrorist Organizations". Jihad Intel https://jihadintel.meforum.org/group/124/saraya-al-salam

شفيق، محمد (2014). "الصدر يدعو لتشكيل "سرايا السلام" ويؤكد: غير مستعد لخوض حرب مليشيات قذرة". Alsumaria News https://www.alsumaria.tv/news/%D9%85%D8%AD%D9%84%D9%8A%D8%A7%D8%AA/102841/%D8%A7%D9%84%D8%B5%D8%AF%D8%B1-%D9%8A%D8%AF%D8%B9%D9%88-%D9%84%D8%AA%D8%B4%D9%83%D9%8A%D9%84-%D8%B3%D8%B1%D8%A7%D9%8A%D8%A7-%D8%A7%D9%84%D8%B3%D9%84%D8%A7%D9%85-%D9%88%D9%8A%D8%A4%D9%83%D8%AF-%D8%BA%D9%8A%D8%B1-%D9%85%D8%B3%D8%AA%D8%B9%D8%AF-%D9%84%D8%AE%D9%88

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Muqtada al-Sadr | Biography, Political Movement, & Mahdi Army | Britannica, www.britannica.com (באנגלית)
  2. ^ Cockburn, Patrick, 1950-, Muqtada : Muqtada al-Sadr, the Shia revival, and the struggle for Iraq, Scribner, 2008, עמ' 112, ISBN 1-4165-5147-6
  3. ^ Leslie Bayless, Who is Muqtada al-Sadr?, Studies in Conflict & Terrorism 35, 2012-02, עמ' 138 doi: 10.1080/1057610x.2012.639063
  4. ^ 1 2 3 Leslie Bayless, Who is Muqtada al-Sadr?, Studies in Conflict & Terrorism 35, 2012-02, עמ' 141 doi: 10.1080/1057610x.2012.639063
  5. ^ 1 2 Leslie Bayless, Who is Muqtada al-Sadr?, Studies in Conflict & Terrorism 35, 2012-02, עמ' 143 doi: 10.1080/1057610x.2012.639063
  6. ^ Leslie Bayless, Who is Muqtada al-Sadr?, Studies in Conflict & Terrorism 35, 2012-02, עמ' 145-146 doi: 10.1080/1057610x.2012.639063
  7. ^ 1 2 Leslie Bayless, Who is Muqtada al-Sadr?, Studies in Conflict & Terrorism 35, 2012-02, עמ' 136 doi: 10.1080/1057610x.2012.639063
  8. ^ 1 2 Leslie Bayless, Who is Muqtada al-Sadr?, Studies in Conflict & Terrorism 35, 2012-02, עמ' 144 doi: 10.1080/1057610x.2012.639063
  9. ^ 1 2 3 4 United for Peace of Pierce County - BACKGROUND & ANALYSIS: 'The U.S. is not preventing chaos in Iraq, it is creating it', www.ufppc.org
  10. ^ Gutkowski, Stacey., Secular war : myths of religion, politics and violence, Tauris, 2014, עמ' 100, ISBN 1-78076-535-5
  11. ^ קייס, רועי (2016-05-01). "א-סדר יסדר: המטיף השיעי שמאחורי המהומות בעיראק". Ynet. נבדק ב-2022-10-20.
  12. ^ עיראק תחילה: המנצח הגדול של הבחירות רוצה לעצב מחדש את המדינה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, ‏2018-05-18
  13. ^ עידן בריר, מגיש הטלוויזיה השיעי שהעז לצאת נגד הפוליטיקאים ואנשי הדת המושחתים של עיראק, באתר העין השביעית
  14. ^ Leslie Bayless, Who is Muqtada al-Sadr?, Studies in Conflict & Terrorism 35, 2012-02, עמ' 146 doi: 10.1080/1057610x.2012.639063
  15. ^ Leslie Bayless, Who is Muqtada al-Sadr?, Studies in Conflict & Terrorism 35, 2012-02, עמ' 147-148 doi: 10.1080/1057610x.2012.639063
  16. ^ 1 2 Institute for the Study of War, Institute for the Study of War (באנגלית)
  17. ^ الصدر يدعو لتشكيل "سرايا السلام" ويؤكد: غير مستعد لخوض حرب مليشيات قذرة, قناه السومرية العراقية (בערבית)
  18. ^ Aymenn Jawad Al-Tamimimi, Shi'i Militias in Iraq and Syria, Middle East Review of International Affairs 19, 2015, עמ' 81
  19. ^ Saraya al-Salam :: Jihad Intel, jihadintel.meforum.org

–

נוסח שני - לירון[עריכת קוד מקור | עריכה]

תעודת זהות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם מלא: סייד מוקדתא א-סדר

תאריך לידה:12 באוגוסט 1973 (בן 49)

מקום לידה: נג'ף, עיראק

מדינה: עיראק

עיסוק: פוליטיקאי, מנהיג דתי ורוחני

זרם: סדרי

מפלגה: סאירון

דת: אסלאם שיעי

פלג: תרייסרים

חתימה:


מוקתדא א-סדר (בערבית: مقتدى الصدر; בתעתיק מדויק: מקתדא אלצדר) הוא איש דת שיעי ומנהיג פוליטי ידוע בחוגי ההתעוררות של השיעים בעיראק. סדר נחשב לאחת מהדמויות הדתיות והפוליטיות, שאינן נושאות תפקיד רשמי בממשלת עיראק, המשפיעות ביותר במדינה. הבסיס החשוב ביותר של תומכיו נמצא במחוזות הדרומיים של עיראק, וכן במדינת א-סדר, השכונה השיעית הגדולה של בגדאד.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוקתדא נולד ב-12 באוגוסט 1973, בעיר נג'ף שבעיראק. הוא בן למשפחת אנשי הדת המפורסמת א-סדר, שבניה הם מצאצאיו של סייד סדר א-דין מוחמד, אשר היה חוקר שיעי גדול במאה ה-13 שהיגר מלבנון לעיראק.

מוקתדא הוא בנו הרביעי של מוחמד א-סדר , אשר היה איש דת שיעי, אשר התנגד לשלטון הבעת' ונרצח יחד עם שני בניו על ידו בתקופת ה"החווזה המעורבת" [1]. מקור משפחתו הוא בעיר ג'בל עאמל שבלבנון והוא בן דודו של מוסא א-סדר , מייסד תנועת אמל הלבנונית.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוקתדא נישא בשנת 1994 לבתו של סייד מוחמד באקר א-סדר. לשניים אין ילדים.[2]

הוא למד באוניברסיטה הדתית בנג'ף וכן, למד במשך ארבע שנים את תורת האינג'תיהאד בעיר קודם שבאיראן.

עמדותיו המדיניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוקתדא א-סדר התנגד לשלטונו של סדאם חוסיין ותמך בהקמת דמוקרטיה אסלאמית. הוא הדגיש את הצורך בהרכבת ממשלה המושתת על האסלאם וכללי השריעה תחת מנהיגות עיראקית להבטחת עתיד המדינה. הוא מתנגד לחלוקת עיראק ודוגל באחדות כל הקבוצות האתניות.[3]

א-סדר מתנגד לנוכחות של כוחות זרים בעיראק, בדגש על כניסה מחודשת של כוחות אמריקניים למדינה ולמעורבות איראן בענייני הפנים שלה.[4] כתוצאה מכך, תומכים עיראקים רבים אף רואים בו סמל הhttps://elaph.com/ElaphWeb/Politics/2008/2/300611.html

מה בתימן והמצב בסוריה. הוא הצהיר על תמיכתו בחות'ים בשנת 2009 ובהמשך, אף קרא לסעודיה להפסיק את הלחימה בתימן, סוריה ובחריין ולכוון אותה נגד ישראל.[5] כמו כן, בעבר הוא הביע בגלוי תמיכה באיראן תוך שמירה על האינטרסים של עיראק והצהיר כי הוא רואה באיראן ובעיראק שתי נשמות בגוף אחד, אך מתמקד בעצמאות מדינתו.[6] עם זאת, עם התפתחות המעורבות של איראן בפנים עיראק, הביע פעמים רבות התנגדות לפעולותיה והעביר ביקורת על ההנהגה האיראנית. [7] הוא מביע גם את תמיכתו בחזבאללה ומציין כי יש לו עמה יחסים טובים.[8]

האשמות במעורבות בטרור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתאריך 3.3.2004, מועצת השיפוט העליונה בעיראק תחת ממשלת הביניים העיראקית בראשות הנשיא הזמני ע'אזי אל-יאוור, שמונתה על-ידי ארצות הברית, הוציאה צו מעצר נגד מוקתדא א-סדר. הוא הואשם ברציחתו של עבד אל-מג'יד אל-ח'ואי, איש דת מתון ובנו של האייתוללה אבו אל-קאסם אל-ח'ואי, איש דת שיעי בתאריך 23.10.2003 במקדש האימאם עלי בנג'ף. [9] מוקתדא דחה בתגובה את פסק הדין והצהיר כי מדובר במהלך מתוכנן כנגדו מטעם השלטון והאמריקניים.[10]

מוקתדא א-סדר ומיליציית "צבא המהדי" הואשמו לאורך השנים בביצוע פשעים, מעשי אלימות וטרור בעיראק. מדינות וכלי תקשורת מערביים שונים קישרו אותם למעורבות במעשי אלימות קשים ולפגיעה בביטחון בעיראק.[11] בין היתר, בדו"ח משנת 2006 של משרד ההגנה האמריקני עלה כי המיליציה מבצעת ב-960 מבצעים בשבוע כנד האמריקאים וכונתה "המקור הגדול ביותר לאלימות ולהתנגדות, המאיים היציבות בעיראק".[12]

פעילותו הפוליטית והמדינית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר רצח אביו בשנת 1998, עבר מוקדתא לחיים סודיים ומחתרתיים. הוא הקדיש את פעילותו לשיקום היחסים עם חלק מחסידי אביו שעדיין נותרו נאמנים לו. בהמשך, נהפכו אנשים אלו לגרעין התומכים במוקדתא א-סדר.

א-סדר השתלב בזירה הפוליטית והחברתית בעיראק לראשונה לאחר נפילתו של סדאם בשנת 2003, כשהיה בן 30. הוא סחף אחריו מיליוני אנשים, בעיקר מאזוריים שיעים עניים, הפעיל מחדש מוסדות צדקה ומשרדי דת שהיו נתונים למרותו של אביו בערים שיעיות שונות, וקיבץ סביבו אנשים בעלי כוח והשפעה בפוליטיקה להיות עושי-דברו.[13] בקיץ 2003, הקים א-סדר מיליציה תחת השם "צבא המהדי" שמנתה בשיאה כ-60 אלף מגויסים. לאורך השנים, היו למיליציה זו היו עימותים רבים עם הכוחות האמריקאים, כוחות סונים קיצוניים והממשל העיראקי.

החל משנת 2006, לאחר בחירת הפרלמנט והרכבת הממשלה בראשות נורי אל-מאלכי, התרחשו עימותים בין א-סדר ו"צבא אל מהדי" לבין השלטון והכוחות האמריקניים. עימותים אלו הגיעו לשיאם בקרב שהתקיים בבצרה, שהייתה נתונה לשליטת הכוחות השיעיים של "צבא המהדי". בתאריך 22.2.2008 חתמו הצדדים על הפסקת אש. [14] [15]כחלק ממנה, הודיע מוקתדא על הקפאת פעולותיו של צבא "אל מהדי".[16]

למרות חילוקי הדעות העמוקים שהיו למוקתדא עם אל-מאלכי לאורך השנים, בשנת 2010 הוא הודיע כי הוא תומך בו בבחירות הכלליות במדינה במטרה לשמר את השלטון בעיראק בידיים שיעיות. במהרה הוא חוזר בו מהדברים, מתח ביקורת קשה על הממשלה ומכנה את מאלכי רודן אכזר שאסור לו להישאר בשלטון.[17]

ישנן טענות אמריקניות שלפיהן איראן דרשה את שיתוף הפעולה של מוקדתא עם נורי אל-מאלכי על מנת לשמור על השלטון השיעי בעיראק. [18] זאת ועוד, ארה"ב האשימה את איראן במתן אימונים נשק וכסף, ובתמיכה במוקדתא ובכוחותיו.[19]

לאחר הקפאת פעילותו של "צבא מהדי", בספטמבר 2008, הקים א-סדר מיליציה חמושה חדשה שמטרתה להתנגד לכיבוש האמריקני, תחת השם "חטיבת היום המובטח". חטיבה זו ביצעה מספר פעולות נגד כוחות אמריקניים במהלך השנים 2009-2011. החטיבה הודיעה על הפסקת פעולותיה הצבאיות נגד הכוחות האמריקניים בספטמבר 2011 כדי לאפשר להם לסגת מהמדינה. ב-19.11.2021 הודיע מוקתדא רשמית על פירוקה של החטיבה.[20]

בפברואר 2014, סדר הודיע רשמית על פרישתו מפעילות פוליטית עקב חוסר שביעות רצון מהנאמנים לו והודיע כי כל משרדי הזרם הסדרי ייסגרו למעט אלו הנועדו לצדקה. ב- 6.8.2014, פנו אליו פעילי הזרם הסדרי בבקשה שיחזור בו מהחלטתו והוא הסכים לחזור לפוליטיקה.[21]

באותה השנה, התקיימו במדינה הפגנות רבות נגד השלטון ובחודש יוני פלש ארגון המדינה האסלאמית לצפון המדינה, השתלט על ערים סוניות וכבש את מוסול, העיר השנייה בגודלה במדינה. לאחר הודעתו של האייתוללה עלי סיסתאני, גם מוקדתא הכריז על ג'יהאד נגד דאעש במטרה להגן על המקומות הקדושים לשיעה, להגן על בגדאד הבירה ולשחרר את עיראק מאחיזת הארגון.[22] הוא הקים מחדש מליציה תחת השם "גדודי השלום" למטרה זו באישור הממשל. המליציה לקחה חלק בקרבות בעיר ג'רף אלנצר וכן בקרב השני בעיר טיקריט.

בשנת 2016 עודד א-סדר גל מחאות של נאמניו נגד שלטונו של אל-מאלכי.[23] לאחר מכן, בבחירות במאי 2018, מפלגתו "סאירון" הפכה לגדולה בבית המחוקקים העיראקי כאשר לה 54 מושבים וכן נציגים בממשלה.[24] בבחירות שנערכו באוקטובר 2021, הוסיפה המפלגה להתחזק וזכתה ב-74 מושבים, שהרכיבו יחד עם מספר מפלגות שותפות גוש טכני שכלל 145 נציגים מתוך 165 המושבים.[25] אף על פי כן, מוקדתא גורם לעיכובים בהקמת הממשלה כאשר סירב למעורבות של באי-כוח איראניים בכל ממשלה שתוקם.[26] יריביו בלמו את ניסיונותיו להקים ממשלה וביוני 2022, בצל המבוי הסתום, הורה א-סדר לחברי הפרלמנט שלו להתפטר מבית המחוקקים.[27] בתגובה לכך, ב-4.7.2022 התבצרו תומכיו בפרלמנט העיראקי.

ב-13.10.2022 נבחר עבדול לטיף ראשיד לנשיאות המדינה והוא הטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על חבר הפרלמנט מוחמד אל-סודני. זאת, כאשר על אף שהרשימה בראשותו של מוקתדא א-סדר קיבלה את מרבית הקולות מהציבור, המפלגות השיעיות הפרו-איראניות סיכלו את הרכבת הממשלה על ידיו וביקשו את מינויו של אל-סודני. התפתחויות אלו הובילו להבעת מחאה מצד תומכיו של א-סדר כבר בסוף חודש יולי 2022, אשר כללה פריצה לאזור הירוק בבגדד והשתלטות על הפרלמנט, וכן לימים של מהומות שאף הובילו לירי רקטי במתחם.[28] בתגובה למצב, בתאריך 29.8.2022 הודיע א-סדר בפעם השנייה על פרישה מהפוליטיקה העיראקית וסגר את המוסדות הפוליטיים והחברתיים של תנועתו. בעקבות הצהרה זו, הפגנות רבות פרצו, תומכים פרצו לשטחי הרשויות והנציגויות הדיפלומטיות בבגדאד, אשר מכונים "האזור הירוק", והשתלטו על ארמון הנשיאות. בעקבות המהומות הרוגים ופצועים רבים.[29] [30]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

• עמוד הטוויטר הרשמי של מוקתדא א-סדר https://twitter.com/Mu_AlSadr?t=HOk58piIqO9UBrlBdNHkQA&s=08

• האתר הרשמי של לשכתו http://jawabna.com/

• עמוד הפייסבוק הרשמי של הלשכה https://www.facebook.com/jawabna2020

• עמוד הטלגרם הרשמי מטעם הלשכה https://t.me/s/jawabna/2243

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

• בנק נתונים Rizal, 5.6.2012 (בפרסית)

• משפחת א-סדר, מרכז האיג'תיהאד והפוליטיקה, אימאם-סאדר (בפרסית)

• "אישיותו והשקפותיו של סייד מוקתדא א-סדר והמחלוקות שלו עם רשויות החיקוי העיראקיות". מחשבה פוליטית, שאלת סטודנטים. 28.01.13 (בפרסית)

• " Iraqi Shiite Leader Muqtada Al-Sadr Threatens the U.S.: If It Enters Iraq, We Will Target It Like We Target ISIS", MEMRI TV, 15.6.2015 (באנגלית)

• "Who's Who in Iraq: Muqtada Sadr", BBC News, 27.8.2004 (באנגלית)

• "מוקתדא א-סדר פונה לסעודיה שתעצור את המלחמה בתימן, סוריה ובחריין ותתמוך באל-קודס, YouTube, 7.12.2017 (בערבית)

• "מוקדתא א-סדר על יחסי איראן-עיראק", Iranian Diplomacy, 7.5.2012 (בפרסית)

• "אלצדר מבקר באיראן – עיראק משלמת בדם על מלחמותיה של איראן", המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, 15.9.2019

• "פגישת מוקתדא א-סדר עם סייד חסן נסראללה, מזכ"ל חזבאללה בביירות", Jam News, 6.8.2017 (בפרסית)

• "עלאווי: 7 כדורים נורו, ופגעו בעוזרי", Elaph, 4.12.2005 (בערבית)

• הוצא צו מעצר למוקתדא א-סדר באשמת הירצחותו של עבד אל-מג'יד ח'וא00000י, רדיו פרדה 12.03.2008 (בפרסית)

• "א-סדר מאיים לחדש את פעילות צבא המהדי", elaph, 1.8.2008 (בערבית)

• "דו"ח הפנטגון: צבא המהדי הוא המקור הגדול ביותר לאלימות וההתנגדות. 960 מבצעים בשבוע נגד האמריקנים", alquds, 22.12.2006 (בערבית)

• מנהיג שיעי קיצוני בעיראק שוקל לפרק את המיליציה שלו, הארץ, 08.4.2008

• "מיהו מוקתדא א-סדר?", ח'בר אונליין, 16.2.2014 (בפרסית)

• "מקדתא א-סדר מגיע להילחם בדאעש", חוזה ניוז, 8.3.2015 (בפרסית)

• "מקדתא א-סדר:זוהי מהפכה", Iranian Diplomacy, 21.5.2016 (בפרסית)

• "מוקתדא א-סדר הורס את הגשרים מאחוריו", ח'בר אונליין, 12.6.2012. (בפרסית)

• "מוקתדא א-סדר מחדש את המחויבות של צבא המהדי לשביתת הנשק", bbc, 22.2.2008 (בערבית)

• "חמישה שחקנים עיקריים של הפוליטיקה בעיראק", ISNA, 28.4.2014 (בפרסית)

• "מוקתדא א-סדר: אעזוב את איראן אם הלחץ מטהראן יימשך", אפתאב, 25.4.2010 (בפרסית)

• "היהירות של מוקתדא א-סדר כלפי ח'אמנהאי", TABNAK, 2.6.2016 (בפרסית)

• "מוקתדא א-סאדר הודיעה על פירוק "חטיבת היום המובטח" ועל סגירת מפקדתה", RT, 19.11.2021 (בערבית)

• עיראק: רשימת המטיף השיעי שמתנגד לאיראן ניצחה בבחירות, וואלה, 15.5.2018

• "מפלה למיליציות של אירן בעיראק", N12 – ידיעות אחרונות, 12.10.2021

• Six months on from elections, Iraqis frustrated by political deadlock, FRANCE 24, ‏19.4.2022 (באנגלית)

• נלחם בארה"ב, עכשיו נאבק באיראן: מוקתדא א-סדר מטלטל את עיראק, YNET, 31.7.2022

• היחסים עם איראן והייחוס המשפחתי: המנהיג שרצה להציל את עיראק, רשת 13, 29.8.2022

• Protests Erupt in Iraq After Powerful Cleric Says He Is Leaving Politics, The New York Times,29.8.2022 (באנגלית)

• אחרי שנה של מבוי סתום פוליטי: זהו ראש הממשלה החדש של עיראק חדשות ערוץ 13, 14.10.22

  1. ^ سید مقتدی صدر | بانک اطلاعات رجال, www.rijaldb.com
  2. ^ خاندان صدر، میانهٔ اجتهاد و سیاست, www.imam-sadr.com
  3. ^ شخصیت و دیدگاه های سید مقتدا صدر و اختلافات او با مراجع تقلید عراق | پرسمان دانشجويي - اندیشه ی سیاسی, web.archive.org, ‏2016-07-10
  4. ^ شخصیت و دیدگاه های سید مقتدا صدر و اختلافات او با مراجع تقلید عراق | پرسمان دانشجويي - اندیشه ی سیاسی, web.archive.org, ‏2016-07-10
  5. ^ ‫السيد مقتدى الصدر مخاطبا السعودية : توقفوا عن حربكم في اليمن وسوريا والبحرين وتوجهوا لنصرة القدس‬‎ - YouTube, web.archive.org, ‏2020-01-02
  6. ^ روایت مقتدی صدر از روابط ایران و عراق, دیپلماسی ایرانی (בפרסית)
  7. ^ אלצדר מבקר באיראן - עיראק משלמת בדם על מלחמותיה של איראן, באתר המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה
  8. ^ جام نیوز :: JamNews - دیدار مقتدی صدر با سید حسن نصرالله دبیرکل حزب الله در بیروت, web.archive.org, ‏2017-08-06
  9. ^ Elaph Publishing Limited, علاوي: 7 رصاصات اطلقت فأصابت مساعدي, Elaph - إيلاف, ‏2005-12-04 (בערבית)
  10. ^ حکم دستگيری مقتدا صدر به جرم دستور قتل عبدالمجيد خوئی صادر شد, رادیو فردا (בפרסית)
  11. ^ Elaph Publishing Limited, الصدر يهدد بمعاودة نشاطات جيش المهدي, Elaph - إيلاف, ‏2008-02-01 (בערבית)
  12. ^ تقرير للبنتاغون: جيش المهدي اكبر مصدر للعنف و المقاومة تشن 960 عملية اسبوعيا ضد الامريكيين, القدس العربي, ‏2006-12-22 (בערבית)
  13. ^ شخصیت و دیدگاه های سید مقتدا صدر و اختلافات او با مراجع تقلید عراق | پرسمان دانشجويي - اندیشه ی سیاسی, web.archive.org, ‏2016-07-10
  14. ^ "מנהיג שיעי קיצוני בעיראק שוקל לפרק את המיליציה שלו". הארץ. נבדק ב-2022-11-06.
  15. ^ مقتدی صدر پل های پشت سرش را خراب می کند, خبرآنلاین, ‏2012-06-12 (בפרסית)
  16. ^ "مقتدى الصدر يجدد التزام جيش المهدي بالهدنة" (באנגלית בריטית). 2008-02-22. נבדק ב-2022-11-06.
  17. ^ 5 بازیگر اصلی سیاست در عراق, ایسنا, ‏2014-04-28 (בפרסית)
  18. ^ اخبار روز ایران و جهان | آفتاب نیوز, مقتدی صدر: درصورت ادامه فشارهای تهران، ایران را ترک می‌کنم, fa, ‏۱۳۸۹/۰۲/۰۵ - ۰۲:۲۴ (בפרסית)
  19. ^ گستاخي مقتدي صدر دربرابر آيت‌الله خامنه‌اي - سایت خبری تحلیلی تابناك|اخبار ایران و جهان|TABNAK, web.archive.org, ‏2016-06-26
  20. ^ مقتدى الصدر يعلن حل تشكيل "لواء اليوم الموعود" وغلق مقاره, RT Arabic (בערבית)
  21. ^ مقتدی صدر کیست؟, خبرآنلاین, ‏2014-02-16 (בפרסית)
  22. ^ مقتدی صدر به نبرد با داعش می‌آید, خبرگزاری حوزه, ‏2015-03-08 (בפרסית)
  23. ^ مقتدی صدر: این انقلاب است, دیپلماسی ایرانی (בפרסית)
  24. ^ עיראק: רשימת המטיף השיעי שמתנגד לאיראן ניצחה בבחירות - וואלה! חדשות, באתר וואלה!, ‏2018-05-19
  25. ^ N12 - אהוד יערי בטור פרשנות על הבחירות בעירק והמפלה של אירן, באתר N12, ‏2021-10-12
  26. ^ Six months on from elections, Iraqis frustrated by political deadlock, France 24, ‏2022-04-19 (באנגלית)
  27. ^ והסוכנויות, ynet (2022-07-31). "נלחם בארה"ב, עכשיו נאבק באיראן: מוקתדא א-סדר מטלטל את עיראק". Ynet. נבדק ב-2022-11-06.
  28. ^ אחרי שנה של מבוי סתום פוליטי: זהו ראש הממשלה החדש של עיראק | חדשות 13, באתר רשת 13
  29. ^ היחסים עם איראן והייחוס המשפחתי: המנהיג שרצה להציל את עיראק | חדשות 13, באתר רשת 13
  30. ^ Arraf, Jane (2022-08-29). "Political Chaos Grips Iraq, With at Least 12 Killed in Street Clashes". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2022-11-06.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=משתמש:Idanbarir/מוקתדא_א-סדר&oldid=35008427"