משתמש:Maayanbahar1988/הכרה חברתית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית


שגיאות פרמטריות בתבנית:לשכתב

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. שכתוב

הכרה חברתית

היכולת להתקבל לחברה ולבנות דימוי חיובי בעיניה.


כחלק מתהליך השתלבותו של החוקר בחברה אותה הוא מעוניין לחקור, עליו גם לרכוש את אמון הנחקרים בדרכים שונות. ישנם שיטות שונות שחוקרים מפעילים כדי להשיג הכרה חברתית בחברה שתחקר על ידי החוקרים.

באופן כללי יש שלושה עקרונות להשגת הכרה חברתית:

א. האתנוגרף יכול לנסות להשתלב בחברה שהוא שוהה בה ולערוך בה תצפיות באופן סביל.

ב. בקיצוניות האחרת נמצאים מחקרים אתנוגרפיים שבהם האתנוגרף מזדהה כחוקר אך מנסה להקטין את השפעתו השלילית באמצעות הכנה יסודית של החברה שהוא חוקר לקראת השתלבותו בה.

ג. דרך ביניים: האתנוגרף מזדהה כחוקר אך מעלים את מטרת המחקר האמיתית. כאן יש מקום להזהיר בעיקר את האתנוגרפיים: ידיעת הקריאה והכתיבה, הטלויזיה והשימוש בטלפונים סלולריים הולכת ומתפשטת בימינו בקרב מספר גדל והולך של חברות "ילידים" ובעקבותיה התושבים מתמצאים בנעשה בעולם. אנתרופולוג המסתיר את זהותו או את מטרות מחקרו עלול להיתקל באנשים המתמרמרים על הפגיעה בפרטיותם או על הניצול לרעה של הכנסת האורחים שלהם.ניתן לחלק זאת באמצעות כותרות כדלהלן.

כותרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכן הכותרת.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

social cognition

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רות-בייט מרום ומיכאל אשכנזי, שיטות מחקר במדעי החברה, בית ההוצאה לאור של האוניברסיטה הפתוחה, 2012