משתמש:MathKnight/נשקי רמינגטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נשקי רמינגטון, באנגלית: Remington Arms, או בקיצור רמינגטון, היא חברה אמריקאית המייצרת כלי נשק ותחמושת בדגש על כלי יריה קלים (נק"ל) כגון רובים, רובי צלפים, רובי ציד ואקדחים. החברה ידועה בישראל בעיקר בזכות רובי הצלפים שלה - המבוססים על מודל 700 - ורובי הציד רמינגטון מודל 870.

החברה נוסדה ב-1816 בידי אליפלט רמינגטון באיליון, ניו יורק כ"E. Remington and Sons". היא החברה הוותיקה ביותר בארצות הברית המייצרת את אחד ממוצריה המקוריים, והיא היצרן שפועל הכי הרבה זמן ברציפות בצפון אמריקה. כמו כן, היא החברה האמריקאית היחידה המייצרת הן כלי יריה חמים והן תחמושת, בתוך ארה"ב. חברת רמינגטון היא היצרן הגדול ביותר של רובים ורובי ציד.

רמינגטון היא חלק מ-Freedom Group, המאגדת מספר חברות ייצור נשק, שבבעלות Cerberus Capital Management.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברת רמינגטון נוסדה ב-1816 על ידי אליפלט רמינגטון השני. רמינגטון האמין שיוכל ייצר רובה טוב יותר מאשר יוכל לקנות. הקהילה החקלאית באזור היו מפורסמות בכישוריהם המגוונים וביכולתם לספק את צרכיהם בעצמם. בעונת החורף הם עסקו במלאכות ואומנויות שונות שסיפקו ציוד, כלים ומוצרים לשימוש ואף למכירה. אביו של אליפלט היה נפח ורצה להרחיב את עיסוקו לחישול קני רובים. התושבים המקומיים לעיתים יצרו את רוביהם בעצמם כדי לחסוך בעלויות, אך את הקנים עצמם רכשו. לכן שלח אביו של אליפלט את אליפלט ליצרן קנים ידוע בעיר גדולה, כדי שירכוש קנה וילמד כיצד יוצרים ומחשלים אותו. באותה תקופה השיטה הייתה לחמם וללפף רצועות שטוחות וארוכות של ברזל סביב מוט מתכת בקליבר הרצוי. על ידי חימום ומכות פטיש הרצועות המוסללות סביב המוט המרכזי, מתכת הקנה הותכה לגליל מוצק, ואז מוט המתכת היה מוצא החוצה. אחרי שאליפלט הצעיר חזר הבייתה, משפחת רמינגטון הרחיבה את עסקיה גם לייצור קנים בנפחייה של האב באיליון גורג', ניו יורק. עסק זה זכה להצלחה.

הוא החל לתכנן ולבנות רובה בריח-צור לעצמו. באותה שנה נרשם לתחרות ירי קליעה למטרה ולמרות שסיים במקום השני, הרובה האיכותי שלו הרשים קלעים אחרים. עוד באותו יום קיבל אליפלט רמינגטון מספר רב של הזמנות, והחליט לעבור בעיסוק ייצור רובים. ב-1828 הסדנה עברה לאיליון, ניו יורק למקום בו נמצא היום המפעל המודרני של נשקי רמינגטון.

In 1865, Remington incorporated into a stock company, and in 1873 began a new venture, producing Remington brand typewriters. Remington sold the typewriter business in 1886. The typewriter company eventually became Remington Rand, and the firearms business became Remington Arms Company. In 1888, Remington was purchased by Marcus Hartley and Partners, a major sporting goods chain who also owned the Union Metallic Cartridge Company in Bridgeport, Connecticut. The Bridgeport site became the home of Remington's ammunition plant.

In 1912, Remington and Union Metallic Cartridge were combined into a single entity, called Remington UMC. Even today, Remington produces U.M.C. brand ammunition. In 1915, the plant at Ilion was expanded, and with this expansion became basically the same plant as today.

During World War I, Remington produced arms under contract for several Allied powers. Remington produced M1907-15 Berthier rifles for France, Pattern 1914 Enfield rifles for Britain, and Model 1891 Mosin-Nagant rifles for Imperial Russia. As the war intensified, Remington production grew ever greater.

When the U.S. entered the war, Remington became deeply involved in the war effort.[1] Notable contributions by Remington included development and production of the U.S. M1917 Enfield rifle, a simplified version of the British Pattern 1914, and development of the Pedersen device.

Late in the war, the collapse of the Imperial Russian government had a severe impact on Remington finances. Russia had ordered enormous quantities of arms and ammunition, but ran short of money to pay for the orders. They delayed payment, pointing to alleged defects in Remington products. When the Bolsheviks took power in the Russian Revolution, they repudiated the contract entirely. Remington was left with huge stocks of guns and ammunition, and no prospects for payment. U.S. government intervention was required to save the company from bankruptcy.[2] Noting the explosive growth of business at the beginning of the war, and the precipitous decline at the end of the war, Remington made the conscious decision to promote and emphasize their line of sporting products. They viewed hunting products as a more stable business which might help them to survive future ups and downs.

During the Great Depression, Remington was purchased by the DuPont Corporation, which had made its fortune with improvements to gunpowder. A year later, Remington purchased the Peters Cartridge Company; today, many of the Remington headstamps still have R-P on them for Remington-Peters.

In 1940 the U.S. Army became worried about its ammunition capacity, and asked Remington to collaborate in a plan for national expansion. With the aid of DuPont, Remington built the Lake City Arsenal and Denver Ordnance ammunition plants, and three more plants later on. Though the plants belonged to the U.S. government, Remington was asked to oversee their operation. Among the weapons Remington manufactured for the government during World War II was the famous M1903A3 Springfield bolt-action rifle.

רובה הצלפים הצבאי M-24 SWS המבוסס על הרמינגטון מודל 700.

ב-1962 הציגה את הרובה רמינגטון מודל 700, רובה צלפים בריחי. הרובה נהפך לאחד מכלי הירייה המוצלחים ביותר של החברה, ועל תכנונו הבסיסי פותחו מספר רב של דגמים, גרסאות ונגזרות, כולל רובי צלפים למשטרה ולצבא. רובים מבוססי רמינגטון 700, בהם מודל 700 BDL ומודל 700P הם מרובי הצלפים המשטרתיים הנפוצים באמריקה ובעלי דיוק של כ-0.75 דקת קשת. חיל הנחתים האמריקני, שהיה צריך רובה צלפים בריחי מדויק יותר מה-M14 וה-M21, קנה מספר גדול של רובי רמינגטון מודל 700 ונָשָקֵי המרינס הסבו אותם לרובי צלפים צבאיים, שזכו לציון רובה M40. במהלך השנים שופרו רובים אלו על ידי נשקי המרינס, המעצה המוחלף והם עודכנו בהתאם להתפתחות רובי הצליפה בעולם. דגמים משופרים אלו נקראו M40A1,‏ M40A3 והדגם הנוכחי M40A5. רובי ה-M40 הם בעלי דיוק של 1.0 עד 0.5 דקת קשת לטווח של 800 מטר. צבא ארצות הברית התרשם מרובה ה-M40 של חיל הנחתים, והזמין מרמינגטון רובי צלפים בעלי "פעולה ארוכה" בקליבר .30-06 ספרינגפילד, אך מאוחר יותר שינה את דעתו ובחר בקליבר 7.62x51 מ"מ נאט"ו. הרובה שפותח ב-1988 נקרא M24 Sniper Weapons System והיה בעל דיוק של 1.0 דקת קשת עם תחמושת רגילה ודיוק של 0.5 דקת קשת עם תחמושת צליפה, וטווח יעיל של בין 800 ל-915 מטר. ביצועים אלו הציבו אותו בשורה הראשונה של רובי הצלפים הצבאיים בתקופתו. ה-M24 היה רובה הצלפים התקני של צבא ארצות הברית בשנים 1988-2010 ועדיין משרת בתפקיד זה בצבאות אחרים בעולם, בהם צה"ל. גם חברות אחרות פיתחו רובי צלפים על בסיס הפעולה האמינה והמדויקת של מודל 700, הידוע שבהם הוא טנגו 51 של טקטיקל אופריישנס בע"מ בעל התחייבות לדיוק של 0.25 דקת קשת.

In 1986, Remington closed its ammunition plant in Bridgeport, Connecticut, creating a brand-new facility in Lonoke, Arkansas. This site was chosen as the geographic center of the sporting ammunition market. A year later, Remington built a new clay targets plant in Athens, Georgia.

In 1993, Remington was sold by DuPont to the investment firm Clayton, Dubilier & Rice (CD&R').

In June 2007, a private equity firm, Cerberus Capital Management, acquired Remington Arms for $370 million, including $252 million in assumed debt. This happened because Remington was millions of dollars in debt and did not report a profit during the years 2003-2005.[3]

In December 2007, Remington Arms acquired rifle-maker Marlin Firearms.[4]

As of 2009, ammunition sales continued to remain high during the ongoing United States Ammunition Shortage. Chief Executive Officer Ted Torbeck was quoted in the Chambersburg Public Opinion newspaper on 2009-11-30 from Remington's most recent quarterly earnings conference call as saying "Since the U.S. presidential election, demand for (ammunition) has risen amidst concerns that the new administration will further restrict the use or purchase of firearms and ammunition and levy additional taxes on these products. Since that time we have responded by ramping up production, providing for additional employee overtime, establishing additional production shifts, and expanding our supply chain, none of which has required significant capital."[5]

In October 2009, Remington Military products acquired suppressor manufacturer Advanced Armament Corporation.[6]

Remington Models[עריכת קוד מקור | עריכה]

Based on a list from the Remington web site.[7]

Current[עריכת קוד מקור | עריכה]

Rifles[עריכת קוד מקור | עריכה]

Shotguns[עריכת קוד מקור | עריכה]

Pistols[עריכת קוד מקור | עריכה]

Obsolete[עריכת קוד מקור | עריכה]

(not all models listed: list needs expansion)

Rifles[עריכת קוד מקור | עריכה]

Pistols[עריכת קוד מקור | עריכה]

Revolvers[עריכת קוד מקור | עריכה]

Production Sites[עריכת קוד מקור | עריכה]

Remington has several production facilities today.

Corporate Headquarters: The corporate headquarters for Remington Arms is located at Madison, North Carolina.

Firearms Plants: Remington owns two firearms plants. The larger plant is located in Ilion, New York, at the historic site. This plant also is home to Remington's Powdered Metal Products Division. A new, state-of-the-art firearms facility was recently built in Mayfield, Kentucky.

Ammunition and Components Plant: All of Remington's ammunition is developed at the 35-year old plant in Lonoke, Arkansas. This plant also is home to Remington's Industrial Products Division, and Ammunition Product Services.

Custom Plant: Custom firearms are hand-crafted by professional gunsmiths at the Ilion, New York facility.

Technical Center: The technical and research center for Remington is located in Elizabethtown, Kentucky.

Target Plants: Remington has two target plants: in Findlay, Ohio and in Ada, Oklahoma.

In national symbolism[עריכת קוד מקור | עריכה]

Remington rifles are incorporated into the flag and the national emblem of Guatemala.[8]

External links[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Strother, French (ינואר 1916). "America, A New World Arsenal". The World's Work: A History of Our Time XXXI: 321–333. בדיקה אחרונה ב-4 באוגוסט 2009. 
  2. ^ The American Mosin Nagants
  3. ^ "Remington Arms Is Sold". The New York Times. 6 באפריל 2007. בדיקה אחרונה ב-22 במאי 2010. 
  4. ^ Gunmaker Remington to buy Marlin Firearms USA Today, December 27, 2007
  5. ^ Hook, Jim. "Pa.'s 2009 deer season looks promising; ammo shortage is a concern". ארכיון ארכיון מהמקור מ-2009-11-30. בדיקה אחרונה ב-30 בנובמבר 2009. 
  6. ^ [1] AAC official blog with press release October 5, 2009 entry
  7. ^ Remington Firearm Models
  8. ^ Guatemala at Flags of the World