רובה צלפים M24

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף רמינגטון M24)
רמינגטון M24
רובי צלפים M24 של צה"ל (למעלה: עם מעצה קלאסי של רמינגטון, למטה: עם מעצה מודרני של MDT)
רובי צלפים M24 של צה"ל (למעלה: עם מעצה קלאסי של רמינגטון, למטה: עם מעצה מודרני של MDT)
רובי צלפים M24 של צה"ל (למעלה: עם מעצה קלאסי של רמינגטון, למטה: עם מעצה מודרני של MDT)
מידע כללי
סוג רובה צלפים
נגזרות M24A2 ,M24A3, M24E1, M2010 ESR,‏ M24 צה"לי משודרג
תכנון נשקי רמינגטון
מדינה מייצרת ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
יצרן נשקי רמינגטון עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת השימוש 1988 [1] – הווה (כ־36 שנים)
מלחמות מלחמת המפרץ, מבצע צוק איתן, מלחמת עיראק, מלחמת אפגניסטן, מבצע עופרת יצוקה, האינתיפאדה השנייה, מלחמת לבנון השנייה, מלחמת חרבות ברזל עריכת הנתון בוויקינתונים
מחיר ליחידה $3,685 לרובה בלבד, כ-9,000 דולר כולל ערכה
יחידות שיוצרו כ-15,000
מידע טכני
קליבר
7.62x51 מ"מ נאט"ו
פעולה בריחי, פעולה ארוכה של רמינגטון 700
חירוק קנה 1:12
הזנה שחלה (מחסנית פנימית) בת 5 כדורים
כוונות כוונת טלסקופית
אורך כולל 1,092 מילימטרים (43.0 אינץ')
אורך קנה 610 מילימטרים (24 אינץ')
משקל ריק 5.49 קילוגרם (12.1 ליברות)
קצב אש בודדות
טווח אפקטיבי כ-800 מטרים (870 יארד)
טווח מקסימלי כ-1,100 מטרים (1,200 יארד)
דיוק תוכנן ל-0.35 דקת קשת[ב] עם תחמושת Match Grade,
בממוצע 0.5 דקת קשת עם תחמושת M118LR ותחמושת IMI,
< 1 דקת קשת עם תחמושת M118 רגילה.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רובה צלפים M24 הוא רובה צלפים אמריקאי צבאי תוצרת חברת נשקי רמינגטון.[2] הרובה מבוסס על דגם קצר יותר של החברה, רמינגטון מודל 700 בקליבר 7.62x51 מ"מ נאט"ו, רובה בריחי פופולרי שנפוץ בקרב אזרחים בארצות הברית, ובקרב כוחות משטרה בארצות הברית ובעולם (הדגם רמינגטון 700P). בעוד שהרמינגטון 700 נחשב לזול (מחירו הוא בין 750–850 דולר לרובה בלבד) ה-M24 יקר יותר (למעלה מ-3,000 דולר לרובה בלבד) וזאת עקב רכיבים חזקים ואמינים יותר המתאימים למפרט הצבאי אך בעיקר עקב קנה ארוך ואיכותי יותר. כתוצאה מכך ה-M24 מדויק ועמיד יותר מאשר הרמינגטון מודל 700, ומתאים מאוד לצליפה צבאית.

רובה ה-M24 נחשב לרובה צלפים אמין ומדויק ביותר, המתאים לירי בטווחים ארוכים, עד כ-800 מטר. בעזרת התחמושת המתאימה (תחמושת צליפה באיכות Match Grade), צלף מיומן יוכל לקבץ בפיזור של חצי דקת קשת[ב] (0.5 MOA, השקול לפיזור מרבי של 1.45 ס"מ בטווח 100 מטר ו-11.6 ס"מ בטווח 800 מטר), באופן עקבי ולעיתים אף לקבץ בפיזור של רבע דקת קשת (0.25 MOA), דיוק הנחשב למעולה ביותר. עם זאת, הדיוק הנפוץ יותר בירי מבצעי הוא בסביבות 1 עד 0.5 דקת קשת בטווחים של פחות מ-800 מטר, בעיקר עקב מגבלות התחמושת הצבאית. בטווחים של 1000 מטר ומעלה הדיוק יורד לפיזור זוויתי של למעלה מ-1 דקת קשת.

רובה ה-M24 שימש כנשק הצלפים הסטנדרטי של צבא ארצות הברית בשנים 19882014 ושם נקרא M24 SWS‏ (SWS משמעותו Sniper Weapon System). רובה ה-M24 נמצא עד היום בשירות צבא ההגנה לישראל בו הוא נקרא רוב"צ M24. הרובה זכה להצלחה וחוות דעת חיוביות, הן בצבא ארצות הברית והן בצה"ל. הרובה נמצא בשימוש צבאות נוספים בעולם.

מפרט טכני[עריכת קוד מקור | עריכה]

M24 של צבא ארצות הברית (למעלה) ו-M24 של צה"ל (למטה).
מערכת הצליפה M24 הכוללת רובה צלפים, כוונת טלסקופית, ערכת צלפים ותיבת נשיאה
תיבת הנשיאה ובה ערכת צלפים עבור ב-M24
  • ביצועים:
    • טווח יעיל מקסימלי: 700–900 מטרים (770–980 יארד).
    • טווח מקסימלי: 1,100 מטר (בטווח זה עדיין ניתן לפגוע במטרה, אך הדיוק יורד עקב מגבלות הקליבר).
    • דיוק מצופה:[ב]
    • אמינות קנה: לפי המפרט הקנה אמור לעמוד בירי 5,000 כדורים ללא פגיעה בביצועי הרובה. בפועל, הקנה עומד גם בירי של 10,000 כדורים ללא פגיעה בביצועים, ומספר רובים אף נבדקו בירי 20,000 כדורים ועמדו בכך בהצלחה.[2]

דיוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובה צלפים M24 SWS הוא רובה מדויק ביותר: עם תחמושת ברמת Match Grade בירי ממכונה הדיוק הוא 0.35 דקת קשת, בירי מבצעי הדיוק הוא כ-1.0 דקת קשת עם תחמושת רגילה ו-0.5 דקת קשת עם תחמושת צליפה.[ב]
מקבץ של 3 יריות שנעשו ברובה צלפים רמינגטון M24 על ידי הצלף מל יואינג (Mel Ewing). המטווח נעשה בשנת 1998 עם כדור מדגם M118 Special Ball, על מטרה במרחק 500 יארד (457.2 מטר). הפיזור הזוויתי במקבץ זה הוא 0.254 דקת קשת.[2]

ה-M24 נחשב לרובה מדויק מאוד בטווחים של עד כ-800 מטר, אך יכול לפגוע גם במטרות בטווח של כ-1,100 מטר. מעבר לטווחים אלה, האפקטיביות יורדת עקב מגבלות התחמושת: כדורי 7.62x51 מ"מ (0.308 אינץ') יעילים רק לטווחים של עד כ-800 מטר ואחרי זה מאבדים מהתנע שלהם, דבר שגורם לירידה בעוצמת הפגיעה וכן לירידה בהתנגדות לסטיות בליסטיות (כגון רוח) וכתוצאה מכך בדיוק.

ה-M24 נחשב לרובה 0.5 MOA עקבי. לפי המפרט הטכני, ה-M24 תוכנן כך שבירי תחמושת צליפה ברמת Match Grade ממכונת מבחן תקנית הדיוק שיושג יהיה 0.35 דקת קשת או טוב יותר, כלומר: הפיזור הזוויתי המקסימלי של מקבץ יריות לא יעלה על 0.35 דקת קשת = 0.35/60 המעלה = 102 מיקרו-רדיאן. זה שקול לכך שבירי לטווח 100 מטר המרחק המקסימלי בין הפגיעות יהיה לכל היותר כסנטימטר אחד (10.2 מ"מ). כמו כן, נדרש הרובה לכך שדיוק זה יישמר גם אחרי ירי של 10,000 כדורים. ה-M24 עמד בדרישות אלה בהצלחה ואף נמצא כי הדיוק השתפר לאחר 10,000 כדורים.[2]

למרות זאת, בפעילות מבצעית הדיוק הממוצע שלו נע בין 1.0 ל-0.5 דקת קשת, דבר השקול לכך שבירי לטווח 100 מטר המרחק המקסימלי בין הפגיעות יהיה לכל היותר 2.9 עד 1.45 ס"מ בהתאמה, ואילו בטווח 800 המרחק המקסימלי בין הפגיעות יהיה 23.2–11.6 ס"מ בהתאמה. דיוק של 1.0 דקת קשת נחשב לטוב מספיק עבור צליפה צבאית ואילו דיוק של 0.5 דקת קשת נחשב לטוב מאוד, גם עבור צליפה צבאית[ג] וגם עבור צליפת לוט"ר ומשטרה.[ד] הדיוק בפעילות מבצעית (לעומת ירי ממכונת מבחן במטווח) יורד עקב מגבלות היורה, תנאי שדה לא אידיאליים ומגבלות התחמושת הצבאית (שבדרך כלל איננה ברמת Match Grade).

עם תחמושת סטנדרטית מדגם M118 הדיוק הוא 1 דקת קשת (MOA) ומטה (כלומר: הפיזור הזוויתי של הכדורים קטן יותר מ-1/60 מעלה). עם תחמושת M118 Special Ball (שנחשבת לאיכותית יותר מתחמושת 7.62 מ"מ רגילה אך איכותית הרבה פחות מתחמושת צלפים ברמת Match Grade) ומכונת מבחן תקנית של הממשל האמריקאי הושגו התוצאות הבאות:[3]

  • פיזור בטווח 200 יארד (182.9 מטר): 1.3 אינץ' - שקול ל-0.621 MOA
  • פיזור בטווח 200 מטר: 1.4 אינץ' - שקול ל-0.611 MOA
  • פיזור בטווח 300 יארד (274.3 מטר): 1.9 אינץ' - שקול ל-0.605 MOA

כדי להתגבר על מגבלות התחמושת הרגילה פיתחו משרד ההגנה האמריקאי וצבא ארצות הברית תחמושת צליפה לטווח ארוך שציונה הוא M118LR (כאשר LR מציין "Long Range"). תחמושת זו עדיפה בהרבה על תחמושת ה-M118 הרגילה, אך עדיין אינה ברמה של תחמושת צליפה ייעודית באיכות Match Grade. עם תחמושת זו הדיוק של ה-M24 נע בין 0.6 ל-0.5 דקת קשת (MOA), דיוק הנחשב לטוב מאוד. עם תחמושת ייעודית לצליפה ברמת Match Grade הרובה מקבץ באופן עקבי בדיוק של 0.5 דקת קשת, דיוק הנחשב למצוין, ויכול אף לקבץ ולפגוע בדיוק של 0.25 דקת קשת (0.25 MOA) בידי צלף מיומן,[2] דיוק הנחשב למצוין ביותר.

עם תחמושת 7.62mm x 51mm Long Range, Match 175 Grain תוצרת התעשייה הצבאית[4] צלפי צה"ל מסוגלים לקבץ בפיזור של 12 ס"מ בטווח של 800 מטר. יכולת קביצה זו שקולה לדיוק של חצי דקת קשת (0.5 MOA).

דגמים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

M24A1[עריכת קוד מקור | עריכה]

דגם של ה-M24 בקליבר 0.300 וינצ'סטר מגנום היעיל לטווחים של עד 1,000–1,200 מטרים (1,100–1,300 יארד).

M24A2[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברת רמינגטון פיתחה דגם משופר של הרובה בשם M24A2. הדגם כולל מחסנית חיצונית נתיקה של 10 כדורים, מסילות פיקטיני למעלה ובצדדים (נקראת באופן רשמי בשם MARS שהוא ראשי תיבות של Modular Accessory Rail), שינויים בקנה שיאפשרו התקנת משתיק קול, קת משופרת עם כן מתכוונן ללחי ועקב מתכווננת. נשק מומחה יכול לשדרג רובי M24 לדגם M24A2, פעולה שמחייבת את החלפת הקנה.

M24A3[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדגם M24A3 הוא רובה M24 שתוכנן לירי לטווחים ארוכים יותר מן הרגיל. דגם זה הוא בקליבר 0.338 לפואה מגנום והתחמושת בשימוש היא בקוטר 0.338 אינץ' (8.58 מילימטר). הרובה בא עם כוונת טלסקופית של לאופולד Leupold Mk 4 M1LR/T 8.5–25×50mm בעלת הגדלה שניתן לכוונן בין ×8.5 ל- ×25. טווח הירי המרבי של ה-M24A3 הוא בין 1,200 ל-1,500 מטר.

M24E1[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – M2010 ESR
ה-M2010/M24E1 עם משתיק קול

ה-M24E1 הוא רובה M-24 שעבר הסבה לקליבר 0.300 וינצ'סטר מגנום היעיל לטווחים ארוכים יותר (עד 1200 מטר) מתחמושת 7.62 מ"מ נאט"ו (0.308 אינץ'). בנוסף להחלפת הקנה, הרובה כולל גם מתפסים חדשים, מסילות להרכבת אמצעים טקטיים, בלם לוע חדש המאפשר התקנה מהירה של משתיק קול, הסבת מערכת הטעינה למחסנית חיצונית נתיקה בת 5 כדורים והחלפת הקת המסורתית לקת חדשה וידית אחיזה דמוית אקדח.

הרובה נבחן על ידי צבא ארצות הברית תחת השם XM2010 והוחלט לרכוש אותו לצד ה-M110 SASS. את הסבת הרובה מבצעת חברת הנשק נשקי רמינגטון, היצרנית של ה-M24 המקורי.[5] הציון הרשמי של הרובה הוא M2010 ESR (ראשי תיבות של Enhanced Sniper Rifle).

M24R[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובים אלה הם רובים שנבנו מחדש מהחלקים המקוריים של רובי ה-M24 SWS, שנותרו אחרי הסבתם ל-M2010, בתוספת מכלול וקנה מעובה חדש. רובים אלה שופצו על ידי חברת נשקי רמינגטון ונקראים M24R (האות R מסמלת "Rebuild") והם מוצעים למכירה גם לאזרחים.

M24 צה"לי משודרג[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה-M24 הצה"לי עם המעצה החדש
ה-M24 הצה"לי עם המעצה החדש
ה-M24 הצה"לי עם המעצה החדש

זהו רובה צלפים M24 של צה"ל שעבר שדרוג כולל של המעצה (השלדה המקיפה את הקנה והמכלול, ומשמשת גם כממשק לצלף) ממעצה קלאסי למעצה מודרני תוצרת חברת MDT.[6] המאפיינים של הרובה המשודרג:

המעצה המשודרג הופך את ה-M24 לנוח יותר גם בצליפת לש"ב (המתבצעת גם בעמידה וישיבה) ולא רק בצליפת שדה (המתבצעת בעיקר בשכיבה). הרובה המשודרג שומר על הדיוק הגבוה של ה-M24 ואף משפר אותו עם מקבצים סביב 0.5 דקת קשת עם תחמושת צליפה תעשייתית ועד ל-0.2 דקת קשת עם תחמושת צליפה מותאמת אישית (handloads).[6]

הדגם המשודרג נכנס לשירות בשנים 20192020.[7] ב-M24 המשודרג נעשה שימוש רב במלחמת חרבות ברזל.

משתמשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צלף של צבא יפן יורה ב-M24 במטווח.

שירות בצבא ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

צלף צבא ארצות הברית בזמן מלחמת עיראק
צלפים של צבא ארצות הברית עם רובה בריחי M24 (משמאל) והמחליף שלו: רובה M110 SASS חצי-אוטומטי.

בשנות ה-80 של המאה ה-20 החליט צבא ארצות הברית להקים מחדש את מערך הצליפה ולשם כך היה צריך רובה שיחליף את ה-M21 החצי-אוטומטי שהיה אז בשירות. היה צורך בכ-10,000 רובים ולכן נדרשו פיתוח וייצור מהירים של הרובה. חברת נשקי רמינגטון זכתה במכרז והחלה לפתח רובה צלפים בריחי המבוסס על מודל 700 המוצלח של החברה, ששימש גם כבסיס לרובי ה-M40 של חיל הנחתים של ארצות הברית. התכנון המקורי היה לבנות רובה שיתאים לכדורים בקליבר 0.30-06 ספרינגפילד עם יותר אבק שרפה, אך עקב מחסור בתחמושת הזאת הוחלט לייצר את הרובה בקליבר 7.62x51 מ"מ נאט"ו הנפוצה יותר. עם זאת, המתכננים שמרו את האופציה להחלפת קליבר ל-0.30-06 בכך שייצרו אותו עם מכלול ארוך (long action), דבר שאיפשר גם הסבה מהירה ל-0.300 וינצ'סטר למרות שקליבר זה לא היה בתכנון המקורי. הרובה תוכנן במהירות ונכנס תוך זמן קצר לייצור. תוך פרק זמן קצר יחסית הצליחה רמינגטון לצייד את רוב צלפי צבא ארצות הברית ברובה.

ה-M24 נכנס לשירות בצבא ארצות הברית ב-1988 תחת השם SWS) M24 SWS משמעותו Sniper Weapon System, מערכת נשק צלפים). הרובה זכה לביקורות וחוות דעת טובות מאוד מצלפי צבא ארצות הברית במלחמת אפגניסטן (2001) ומלחמת עיראק. למרות שהטווח היעיל הרשמי שלו הוא 800 מטר הרובה רשם פגיעות מדויקות גם בטווחים של 1,100 מטרים (1,200 יארד).

בסוף העשור הראשון של המאה ה-21 ערך צבא ארצות הברית רוויזיה בדרישות והמפרט של רובה הצלפים שישמש את חיל, שבו הושם דגש על דיוק לטווחים של עד 1500 מטר. ה-M24, שהיה מדויק רק בטווחים של כ-800 מטר ומטה, לא עמד בדרישות המפרט. בשנת 2009 החליט צבא ארצות הברית על שורה של שיפוצים ושדרוגים לרובי ה-M24 הקיימים במלאי, בחלקם יוחלף הקליבר ל-0.300 וינצ'סטר הנחשב לחזק יותר מה-7.62 מ"מ ויעיל לטווח ארוך יותר. בשנת 2010 החליט צבא ארצות הברית לא לרכוש יותר רובי M24 ובהדרגה להחליף את רובי הצלפים ל-M110 SASS החצי-אוטומטי, למרות שגם הוא מוגבל לטווח של כ-800 מטר. הבחירה נעשתה כי ירי חצי-אוטומטי שימושי יותר בלוחמה בשטח בנוי. בעקבות החלטה זו הפסיקה רמינגטון לייצר את הרובה, אם כי מאוחר יותר חזרה לייצר אותו והחלה לשווק אותו גם לכוחות משטרה. בסוף 2014 סיים הצבא להסב ולשדרג את רובי ה-M24 SWS לרובי M2010 ESR. עם זאת, המשיכו הכוחות המזוינים של ארצות הברית בחיפוש אחר מערכת נשק צלפים מודולרית שיעילה לטווח של עד כ-1,500 מטרים (1,600 יארד) והחלו להצטייד ברמינגטון MSR, רובה חדש שתוכנן למטרה זו. ב-2020 ביקשו צבא ארצות הברית וחיל הנחתים של ארצות הברית להצטייד בבארט MRAD כמערכת נשק הצלפים העיקרית שלהם.

אחרי הסבת כל הרובים של צבא ארצות הברית, לקחה חברת נשקי רמינגטון את החלקים המקוריים שנותרו אחרי ההסבה ובנתה מהם רובי M24 SWS משופצים, שנקראים M24R (האות R מסמלת "Rebuild"), ואלה מוצעים למכירה גם לאזרחים (חלק מקהל היעד הוא צלפים משוחררים יוצאי צבא ששירתו עם ה-M24).

שירות בצה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – צליפה בצה"ל
רוב"צ M24 צה"לי (שימו לב למפצה הסטייה בלוע הקנה) עם כוונת טלסקופית ליאופולד סימן 4 עם הגדלה קבועה X10. צולם ב-2006.
רוב"צ M24 של צה"ל עם כוונת טלסקופית ליאופולד סימן 6 עם הגדלה משתנה X3-X18 ומסילת פיקטיני בתחתית המתפסים. צולם ב-2018.
רוב"צ M24 צה"לי משודרג עם כוונת טלסקופית ליאופולד סימן 6 X3-X18. צולם ב-2021.
צלף של חטיבת הנח"ל עם רובה צלפים M24 משודרג וכוונת ליאופולד סימן 6 X3-X18 מלפניה מותקן אמצעי ראיית לילה קליפ-און.
צלף של צה"ל עם M24 משודרג, מלחמת חרבות ברזל. רובה זה היה נשק הצלפים העיקרי של החי"ר לצד הבארט REC10 החצי-אוטומטי.

רובה ה-M24 נכנס לשירות בצה"ל ב-1997 בעקבות תוכנית מקיפה לשיקום ושדרוג מערך הצליפה בצה"ל, שסבל מהזנחה קודם לכן. ה-M24 נרכש בגלל דיוקו, אמינותו וכן העובדה שאפשר לממנו בכספי סיוע חוץ ביטחוני (FMS). הרובה נחשב להצלחה בצה"ל עקב אמינותו ודיוקו, ונהפך לנשק הצלפים התקני של כוחות היבשה, ונקרא רוב"צ M24 כאשר "רוב"צ" זה ראשי תיבות של רובה צלפים.

בתחילת שנות ה-2000 נרכשו רובי SR-25, רובי צלפים חצי-אוטומטיים שביצועיהם דומים ל-M24 אך תחזוקתם קשה בהרבה ואמינותם קטנה יותר. רובים אלה נרכשו עבור היחידות המובחרות. ב-2008 נרכש רובה H-S Precision Pro Series 2000 HTR (נקרא בצה"ל "ברק" ומכונה גם "338") כרובה צלפים לטווח ארוך. ביצועיו של רובה זה עולים על ה-M24 בטווח ובדיוק, אך הוא משתמש בתחמושת 0.338 לפואה מגנום היקרה יותר מתחמושת ה-7.62x51 מ"מ נאט"ו, ולכן לא החליף את ה-M24 אלא נועד להשלימו.

ב-2012 שקל צה"ל לקנות רובי M24 מהדגם המשופר M24A2 הכולל קת משופרת, מתפסים מאלומיניום, עמעם מובנה והזנה ממחסנית חיצונית נתיקה במקום ממחסנית הפנימית בת 5 הכדורים.[8] בדצמבר 2017 פרסם משרד הביטחון מכרז לשדרוג המעצים של ה-M24, שדרוג שיתבצע בשתי פעימות ויכלול 1200 רובים.[9] הרובים המשודרגים עם המעצה המודרני נכנסו לשירות בסוף שנת 2020.[10]

כיום רובה ה-M24 הוא נשק הצלפים התקני של צלפי חיל הרגלים וגם זה המשמש בהכשרה הבסיסית של הצלף בצה"ל. הוא נמצא בשימוש גם אצל צלפי יחידות מובחרות בצה"ל לצד רובי צלפים אחרים, בהם הבארט MRAD שנקלט ב-2018 והבארט REC10 שנקלט ב-2021.

עם תחמושת IMI M118LR Match תוצרת התעשייה הצבאית צלפי צה"ל מסוגלים לקבץ בפיזור של 12 ס"מ בטווח ירי של 800 מטר, דיוק השקול לחצי דקת קשת (0.5 MOA). דיוק זה נחשב למצוין הן עבור צליפה מלחמתית והן עבור צליפת לוט"ר.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובה M24 צה"לי צבוע בסכמת הסוואה צבאית.
רובה M24 צה"לי משודרג
ה-M24 בצה"ל
מדיה (תמונות וסרטוני וידאו)

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ב-2014 הוסבו כל רובי ה-M24 של צבא ארצות הברית לרובי M2010 ESR
  2. ^ 1 2 3 4 דיוק (יכולת הקביצה) של רובה נמדד בדקות קשת (MOA). מספר זה מייצג את הסטייה הזוויתית המרבית מנקודת הפגיעה וככל שהוא נמוך יותר כך הרובה מדויק יותר. לדוגמה: רובה צלפים בעל דיוק של 1 MOA מקבץ (יורה מספר קליעים אל עבר אותה מטרה) בפיזור של 3 ס"מ בירי למרחק 100 מטר (1.047 אינץ' בירי למרחק 100 יארד).
  3. ^ בצליפה צבאית התקן הנדרש לרובה צלפים הוא דיוק של 1.0 דקת קשת.
  4. ^ בצליפה משטרתית וצליפת לוט"ר נדרש ירי סלקטיבי מדויק. תקן הדיוק לרובי צלפים של ה-FBI, למשל, עומד על 0.5 דקת קשת, יותר מחמיר מהתקן של הצבא.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 19882014[א]
    1997 עד היום
  2. ^ 1 2 3 4 5 US Army M24 SWS באתר Sniper Central.
  3. ^ MIL-R-71126(AR) at everyspec.com.
  4. ^ 7.62mm x 51mm Long Range, Match 175 Grain באתר תעש מערכות.
  5. ^ שדרוג M-24 לקליבר 300 Winchester והחלק הכי חשוב בשורה התחתונה., באתר הפורומים "פרש", 5 באוקטובר 2010
  6. ^ 1 2 ביקורת על ה-M24 הצה"לי המשודרג באתר rifleshooter, ינואר 2023.
  7. ^ בתיה ואן זיידן, מערכת אתר צה"ל, בזכות האימון הזה גילינו מי הצלפים הכי טובים בנח"ל, באתר צה"ל, 5 בינואר 2021.
  8. ^ ליאור צרור, "במחנה", הכירו את כלי הנשק החדשים של זרוע היבשה, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 26 בינואר 2012.
  9. ^ צה"ל משדרג את רובי הצלפים מסוג M24, באתר IsraelDefense,‏ 21 בדצמבר 2017.
  10. ^ בתיה ואן זיידן, מערכת אתר צה"ל, בזכות האימון הזה גילינו מי הצלפים הכי טובים בנח"ל, באתר צה"ל, 5 בינואר 2021.