משתמש:MayaCaduri/פסקל ארנפרוינד
.jpg)
 | |
| לידה |
1960 (גיל: 64 בערך) אוסטריה  |
|---|---|
| ידועה בשל | האסטרואיד "9826 ehrenfreund" הקרוי על שמה. |
| השכלה | תואר באסטרוכימיה, תואר באסטרונומיה וביולוגיה, תואר שני בביולוגיה מולקולרית, תואר שני בניהול ומנהיגות, ודוקטורט באסטרופיזיקה. |
| מקצוע | נשיאת אוניברסיטת החלל הבינלאומית. בעבר כיהנה גם כפרופסור באוניברסיטאות ליידן. נוסף על משרותיה האקדמיות, הובילה את הקרן האוסטרית למדע, עמדה בראש המרכז הגרמני לחקר החלל, אחד משמונה סוכנויות החלל הגדולות, והייתה חוקרת אורחת במעבדות ההנעה הסילונית ובמכון לאסטרוביולוגיה של נאס"א. |
פסקל ארנפרוינד (באנגלית: Pascale Ehrenfreund) נולדה בשנת 1960. ארנפרוינד בעלת תואר באסטרוכימיה ותואר באסטרונומיה וביולוגיה מאוניברסיטת וינה, תואר שני בביולוגיה מולקולרית מהאקדמיה האוסטרית למדעים בזלצבורג , דוקטורט באסטרופיזיקה מאוניברסיטת פריז, ונוסף על כך, תואר שני בניהול ומנהיגות מאוניברסיטת וובסטר.
פסקל ארנפרוינד היא פרופסור מחקר למדיניות חלל ועניינים בינלאומיים במכון למדיניות החלל, אוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, ופרופסור לאסטרוביולוגיה באוניברסיטת ליידן. בעברה ארנפרוינד הייתה פרופסור באוניברסיטת אמסטרדם, ובמכון לכימיה שבאוניברסיטת ליידן.
פסקל ארנפרוינד היא האישה הראשונה שכיהנה בתפקיד יו"ר ההנהלה של מרכז התעופה והחלל הגרמני (DLR). ארנפרוינד הייתה נשיאת קרן המדע האוסטרית (FWF) בין השנים 2013-2015[1]. כמו כן, בשנת 2019 פרופ׳ ארנפרוינד נכנסה לתפקיד נשיאת הפדרציה הבינלאומית לאסטרונאוטיקה (IAF) וב2018 היא החלה לכהן כקנצלרית אוניברסיטת החלל הבינלאומית (ISU), והפכה לנשיאת אוניברסיטת החלל הבילנאומית בשנת 2021[2].
ארנפרוינד תרמה תרומה מדעית חשובה לכימיה בין-כוכבית (גלקטית וחוץ-גלקטית) ולזיהוי מולקולות אורגניות בחלל הבין-כוכבי על משטחים פלנטריים כמו מאדים, שביטים ומטאוריטים. כמו כן, הייתה מעורבת בפיתוח מכשירים לאיתור תרכובות אורגניות וחיים על מאדים[3].
האסטרואיד "9826 ehrenfreund" נושא את שמה[4].
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
פסקל ארנפרוינד נולדה בוינה, אוסטריה, בשנת 1960. היא למדה אסטרונומיה וביולוגיה באוניברסיטת וינה, וסיימה את התארים בהצטיינות. סיימה את התואר שלה בביולוגיה מולקולרית בשנת 1988 במכון לביולוגיה מולקולרית של האקדמיה למדעים בזלצבורג, ואת הדוקטורט שלה באסטרופיזיקה ב-1990 באוניברסיטת פריז. כמו כן, ארנפרוינד למדה אסטרוכימיה באוניברסיטת וינה בשנת 1999.
מיד לאחר שסיימה את הדוקטורט שלה, ארנפרוינד הצטרפה למצפה הכוכבים בליידן כעמיתה של סוכנות החלל האירופית (ESA) ולאחר מכן קיבלה מענקי מחקר נוספים כפוסט דוקטורט, למשל פרס "APART" מהנציבות האירופית, או מסוכנות החלל הצרפתית (CNES)- מלגת מארי קירי (בשנת 1993). יתר על כן, בשנת 1996 היא קיבלה מענק מהאקדמיה האוסטרית למדעים שנועד להקל על הדרך להביליטציה עבור חוקרים צעירים מצטיינים. המענק קידם אותה בביצוע המחקר שלה באסטרונומיה באוניברסיטת וינה. בשנת 1999 סיימה את תואר ההביליטציה שלה בנושא אבק קוסמי, ובשנת 2008 המשיכה לתואר שני בניהול ומנהיגות מאוניברסיטת וובסטר בליידן, הולנד. בשנת 1999, החלה ארנפרוינד למלא תפקידים שונים בהולנד- היא עבדה במצפה הכוכבים של ליידן, והייתה פרופסור באוניברסיטת אמסטרדם ואוניברסיטת ליידן. בשנת 2001 היא הפכה לראש המעבדה לאסטרוביולוגיה בליידן והשתתפה כחוקרת, חוקרת ראשית וראש צוות במספר רב של ניסויים ומשימות חלל בחסות סוכנות החלל האירופית ונאס"א[5].
היא תרמה תרומה חשובה לכימיה בין-כוכבית (גלקטית וחוץ-גלקטית), מולקולות אורגניות בחלל הבין-כוכבי, פלנטרי. משטחים, שביטים ומטאוריטים וכן זיהוי חיים על מאדים ומקור החיים. בשנת 2005, פסקל ארנפרוינד הגיעה לארצות הברית כדי לעבוד במעבדת הנעת סילון בפסדינה, קליפורניה (JPL) בתור מדענית אורחת. בשנת 2008 היא קיבלה תפקיד כפרופסור מחקר למדיניות חלל ועניינים בינלאומיים במכון למדיניות החלל של אוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון שבוושינגטון הבירה, וכחוקרת ראשית במכון האסטרוביולוגיה של נאס"א (צומת ויסקונסין)[6].
פסקל ארנפרוינד היא מדענית הפרויקט של לוויין ה-O/OREOs של נאס"א, המשימות הראשונות של תוכנית ה-Astrobiology Small Payload של נאס"א וסגנית הנשיא של איגוד רשת האסטרוביולוגיה האירופית (EANA). היא פיתחה תוכנית מלאה להדמיות מעבדת חלל במסגרת הובלת המעבדה המוכרת של Mars Express MEX-RCL לגיאוכימיה ואקסוביולוגיה.
ארנפרוינד חיברה יותר מ-300 פרסומים (כאשר 160 מתוכם הם מאמרים רשמיים), וערכה 12 ספרים[7].
בשנת 2013 היא נבחרה לעמוד בראש קרן המדע האוסטרית[8]. בין השנים 2015-2020, היא הייתה יו"ר ההנהלה של מרכז החלל והתעופה הגרמני. היא נכנסה לתפקיד כנשיאת הפדרציה הבינלאומית לאסטרונאוטיקה (IAF) בקונגרס ה-70. פרופסור פסקל ארנפרוינד היא האישה הראשונה המכהנת בתפקיד זה מאז הקמת חיל האוויר בשנת 1951[9].
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Pascale Ehrenfreund, Elliott School of International Affairs
- ^ PASCALE EHRENFREUND
- ^ Astrobiologin Ehrenfreund neue FWF-Chefin, science.ORF, 07.06.2013
- ^ (9826) Ehrenfreund
- ^ Pascale Ehrenfreund
- ^ Pascale Ehrenfreund, Elliott School of International Affairs
- ^ Pascale Ehrenfreund
- ^ Pascale Ehrenfreund, Elliott School of International Affairs
- ^ Pascale Ehrenfreund takes office as President of the IAF, 25.10.2019