משתמש:Miryam k/ארגז חול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Miryam k.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Miryam k.

רוּדוֹלף יוֹנָס (Rudolf Jonas; 1898-1972) – צלם יהודי יליד גרמניה, עלה לארץ בשנת 1933, נפטר בחיפה בשנת 1972. עבד בשירות "קרן היסוד" ובשירות סוכנות הצילום הבינלאומית "Keystone". תצלומיו עשויים בקומפוזיציות מודרניסטיות נקיות ומבוימות, ברוח "האובייקטיביות החדשה".

רודולף יונס, שנות ה-40

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצלם רוּדוֹלף יוֹנָס נולד בבְּרוֹמברג (Bromberg /Bydgoszcz, גרמניה; העיר סופחה לפולין בשנת 1919) ב-13 בדצמבר 1898, למשפחה של סוחרי-פרווה. בשנות מלחמת העולם הראשונה שירת כחייל, ועם סיומה החל בלימודי משפטים בברלין ובמרבורג (Marburg), אז גם התוודע לתנועה הציונית ובהשפעתהּ הגיע לביקור בפלשתינה באמצע שנות ה-20, ותיעד אותה במצלמתו. עם עליית הנאצים לשלטון וראשית רדיפת היהודים בגרמניה, ערכו חיילי SS חיפוש בביתו של יונס. משמצאו בין חפציו את עיטור "צלב הברזל" (Eisernes Kreuz), שהוענק לו על שירותו כחייל במלחמת העולם הראשונה, אמר לו אחד החיילים: "אני ממליץ לך להיעלם מכאן לזמן מה". בספטמבר 1933 עלה לארץ והחל לעבוד כצלם-חובב מטעם "קרן היסוד", ואף נשלח מטעמהּ לאיטליה, לפקוד קהילות יהודיות ולאסוף תרומות לטובת הפעילות הציונית בארץ ישראל. עם סיומה של מלחמת העולם השנייה, החל לעסוק בצילום באופן מקצועי, הפעם כנציגהּ הישראלי של סוכנות הצילום הבינלאומית "Keystone". בסוף שנות ה-40, בעצם ימי מלחמת העצמאות, התגורר בירושלים ברחוב עזה ותצלומיו זכו לפרסום בעתונות המקומית והבינלאומית (כמה מתצלומיו זכו לתפוצה אף בלוח השנה "ארץ-ישראל, לוח אמנותי" לשנת תש"ח בהוצאת ליאון המדפיס, לצד תצלומיהם של כמה מבכירי צלמי התקופה: הלמר לרסקי, זולטן קלוגר, רודי ויסנשטין, ואלפרד ברנהים). עם סיומה של מלחמת העצמאות עבר להתגורר בחיפה והמשיך לעבוד ככתב וכצלם בשירות סוכנות "קיסטון" עד ראשית שנות ה-60. אף על פי שאת מרבית ימיו עשה יונס בארץ ישראל, נשאר קשור בנימי נפשו ובשפת-אמו למולדתו, ובלבו העלבון על שנאלץ לעזוב את גרמניה. יונס נפטר בחיפה באפריל 1972, ערירי, ולא הותיר אחריו יורשים.

בין הנושאים והאתרים המתועדים בצילומיו: עולים ניצולי-שואה ממחנות המעצר בקפריסין, בהגיעם לארץ ישראל; הקמת יישובי חומה ומגדל; שיכוני עולים בחיפה ותצלומים רבים מחיפה וסביבותיה; ביקורהּ של ועדת אונסקו"פ - הוועדה המיוחדת של האו"ם לענייני ארץ ישראל (1947) בארץ ישראל, במדינות האזור הערביות, ובאירופה (שם ביקרה הוועדה במחנות העקורים) – כפי הנראה, מתוקף תפקידו בסוכנות "קיסטון", ליווה יונס את הוועדה ליווי צמוד; ועוד.

קובץ:Jonas, Homa Umigdal.jpg
הקמת ישוב בשיטת "חומה ומגדל"
קובץ:Jonas, hora dance.jpg
ריקוד הורה, שנות ה-40

ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Und sie haben Deutschland verlassen... müssen,‎ Fotografen und ihre Bilder, 1928-1997. [Projektleitung]: Klaus Honeff, Frank Weyers‎. הוצאת Rheinisches Landesmuseum Bonn, Landschaftsverband Rheinland, בּוֹן, 1997, עמ' 269-271.
  • גיא רז, "צלמי הארץ, מראשית ימי הצילום ועד היום", הקיבוץ המאוחד, תל אביב. הוצאת "מפה", תל-אביב, 2003, עמ' 113.