משתמש:Naamabrk/הבכרים

הבכרים היו זוג צלמים גרמנים מחלוצי סגנון "הטיפולוגיה החדשה" שפעלו יחד. ברנד (1931-2007) והילה (1934-2015) התחתנו בשנת 1961 אחרי שהכירו באקדמיה לאמנות בדיסלדורף בסוף שנות ה-50. בצילומיהם הם תיעדו מבנים תעשייתיים כשהם ממרכזים ומתמקדים באובייקט הארכיטקטוני עצמו . דרך צילומיהם הם ניסו לגרום לקח שלא יהרסו את אותם מבנים נעלמים.

ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברנרד בכר נולד בשנת 1931 בעיר זיגן שבגרמניה. הוא למד ציור באקדמיה הלאומית לאמנות ועיצוב בשטוטגרט (ABK Stuttgart) בין השנים 1953-1956. הוא המשיך ללימודים המחלקה לטיפוגרפיה באקדמיה לאמנות בדיסלדורף (Kunstakademie Düsseldorf) שם למד בין השנים 1957-1961. באקדמיה פגש את מי שעתידה להיות אשתו ושותפתו האמנותית הילה וובסטר. הילה וובסר נולדה בעיר פוסטדאם בגרמניה בשנת 1934. בשנת 1957 החלה ללמוד בחלקה לצילום באקדמיה לאמנות בדיסלדורף. באותה שנה, נפגשו והחלו במערכת יחסים רומנטית שבשנת 1959 התפתחה לשותפות אמנותית. שנתיים לאחר מכן בשנת 1961 החליטו השניים להינשא, הילה שינתה את שמה להילה בכר ומאז נודעו בתור הבכרים. במשך חמישים שנה הבכרים טיולו וצילמו ברחבי גרמניה וארצות הברית והפיקו סדרות של צילומי בשחור ולבן אשר מתעדים מבנים תעשייתיים. בשנת 1977 פרסמו את מחקרם הצילומי בספר "Framework Houses" שהפך אותם למייסדי סגנון הצילום "הטיפולוגיה החדשה"^[1]. משנת 1976 החלו השניים ללמד באקדמיה לאמנות דיסלדורף בה הקימו את מחלקת בכר בה לימדו את רזי סגנון הצילום הייחודי שלהם. הזוג בכר העמיד אחריו דור של תלמידים שנחשבים מובילים בעולם הצילום העכשווי. הם זכו להכרה בינלאומית ולאורך הקריירה שלהם הם הציגו בתערוכות רבות ויצירותיהם הם חלק מאוספי אמנות חשובים כגון במוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק וגלריית טייט בלונדון. בשנת 2007 נפטר ברנרד והוא בן 75 שמונה שנים לאחר מכן בשנת 2015 נפטרה הילה בגיל 81^[2].

יצירתם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקריירה האמנותית של הבכרים נפרסה על קרוב לשישים שנה בהן עבדו יחדיו לייסוד סגנון "הטיפולוגיה החדשה". סגנון הצילום הטיפולוגי מתאפיין באיסוף מידע, סיווג, מיון והשוואה של אובייקטים בעלי מאפיינים דומים. בעזרת מצלמת 8X10 אינצ' צילמו הבכרים סדרות של מבני תעשייה בשחור לבן. תחילה החלו לצלם את המבני התעשייה העזובים לאורך חבל ארץ הרוהר התעשייתי בגרמניה ובהמשך נדדו למדינות אחרות באירופה ובארצות הברית^[3]. בשנת 1966 לדוגמא, הם הגיעו לאנגליה בכדי לתעד מבנים של תעשיית הפחם ברחבי המדינה ובשנת 1974 יצרו סדרה של מבניי תעשייה שונים ברחבי ארצות הברית. הבכרים צילמו מגדלי מים, מעליות תבואה, בתי קירור, בתי זיקוק, תילי פחם, מכרות פחם, ממגורות אחסנה, תנורי פיצוץ, אסמים שאם השנים היו מיועדים להריסה בשל התפתחות טכנולוגית בענפי התעשייה והחקלאות. פעולת הצילום שלהם הפכה למעשה לתיעוד של צורות ארכיטקטורה שהלכו ונעלמו מן העולם^[4]. כדי לשמור על נקודת מבט אובייקטיבית של הצופה בחרו הבכרים לצלם את כל אותם מבנים בתנאים אחידים ככל הניתן. הם צילמו כך שהאובייקט במרכז הצילום וממלא כמעט את כולו כך שהנוף כמעט לא ניתן לזיהוי. גם זמן הצילום נבחר בקפידה, הבכרים צילמו בימים מעוננים כך שהתאורה היא אחידה בין המבנים ללא קשר למיקום הגאוגרפי או שעה ביום. תליית הצילומים גם היא האדירה את ההשוואה והאחדה, הבכרים תלו את הצילומים כשהם מאגדים בקבוצות מבנים מאותו הסוג, מיקום גיאוגרפי או גיל המבנים. פעולות אלה היו חדשות בעולם הצילום וגרמו למבנים לראות אנונימיים בעיני המתבונן^[5].

תערוכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תערוכתם הראשונה של הבכרים נערכה בשנת 1963 בגלריית רות נוהל בזיגן עיר הולדתו של ברנרד. עבודתם הייחודית התפרסמה במהירות ברחבי העולם ושלוש שנים לאחר מכן בשנת 1968 הם הציגו בגלריות ארצות הברית וברחבי אירופה. בשנת 1972 החלו להציגו את עבודותיהם בניו יורק בגלריית סונבנד (Sonnabend Gallery). שנתיים לאחר מכן ארגן המכון לאמנות עכשוויות בלונדון תערוכה של עבודותיהם שסיירה ברחבי הממלכה המאוחדת. הבכרים הוזמנו להציג את עבודותיהם בדוקומנטות החמישית, השישית, השביעית והאחת עשרה בקאסל, בשנים 1972, 1977, 1982 ו-2002 בהתאמה. בנוסף, הציגו בביאנלה בסאו פאולו בשנת 1977. בשנת 1981 ארגן מוזיאון Stedelijk Van Abbemuseum בהולנד תערוכה רטרוספקטיבית ובשנת 1985 תערוכה של הבכרים נדדה בין מוזיאונים מרכזיים לאמנות מודרנית בפריז ובבלגיה. בשנת 1991 הציגו מיצב טיפולוגי בביאנלה בונציה שזיכה אותם בפרס לאונה ד'אורו (Leone d’Oro award) ולאחר מכן הוצג המיצב במינסטר ובקלן בגרמניה ובטורונטו בקנדה. הבכרים זכו לתערוכות רטרוספקטיבה ברחבי העולם בניהן במרכז פומפידו בפריז בשנת 2005 ובמוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק בשנת 2008^[6].