משתמש:Ovedc/אריק פינגרהאט
 |
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
| |
| דף זה אינו ערך אנציקלופדי | |
 |
הדף נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הדף בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הדף נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הדף בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
| שיחה | |
 | |||
| לידה | 6 במאי 1959 (גיל: 64) | ||
|---|---|---|---|
| השכלה |
Northwestern University Stanford University | ||
| מפלגה | המפלגה הדמוקרטית | ||
| בת זוג | איימי פינגרהאט | ||
| |||
| |||
| |||
| |||
| |||
| |||
אריק דייוויד פינגרהאט (באנגלית: Eric David Fingerhut, נולד ב-6 במאי 1959) הוא פוליטיקאי אמריקאי ומנהל אקדמי, מכהן מ-2019 כנשיא וכמנכ"ל ארגון הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה (JFNA)[1]. לפני מינויו ב- JFNA שימש כנשיא ומנכ"ל הלל, ארגון הקמפוס לסטודנטים יהודים הגדול ביותר בעולם, בשנים 2013-1919. מוקדם יותר, שימש כסגן נשיא תאגידי לחינוך ולמידה ב- STEM במכון לזכר בטל (Battelle Memorial Institute), קנצלר מועצת הריג'נטים של אוהיו (Ohio Board of Regents), סנאטור מדינת אוהיו וחבר בית הנבחרים של ארצות הברית.
פינגרהאט מונה למחזיק תיק ההשכלה הגבוהה באוהיו ב- 14 במרץ 2007 על ידי המושל טד סטריקלנד . [2] תפקיד זה הוא תפקיד שר בקבינט מושל אוהיו. [3] ב- 22 בפברואר 2011 הוא הגיש את התפטרותו למושל ג'ון קייסיק, החל מה- 14 במרץ, 2011, לאחר שכיהן ארבע שנים מתוך קדנציה בת חמש שנים. כמחזיק תיק השכלה גבוהה, פינג'הוט זכה למוניטין כמנהיג חדשני ומפרגן נלהב לערך ההשכלה הגבוהה. [4] הוא עזב עם שבחים גדולים מעיתוני אוהיו. מאמר מערכת ב- Columbus Dispatch כתב כי "נחסר את הדיפלומטיה, האנרגיה, הפרגמטיזם והידע שלו [של אריק פינגרהאט].".
חיי משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אריק פינגהוט נשוי לאיימי פינגרהאט ואב לשני בנים, סם וצ'רלי. הוריו הם סמואל ואליס פינגרהאט.
הוא היה חבר פעיל בקהילה היהודית וכיהן כמורה ונשיא בית הכנסת.
עבודה וחינוך מוקדם[עריכת קוד מקור | עריכה]
פינגרהאט סיים תואר ראשון במדע מאוניברסיטת נורת'ווסטרן בשנת 1981 ותואר במשפטים מאוניברסיטת סטנפורד בשנת 1984. הוא עסק במשפטים ב- Hahn Loeser & Parks LLP בקליבלנד, עד שהפך למנהל שותף של Columbus Dispatch, שם כיהן בשנים 1987 - 1989.
פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1989 פינגרהאט שימש כמנהל הקמפיין של מייקל ר. ווייט, מועמד לראשות עיריית קליבלנד. לאחר הקמפיין המוצלח הפך פינגרהאט למנהל צוות המעבר של ווייט.
פינגרהאט שימש כסנאטור של מדינת אוהיו בין השנים 1991-1993. בשנת 1992 הוא נבחר לבית הנבחרים של ארצות הברית ממחוז הקונגרס ה -19 של אוהיו והחל לכהן בשנת 1993 (קונגרס 103). עם זאת, לקראת הבחירות המחודשות בשנת 1994, פינגרהאט הובס על ידי התובע של מחוז לייק, סטיב לה טורט.
לאחר שאיבד את מושבו בקונגרס, זכה פינגרהאט בקלות שוב במושב בסנאט באוהיו, המייצג את מחוז 25. הוא שימש שתי כהונות מלאות משנת 1999 עד 2007, ופרש בסופן.
בשנת 2004 היה פינגרהאט מועמד המפלגה הדמוקרטית למושב הסנאט של ארצות הברית של ג'ורג' ווינוביץ' הרפובליקני, שביקש להיכנס לכהונה שנייה באותה משרה לאחר שירות קודם כראש עיריית קליבלנד ומושל אוהיו. שני המועמדים היו מאזור קליבלנד, אך ככל הנראה, פינגגהוט לא הצליח להכשיל את הפופולריות הוותיקה של ווינוביץ' באיזור ובמקומות אחרים במדינה. וויינוביץ' נבחר מחדש ברציפות והכניע את פינגרהאט 64% -36%.
תמיכה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעודו מייצג את מחוז הקונגרס ה-19 של אוהיו בקונגרס ה-103, אריק היה נותן החסות של ארבע הצעות חוק לתמיכה בישראל. כולל:
- HR 1407 - הצעה שהתעמתה עם החרם על מדינת ישראל, מתוך כוונה "לאסור מכירת נשק ממשלתית ומסחרית לכל מדינה שמשתתפת בחרם שהוטל על ידי מדינות ערב."
- HR 3646 - הצעה שהביעה באופן חד משמעי את תמיכתה בישראל בבקשה "להגביל מכירות של שירותי ביטחון לכל מדינה או ארגון בינלאומי שנודע כמי שפנה לחברות אמריקאיות בבקשה לעמוד בחרם, או שידל לגבי ציות לחרם הערבי. "
כהונה בהלל אינטרנשיונל[עריכת קוד מקור | עריכה]
מהר מאוד לאחר שהחל את כהונתו כמנכ"ל הלל, הארגון חווה מחלוקת גדולה. סניף הלל במכללת סווארת'מור הכריז על עצמו כ"הלל פתוח", ובחר לקבל את פני כל דוברי האורח וארגוני הסטודנטים, בין אם הם תומכים בציונות ובין אם לא[5][6] פינגרהאט הגיב ואמר: "תנו לי להיות ברור מאוד - "אנטי-ציונים" לא יורשו לדבר בשם הלל או תחת קורת גג הלל, בשום פנים ואופן." [7] מחלוקת זו נתפסת באופן נרחב כחלק מרכזי בשיחה רחבה בקהילה היהודית האמריקאית בשאלה אם הציונות צריכה להיות מוסכמת על כולם.
החל ממרץ 2015, פינגרהאט היה מעורב במחלוקת עם J Street U, זרוע הסטודנטים של J Street . פינגרהאט נענה בתחילה להזמנה לנאום בכנס הסטודנטים הארצי, אך לאחר מכן נסוג[8]. פינגהוט פרסם אז הצהרה לפיה נסוג מתוך "חששות לגבי השתתפותי בקרב דוברים אחרים שהצהירו הצהרות בוטות כנגד מדינת היהודים." כמה אנשים שהיו מעורבים בחיי הסטודנטים היהודיים בארה"ב ציינו כי בעידן בו מספר הסטודנטים היהודים העוסקים בקבוצות קמפוס יהודיות וישראל מתכווץ, יתכן וזה לא מועיל להתנכר ל-3,000 המשתתפים בכנס ג'י סטריט, אוכלוסייה שכללה 40 אנשי הלל, ושהלחץ התורם של הלל היה הגורם הסביר לנסיגת פינגרהאט. [9] ב- 23 במרץ צעדו 250 תלמידי J Street U למטה הלל, והשאירו מכתבים לפינגרהאט בדרישה לפגישה עימו והביעו את השקפתם כי הוא נעתר לדרישותיהם של "תורמים שמרניים יותר, במקום לעסוק במכלול קולות הסטודנטים - כולל אלה בקצה הליברלי יותר. " [10] פינגרהאט ביקש אז מבנג'י קנון, נשיא הדירקטוריון של J Street U, לקבוע פגישה בין הסטודנטים לחברי דירקטוריון הלל אינטרנשיונל. " [11]
בהלל, פינגרהאט הוביל את "הדחף למצוינות" של הארגון, מה שהביא להכפלת מספר הסטודנטים שהשתתפו ב"הלל" בכל שנה, ליותר מ -130 אלף וסך הכספים שגייסו בכל שנה לכמעט 200 מיליון דולר. הדגש שלו בגיוס, הכשרה ושמירה על כישרונות מובילים במערכת, ובבניית ארגון מבוסס נתונים וביצועים, הפכו למודלי לחיקוי במגזר ללא כוונת רווח.
כהונה בפדרציות היהודיות של צפון אמריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פינגרהאט מכהן מ-2019 כנשיא וכמנכ"ל הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה (JFNA)[12].
-
-
-
-
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ צביקה קליין, תהפוך לדמות בארץ נהדרת: חמש המלצות לנשיא הפדרציות היהודיות, בעיתון מקור ראשון, 21 במאי 2019
- ^ Provance, Jim (2007-03-22). "House votes to strengthen chancellor: Bill to weaken state regents in higher education heads to Senate". Toledo Blade.
- ^ Wolford, Ben (2008-11-12). "Chancellor Eric Fingerhut to spend the night at KSU". Daily Kent Stater.
- ^ "Editorial: Well Done". Columbus Dispatch. 24 בפברואר 2011. נבדק ב-1 בינואר 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ שינוי כיוון ביהדות אמריקה, באתר ynet, 12 במאי 2014
- ^ http://www.thedailybeast.com/articles/2013/12/10/swarthmore-hillel-breaks-from-guidelines-over-ban-on-anti-zionist-speakers.html
- ^ [1]
- ^ צביקה קליין, עריקאת יגיע; נשיא הלל יחרים את כנס גיי סטריט, באתר nrg, 10 במרץ 2015
- ^ Hillel faces backlash after CEO Fingerhut withdraws from J Street Conference Haaretz, 19 March 2015
- ^ Tensions among U.S. Jews over Israel on display as Hillel leader pulls out of speech The Washington Post, 23 March 2015
- ^ Hillel Chief Eric Fingerhut to Meet with J Street Students The Jewish Daily Forward, 25 March 2015
- ^ צביקה קליין, תהפוך לדמות בארץ נהדרת: חמש המלצות לנשיא הפדרציות היהודיות, בעיתון מקור ראשון, 21 במאי 2019
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אריק פינגרהאט באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
- BEN SALES, Eric Fingerhut served in Congress. He says leading Hillel was a harder job, Jewish Telegraphic Agency, JUNE 17, 2019
קטגוריה:מנהלים אמריקאים קטגוריה:יהודים חברי בית הנבחרים של ארצות הברית קטגוריה:חברי בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המפלגה הדמוקרטית קטגוריה:בוגרי אוניברסיטת נורת'ווסטרן קטגוריה:חברי בית הנבחרים של ארצות הברית מאוהיו קטגוריה:ילידי 1959 קטגוריה:דפים עם תרגומים שלא נסקרו