לדלג לתוכן

משתמש:Sanhedrinmakos/חמד (שורש)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חמד הוא שורש של מילים רבות בערבית וכמה מילים בעברית . הרבה מהמילים האלה משמשות כשמות. המשמעות הבסיסית שמבטאת השורש היא "לשבח" בערבית ו"לחשק" בעברית. [1] [2]

מושגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עֲרָבִית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חמד — "שבח", שיר בשבחו של אללה .
  • מַחְמָד — "רצון, דבר נחשק, דבר נעים, אהוב, טוב, מקסים, נעים, נחשק, יקר, דברים יקרים, אוצרות יקרים, אוצרות, יקרי ערך".
  • מחמוד — "דבר רצוי, יקר, דבר נעים".

עִברִית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חֶמְדָּה — "רצון, עונג, יופי".
  • נֶחְמָד — "חמוד, נעים, מקסים".
  • חמוד — "מקסים, מתוק, יפה".
  • מַחְמָד — "משהו רצוי", כמו בצמד מילים חַיַּת מַחְמָד ("חיה רצויה"), מַחְמַד עֵינוֹ "אהובתו של מישהו" ("רצון עיניו").
  • חֶמֶד — ", חן, קסם".
  • חָמַד — "רצה, חשק", כמו " לא תחמוד ".

שמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אחמד — שיבח מאוד ,
  • חאמד[האחד] נתון שבחים
  • מוחמד / מחמוד — ראוי לשבח
  • עבד אל-חמיד — משרתם של המהולל ביותר
  • חֲמוּדִי — (בעברית מודרנית, 'חמוד')
  • חמ"ד — מושב בגוש דן

ראה גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ A Dictionary of Modern Written Arabic by Hans Wehr, edited by J. Milton Cowan, fourth edition, 1979 (ISBN 0-87950-003-4), p. 238
  2. ^ A Concise Hebrew and Aramaic Lexicon of the Old Testament by William L. Holladay, 1971, p. 108