משתמש:Slav4/ארגז חול/תשובות
משתמש:AddMore|אדדמור, אני מתנצל אם הובנתי שלא כראוי, אני מחפש פשרה שתהיה מקובלת על כולם, ותהיה הכי קרובה לאמת. אינני כאן על תקן של מאשים, או טוען כי מאן דהוא אמר או כתב כך או כך.
היות ופרופסור מאיר, לא יכל להשיב על שאלתי הראשונה, מפאת מחסור בזמן, פניתי לערך המקיף והמרשים שכתב באנציקלופדיה "זמן יהודי חדש-תרבות יהודית בעידן חילוני- בהוצאת כתר/כרך ב' עמודים 213 - 220 (המאמר נקרא: "זרמים מתחדשים ביהדות/ תנועת הרפורמה ביהדות") ודליתי משם תאריכים משמעותיים - סימני דרך בהתהוותה והתפתחותה של התנועה.
- התנועה החלה להתעצב במחצית הראשונה של המאה ה-19.
- הפיכת האתיקה לתחליף להלכה, מתחילת היווצרות התנועה, ועד לראשית המאה ה-20.
- ברבע הראשון של המאה ה-19, נולד מדע היהדות ( Wissenschaft des Judentums ), אותו קידם ליאופולד צונץ שהיה מטיף בקהילות רפורמיות בברלין, וסבר כי רק באמצעות היפתחות למחקר ביקורתי של הטקסטים היהודיים, תוכל היהדות לזכות לכבוד בעולם המודרני.
- בשליש השני של המאה ה-19, עברה הנהגת תנועת הרפורמה בגרמניה, מידיהם של אנשים שהקימו את התנועה לידי דור חדש של רבנים, שהיו גם בוגרי לימודים יהודיים מסורתיים בישיבה, וגם בוגרי לימודים חילוניים באוניברסיטה. הבולטים היו, הרב זכריה פרנקל , הרב אברהם גייגר והרב שמואל הולדהיים. בסופו של דבר , ניתק פרנקל את עצמו מתנועת הרפורמה והיה למייסד האינטלקטואלי של מה שכונה לאחר מכן "יהדות קונסרבטיבית".
- תנועת הרפורמה בגרמניה הגיעה לשיאה במהלך שנות ה-40 של המאה ה-19, בשלוש ועידות רבניות, נתנו הרבנים את אישורם לרפורמות ליטורגיות שהחלו לצוץ בקהילות אינדיווידואליות.
- לקראת סוף המאה ה-19, הוצא במידה רבה רעיון שיבת ציון מספרי התפילה. אולם החלקים החשובים ביותר בתפילות התנהלו עדיין בעברית, והמבנה הבסיסי של הליטורגיה נותר ללא שינוי.
- בתחילת הרבע השני של המאה ה-19, תנועת הרפורמה מצאה את הסביבה המעודדת ביותר בארצות הברית. מנהיגי קהילת צ'רלסטון, כתבו סידור תפילות שהיה שונה באורח חד, מן הליטורגיה המקורית.
- לאחר אמצע המאה ה-19, התחוללה השתרשותה הקבועה של תנועת הרפורמה בארצות הברית, עם הגירתם של יהודים גרמניים בעלי חינוך חילוני. ביניהם רבנים שהיו מעורבים בתנועת הרפורמה עוד בגרמניה. הבולטים שבהם היו יצחק מאיר וייז ודוד איינהורן .
- ווייז ערך ספר תפילות וקרא לו "מנהג אמריקה".
- ב- 1873 הקים ווייז, איחוד של קהילות.
- ב- 1875 ייסד סמינר רבני בסינסינטי.
- ב- 1889 הקים התאחדות ארצית של רבנים רפורמיים.
- ב- 1895 הופץ על ידי קבוצת רבנים רפורמיים בפיטסבורג (שרובם התחנכו הארה"ב), מצע לפיו צמצמה התנועה עד למינימום את תפקיד הפולחן , את תפקידה של השפה העברית, וכן את תפקידם של כל היסודות הלאומיים ביהדות, והדגישה את המונותיאיזם , את האוניברסליזם האתי, ואת עקרונות הצדק החברתי. הם הביאו את התרבות החילונית לבית הכנסת, באמצעות דרשות שבהן היו מובאות מדבריהם של משוררים ומחזאים אנגליים ואמריקניים.
- במחצית הראשונה של המאה ה-20, למרות היות התנועה הרפורמית אנטי ציונית ביסודה, הרבנים הרפורמים סטיבן וייז, ואבא הלל סילבר, מחזיקים בתפקידים בכירים בהסתדרות הציונית.
- לקראת שנות ה-30 של המאה ה-20, החלה היהדות הרפורמית, רואה בעין יפה יותר את הפולחן ואת הלאומיות היהודית. הוחזרו טקסי הבר מצווה ואחרים, ומידת השימוש בעברית בתפילה גדלה ביחס לאנגלית. בנוסף לטקסים דתיים החל בית הכנסת הרפורמי לכלול אירועי תרבות, ולהפעיל קבוצות מיוחדות לנוער, לגברים ולנשים.
- לקראת סוף המאה ה-20 החזירה היהדות הרפורמית טקסים כגון "מי שבירך" והתנועה להתמקד בחייו הדתיים של הפרט.
- בשלושת העשורים האחרונים של המאה ה- 20, עלה בהדרגה מספרן של נשים ברבנות ובחזנות הרפורמית, ובשלהי המאה ה-20, פתחה התנועה באמריקה את דלתות ההנהגה הדתית גם בפני הומוסקסואלים ולסביות.