יהדות קונסרבטיבית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "קונסרבטיבים" מפנה לכאן. לערך העוסק במפלגה השמרנית בארצות הברית, ראו המפלגה הרפובליקנית.

יהדות קונסרבטיבית היא זרם מרכזי ביהדות, שראשיתו באירופה במאה ה-19. חבריו נקראים קונסרבטיבים, ומרכזו הגדול כיום נמצא בארצות הברית.

חלק מארגוני היהדות הקונסרבטיבית בישראל ובארצות אחרות קוראים לעצמם יהדות מסורתית (בלועזית Masorti), אך אין להתבלבל בין הגדרה זו לבין יהודים מסורתיים.

הקונסרבטיבים סוברים כי על ההלכה להשתנות בשביל להתאים לדרישות הזמן, אך מתנגדים לסטיות קיצוניות מעיקרי ההלכה ולהתרחקות מן המסורת, כפי שהן מתבטאות ביהדות הרפורמית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכזיה של התנועה באירופה היו בתי המדרש לרבנים בברסלאו שבגרמניה, בפדובה שבאיטליה ובבודפשט שבהונגריה. חלק מחברי התנועה הגיעו לארצות הברית והקימו שם מרכז חדש, שהוא כיום המרכז העולמי.

מייסדי היהדות הקונסרבטיבית היו חברים בהתנועה ליהדות מתקדמת בארצות הברית, שלא היו מרוצים מהחלטות ועידת פיטסבורג והעיקרים שהתקבלו בה, לכן החליטו בשנת 1886 להתנתק ולייסד מערך ארגוני משלהם[1].

בשנת 1976 הצטרפו הקונסרבטיבים לתנועה הציונית.

התנועה מונה כיום יותר ממיליון חברים והיא התנועה היהודית הדתית השלישית בגודלה.

שיטת הפסיקה אצל הקונסרבטיבים היא תנועתית ואינה מחייבת כל יחיד החבר בה. המוסד המרכזי שמשויך לתנועה זו הוא בית המדרש לרבנים באמריקה (ה-JTS).

מאפייני היהדות הקונסרבטיבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההבדל העיקרי בין הזרמים הוא בגישתם למחויבותו של יהודי להלכה. על פי התנועה הקונסרבטיבית, האורתודוקסים רואים את עצמם כמחויבים להלכה כפי שהיא נכתבה בעבר, אך הם מאפשרים הכנסת הלכות חדשות שעומדות בקריטריונים של ההלכות הקודמות ומאפשרות לאדם לקיים את המצוות כפי שהיו בעבר גם בעידן המודרני. הרפורמים מאידך, אינם רואים עצמם נאמנים כלל להלכה, ובוחרים רק במה שנבחר בעיניהם כרלוונטי להיום. הקונסרבטיבים אימצו את גישת הביניים בין אלו - הם רואים את ההלכה כתשתית החיים היהודיים, אך מאמינים כי היא צריכה להשאר גמישה ולתפוס צורה בהתאם לאתגרים של ימינו. בבתי כנסת קונסרבטיביים הגברים והנשים יושבים במעורב, בשבתות ובחגים משתמשים במערכות להגברת הקול ובאביזרים חשמליים אחרים. מי שמגוריו מרוחקים מבית הכנסת, רשאי לבוא בנסיעה במכוניתו לבית הכנסת בשבתות. על פסיקת ההלכה הקונסרבטיבית מופקדים, בארצות הברית ובישראל, וועדי ההלכה של כנסת הרבנים המאגדת את הרבנים הקונסרבטיבים.

דוגמה עיקרית ומהותית להבדלים שבין האורתודוקסים לקונסרבטיבים הוא נושא מעמד האישה. הקונסרבטיבים מביאים פסיקות כפסיקתו של הרמב"ם בהלכות ספר תורה ש"אין דברי קדושה מקבלין טומאה", בעוד הוא מזכיר את ה"אישה והנידה" בהלכה זו. במקורות קודמים ומאוחרים יותר ניתן לראות כי הסיבה העיקרית לכך שנשים לא עולות וקוראות בתורה הוא מפני "כבוד הציבור". הרבנים הקונסרבטיבים טוענים כי מושג "כבוד הציבור" הוא סמן למוסכמות החברתיות שהיו קיימות בזמן כתיבת הלכה זו, זמן בו הנשים לא יכלו לכהן בתפקידים ציבוריים. לטענתם, במציאות של היום כשנשים מכהנות בכל תפקיד אפשרי, אין כל פגיעה בכבוד הציבור בכך שאישה תהיה מעורבת ומובילה גם בחיים הדתיים של הקהילה היהודית. בהתאם לכך בבתי המדרש לרבנים קונסרבטיביים לומדות גם נשים ומוסמכות לשמש בתפקידי רבנות. בחלק מבתי הכנסת הקונסרבטיביים גם נשים עולות לתורה.

נישואים וגירושים שמבוצעים על ידי רבנים קונסרבטיביים לא מוכרים על ידי הרבנים האורתודוקסים וכן לא על ידי הרבנות הראשית לישראל.

יהדות קונסרבטיבית בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – התנועה המסורתית בישראל

התנועה המסורתית בישראל הינה תנועה ציונית, דתית, חברתית ובעלת מינהל ריכוזי שהוקמה ב-1979 ומרכזה בירושלים. ראשונת הקהילות המסורתיות בארץ הייתה "אמת ואמונה", שנוסדה ב-1936 בירושלים. ב-1972 היו בארץ ארבע קהילות והיום - כחמישים קהילות הפזורות מצפת בצפון עד באר שבע ואילת בדרום. קיבוץ חנתון שנמצא בגליל התחתון הוא קיבוץ שרוב חבריו קונסרבטיבים. כמו כן יש ריכוז של קונסרבטיבים בקיבוץ קטורה.

רבני התנועה המסורתית, גברים ונשים, מוסמכים לרבנות בבית המדרש לרבנות ע"ש שכטר בירושלים.

התנועה הקונסרבטיבית בישראל מפעילה תנועת נוער הנקראת נוע"ם (ראשי תיבות נוער מסורתי), שלה 17 סניפים ברחבי הארץ, המקימה גם גרעיני נח"ל. כמו כן פועלת גם תנועת הסטודנטים מרו"ם באוניברסיטאות בבאר שבע, חיפה, ירושלים ותל אביב, ובמכללת תל חי.

מדי שנה, לאחר שנת שירות בעיירת פיתוח או בקיבוץ קטורה בערבה, יוצאים גרעיני הנח"ל של "נוע"ם" למסלול בן שנה וחצי ביחידות הצבאיות השונות שמציע הנח"ל. עם סיום המסלול הם יוצאים לפרק המשימה הלאומית בחיפה, שם כחלק משירותם הצבאי חלקם הופכים להיות חלק מהצוות הבכיר של עמותת עלם בעיר בעוד שחלקם משתלבים במסגרות של מתנ"ס נווה יוסף בעיר. הבנות משתחררות לאחר מכן והבנים חוזרים לשירות קרבי.

בשנת 2008 הוקם במסגרת התנועה מכון מסרים לפיתוח קהילות ספרדיות מסורתיות מתוך רצון לתת מענה קהילתי למסורתיים הספרדים בישראל. ב"מסרים" מאמינים כי דרכה הפתוחה והחברתית של יהדות יוצאי ספרד וארצות האסלאם ("עדות המזרח") תואמת את גישותיה ודרכה של התנועה המסורתית, וכי יש ביכלתה של התנועה להוות אלטרנטיבה טובה לבתי הכנסת המתחרדים של הספרדים.

התנועה המסורתית מספקת שירותי דת לציבור הרחב הכולל: טקסי נישואין, גיור, בריתות, שמחות בת, ליווי רוחני, בר ובת מצווה. התנועה המסורתית פועלת למאבק בהכרה ברבניה ובטקסי הנישואין ובגיורים שהם עורכים בארץ ובחו"ל.

בנוסף לקהילות ולפעילות העניפה, לתנועה המסורתית מפעלים חינוכיים שונים:

  • התנועה יזמה ויסדה בשיתוף עם משרד החינוך את רשת בתי הספר תל"י (תוכנית לתגבור לימודי היהדות בבתי ספר ממלכתיים).
  • התנועה מפעילה זה כעשור פרויקט בר/בת מצווה לילד המיוחד, בו עולים לתורה וחוגגים בר/בת מצווה מאות ילדים מהחינוך המיוחד בכל הארץ עד כה השתתפו בפרויקט כ-2000 ילדים והפרויקט ממשיך לעבוד בכ-36 בתי ספר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מיכאל מאיר, בין מסורת לקדמה - תולדות תנועת הרפורמה ביהדות, מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל עמוד 335.