משתמש:Stavcarmel/טיוטה

השוק הבדואי: באר שבע נועדה לשמש מרכז מסחרי לבדואים בדרום. הם יכלו לרכוש את המוצרים השונים שנזקקו להם אבל התקשו לשווק בעיר את תוצרם וגם שירותי המסחר היה תחילה מצומצם למדי.

חשיבות השוק הבדואי לבאר שבע

יום רביעי נקבע כיום השוק כדי שלא יתנגש עם ימי השוק האחרים בערים הסמוכות. פתיחת השוק הוכרזה וידיעה הופיעה גם בעיתונות, הפעולה של הקאימקאם (מייסד השוק הבדואי) זכתה להוקרה רבה. ביום השוק הייתה באר שבע משנה את אופייה מקצה לקצה, כל העיר כולה חיכתה בציפייה גדולה ליום השוק המיוחל. בבוקר יום השוק באו הבדואים עם בהמותיהם על באר שבע, אוכלוסיית העיר עלתה באותו היום בכמה מונים, בתי קפה היו מלאים והרחובות מלאו בבדואים כשבימים הרגילים לא נראו בה. בנוסף למסחר שימש יום השוק גם להזדמנות למפגש חברתי לבדואים ובנוסף נעשו בו עסקאות לא מסחריות. זה היה יום מיוחד שבו יכלו לבלות בבתי קפה, להאזין למספר סיפורים, להחליף דעות ולבקר אצל הספר.

הקשיים עם הקמת השוק

בכסף שפדה הבדואי בשוק יכל לקנות את מצרכיו הבסיסיים לחיי היום יום בתום יום השוק היו חוזרים הבדואיים חזרה למאהליהם עמוסי סחורות. במשך השנים איבד השוק את צביונו אחד הגורמים לכך היה התחבורה הממונעת שפגע בהווי המסורתי של הבדואים להגיע לבאר שבע על בהמותיהם (גמלים, חמורים) כאשר עכשיו יכלו להגיע בקלות, לא רק ביום השוק. בעקבות מלחמת השחרור נוצר נתק בין הבדואים שחיו בנגב לבין העיר באר שבע ועל שטח השוק הוקמה מעברה ומבנים נוספים.

חידוש השוק

לאחר שהותר לבדואים להגיע באופן חופשי ובקלות רבה לעיר. עבר השוק סמוך למקום שבו היה בעבר ושונה ימו ליום חמישי. באפריל 1967 נחנך השוק הבדואי מחדש, מעצביו ניסו לעצב אותו להשרות עליו עבירה מזרחית ככל האפשר, הוא היה בתוך חצר מרובעת מוקפת חניות בעלות גגות מקומרים ושער מרכזי עם פיתוחי ברזל. אופיו של השוק השתנה לחלוטין והפך משוק של נוודי מדבר שסיפק סחורות חיוניות לחייהם של הבדואים הפך השוק "לבאזאר" משוק הבהמות הגדול ביותר בארץ הפך ליריד שכמעט אין למצוא בו גמל למכירה. סוחרים יהודים, תושבי באר שבע הגדילו גם הם את פעילותם בשוק והמוכרים הבדואים מהווים כיום מיעוט בכלל הסוחרים. יהודים והערבים עובדים עם סחורה דומה מציפים את השווקים ואת שוק באר שבע בסחורה שלהם, והבדואי שאינו מסוגל להתחרות בהם נדחק לשוליים במשחק קטן בעתיקות בבגדים משומשים בטבק ובתכשיטים זולים.

כיום

היום השוק הבדואי של באר שבע הוא שריד קטן לתפארתו של העבר ומהווה מקור משיכה צנוע למשיכת תיירים כיום קיים בתוכנית עירונית בשלבים מתקדמים להחזיר לשוק את תפארתו מימים עברו ולהקימו מחדש תוך שחזור כמה מהמלאכות המסורתיות האופייניות לבדואים. בשנים הקודמות היה המשא ומתן מתנהל "בתנועות הידיים" ובדיבורים קטועים: הבדואים דיברו בערבית והיהודים דיברו בעברית ויידיש. כעת בימינו הבדואים מדברים עברית עם קוניהם היהודים. יום השוק הוא כמעט כמו יום חג בחייהם של הבדואים, ומשמש למפגש בין שני שבטים שונים שפזורים במרחב הנגב.