משתמש:Yosef ozer/קדמי יחזקאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Yosef ozer.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Yosef ozer.


שגיאות פרמטריות בתבנית:לשכתב

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. שכתוב
קדמי יחזקאל

*

קדמי יחזקאל . משורר עברי[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחזקאל קדמי  משורר אוטודידקט.

פרופ' אלקלעי ראה בקדמי יוצר נדיר שמקומו בשורה הקדמית של השירה העברית. פרופ' אלקלעי מזהה בשירתו של קדמי ביטוי של שירה נועזת שבה "דרך מבנה דרמטי, כמעט אפוס, שפתו של קדמי מקבילה לזו של הנביאים והמשוררים הגדולים של ימי הביניים הקלסיים העברים של אנדלוסיה".

קדמי כותב בשורות רחבות ובעומס בלתי שגרתי. הרקע האוטוביוגרפי שלו חשוב ובעל השלכות לגבי ייחודה של שירתו ומאפייניה התמטיים והפואטיים.

תולדותיו

קדמי נולד למשפחה שעלתה מעירק והשתכנה באיזור שוק מחנה יהודה בירושלים. ההורים שהתקשו בפרנסה שלחו את הילד שהיה בגיל הרך, אל החברה הנאורה- אל קיבוץ צובה.

לימים יביע בשירתו את הפער בין ההגות הרעיונית אשר למד בקיבוץ, לבין מה גילויי הקיטוב וקיטוב הערכים בחברה הישראלית.

בהיותו כבן 14 הוחלט בקיבוץ להודיע לנער שהקיבוץ אינו מקומו.

קדמי חי ברחובות נאבק על קיומו פשוטו כמשמעו.

תחילת הכתיבה החלה כשראה באקראי, במוסף "משא" של העיתון "דבר", שיר של אורי צבי גרינברג. והזדהה מהדיבור אל המתים, מהשמעות של  יחיד מול הכלל המקופלת בדברי אצ"ג ב-"כלפי תשעים ותשעה".

יחזקאל קדמי  עבד בקיוסק מול התחנה המרכזית בירושלים, בקיוסק הצמוד לבנייני האומה, וכשומר לילה.

ספר שיריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחלה מזרחית, אחות לעמוד העיר, סער.[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפייסבוק: https://www.facebook.com/shiratyechezkel/?fref=ts

קדמי, ששוטט שנים ברחובות ומתגורר כיום בדיור ציבורי בירושלים, בדירת חדר ובה מיטת-סוכנות, חווה את סיפור חייו כאלגוריה למצב המזרחי מאת אלחי סלומון.(haaretz)

רשימה של הרצל חקק, יו"ר אגודת הסופרים: http://www.e-mago.co.il/magazine-675.htm . באתר "המבוקש מס' 2" - http://matityaho.com/2007/11/17/%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3-%D7%A2%D7%95%D7%96%D7%A8-%D7%91%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94-%D7%A2%D7%9D-%D7%99%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%90%D7%9C-%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%99/

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תבנית:ביוטיוב- https://www.youtube.com/watch?v=a1RWl5egXME - עם המשורר יוסף עוזר {{אלחי סלומון בעיתון הארץ:המשורר יחזקאל קדמי הוא מקרה קיצון של יוצר מזרחי שזכה להתעלמות מלאה מן הממסד הספרותי. לא נכתבו על יצירתו מאמרים מחקריים וספרו מעולם לא זכה לביקורת ספרותית של ממש. התייחסויות יחידות מגיעות מכיוונם של יוצרים ומבקרים מזרחים, או כאלה המתגוררים בחו"ל. שיריו נכללים במפעל היחידני של סמי שלום שטרית, "מאה שנים מאה יוצרים" (1999). פרופ' עמיאל אלקלעי (Alcalay) מאוניברסיטת ניו יורק יצר בשנת 1994 אנתולוגיה ראשונה לשירה ישראלית מזרחית, "Keys to the Garden". שם הוא מכנה את שירת קדמי "גאונית" ו"אוצר לאומי", ואת עצם העובדה שהצליח לכתוב בהעדר חינוך ואמצעים — נס. הוא רואה בשירה זו עדות יחידה במינה לגלות היהודים המזרחים בתוך ארצם, ורואה בכך הסבר לעובדה ששירה זו לא זוכה לכל הכרה מן הממסד הספרותי הישראלי. קדמי הוא ארכיטיפ של האחר המוחלט בשירה העברית. הביוגרפיה שלו מטלטלת וסוערת כמו שירתו: נולד בירושלים בשכונת מחנה יהודה בשנת 1951, הצעיר למשפחה בת תשעה ילדים. הוריו עלו לישראל מן העיירה אלתון־קופרי בצפון עיראק. אחותו הבכורה חשבה כי טוב יהיה אם הילד יגדל בקיבוץ ולא בעוני בלב ירושלים, וכך בגיל ארבע הוצא הילד ממשפחתו אל בית הילדים בקיבוץ צובה ואומץ שם על ידי משפחה ממקימי הקיבוץ. }} 12 2015

קטגוריה:משוררים עבריים