משתמש:Zizkebab/sandbox

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מירוץ קארטינג מקצועי

קארטינג הוא ענף בתחום הספורט המוטורי. זהו מירוץ מכוניות המבוסס על מכוניות הנקראות קארט. פעילות קארטינג מתקיימת לרוב במסלולי מירוצים היעודיים לשם כך. ישנם סוגים רבים של קארטים, החל מקארטים פשוטים הזמינים לקהל הרחב במסלולי שעשועים, קארטים המשמשים למירוצי חובבים, וכלה בקארטים המשמשים ככלי מירוץ מקצועיים באליפויות העולם.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשיתו של ענף הקארטינג הייתה בקליפורניה של שנות החמישים, עת ארט אינגלס הרכיב את הקארט הראשון שלו מצינורות פלדה ומנוע של מכסחת דשא ‏‏[1]. בחלוף שנים ספורות, יצרנים רבים החלו לייצר קארטים כאלה ברחבי יבשת אמריקה. עד סוף העשור כבר הגיעו הקארטים לאירופה, שם נחלו הצלחה רבה. בשנות השישים החל הענף להתמסד, כאשר הפדרציה הבינלאומית לאוטומובילים (FIA) הקימה גוף בקרה בשם CIK, העוקב אחר ענף הקארטינג. במקביל, החלו להופיע יצרנים ייעודיים לייצור מנועי קארטים. מנועים אלו החליפו בהדרגה את השימוש במנועי מכסחות דשא ואופנועים. החל משנות השבעים, החלה ההכרה בקארטינג כחממה לגידול אלופי מירוצי מכוניות, כאשר אלופי עולם כאיירטון סנה ואלן פרוסט התחרו בהצלחה במירוצי קארטינג במדינותיהם ‏‏[2].

הקארט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקארט התחרותי המקצועי שונה בתכליתו מהקארטים שניתן להשכיר במסלולים ברחבי הארץ. הקארטים המקצועיים הם בבעלות פרטית של הנהגים וחזקים פי כמה וכמה מהקארטים הניתנים להשכרה. כל הנאמר במאמר זה מתייחס לקארטים המקצועיים.

הקארטים הם מעין מכוניות זעירות, המצוידות במנוע בנזין מסוג שתיים או ארבע פעימות. קארט מורכב בדרך כלל משלדה ללא אביזרים מיותרים ולכן הוא קל מאוד ומתאפיין בנהיגה טכנית מאוד. הקארט נמוך מאוד וגחון הקארט נמצא בגובה של סנטימטרים בודדים מהרצפה. מכיוון שהקארט נמוך וקל, הוא מסוגל להאיץ היטב ,יש לו יכולת אחיזה גבוהה על הכביש ומספק ביצועי מסלול שלעתים מגמדים ביצועים של מכוניות מירוץ יקרות.

השלדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השלדה בנויה מצינורות פלדה או מסגסוגות שונות פרי פיתוח היצרן.

על מנת לשמור על מרכז כובד נמוך ולא לפגוע באווירודינמיקה, הקארט הוא פתוח ואין לו גג או משענת ראש לנהג.

קשיחות השלדה משתקפת בביצועיה על המסלול. בקארט אין מערכת מתלים, לכן השלדה עצמה צריכה להיות גמישה מספיק כדי לספק שיכוך ובו בעת קשיחה מספיק כדי לא להישבר או לקרוס תחת המאמץ בפניות. בדרך כלל שלדה קשיחה עדיפה יותר במזג אויר יבש, לעומת מזג אויר רטוב בו שלדה גמישה עדיפה. בשלדות המובילות יש אפשרות להוסיף בחלקים שונים של הקארט "מוטות קשיחות" ע"מ לשנות את התנהגות הקארט ולהתאימו בצורה יותר טובה למסלול או למזג האויר.

אמצעי הבלימה המקובל בקארטים הוא בלם דיסק שבדרך כלל נמצא על הציר האחורי ומופעל דרך משאבה הידראולית. אך קיימים קארטים בהם מורכב בלם דיסק נפרד לכל ציר ומתאפשרת הפעלת עוצמת בלימה שונה על הגלגלים הקדמיים והאחוריים.

שלדות מובילות שוקלות בסך הכל, ללא נהג, בין 65 ל-80 ק"ג. בכל ליגה מוגדר משקל מינימלי למכלול הקארט, הנהג וציודו ע"מ שלנהגים קלים לא יהיה יתרון משמעותי. בארץ משקל זה עומד על 145 ק"ג- לכן רוב הנהגים נדרשים לחבר לשלדה משקולות כדי לא להיפסל בשקילה שלאחר המירוץ.

לעומת רוב כלי הרכב, בהם מותקן מנגנון הדיפרנציאל הפותר את הבעיה שנובעת מכך שגלגל הרכב החיצוני עובר מרחק גדול יותר מגלגל הרכב הפנימי- בקארט אין דיפרנציאל, כלומר שני הגלגלים האחוריים מחוברים לאותו הציר ומסתובבים באותה המהירות. כדי לפתור בעיה זו- השלדה ומערכת ההיגוי מעוצבות כך שבפניה, אחד מהגלגלים האחוריים יתרומם מספר מילימטרים מהכביש, ובכך יאפשר לקארט לפנות בצורה יותר חלקה.

העברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הולכת התנועה מהמנוע לגלגלים נעשית בעזרת שרשרת. גלגלי השיניים שעל המנוע ועל הציר האחורי ניתנים להחלפה וחשוב מאוד ע"מ להיות תחרותי להתאים את יחס ההעברה למסלול ואפילו למזג האוויר או למצבו. לדוגמה, במסלול אובלי או מסלול עם מעט פניות יחס ההעברה יהיה ארוך בניגוד למסלול מפותל וטכני בו יידרש יחס העברה קצר לשיפור ההאצות לאחר עקומות חדות. ככל שגלגל השיניים האחורי גדול ביחס לגלגל השיניים שעל המנוע, לקארט יהיה יותר כוח יחסי ויהיה לו יותר קל להאיץ לאחר פנייה חדה אך נפגעת מהירותו המקסימלית, ולהפך, לכן כל נהג מנסה למצוא את יחס ההעברה המתאים ביותר למכלול המסלול, הקארט שלו, משקלו ולסגנון הנהיגה שלו.

צמיגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלגלי הקארט קטנים בהרבה בגלגלי רכב רגיל ועשויים מגנזיום או מאלומיניום.

צמיגי הקארט מהווים את אחד מהגורמים המשפיעים ביותר בביצועי הקארט, לכן הדגש עליהם גדול מאוד.

חלק מיצרניות הצמיגים המובילות בעולם כמו בריג'סטון ודאנלופ מפתחות ומספקות צמיגי קארטינג, אך ישנם גם חברות המתמחות בפיתוח צמיגי קארטינג בלבד כמו מוג'ו, ווגה ו-mg.

לעומת צמיגי רכב כביש המעוצבים לאורך חיים גבוהה ולאמינות גבוהה לאורך זמן, צמיגי הקארט מעוצבים לספק ביצועים גבוהים ביותר- אך זאת על חשבון אורך חייהם. כאשר הצמיגים מתחממים הם מספקים אחיזה גבוהה מאוד על המסלול ומאבדים ממסתם בעת הנהיגה- לכן לאחר מספר מירוצים יש להחליף את סט הצמיגים. רוב הנהגים משתמשים בסט צמיגים למספר מירוצים, ולאחר מכן קונים סט חדש ומשתמשים בסט הישן כסט אימונים.

בדומה לספורטים מוטורים אחרים, צמיגי הקארט באים בסוגים שונים המתאימים לתנאי המסלול המשתנים- אך לעומת העולם בו מזג האוויר אינו צפוי, בארץ מארגני הליגה נמנעים ממירוצי גשם ובחירת צמיגים אינה מהווה גורם בתחרויות.

בין סוגי הצמיגים השונים ישנם צמיגי ה"סליקס" (slicks) למזג אויר יבש, צמיגי אינטרמידיאט (Intermediates) למזג אויר לח ,צמיגי גשם או "ווטס" (wets) למזג אויר רטוב מאוד או גשום ויש גם שימוש חריג בצמיגים מיוחדים כמו צמיגים עם קוצים או מסמרים לנסיעה על קרח.

נהיגה בליגת קארטינג[עריכת קוד מקור | עריכה]

הליגה הבכירה ביותר בקארטינג הישראלי היא ליגת הימאהה (formula-yamaha) המכונה על ידי הנהגים והמעורבים בספורט ליגת ה-2 פעימות, עקב סוג המנוע שמייחד את ליגה זו.

בנוסף, בארץ מתקיימות מספר ליגות מירוצים במסלולי הקארטינג השונים על הקארטים הניתנים להשכרה בעלי מנועי ה-4 פעימות, החלשים בהרבה מרכבי ה-2 פעימות. על-מנת להשתתף במירוצים רק נדרש לערוך קורס ולקבל רישיון לנהיגת קארטינג באחד מהמסלולים. רישיון זה מקנה אפשרות להוריד את הגבלת המצערת מהקארט ולהשתתף במירוצים בליגות השונות בארץ. מירוצי הליגה נערכים אחת לכמה שבועות במסלולים השונים (ראה רשימה למטה).

לעומת ליגות ה-4 פעימות, בהם רק צריך לשלם דמי השתתפות והקארטים מסופקים לנהג ותפקידו רק לעלות עליהם ולנהוג, בליגת ה-2 פעימות התחזוק השוטף והכנת הרכבים למירוץ נמצאים באחריות הנהגים.

קארטינג כשלב למידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קארטינג משמש כדרך זולה ובטוחה בתור צעד ראשון בספורט המוטורי. על אף ההנחה שקארטינג הוא ספורט לילדים, מתחרים בספורט זה נהגים מכל הגילאים, חלק נכבד מהנהגים הם מבוגרים בעלי ניסיון. הקארטינג מפתח את יכולות הנהג להתמודד עם מצבים תחרותיים במהירויות גבוהות על ידי פיתוח אינסטינקטים ותגובות מהירות, שליטה מדויקת ברכב ויכולת קבלת החלטות במהירות הנדרשת. בנוסף, הקארטינג מפתח מודעות גם בצד הטכני של הספורט המוטורי ועוזר לנהג בהבנת המשתנים שמשפיעים על ביצועי הקארט. כל נהגי הפורמולה 1 כיום ורבים בעבר התחילו את דרכם בקארטינג, ביניהם מיכאל שומאכר, איירטון סנה, פרננדו אלונסו, קימי רייקונן ולואיס המילטון.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • CIK - גוף התקינה של ה-FIA בתחום הקארטינג (אנגלית)

קטגוריה:ספורט מוטורי