פרננדו אלונסו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פרננדו אלונסו
Fernando Alonso 2015 Malaysia.jpg
בגרנד פרי מלזיה (2015)
לאום ספרדספרד ספרדי
תאריך לידה 29 ביולי 1981 (בן 35)
מקום לידה אוביידו שבספרד
קבוצה נוכחית מקלארן-הונדה
קריירת פורמולה 1
אליפויות 1 (2005, 2006)
מרוצים 274
ניצחונות 32
פודיומים 97
נקודות בקריירה 1,832
זינוקים מפול פוזישן 22
הקפות מהירות 22
קבוצות

מינארדי (2001)
רנו (2003-2006)
וודאפון מקלארן מרצדס (2007)
רנו (2007-2008)
פרארי (2010-2014)

מקלארן-הונדה (2015-היום)
פרננדו אלונסו בגרנד פרי קנדה, 2011

פרננדו אלונסו דיאס (Fernando Alonso Díaz; נולד ב-29 ביולי 1981 באוביידו, ספרד), נהג מרוצי מכוניות ספרדי. הוכתר בזמנו כאלוף העולם הצעיר ביותר אי פעם, בסבב פורמולה 1 (מאז ניצחו בסבב גם נהגים צעירים יותר; לואיס המילטון וסבסטיאן פטל). בנוסף לכישרון הנהיגה הטבעי מצליח אלונסו להרשים בקור הרוח שלו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1991 החל את הקריירה באליפות ספרד לקארטינג וסיים במקום השני בדירוג. ב-1993 כבר זכה באליפות ספרד לנוער, הישג שחזר עליו בארבע השנים הבאות. בנוסף, הוסיף לעצמו את התואר אלוף העולם בקארטינג לנוער ב-1996. בשנת 1997 זכה באליפות ספרד ואיטליה במקביל ובשנת 1998 הגיע למקום השני באליפות אירופה.

אדריאן קמפוס, אחד ממנהלי קבוצת מינרדי ונהג פורמולה 1 לשעבר בקבוצה, נתן לאלונסו את ההזדמנות להתנסות בנהיגת מבחן ברכב הקבוצה באוקטובר 1998. קמפוס התרשם מאד מביצועיו בשלושת ימי המבחן והחתים אותו כנהג בקבוצה הנושאת את שמו שלקחה חלק בסבב אליפות הפורמולה 3.5 האירופאית שהתקיימהבחסות חברת ניסאן. הניצחון הראשון באליפות הושג כבר במירוץ השני של עונת 1999. עד לסיום העונה השיג עוד חמישה ניצחונות ואף על פי שהצליח להשלים רק תשעה מתוך שש עשרה המירוצים בעונה, הצליח לזכות בתואר האליפות בהפרש של נקודה אחת[1]. בעונת 2000 עבר להתחרות בסבב הפורמולה 3000, שנחשב לקרש קפיצה לסבב הפורמולה 1. אלונסו התחרה בקבוצת אסטרומגה והיה הנהג הצעיר ביותר בסבב בעתה עונה. בששת המירוצים הראשונים של העונה לא הצליח לצבור כלל נקודות, אך בארבעת המירוצים האחרונים צבר 17 נקודות וסיים את העונה במקום הרביעי.

2001-2006: מינרדי ורנו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלונסו הצטרף לקבוצת מינרדי לקראת עונת 2001, כשהוא רק בן 20. עבור מינרדי, שמינתה הנהלה חדשה לקבוצה והציגה דגם חדש של הרכב, הייתה העונה עונת מעבר והישגיה לא היו גבוהים, אך למרות זאת הצליח אלונסו להרשים את ציידי הכישרונות של הקבוצות הגדולות. פלביו באריטורה, האיש שגילה את מיכאל שומאכר, צירף את הנהג הצעיר לרנו בעונת 2002 כנהג מבחן. בעונת 2003 כבר היה נהג מן המניין בקבוצת רנו. ההימור על הנהג הצעיר השתלם מאוד עבור הקבוצה הצרפתית. בעונתו הראשונה בקבוצה הוא זכה בניצחון ראשון בהונגריה, ניצחון שסימן את חזרתה של רנו לצמרת. ב-2004 לא הצליח אלונסו לנצח אף מרוץ, עקב שליטתה המוחלטת של פרארי עם מיכאל שומאכר. למרות זאת, הצליח אלונסו בצרפת להשיג פעם אחת את עמדת הזינוק הבכירה ולסיים במקום הרביעי עם 59 נקודות.

את 2005 פתח אלונסו בסערה ולמרות מאבק עיקש מצידו של קימי רייקונן מקבוצת מקלארן זכה באליפות עם שבעה ניצחונות תוך כדי שהוא מפגין נהיגה וירטאוזית. במרוץ ביפן הצליח לעקוף את מיכאל שומאכר מהחלק החיצוני של הפניה, עקיפה שמיד זכתה לתואר "עקיפת העונה". את כישרונו כנהג ניתן היה לבחון מול התוצאות הבינוניות שעמיתיו לקבוצה הצליחו להשיג באותה שנה עם אותה מכונית. לא יארנו טרולי ולא ג'יאנקארלו פיזיקלה הצליחו להוות יריב ראוי לאלונסו.

גם בעונת 2006 זכה אלונסו באליפות. הוא ניצח שבע פעמים, והגדיל לעשות כשהיה לספרדי הראשון שמנצח במרוץ הספרדי בברצלונה. בתחילת העונה הודיע אלונסו שזו עונתו האחרונה במדי רנו והוא עתיד לעבור לקבוצת מקלארן.

2007: מקלארן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונת 2007 עבר אלונסו לנהוג בקבוצת מקלארן, שם שיתף פעולה עם נהג צעיר בעונתו הראשונה בסבב, לואיס המילטון. היחסים בין אלונסו והמילטון התדרדרו במהרה לאחר שמעמדו של אלונסו, שהגיע למקלארן כאלוף העולם והיה אמור להיות הנהג הבכיר בקבוצה, נפגע בעקבות יכולת מצוינת של המילטון[2][3]. אלונסו אף טען שהמילטון מקבל יחס מועדף מראשי הקבוצה[4]. במהלך העונה הצליח אלונסו לנצח בארבעה מרוצים ולזנק פעמיים מעמדת הזינוק הבכירה, אך לבסוף נכנע הן להמילטון והן לקימי רייקונן. הוא סיים במקום השלישי עם 109 נקודות, נקודה פחות מהאלוף רייקונן, ובשוויון נקודות וניצחונות עם המילטון - שוויון שהוכרע רק הודות לכך שהמילטון הצליח לסיים חמש פעמים במקום השני, ואילו אלונסו רק ארבע. למרות זאת, אלונסו הפגין נהיגה בוגרת יותר מהמילטון, שלא עמד בלחץ וביצע טעויות במרוצים המכריעים. בתום העונה עזב אלונסו את מקלארן וחזר לרנו[5].

2008-2009: החזרה לרנו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת עונת 2008 לא הייתה מוצלחת עבור אלונסו. מכונית הרנו לא הייתה תחרותית כבעבר ובארבעה עשר המרוצים הראשונים של העונה הוא לא סיים במיקום גבוה יותר מרביעי ונאלץ לפרוש פעמיים. בגרנד פרי של סינגפור הוא זכה לניצחונו הראשון בעונה לאחר שהתחיל את המרוץ מהמקום ה-15, אך זכה להתקדם לקבוצה המובילה בעקבות תאונה של נלסון פיקה ג'וניור, חברו לקבוצה, שחייבה שימוש במכונית הבטיחות. לאחר כשנה נפתחה חקירה בה הודה פיקה שהתרסק עם מכוניתו במכוון, אך אלונסו זוכה מאשמה. אלונסו ניצח גם במרוץ הבא ביפן[6] וסיים שני במרוץ הברזילאי. הוא סיים את העונה במקום החמישי[7].

החלפת הרכב לדגם חדש בפתיחת עונת 2009 לא סייעה לאלונסו, שלא צבר נקודות בארבעה מתוך שמונת המירוצים הראשונים בעונה. במירוץ הונגריה זינק מהפול פוזישן והוליך את המירוץ עד שנכנס לרחבת הטיפולים בפעם הראשונה. מעט אחרי היציאה מהרחבה התנתק אחד מגלגלי הרכב, שלא חובר כראוי. אלונסו ניסה להמשיך במירוץ כשהואנוהג עם שלושה גלגלים, אך לבוסף נאלץ לפרוש בהקפה ה-17 של המירוץ[8]. בעקבות התקרית הורחקה רנו מהשתתפות במירוץ הבא, אך לבסוף הומתק העונש לקנס כספי בלבד[9]. לאורך כל העונה הצליח להגיע רק פעם אחת לפודיום, כשסיים במקום השלישי במירוץ מלזיה. את העונה סיים עם 26 נקודות בלבד, שיא נקודות שלילי בקריירה. בספטמבר חתם אלונסו על חוזה לשלוש עונות בקבוצת פרארי, במקומו של קימי רייקונן[10].

2010-2014: פרארי[עריכת קוד מקור | עריכה]

את הניצחון הראשון במדי קבוצתו החדשה רשם אלונסו כבר במירוץ הראשון, שהתקיים בבחריין[11]. בגרנד פרי מונקו זינק מהמקום האחרון, לאחר שריסק את מכוניתו במהלך מקצע הדירוג. אך הצליח לסיים את התחרות במקום השישי[12]. הניצחון השני בעונה הושג בהוקהניים, אך לווה שערוריה כאשר התברר שפליפה מאסה, חברו לקבוצה, אפשר לאלונסו לעקוף אותו במהלך ההקפה ה-49 למירוץ בעקבות הוראה של הנהלת הקבוצה. בעקבות האירוע נקנסה הקבוצה ב-100 אלף דולר[13]. אלונסו רשם שני ניצחונות רצופים באיטליה ובסינגפור, מירוצים שבהם זינק מהפול פוזישן. בעקבות הניצחונות שיפר את מיקומו בטבלת האליפות ועלה מהמקום החמישי למקום השני, בפער של 11 נקודות בלבד מאחורי מארק וובר, שהוביל את האליפות[14]. במירוץ סיום העונה שהתקיים באבו דאבי היה יכול אלונסו לזכות בתואר האליפות, אם היה מסיים באחד משני המקומות הראשונים, אך סיים רק במקום השביעי והפסיד את התואר לסבסטיאן פטל[15].

אלונסו במירוץ הבכורה בבחריין (2010)

בעונת 2011 נמשכה השליטה של קבוצת רד בול ואלונסו ופרארי התקשו לרשום הישגים. הניצחון הראשון והיחיד של אלונסו בעונה הושג רק במירוץ התשיעי, הנניצחון העלה אותו למקום השלישי בטבלת האליפות, אך בפער של 92 נקודות מפטל שהוביל את הטבלה[16]. בנוסף לניצחון הצליח להגיע עוד תשע פעמים לפודיום במהלך העונה, אך למרות זאת סיים רק במקום הרביעי.

במהלך עונת 2012 ניהל אלונסו קרב צמוד על המקום הראשון מתחילת העונה. הוא עלה למקום הראשון לאחר ניצחון בגרנד פרי מלזיה, המירוץ השני בעונה[17]. הוא ירד למקום החמישי לאחר ארבעה מירוצים ושב למקום הראשון לאחר שהשיג שני פודיומים רצופים[18]ואף הצליח להגדיל את הפער מהמקום השני ל-34 נקודות לאחר שרשם 2 ניצחונות ופודיום נוסף בשלושת המירוצים הבאים[19].אף על פי שלא הצליח לנצח בחמשת המירוצים הבאים שמר על המקום הראשון, אך ארבעה מירוצים לסיום העונה איבד את הבכורה לטובת פטל[20]. אל מרוץ סוף העונה הגיע אלונסו במקום השני, בפער של 13 נקודות בלבד מפטל, דבר שהשאיר לו סיכוי תאורטי לזכות באליפות. פטל פתח את המירוץ במקום הרביעי, אך רכבו נפגע במהלך הזינוק והוא ירד למקום האחרון. אלונסו, שהתחיל את המירוץ במקום השמיני הצליח להגיע עד למקום השני, אך פטל הצליח לשפר את מיקומו ולסיים את המירוץ במקום השישי ולזכות בתואר האליפות בפער של 3 נקודות[21].

סבסטיאן פטל המשיך בשליטתו המוחלטת בסבב במהלך עונת 2013, במהלכה ניצח ב-13 מתוך 19 המירוצים והוביל את העונה לכל האורך. אלונסו רשם שני ניצחונות מוקדמים בעונה (סין וספרד) ותפס את המקום השלישי. במיוץ השביעי בעונה עלה למום השני, מקום בו החזיק עד לסיום העונה. בעונת 2014 עברה השליטה בסבב מקבוצת רד בול לידי קבוצת מרצדס, ששני נהגיה, לואיס המילטון וניקו רוזברג הובילו את הסבב לכל אורך העונה. אלונסו התקשה במהלך העונה לצבור נקודות, הגיע לפודיום רק פעמיים וסיים את העונה רק במקום השישי. לקראת סיום העונה הודיע אלונסו כי הוא עוזב את הקבוצה וחוזר לקבוצת ממלארן, בה נהג בעונת 2007, תמורת שכר המוערך בכ-32 מיליון אירו לעונה, השכר הגבוה בין הנהגים בלאיפות[22].

2015-הווה: החזרה למקלארן[עריכת קוד מקור | עריכה]

החזרה לקבוצת מקלארן החלה ברגל שמאל עבור אלונסו, שנפגע קשה בתאונה במהלך היום האחרון של אימוני טרום העונה שהתקיימו בברצלונה. הוא פונה במסוק לבית חולים ושוחרר לאחר מספר ימים, אך החמיץ את מרוץ פתיחת העונה[23]. בשבעת המירוצים הראשונים בהם לקח חלק לא הצליח לצבור אפילו נקודה, כאשר בחמישה מתוכם נאלץ לפרוש עקב בעיות במערכת ההנעה. בגרנד פרי הונגריה הצליח לסיים במקום החמישי, מיקום השיא שלו באותה עונה. הבעיות במנוע המשיכו לרדוף את אלונסו עד סיום העונה, בלא שהצליח לצבור אף נקודה נוספת. את העונה סיים במקום ה-17 עם 11 נקודות בלבד.

בפתיחת עונת 2016 היה שוב מעורב בתאונת דרכים קשה, כשהתנגש במהירות 315 קמ"ש במכוניתו של אסטבן גוטיירז. כתוצאה מההתנגשות הרכב התנגש בקיר, התהפך באוויר מספר פעמים והתפרק, אך אלונסו יצא ממנו על רגליו. התאונה הוגדרה כ"אחת מההתרסקויות הדרמטיות בתולדות הפורמולה 1"[24]. בשל הפציעה נעדר מגרנד פרי בחריין, אך שב להתחרות בהגרנד פרי הסיני. במהלך העונה התקשה לצבור נקודות וסיים את העונה במקום העשירי בטבלת האליפות עם 54 נקודות בלבד.

מירוצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה קבוצה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 מיקום נקודות
2001 מינארדי אוסטרליהאוסטרליה
12
מלזיהמלזיה
13
ברזילברזיל
פרש
סן מרינוסן מרינו
פרש
ספרדספרד
13
אוסטריהאוסטריה
פרש
מונקומונקו
פרש
קנדהקנדה
פרש
גרמניהגרמניה
14
צרפתצרפת
17†
בריטניהבריטניה
16
גרמניהגרמניה
10
הונגריההונגריה
פרש
בלגיהבלגיה
פרש
איטליהאיטליה
13
ארצות הבריתארצות הברית
פרש
יפןיפן
11
23 0
2003 רנו אוסטרליהאוסטרליה
7
מלזיהמלזיה
3
ברזילברזיל
3
סן מרינוסן מרינו
6
ספרדספרד
2
אוסטריהאוסטריה
פרש
מונקומונקו
5
קנדהקנדה
4
גרמניהגרמניה
4
צרפתצרפת
פרש
בריטניהבריטניה
פרש
גרמניהגרמניה
4
הונגריההונגריה
1
איטליהאיטליה
8
ארצות הבריתארצות הברית
פרש
יפןיפן
פרש
6 55
2004 רנו אוסטרליהאוסטרליה
3
מלזיהמלזיה
7
בחרייןבחריין
6
סן מרינוסן מרינו
4
ספרדספרד
4
מונקומונקו
פרש
גרמניהגרמניה
5
קנדהקנדה
פרש
ארצות הבריתארצות הברית
פרש
צרפתצרפת
2
בריטניהבריטניה
10
גרמניהגרמניה
3
הונגריההונגריה
3
בלגיהבלגיה
פרש
איטליהאיטליה
פרש
סיןסין
4
יפןיפן
5
ברזילברזיל
4
4 59
2005 רנו אוסטרליהאוסטרליה
3
מלזיהמלזיה
1
בחרייןבחריין
1
סן מרינוסן מרינו
1
ספרדספרד
2
מונקומונקו
4
גרמניהגרמניה
1
קנדהקנדה
פרש
ארצות הבריתארצות הברית
DNS
צרפתצרפת
1
בריטניהבריטניה
2
גרמניהגרמניה
1
הונגריההונגריה
11
טורקיהטורקיה
2
איטליהאיטליה
2
בלגיהבלגיה
2
ברזילברזיל
3
יפןיפן
3
סיןסין
1
1 133
2006 רנו בחרייןבחריין
1
מלזיהמלזיה
2
אוסטרליהאוסטרליה
1
סן מרינוסן מרינו
2
גרמניהגרמניה
2
ספרדספרד
1
מונקומונקו
1
בריטניהבריטניה
1
קנדהקנדה
1
ארצות הבריתארצות הברית
5
צרפתצרפת
2
גרמניהגרמניה
5
הונגריההונגריה
פרש
טורקיהטורקיה
2
איטליהאיטליה
פרש
סיןסין
2
יפןיפן
1
ברזילברזיל
2
1 134
2007 וודאפון מקלארן מרצדס אוסטרליהאוסטרליה
2
מלזיהמלזיה
1
בחרייןבחריין
5
ספרדספרד
3
מונקומונקו
1
קנדהקנדה
7
ארצות הבריתארצות הברית
2
צרפתצרפת
7
בריטניהבריטניה
2
גרמניהגרמניה
1
הונגריההונגריה
4
טורקיהטורקיה
3
איטליהאיטליה
1
בלגיהבלגיה
3
יפןיפן
פרש
סיןסין
2
ברזילברזיל
3
3 109
2008 רנו אוסטרליהאוסטרליה
4
מלזיהמלזיה
8
בחרייןבחריין
10
ספרדספרד
פרש
טורקיהטורקיה
6
מונקומונקו
10
קנדהקנדה
פרש
צרפתצרפת
8
בריטניהבריטניה
6
גרמניהגרמניה
11
הונגריההונגריה
4
ספרדספרד
פרש
בלגיהבלגיה
4
איטליהאיטליה
4
סינגפורסינגפור
1
יפןיפן
1
סיןסין
4
ברזילברזיל
2
5 61
2009 רנו אוסטרליהאוסטרליה
5
מלזיהמלזיה
11
סיןסין
9
בחרייןבחריין
8
ספרדספרד
5
מונקומונקו
7
טורקיהטורקיה
10
בריטניהבריטניה
14
גרמניהגרמניה
7
הונגריההונגריה
פרש
ספרדספרד
6
בלגיהבלגיה
פרש
איטליהאיטליה
5
סינגפורסינגפור
3
יפןיפן
10
ברזילברזיל
פרש
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות
14
9 26
2010 פרארי-מרלבורו בחרייןבחריין
1
אוסטרליהאוסטרליה
4
מלזיהמלזיה
13†
סיןסין
4
ספרדספרד
2
מונקומונקו
6
טורקיהטורקיה
8
קנדהקנדה
3
ספרדספרד
8
בריטניהבריטניה
14
גרמניהגרמניה
1
הונגריההונגריה
2
בלגיהבלגיה
פרש
איטליהאיטליה
1
סינגפורסינגפור
1
יפןיפן
3
קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית
1
ברזילברזיל
3
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות
7
2 252
2011 פרארי-מרלבורו אוסטרליהאוסטרליה
4
מלזיהמלזיה
6
סיןסין
7
טורקיהטורקיה
3
ספרדספרד
5
מונקומונקו
2
קנדהקנדה
פרש
ספרדספרד
2
בריטניהבריטניה
1
גרמניהגרמניה
2
הונגריההונגריה
3
בלגיהבלגיה
4
איטליהאיטליה
3
סינגפורסינגפור
4
יפןיפן
2
קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית
5
הודוהודו
3
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות
2
ברזילברזיל
4
4 257
2012 פרארי אוסטרליהאוסטרליה
5
מלזיהמלזיה
1
סיןסין
9
בחרייןבחריין
7
ספרדספרד
2
מונקומונקו
3
קנדהקנדה
5
ולנסיהולנסיה
1
בריטניהבריטניה
2
גרמניהגרמניה
1
הונגריההונגריה
5
בלגיהבלגיה
פרש
איטליהאיטליה
3
סינגפורסינגפור
3
יפןיפן
פרש
קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית
3
הודוהודו
2
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות
2
ארצות הבריתארצות הברית
3
ברזילברזיל
2
2 278
2013 פרארי אוסטרליהאוסטרליה
2
מלזיהמלזיה
פרש
סיןסין
1
בחרייןבחריין
8
ספרדספרד
1
מונקומונקו
7
קנדהקנדה
2
בריטניהבריטניה
3
גרמניהגרמניה
4
הונגריההונגריה
5
בלגיהבלגיה
2
איטליהאיטליה
2
סינגפורסינגפור
2
קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית
6
יפןיפן
4
הודוהודו
11
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות
5
ארצות הבריתארצות הברית
5
ברזילברזיל
3
2 242
2014 פרארי אוסטרליהאוסטרליה
4
מלזיהמלזיה
4
בחרייןבחריין
9
סיןסין
3
ספרדספרד
6
מונקומונקו
4
קנדהקנדה
6
אוסטריהאוסטריה
5
בריטניהבריטניה
6
גרמניהגרמניה
5
הונגריההונגריה
2
בלגיהבלגיה
7
איטליהאיטליה
פרש
סינגפורסינגפור
4
יפןיפן
פרש
רוסיהרוסיה
6
ארצות הבריתארצות הברית
6
ברזילברזיל
6
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות
9
6 161
2015 מקלארן הונדה אוסטרליהאוסטרליה מלזיהמלזיה
פרש
סיןסין
12
בחרייןבחריין
11
ספרדספרד
פרש
מונקומונקו
פרש
קנדהקנדה
פרש
אוסטריהאוסטריה
פרש
בריטניהבריטניה
10
הונגריההונגריה
5
בלגיהבלגיה
13
איטליהאיטליה
18†
סינגפורסינגפור
פרש
יפןיפן
11
רוסיהרוסיה
11
ארצות הבריתארצות הברית
11
מקסיקומקסיקו
פרש
ברזילברזיל
15
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות
17
17 11
2016 מקלארן הונדה אוסטרליהאוסטרליה
פרש
בחרייןבחריין סיןסין
12
רוסיהרוסיה
6
ספרדספרד
פרש
מונקומונקו
6
קנדהקנדה
11
אזרבייג'ןאזרבייג'ן
פרש
אוסטריהאוסטריה
18
בריטניהבריטניה
13
הונגריההונגריה
7
גרמניהגרמניה
12
בלגיהבלגיה
7
איטליהאיטליה
12
סינגפורסינגפור
7
מלזיהמלזיה
7
יפןיפן
16
ארצות הבריתארצות הברית
5
מקסיקומקסיקו
13
ברזילברזיל
10
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות
10
10 53

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Fernando Alonso biography, www.f1fanatic.co.uk
  2. ^ רון דניס: מדיניות השוויון בין הנהגים נכונה, ONE,‏ 19 בספטמבר 2007
  3. ^ אלירן סיני, פורמולה 1: תם עידן השוויון במקלארן, ONE,‏ 27 בדצמבר 2007
  4. ^ דניאל שמיל, גרנד פרי איטליה: אלונסו מנצח וסוגר על המילטון, הגה, 9 בספטמבר 2007
  5. ^ אלונסו חזר הביתה, וואלה, 10 בדצמבר 2007
  6. ^ פורמולה 1: ספרדי כפול במירוץ יפן, ואללה, 12 באוקטובר 2008
  7. ^ פורמולה 1: לואיס המילטון זכה באליפות הנהגים, וואלה, 2 בנובמבר 2008
  8. ^ ירון אדרי, פורמולה 1: המילטון חוזר לנצח, וואלה, 26 ביולי 2009
  9. ^ ירון אדרי, פורמולה 1: רנו תתחרה בוולנסיה, וואלה, 17 באוגוסט 2009
  10. ^ אלונסו יחליף את רייקונן בפרארי, וואלה, 30 בספטמבר 2009
  11. ^ פורמולה 1: אלונסו מנצח בבאחריין, ynet‏, 14 במרץ 2010
  12. ^ חיים זרזר, מרוץ מונאקו - רד בול שולטת, ynet‏, 16 במאי 2010
  13. ^ פורמולה 1: פרארי נקנסה ב-100 אלף דולרים, וואלה, 25 ביולי 2010
  14. ^ פורמולה 1: אלונסו ניצח גם בסינגפור, וואלה, 25 בספטמבר 2010
  15. ^ פורמולה 1: סבסטיאן ווטל זכה באליפות העולם, וואלה, 14 בנובמבר 2010
  16. ^ פרננדו אלונסו זכה בגרנד פרי הבריטי, וואלה, 10 ביולי 2011
  17. ^ פורמולה 1: פרננדו אלונסו ניצח במירוץ מלזיה, וואלה ,25 במרץ 2012
  18. ^ פורמולה 1: מארק וובר ניצח במירוץ במונאקו, וואלה, 27 במאי 2012
  19. ^ פורמולה 1: פרננדו אלונסו זכה במירוץ גרמניה, וואלה, 22 ביולי 2012
  20. ^ פורמולה 1: פטל עקף את אלונסו בדירוג הנהגים, וואלה, 14 באוקטובר 2012
  21. ^ פורמולה 1: בתום דרמה, סבסטיאן פטל שוב אלוף העולם, וואלה, 25 בנובמבר 2012
  22. ^ פרננדו אלונסו בדרך לשכר הגבוה בתולדות הפורמולה 1, גלובס, 11 בנובמבר 2014
  23. ^ איתי קיטאי, פורמולה 1: תאונה קשה לפרננדו אלונסו, ynet‏, 22 בפברואר 2015
  24. ^ פרננדו אלונסו שרד התרסקות קשה באוסטרליה: "חייו ניצלו בנס", וואלה, 20 במרץ 2016