לואיס המילטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לואיס המילטון
Hamilton 2008 Singapore GP 1.jpg
לאום בריטניהבריטניה בריטי
תאריך לידה 7 בינואר 1985 (בן 31)
מקום לידה סטיבנייג' שבאנגליה
קבוצה נוכחית מרצדס
קריירת פורמולה 1
מרוצים 182
ניצחונות 49
פודיומים 99
נקודות בקריירה 2,132
זינוקים מפול פוזישן 56
הקפות מהירות 30
קבוצות

מקלארן (2007‏-2012)

מרצדס (2013-היום)

לואיס קארל דייווידסון המילטוןאנגלית: Lewis Carl Davidson Hamilton; נולד ב-7 בינואר 1985) הוא נהג מרוצי מכוניות בריטי. המילטון היה אלוף העולם בפורמולה 1 בעונות 2008, 2014 ו-2015, והנהג הצעיר ביותר שזכה בתואר זה בזמנו (ב-2010 הפך סבסטיאן פטל לאלוף הצעיר ביותר). בשנת 2006 הוא זכה באליפות ה-GP2 האירופאית.

בנוסף להישגיו הספורטיביים, המילטון הוא הנהג השחור הראשון המתחרה בסבב. בעקבות זכייתו באליפות הראשונה הוענק לו תואר אבירות מידי מלכת אנגליה. המילטון הצהיר כי הוא מעריץ גדול של איירטון סנה ומיכאל שומאכר. הוא אף קיווה להתחרות נגד שומאכר בעונתו הראשונה, אולם שומאכר פרש בעונה זו והמילטון זכה להגשים חלום זה רק עם שובו של שומכאר לעונות פרידה.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנים ראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המילטון נולד בעיר סטיבנייג' בהרטפורדשייר, בריטניה, לאב ממוצא גרנדי ולאם אנגליה. הוא החל להתחרות במרוצי הקארטינג בגיל שמונה. כשנתיים לאחר מכן, בגיל עשר, זכה המילטון באליפות בריטניה. בעקבות זאת, הוזמן המילטון לאירוע סוף עונת המרוצים של השבועון הבריטי לספורט מוטורי Autosport. באירוע, ניגש המילטון לרון דניס (מבעלי קבוצת מקלארן) והודיע לו כי יום אחד יתחרה עבור קבוצתו בתור נהג באליפות הפורמולה 1. דניס הבטיח לו לעקוב אחרי ההתקדמות שלו ואכן, שלוש שנים לאחר מכן, כשהסתבר כי המילטון הוא בין המצטיינים במרוצי הקארטינג, החתים אותו רון דניס על חוזה ארוך טווח במסגרת תוכנית של הקבוצה שנועדה לקדם נהגים צעירים בעלי פוטנציאל.

ב-2002 השתתף המילטון לראשונה בסבב רציני יותר, סבב הפורמולה רנו הבריטי. שנה לאחר מכן, הוא זכה באליפות בסבב זה. הוא גם השתתף במספר מרוצים בפורמולה 3. ב-2003, התחרה המילטון בסבב האירופאי של פורמולה 3 וזכה באליפות זו ב-2005. בעקבות כך, עבר להתחרות ב-2006 בסדרת ה-GP2 הנחשבת לסדרה השנייה בטיבה אחרי הפורמולה 1 (הסדרה החליפה את סדרת הפורמולה 3000 שהייתה קיימת עד לשנתיים קודם לכן). המילטון זכה באליפות.

פורמולה 1[עריכת קוד מקור | עריכה]

2007-2012: מקלארן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2007, הצטרף המילטון כנהג מן המניין לקבוצת מקלארן במסגרת סבב הפורמולה 1. הקבוצה החתימה באותה השנה את אלוף העולם של השנתיים האחרונות פרננדו אלונסו והמילטון הוגדר כנהג שני וכתקווה של הקבוצה לעתיד. אולם הופעותיו בעונה זו הפתיעו את עולם המרוצים, כולל בקבוצתו שלו. המילטון סיים את המרוץ הראשון בפורמולה 1 בחייו במקום השלישי. במירוץ החמישי, שהתקיים בקנדה, זכה בפול פוזישן הראשון ולאחר מכן רשם גם את ניצחונו הראשון בקריירה[1] ובמירוץ הבא אחריו רשם ניצחון שני[2]. רצף של תעשה פודיומים נקטע כאשר במהלך מקצי הדירוג לראלי אירופה נפגע בתאונה. הוא הועבר לבית חולים אך בסופו של דבר חזר השתתף במירוץ וסיים במקום התשיעי[3]. המילטון הוביל את טבלת הנהגים לאורך רוב העונה, למירוץ האחרון הגיע ביתרון של שבע נקודות על פני קימי רייקונן. טעויות, שנבעו מחוסר ניסיון, הובילו לכך שסיים את המירוץ רק במקום השביעי, מפסיד את האליפות בנקודה לרייקונן[4]. בעקבות הצלחתו הבלתי צפויה, נוצרה במהלך העונה יריבות קשה בינו לבין בן קבוצתו אלונסו, שעזב בסיום העונה ועבר להתחרות בקבוצת רנו[5].

לואיס המילטון במהלך מרוץ ספרד של עונת 2007

לאחר סיום העונה נתפס המילטון נוהג במהירות 196 קמ"ש באוטוסטרדה בצרפת ורישיון הנהיגה שלו נשלל[6].

את עונת 2008 פתח המילטון בזינוק מהפול פוזישן ורשם ניצחון במירוץ הראשון[7]. לאחר שני מירוצים איבד את המקום הראשון בדירוג לקימי רייקונן, אך הצליח לשוב ולכבוש אותו לאחר זכייה במונטה קרלו[8]. בשני המירוצים הבאים איבד נקודות רבות והדרדר למקום הרביעי בדירוג. לאורך כל המחצית השנייה של העונה התפתח קרב צמוד עם פליפה מאסה, קרב שהגיע לשיאו ערב המירוץ האחרון. המילטון הוביל את הטבלה בפער של 7 נקודות וידע שעליו לסיים בין חמשת הראשונים על מנת להבטיח את האליפות. שתי הקפות לפני סיום המירוץ נעקף על ידי סבסטיאן פטל וירד למקום השישי כאשר מאסה מוביל את המירוץ. המילטון הצליח לבצע עקיפה בפנייה האחרונה, לסיים את המירוץ במקום החמישי ולהפוך לאלוף הצעיר ביותר שזוכה בתואר[9]. בעקבות הזכייה באליפות הוענק להמילטון תואר אבירות מידי מלכת אנגליה[10].

העונה שלאחר הזכייה בתואר לא האירה להמילטון פנים. בתשעת המירוצים הראשונים של עונת 2009 הצליח לצבור רק 9 נקודות, ללא אף פודיום. במחצית השנייה של העונה התגבר קצב צבירת הנקודות עם ניצחון בהונגריה[11], ניצחון בסינגפור[12] ושלושה פודיומים. את העונה סיים במקום החמישי עם 49 נקודות בלבד. בעונת 2010 הייתה רבת תהפוכות עבור המילטון שהצליח לעלות למקום הראשון בדירוג לאחר המירוץ השמיני בעונה בו השיג את ניצחונו השני ברציפות[13]. לאחר מרוץ הונגריה ירד למקום השני לאחר שפרש מהמירוץ[14], אך שב למקום הראשון מרוץ לאחר מכן[15], אך בשני המירוצים הבאים נאלץ לפרוש ולא צבר נקודות. את העונה סיים במקום הרביעי.

עונת 2011 הייתה בשליטה מוחלטת של סבסטיאן פטל שהוביל את העונה מהמירוץ הראשון, עובדה שגרמה להמילטון להכריז על כך שהמאבק סגור, כבר לאחר שמונה מירוצים[16]. במהלך העונה ניצח בשלושה מירוצים והשיג עוד 3 פודיומים, אך סיים את העונה במקום החמישי. את עונת 2012 פתח עם שלושה פודיומים רצופים והשיג 45 נקודות, אך בשלושת המירוצים הבאים צבר רק עוד 18 נקודות. הוא ניצח במירוץ השביעי, שהתקיים בקנדה ובהמשך העונה רשם ניצחונות גם בהונגריה, איטליה וארצות הברית, אך מלבד הניצחונות הללו לא הצליח להגיע אל הפודיום עד סיום העונה. בנוסף, במהלך העונה נאלץ לפרוש מחמישה מירוצים ואת העונה סיים במקום הרביעי.

2013-הווה: מרצדס[עריכת קוד מקור | עריכה]

המילטון וניקו רוזברג בגרנד פרי מלזיה (2013)

חוסר ההצלחה המתמשך ותחושת מיצוי הובילו את המילטון לעזוב את קבוצת מקלארן[17]. ב-28 בספטמבר 2012 פורסם כי בעונת 2013 יצטרף המילטון למרצדס לאחר שחתם בקבוצה על חוזה לשלוש שנים תמורת שכר של 15 מיליון ליש"ט בשנה[18]. עונת הבכורה בקבוצה החדשה לא הביאה עימה את ההצלחה המיוחלת. הוא סיים את העונה במקום הרביעי כשלזכותו ניצחון בודד וארבעה פודיומים. לקראת עונת 2014 הוחלט על שינוי במנועים בהם ישתמשו הרכבים המשתתפים בתחרות, שינוי שבעקבותיו נטו הפרשנים להמר על מרצדס והמילטון כמועמדים המובילים לזכייה בתואר האליפות[19]. במירוץ פתיחת העונה זינק מהפול פוזישן, אך נאלץ לפרוש עקב תקלה טכנית ברכבו[20]. הוא ניצח בארבעת המירוצים הבאים[21] והוסיף ניצחון וארבעה פודיומים בששת המירוצים לאחר מכן. למרות ניצחונות רצופים באיטליה, סינגפור, יפן, קנדה וארצות הברית לא הצליח המילטון להבטיח את תואר האליפות עד המירוץ האחרון בעונה. במירוץ, שהתקיים באבו דאבי, היה על המילטון להשיג את המקום השלישי לפחות על מנת להבטיח את התואר. המתמודד על התואר היה בן קבוצתו, רוזברג, שזינק מהפול פוזישן בעוד המילטון זינק מהמקום השני. במהלך ההקפה השנייה הצליח המילטון לבצע עקיפה מוצלחת והוביל את המירוץ על לסיומו, ניצחון שהקנה לו את תואר האלפות בפעם השנייה[22].

המאבק הצמוד בין המילטון לרוזברג נמשך גם במחצית העונה הראשונה של עונת 2015. בתשעת המירוצים הראשונים בעונה השיג המילטון חמישה ניצחונות וארבעה פודיומים, אך הפער עמד על 17 נקודות בלבד. המירוץ בהונגריה היווה את נקודת המפנה בתחרות בין השניים - בתחרות זו סיים המילטון במקום השישי ורוזברג במקום השמיני. הפעם הראשונה מאז תחילת עונת 2014 שהמילטון מסיים מרוץ ולא מגיע לפודיום[23]. לאחר המירוץ הזה הצליח לרשום חמישה ניצחונות בשישה מירוצים, דבר שהבטיח לו את תואר האליפות שלושה מירוצים לפני סיום העונה[24].

בשנת 2015 דורג כספורטאי העשיר ביותר בבריטניה עם הון המוערך ב-88 מיליון לירה שטרלינג[25].

עונת 2016 נפתחה ברצף של ארבעה ניצחונות של רוזברג, שהגדיל בהתמדה את הפער מהמילטון. רצף הניצחונות נקטע לאחר שבגרנד פרי הספרדי התנגשו השניים זה בזה ופרשו מהמירוץ[26]. המילטון התאושש מהתאונה ובמירוץ הבא ניצל טעות של הצוות הטכני של דניאל ריקרדו ורשם את ניצחונו הראשון בעונה[27]. המילטון המשיך לצמצם את הפער מהמקום הראשון כשניצח גם במירוץ הבא, שהתקיים בקנדה, בעוד רוזברג מסיים במקום החמישי[28]. הפער נפתח מחדש לאחר שבאזרבייג'ן היה זה רוזברג שניצח והמילטון שסיים במקום החמישי[29]. המילטון ניצח את המירוצים באוסטריה ובריטניה, בעוד רוזברג מסיים רביעי ושני. לאחר סיום המירוץ בבריטניה התברר שרוזברג נעזר בצוות הטכני על מנת לפתור תקלה בגיר, דבר שעלה לו בהפחתת 10 שניות מזמנו וירידה למקום השלישי. את המקום השני במקומו תפס מקס ורסטאפן. אחרי עשרה מירוצים עמד הפער על נקודה אחת בלבד לטובת רוזברג[30]. ניצחון שלישי ברציפות בהונגריה העניק להמילטון את ההובלה באליפות והוריד את רוזברג למקום השני[31], אך שלושה נצחונות רצופים של הגרמני דחקו את המילטון למקום השני.

שיאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיאים אותם שבר המילטון במהלך עונתו הראשונה:

  • בתום הגרנד פרי הספרדי, המילטון הפך לנהג הצעיר ביותר בהיסטוריה שהוביל את אליפות העולם בפורמולה 1.
  • המילטון שבר את שיא העלייה ל"פודיום" ברציפות (כלומר, דירוג בין שלושת הראשונים) של נהג בעונתו הראשונה בפורמולה 1: תשע פעמים ברציפות. השיא הקודם עמד על שלוש פעמים בלבד ונקבע על ידי ג'יאנקארלו בגאטי בשנת 1961.
  • המילטון היה לנהג הראשון שרשם נקודות בכל תשעת המרוצים הראשונים שלו בפורמולה 1.

בעונתו השנייה, הפך המילטון לנהג הצעיר בהיסטוריה שזוכה בתואר אליפות הפורמולה 1. שיא זה נשבר על ידי סבסטיאן פטל ב-2010

הישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מקום חמישי בפורמולה רנו הבריטי לשנת 2002 (בחירה לנהג החדש של השנה)
  • אלוף אליפות הפורמולה רנו הבריטית לשנת 2003בפעם השלישית: לואיס המילטון אלוף העולם
  • מקום חמישי בסבב האירופאי של פורמולה 3 לשנת 2004 (בחירה לנהג החדש של השנה)
  • אלוף אליפות הסבב האירופאי של פורמולה 3 לשנת 2005
  • אלוף אליפות ה-GP2 לשנת 2006
  • אלוף העולם בפורמולה 1 לשנת 2008, 2014 ו-2015

מירוצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליפות אירופה בפורמולה 3[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה קבוצה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 מיקום נקודות
2004 מנור מוטורספורט גרמניהגרמניה
1
11
גרמניהגרמניה
2
6
פורטוגלפורטוגל
1
פרש
פורטוגלפורטוגל
2
9
איטליהאיטליה
1
פרש
איטליהאיטליה
1
5
צרפתצרפת
1
4
צרפתצרפת
2
7
גרמניהגרמניה
1

1
גרמניהגרמניה
1

3
צרפתצרפת
1
פרש
צרפתצרפת
2

21
גרמניהגרמניה
1
3
גרמניהגרמניה
2
4
הולנדהולנד
1
3
הולנדהולנד
2
6
צ'כיהצ'כיה
1
7
צ'כיהצ'כיה
2
4
גרמניהגרמניה
3
2
גרמניהגרמניה
4
6
5 68
2005 ASM פורמולה 3 גרמניהגרמניה
1

1
גרמניהגרמניה
2
3
צרפתצרפת
1

1
צרפתצרפת
2

1
בלגיהבלגיה
1

DSQ
בלגיהבלגיה
2

1
מונקומונקו
1

1
מונקומונקו
2

1
גרמניהגרמניה
1
3
גרמניהגרמניה
2

1
גרמניהגרמניה
1

1
גרמניהגרמניה
2

1
גרמניהגרמניה
1
12
גרמניהגרמניה
2

1
הולנדהולנד
1

פרש
הולנדהולנד
2

1
גרמניהגרמניה
1
1
גרמניהגרמניה
2

1
גרמניהגרמניה
3

1
גרמניהגרמניה
4

1
1 172

GP2[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה קבוצה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 מיקום נקודות
2006 ART GP ולנסיהולנסיה
2
ולנסיהולנסיה
6
סן מרינוסן מרינו
DSQ
סן מרינוסן מרינו
10
גרמניהגרמניה
1
גרמניהגרמניה
1
ספרדספרד
2
ספרדספרד
4
מונקומונקו
1
בריטניהבריטניה
1
בריטניהבריטניה
1
צרפתצרפת
19
צרפתצרפת
5
גרמניהגרמניה
2
גרמניהגרמניה
3
הונגריההונגריה
10
הונגריההונגריה
2
טורקיהטורקיה
2
טורקיהטורקיה
2
איטליהאיטליה
3
איטליהאיטליה
2
1 114

פורמולה 1[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה קבוצה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 מיקום נקודות
2007 וודאפון מקלארן מרצדס אוסטרליהאוסטרליה
3
מלזיהמלזיה
2
בחרייןבחריין
2
ספרדספרד
2
מונקומונקו
2
קנדהקנדה
1
ארצות הבריתארצות הברית
1
צרפתצרפת
3
בריטניהבריטניה
3
גרמניהגרמניה
9
הונגריההונגריה
1
טורקיהטורקיה
5
איטליהאיטליה
2
בלגיהבלגיה
4
יפןיפן
1
סיןסין
פרש
ברזילברזיל
7
2 109
2008 וודאפון מקלארן מרצדס אוסטרליהאוסטרליה
1
מלזיהמלזיה
5
בחרייןבחריין
13
ספרדספרד
3
טורקיהטורקיה
2
מונקומונקו
1
קנדהקנדה
פרש
צרפתצרפת
10
בריטניהבריטניה
1
גרמניהגרמניה
1
הונגריההונגריה
5
ספרדספרד
2
בלגיהבלגיה
3
איטליהאיטליה
7
סינגפורסינגפור
3
יפןיפן
12
סיןסין
1
ברזילברזיל
5
1 98
2009 וודאפון מקלארן מרצדס אוסטרליהאוסטרליה
DSQ
מלזיהמלזיה
7
סיןסין
6
בחרייןבחריין
4
ספרדספרד
9
מונקומונקו
12
טורקיהטורקיה
13
בריטניהבריטניה
16
גרמניהגרמניה
18
הונגריההונגריה
1
ספרדספרד
2
בלגיהבלגיה
פרש
איטליהאיטליה
12
סינגפורסינגפור
1
יפןיפן
3
ברזילברזיל
3
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות
פרש
5 49
2010 וודאפון מקלארן מרצדס בחרייןבחריין
3
אוסטרליהאוסטרליה
6
מלזיהמלזיה
6
סיןסין
2
ספרדספרד
14
מונקומונקו
5
טורקיהטורקיה
1
קנדהקנדה
1
ספרדספרד
2
בריטניהבריטניה
2
גרמניהגרמניה
4
הונגריההונגריה
פרש
בלגיהבלגיה
1
איטליהאיטליה
פרש
סינגפורסינגפור
פרש
יפןיפן
5
קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית
2
ברזילברזיל
4
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות
2
4 240
2011 וודאפון מקלארן מרצדס אוסטרליהאוסטרליה
2
מלזיהמלזיה
8
סיןסין
1
טורקיהטורקיה
4
ספרדספרד
2
מונקומונקו
6
קנדהקנדה
פרש
ספרדספרד
4
בריטניהבריטניה
4
גרמניהגרמניה
1
הונגריההונגריה
4
בלגיהבלגיה
פרש
איטליהאיטליה
4
סינגפורסינגפור
5
יפןיפן
5
קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית
2
הודוהודו
7
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות
1
ברזילברזיל
פרש
5 227
2012 וודאפון מקלארן מרצדס אוסטרליהאוסטרליה
3
מלזיהמלזיה
3
סיןסין
3
בחרייןבחריין
8
ספרדספרד
8
מונקומונקו
5
קנדהקנדה
1
ספרדספרד
19
בריטניהבריטניה
8
גרמניהגרמניה
פרש
הונגריההונגריה
1
בלגיהבלגיה
פרש
איטליהאיטליה
1
סינגפורסינגפור
פרש
יפןיפן
5
קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית
10
הודוהודו
4
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות
פרש
ארצות הבריתארצות הברית
1
ברזילברזיל
פרש
4 190
2013 מרצדס אוסטרליהאוסטרליה
5
מלזיהמלזיה
3
סיןסין
3
בחרייןבחריין
5
ספרדספרד
12
מונקומונקו
4
קנדהקנדה
3
בריטניהבריטניה
4
גרמניהגרמניה
5
הונגריההונגריה
1
בלגיהבלגיה
3
איטליהאיטליה
9
סינגפורסינגפור
5
קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית
5
יפןיפן
פרש
הודוהודו
6
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות
7
ארצות הבריתארצות הברית
4
ברזילברזיל
9
4 189
2014 מרצדס אוסטרליהאוסטרליה
פרש
מלזיהמלזיה
1
בחרייןבחריין
1
סיןסין
1
ספרדספרד
1
מונקומונקו
2
קנדהקנדה
פרש
אוסטריהאוסטריה
2
בריטניהבריטניה
1
גרמניהגרמניה
3
הונגריההונגריה
3
בלגיהבלגיה
פרש
איטליהאיטליה
1
סינגפורסינגפור
1
יפןיפן
1
קנדהקנדה
1
ארצות הבריתארצות הברית
1
ברזילברזיל
2
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות
1
1 384
2015 מרצדס אוסטרליהאוסטרליה
1
מלזיהמלזיה
2
סיןסין
1
בחרייןבחריין
1
ספרדספרד
2
מונקומונקו
3
קנדהקנדה
1
אוסטריהאוסטריה
2
בריטניהבריטניה
1
הונגריההונגריה
6
בלגיהבלגיה
1
איטליהאיטליה
1
סינגפורסינגפור
פרש
יפןיפן
1
קנדהקנדה
1
ארצות הבריתארצות הברית
1
מקסיקומקסיקו
2
ברזילברזיל
2
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות
2
1 381
2016 מרצדס אוסטרליהאוסטרליה
2
בחרייןבחריין
3
סיןסין
7
רוסיהרוסיה
2
ספרדספרד
פרש
מונקומונקו
1
קנדהקנדה
1
אזרבייג'ןאזרבייג'ן
5
אוסטריהאוסטריה
1
בריטניהבריטניה
1
הונגריההונגריה
1
גרמניהגרמניה
1
בלגיהבלגיה
3
איטליהאיטליה
2
סינגפורסינגפור
3
מלזיהמלזיה יפןיפן ארצות הבריתארצות הברית מקסיקומקסיקו ברזילברזיל איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות 2[א] 265
  1. ^ עונה טרם הסתיימה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לואיס המילטון זכה בגראנד פרי קנדה, וואלה, 10 ביוני 2007
  2. ^ לואיס המילטון ממשיך להדהים, וואלה, 17 ביוני 2007
  3. ^ European Grand Prix 2007, BBC.co.uk, 22 July 2007
  4. ^ אלי שאולי, קימי ראיקונן אלוף העולם, אוטו, 22 באוקטובר 2007
  5. ^ טל שביט, אלונסו: 46 מיליון לעונה!, אוטו, 21 בפברואר 2008
  6. ^ קובי ליאני, תגיד, אתה נהג מירוצים?, וואלה, 19 בדצמבר 2007
  7. ^ יום שחור לפרארי, יום גדול להמילטון, וואלה, 16 במרץ 2008
  8. ^ המילטון כבש את מונטה קרלו, 25 במאי 2008
  9. ^ פורמולה 1: לואיס המילטון זכה באליפות הנהגים, וואלה, 2 בנובמבר 2008
  10. ^ אביר על גלגלים: לואיס המילטון קיבל תואר אבירות מהמלכה, nrg‏, 10 במרץ 2009
  11. ^ ירון אדרי, פורמולה 1: המילטון חוזר לנצח, וואלה, 26 ביולי 2009
  12. ^ פורמולה 1: באטן הגדיל את הפער בפסגה, וואלה, 27 בספטמבר 2007
  13. ^ לואיס המילטון ניצח בגרנד פרי של מונטריאול, וואלה, 13 ביוני 2010
  14. ^ פורמולה 1: וובר עלה למקום הראשון בדירוג, וואלה, 1 באוגוסט 2010
  15. ^ פורמולה 1: המילטון ניצח בבלגיה, וואלה, 29 באוגוסט 2010
  16. ^ פורמולה 1: אלונסו והמילטון מרימים ידיים, וואלה, 27 ביוני 2011
  17. ^ עידן וינצקי, יצא מהבית: לואיס המילטון מחפש את עצמו מחדש במרצדס, וואלה, 16 במרץ 2013
  18. ^ המילטון יעבור למרצדס, פרז יחליפו, באתר הארץ, 28 בספטמבר 2012
  19. ^ חילופי השלטון בדרך? עונת הפורמולה 1 נפתחת, וואלה, 14 במרץ 2014
  20. ^ פורמולה 1: ניקו רוזברג ניצח, פטל והמילטון פרשו, וואלה, 16 במרץ 2014
  21. ^ פורמולה 1: לואיס המילטון ניצח בגרנד פרי הספרדי, וואלה, 11 במאי 2014
  22. ^ פורמולה 1: לואיס המילטון זכה באליפות העולם לשנת 2014, וואלה, 23 בנובמבר 2014
  23. ^ פורמולה 1: סבסטיאן פטל זכה במרוץ הונגריה, המילטון רק שישי, וואלה, 26 ביולי 2015
  24. ^ בפעם השלישית: לואיס המילטון אלוף העולם, ערוץ הספורט, 25 באוקטובר 2015
  25. ^ המילטון הספורטאי העשיר בבריטניה; כמה שווים מוריניו, ונגר ואנדי מארי?, גלובס, 27 באפריל 2015
  26. ^ פורמולה 1: מקס פרסטאפן בן ה-18 עשה היסטוריה בגרנד פרי הספרדי, וואלה, 15 במאי 2016
  27. ^ פורמולה 1: לואיס המילטון חגג במונטה קרלו את ניצחונו הראשון העונה, וואלה, 29 במאי 2016
  28. ^ בפעם החמישית בקריירה: לואיס המילטון ניצח במרוץ קנדה, וואלה, 12 ביוני 2016
  29. ^ ניקו רוזברג סיים ראשון בגראנד פרי באקו, וואלה, 19 ביוני 2016
  30. ^ בפעם הרביעית בקריירה: לואיס המילטון זכה במירוץ סילברסטון, וואלה, 10 ביולי 2016
  31. ^ לואיס המילטון עלה למקום הראשון בדירוג העולמי לראשונה ב-2016, וואלה, 24 ביולי 2016