נגיף הפפילומה האנושי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgנגיף הפפילומה האנושי
Papilloma Virus (HPV) EM.jpg
מיון מדעי
קבוצה: קבוצה I
משפחה: Papillomaviridae
נגיף הפפילומה האנושי
שם בלועזית Human papillomavirus
ICD-10
(אנגלית)
B97.7
ICD-9
(אנגלית)
078.1 079.4
DiseasesDB
(אנגלית)
6032
eMedicine
(אנגלית)
med/1037 
MeSH
(אנגלית)
D030361

נגיף הפפילומה האנושיאנגלית: Human papillomavirus או HPV) הוא קבוצה של למעלה מ-200 מיני נגיפים, המשתייכים למשפחה Papillomaviridae, המדביקים את רקמות העור והריריות בבני אדם ומועברים ביחסי מין. חלק מזני הפפילומה עלולים להיות מסרטנים: הנגיף נחשב לגורם העיקרי לסרטן צוואר הרחם וגורם משני בסוגי סרטן אחרים. עם זאת, למרות אחוזי נשאות גבוהים של זני הנגיף באוכלוסייה (כ־80%), סרטן צוואר הרחם נדיר יחסית (4 מקרים ל־100,000 נשים).

נזקי הנגיף[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברוב מקרי ההדבקה (כ-90%), נשא הנגיף כלל אינו יודע שנדבק, כיוון שהמערכת החיסונית גוברת על הנגיף ומעלימה אותו בתוך כחצי שנה עד שנתיים ממועד ההדבקה, לרוב ללא שהתפתחו תסמינים גלויים כלשהם. במקרה שהנשא מפתח תסמינים, אלו כוללים לרוב צמיחה של יבלות (המכונות "קונדילומה") או גידולים קטנים (הנקראים "פפילומה") באיברי המין או בפי הטבעת.

באחוז קטן מההדבקות בנגיף עלולה להיות התפתחות סרטנית בעקבות ההדבקה: הנגיף נחשב לגורם העיקרי לסרטן צוואר הרחם וגורם משני בסוגי סרטן אחרים כמו סרטן פי הטבעת, סרטן הפין וסרטן הלוע. הקשר בין הנגיף לסרטן הוא שהנגיף מעורר שינויים בתאים של צוואר הרחם, שעלולים להתפתח עם הזמן לסרטן. ידוע שקיימים יותר מ-250 זנים של HPV, ומקורות מצביעים על יותר מ-200 תת-זנים. מתוך אלה 15 מסווגים כ"בעלי סיכון גבוה"‏[1], 3 מסווגים כ"כנראה סיכון גבוה"‏[2], ו-12 מסווגים כ"סיכון נמוך"‏[3]. מתוך 15 הזנים המסווגים כבעלי סיכון גבוה, שניים מתוכם‏[4] מוכרים כגורמים לכ-70% ממקרי סרטן צוואר הרחם, וזן נוסף‏[5] נחשב לגורם סיכון משמעותי.

בשנת 2003 טען מנהל המזון והתרופות האמריקאי כי: "רוב הזיהומים הנגרמים מנגיף ה-HPV הם קצרי-חיים ולא קשורים לסרטן צוואר הרחם. רוב הנשים הנגועות בנגיף ה-HPV יבריאו מעצמן ולא יזדקקו לתרופה, השפעתו של הנגיף לא תהיה ארוכת טווח".‏[6]

ההידבקות בנגיף מתבצעת על ידי חיכוך של העור בעת קיום יחסי מין, ולכן שימוש בקונדום אינו מונע הדבקה. זיהוי הנגיף אצל נשים מתבצע על ידי בדיקת משטח צוואר הרחם (PAP). הסרת הגידולים מתבצעת באמצעות הקפאה בחנקן נוזלי, מחט חשמלית, לייזר או משחה. בחלק מהמקרים, גידולים עלולים לשוב ולהופיע גם לאחר ההסרה.

הפפילומה היא מחלת המין הנפוצה ביותר בעולם המערבי, ומחקרים שנערכו בארצות הברית הראו שכ-26.8% מבני האדם בגילאים 14-59 הם נשאים של הנגיף בכל זמן נתון וכי עד גיל 50 יידבקו 80% מהאמריקאים בלפחות סוג אחד של הנגיף‏[7]. עם זאת, שכיחות הנגיף נמוכה בהרבה בקרב אוכלוסיות המקפידות על מונוגמיה, כדוגמת אוכלוסיות דתיות. גם מילה מפחיתה באופן משמעותי (כ־30%) את אפשרות ההידבקות.

על פי המרכז לבקרת מחלות בארצות הברית (CDC), הימנעות מפעילות מינית היא הדרך הבטוחה ביותר למניעת זיהום HPV. רוב זיהומי HPV הם זמניים ומתרפאים לבד ללא בעיות קליניות. הדבקות בנגיף HPV היא לא הגורם היחיד לסרטן צוואר הרחם. גורמים אחרים כוללים עישון סיגריות, ריבוי שותפים מיניים, גיל, זיהומים אחרים המועברים במגע מיני, מערכת חיסונית מדוכאת, שימוש ארוך טווח בגלולות למניעת הריון, וגורמים אחרים. פרק הזמן בין זיהום הHPV הראשוני וההתפתחות של סרטן צוואר הרחם הוא בדרך כלל עשרות שנים.‏[8]

חיסון[עריכת קוד מקור | עריכה]

נגד הנגיף פותח חיסון שיעיל נגד חלק מסוגי הפפילומה (זנים 6, 11, 16 ו-18). זנים אלו הם הגורמים לכ-90% מהיבלות בדרכי המין ולכ-70% ממקרי סרטן צוואר הרחם.‏[9]

מנהל מזון והתרופות אמריקניות (FDA) אישר שני חיסונים למניעת זיהום HPV: גרדסיל ® ו-Cervarix ®. החיסון נשאר יעיל למשך 10 שנים לפחות[10].

ארגוני הבריאות מדגישים כי חשוב נשים שחוסנו ימשיכו לעבור בדיקות סקר לסרטן צוואר הרחם. בדיקות פאפ ימשיכו להיות חיוניות לגילוי סרטן צוואר הרחם ושינויים טרום סרטניים.‏[11]

דיון ער על יעילות ובטיחות החיסון נוצר כאשר הועלו מספר מקרים שבהם נערות צעירות חלו, לאחר קבלת החיסון. עם זאת, חקירה של המקרים ומבחנים סטטיסטיים לא הצליחו למצוא קשר בין השניים[12][13].

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 2012 הוכנס החיסון לסל התרופות בישראל. ביוני 2013 הודיע משרד הבריאות כי נערות בוגרות כיתה ח' יוכלו לקבל את החיסון בחינם בלשכות הבריאות המחוזיות[14], אך החיסון לא הוכנס כחובה בתוכנית החיסונים הארצית. בינואר 2014, הורחבה הזכאות לחיסון גם עבור גברים עד גיל 26, המצויים בסיכון גבוה להידבק בנגיף ה- HPV‏[15].

ב-2015 משרד הבריאות הודיע כי החל משנת הלימודים תשע"ו יינתן החיסון גם לנערים.‏[16]

במקביל לכך, נמצא כי שתי מנות של חיסון גרדסיל מספיקות לקבלת חסינות טובה מתחת לגיל 14. לכן בישראל, כמו במדינות אחרות, יינתנו לבני ובנות כיתה ח' שתי מנות בלבד. בני ובנות כיתה ט' ומעלה ימשיכו לקבל שלוש מנות[17].

בנוסף לוויכוח סביב היעילות הרפואית של החיסון, התפתח במערכת החינוך הדתית בישראל ויכוח סביב ההיבט המוסרי-דתי של החיסון, שנועד למנוע מחלה הנובעת, במידה רבה, מקיום יחסי מין עם גברים אחדים, בניגוד לגישה הדתית, הדורשת הימנעות מפעילות מינית עד לחתונה, ומונוגמיה לאחר מכן.‏[18]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ זנים 16, 18, 31, 33, 35, 39, 45, 51, 52, 56, 58, 59, 68, 73 ו-82
  2. ^ זנים 26, 53 ו-66
  3. ^ זנים 6, 11, 40, 42, 43, 44, 54, 61, 70, 72, 81 ו-CP6108
  4. ^ זנים 16 ו-18
  5. ^ זן 31
  6. ^ מנהל התרופות האמריקאי, FDA Patient Safety News: Show #16, June 2003, Expanded Use for HPV Test
  7. ^ המרכז הישראלי לקונדילומה ולנגיף הפפילומה
  8. ^ Quadrivalent Human Papillomavirus Vaccine, CDC - Morbidity and Mortality Weekly Report, March 23, 2007
  9. ^ למה לי להתחסן נגד פפילומה? באתר קופת חולים מכבי
  10. ^ Vaccines: VPD-VAC/HPV/Vaccine FAQ, www.cdc.gov
  11. ^ Human Papillomavirus (HPV) Vaccines, National Cancer Institute
  12. ^ World Health Organization, GACVS Safety update on HPV Vaccines, Geneva, 13 June 2013
  13. ^ ד"ר קרן לנדסמן, מין, סרטן והילדים של כולנו
  14. ^ ארי גלהר, לראשונה: חיסון לסרטן צוואר הרחם בסל התרופות, nrg, מן ה-25.12.12
  15. ^ הרחבת סל שירותי הבריאות 2014 (חוזר מנכ"ל 02/2014)
  16. ^ משרד הבריאות החליט: חיסון הפפילומה יינתן גם לנערים, באתר nana10‏, 9 במרץ 2015
  17. ^ משרד הבריאות, חיסון נגד נגיף הפפילומה - HPV
  18. ^ רוני לינדר-גנץ, עידו אפרתי, בשל התנגדות רבנים והורים, חיסון הפפילומה לא יינתן בחלק מבתיה"ס הדתיים, באתר הארץ, 30 באוקטובר 2013
    רוני לינדר-גנץ, עידו אפרתי, תנועת נאמני תורה ועבודה: התנגדות לחיסון הפפילומה - בורות וחוסר אחריות, באתר הארץ, 30 באוקטובר 2013

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.