נגיף הפפילומה האנושי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןנגיף הפפילומה האנושי
Papilloma Virus (HPV) EM.jpg
מיון מדעי
קבוצה: קבוצה I
משפחה: Papillomaviridae
נגיף הפפילומה האנושי
Papilloma Virus (HPV) EM.jpg
שם בלועזית Human papillomavirus
סיווג
 ‑ ICD-10 B97.7
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine article/219110 
DiseasesDB 6032
MeSH D030361
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

המונח נְגִיף הַפַּפִּילוֹמָה הָאֱנוֹשִׁיאנגלית: Human papillomavirus או HPV) מתייחס לקבוצה של למעלה מ-200 מיני נגיפים המשתייכים למשפחה Papillomaviridae, המדביקים את רקמות העור והריריות בבני אדם ומועברים ביחסי מין. חלק מזני הפפילומה עלולים להיות מסרטנים: הנגיף נחשב לגורם העיקרי לסרטן צוואר הרחם וגורם משני בסוגי סרטן אחרים. עם זאת, למרות אחוזי נשאות גבוהים של זני הנגיף באוכלוסייה (כ־80%), סרטן צוואר הרחם נדיר יחסית (4 מקרים ל־100,000 נשים). קיים חיסון נגד הנגיף.

נזקי הנגיף[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברוב מקרי ההדבקה (כ-90%), נשא הנגיף כלל אינו יודע שנדבק, כיוון שהמערכת החיסונית גוברת על הנגיף ומעלימה אותו בתוך כחצי שנה עד שנתיים ממועד ההדבקה, לרוב ללא שהתפתחו תסמינים גלויים כלשהם. במקרה שהנשא מפתח תסמינים, אלו כוללים לרוב צמיחה של יבלות (המכונות "קונדילומה") או גידולים קטנים (הנקראים "פפילומה") באיברי המין או בפי הטבעת.

באחוז קטן מההדבקות בנגיף עלולה להיות התפתחות סרטנית בעקבות ההדבקה: הנגיף נחשב לגורם העיקרי לסרטן צוואר הרחם וגורם משני בסוגי סרטן אחרים כמו סרטן פי הטבעת, סרטן הפין וסרטן הלוע. הקשר בין הנגיף לסרטן הוא שהנגיף מעורר שינויים בתאים של צוואר הרחם, שעלולים להתפתח עם הזמן לסרטן. קיימים יותר מ-250 זנים של HPV, ומקורות מצביעים על יותר מ-200 תת-זנים. מתוך אלה 15 מסווגים כ"בעלי סיכון גבוה"[1], 3 מסווגים כ"כנראה סיכון גבוה"[2], ו-12 מסווגים כ"סיכון נמוך"[3]. מתוך 15 הזנים המסווגים כבעלי סיכון גבוה, שניים מתוכם[4] מוכרים כגורמים לכ-70% ממקרי סרטן צוואר הרחם, וזן נוסף[5] נחשב לגורם סיכון משמעותי.

הדבקות בנגיף HPV היא לא הגורם היחיד לסרטן צוואר הרחם. גורמים אחרים כוללים עישון סיגריות, ריבוי שותפים מיניים, גיל, זיהומים אחרים המועברים במגע מיני, מערכת חיסונית מדוכאת, שימוש ארוך טווח בגלולות למניעת הריון, וגורמים אחרים. פרק הזמן בין זיהום הHPV הראשוני וההתפתחות של סרטן צוואר הרחם הוא בדרך כלל עשרות שנים.[6]

העברת הנגיף[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההידבקות בנגיף מתבצעת על ידי חיכוך של העור בעת קיום יחסי מין, ולכן שימוש בקונדום אינו מונע הדבקה. קונדום אינו מכסה את כל אזור איברי המין, ולרוב מולבש לאחר שהמגע המיני כבר החל, ולכן קונדום איננו מהווה ערובה נגד הדבקות ב-HPV.[7]

זיהוי הנגיף אצל נשים מתבצע על ידי בדיקת משטח צוואר הרחם (PAP). הסרת הגידולים מתבצעת באמצעות הקפאה בחנקן נוזלי, מחט חשמלית, לייזר או משחה. בחלק מהמקרים, גידולים עלולים לשוב ולהופיע גם לאחר ההסרה.

הפפילומה היא מחלת המין הנפוצה ביותר בעולם המערבי, ומחקרים שנערכו בארצות הברית הראו שכ-26.8% מבני האדם בגילאים 14-59 הם נשאים של הנגיף בכל זמן נתון וכי עד גיל 50 יידבקו 80% מהאמריקאים בלפחות סוג אחד של הנגיף[8]. עם זאת, שכיחות הנגיף נמוכה בהרבה בקרב אנשים המקיימים חיי מין מונוגמיים. מחקרים גם הראו ששכיחות הנגיף, כולל הזנים בעלי סיכון גבוה, נמוך בכ-30% אצל גברים שעברו מילה[9][10][11]. מחקרים אחרים מצאו שהשונות בשיעור ההדבקות בין נימולים לשאינם נימולים הוא תלוי זן, שהיו מספר זנים שהראו הדיבקות נמוכה באופן מובהק בקרב נימולים, אך היו גם זנים בהם שיעור ההדבקות בקרב נימולים היה גבוה יותר[12].

חיסון[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חיסון לנגיף הפפילומה האנושי

נגד הנגיף פותח חיסון שיעיל נגד חלק מסוגי הפפילומה (זנים 6, 11, 16 ו-18). זנים אלו הם הגורמים לכ-90% מהיבלות בדרכי המין ולכ-70% ממקרי סרטן צוואר הרחם.[13]

מנהל מזון והתרופות אמריקניות (FDA) אישר שני חיסונים למניעת זיהום HPV: גרדסיל ® ו-Cervarix ®. החיסון נשאר יעיל למשך 15 שנה לפחות, שזה משך הזמן מאז החל השימוש בו.[14]

ארגוני הבריאות מדגישים כי חשוב שנשים שחוסנו ימשיכו לעבור בדיקות סקר לסרטן צוואר הרחם. בדיקות פאפ ימשיכו להיות חיוניות לגילוי סרטן צוואר הרחם ושינויים טרום סרטניים.[15]

דיון ער על יעילות ובטיחות החיסון נוצר כאשר הועלו מספר מקרים שבהם נערות חלו, לאחר קבלת החיסון. עם זאת, חקירה של המקרים ומבחנים סטטיסטיים לא הצליחו למצוא קשר בין השניים[16][17].

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 2012 הוכנס החיסון לסל התרופות בישראל. ביוני 2013 הודיע משרד הבריאות כי נערות בוגרות כיתה ח' יוכלו לקבל את החיסון בחינם בלשכות הבריאות המחוזיות[18]. בינואר 2014, הורחבה הזכאות לחיסון גם עבור גברים עד גיל 26, המצויים בסיכון גבוה להידבק בנגיף ה- HPV[19].

ב-2015 משרד הבריאות הודיע כי החל משנת הלימודים תשע"ו יינתן החיסון גם לנערים.[20]

במקביל לכך, נמצא כי שתי מנות של חיסון גרדסיל מספיקות לקבלת חסינות טובה מתחת לגיל 14. לכן בישראל, כמו במדינות אחרות, יינתנו לבני ובנות כיתה ח' שתי מנות בלבד. בני ובנות כיתה ט' ומעלה ימשיכו לקבל שלוש מנות[21].

במקביל למתן החיסון התפתח במערכת החינוך הדתית בישראל ויכוח סביב ההיבט המוסרי-דתי של החיסון. מתנגדי החיסון נימקו זאת בכך ש"אין בו צורך עבור נשים הנמנעות מיחסי מין עם כמה גברים".[22]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ זנים 16, 18, 31, 33, 35, 39, 45, 51, 52, 56, 58, 59, 68, 73 ו-82
  2. ^ זנים 26, 53 ו-66
  3. ^ זנים 6, 11, 40, 42, 43, 44, 54, 61, 70, 72, 81 ו-CP6108
  4. ^ זנים 16 ו-18
  5. ^ זן 31
  6. ^ Quadrivalent Human Papillomavirus Vaccine, CDC - Morbidity and Mortality Weekly Report, March 23, 2007
  7. ^ פמי בריאות, וירוס הפפילומה - שאלות ותשובות, פבי בריאות - שירותי בריאות לתלמיד
  8. ^ המרכז הישראלי לקונדילומה ולנגיף הפפילומה
  9. ^ B. Y. Hernandez, Circumcision and Human Papillomavirus Infection in Men: A Site-Specific Comparison, J Infect Dis. 2008 Mar 15; 197(6): 787–794
  10. ^ Larke N. et al., Male circumcision and human papillomavirus infection in men: a systematic review and meta-analysis, J Infect Dis. 2011 Nov;204(9):1375-90
  11. ^ Circumcision's Public Health Benefits, ABC news, January 7, 2011
  12. ^ Male circumcision and the incidence and clearance of genital human papillomavirus (HPV) infection in men: the HPV Infection in men (HIM) cohort study, BMC Infectious Diseases201414:75
  13. ^ למה לי להתחסן נגד פפילומה? באתר קופת חולים מכבי
  14. ^ פמי בריאות, וירוס הפפילומה - שאלות ותשובות, פמי בריאות, שירותי בריאות לתלמיש
  15. ^ Human Papillomavirus (HPV) Vaccines, National Cancer Institute
  16. ^ World Health Organization, GACVS Safety update on HPV Vaccines, Geneva, 13 June 2013
  17. ^ ד"ר קרן לנדסמן, מין, סרטן והילדים של כולנו
  18. ^ ארי גלהר, לראשונה: חיסון לסרטן צוואר הרחם בסל התרופות, nrg, מן ה-25.12.12
  19. ^ הרחבת סל שירותי הבריאות 2014 (חוזר מנכ"ל 02/2014)
  20. ^ משרד הבריאות החליט: חיסון הפפילומה יינתן גם לנערים, באתר של "רשת 13", 9 במרץ 2015 (במקור, מאתר "nana10")
  21. ^ משרד הבריאות, חיסון נגד נגיף הפפילומה - HPV
  22. ^ רוני לינדר-גנץ, עידו אפרתי, בשל התנגדות רבנים והורים, חיסון הפפילומה לא יינתן בחלק מבתיה"ס הדתיים, באתר הארץ, 30 באוקטובר 2013
    רוני לינדר-גנץ, עידו אפרתי, תנועת נאמני תורה ועבודה: התנגדות לחיסון הפפילומה - בורות וחוסר אחריות, באתר הארץ, 30 באוקטובר 2013

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.