לדלג לתוכן

נואוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

נואוס (נהגה לעיתים גם "נוס"; מיוונית: νόος) בפילוסופיה ובדת הוא שכל, תבונה, הכרה או אינטלקט.

בפילוסופיה היוונית הקלאסית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נואוס הוא מושג מרכזי בפילוסופיה היוונית, במיוחד אצל אפלטון ואריסטו, ויש לו משמעויות שונות בהתאם להקשר. הפירוש הבסיסי הוא היכולת להבין, לחשוב ולהשיג ידע, כלומר השכל הגבוה או ההכרה הרוחנית, ה(אגו). בניגוד לחושים או לדמיון, הנואוס נתפס ככלי להשגת אמת עליונה, לעיתים גם על־חושית.

אצל פילוסופים שונים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אצל אפלטון, הנואוס הוא חלק מהנפש שמסוגל לתפוס את עולם האידאות. אריסטו הבחין בין נואוס בתור פועל (אינטלקט אקטיבי, active intellect) לבין נואוס סביל (אינטלקט פסיבי, passive intellect), כשהאינטלקט הפועל הוא נצחי ואלוהי. הניאופלטוניסטים (למשל פלוטינוס) ראו בנואוס עיקרון קוסמי, תבונה אלוהית שממנה נובעים כל הדברים.

בפילוסופיה בעת החדשה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפילוסוף אדמונד הוסרל השתמש בביטוי "נואטי" כדי להתייחס לפעולה מכוונת של התודעה, האמונה, הרצון, שנאה ואהבה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • נואוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ערך זה הוא קצרמר בנושא פילוסופיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.