נוירואנטומיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
האנטומיה של מוח אנושי (חתך חיצי)

נוירואנטומיה הוא ענף באנטומיה החוקר את הארגון המבני של מערכת העצבים.

אצל חוליתנים, מסלולי העצבים מהמוח לשאר חלקי הגוף והמבנה הפנימי של המוח עצמו מסובכים למדי. כתוצאה מכך, נוירואנטומיה התפתח כתחום משל עצמו, אך לעתים הוא עדיין מוגדר כתת-תחום במדעי המוח. חלוקת המוח לאזורים ומבנים מובחנים מוכוונת להבנת התפקוד שלהם. לדוגמה, הרבה מהידע על תפקוד המוח מגיע מבדיקת השפעות הפגיעה במקומות השונים במוח על התפקוד העצבי.

במערכת העצבים המרכזית, ישנה חלוקה בין אזורים של חומר לבן לבין אזורים של חומר אפור. החומר האפור מכיל גרעיני תאי עצב, בנוסף לאקסונים ולדנדריטים הקיימים גם בחומר הלבן. קליפת המוח, הגרעינים הבזליים, וחלקים מחוט השדרה - כולם מכילים חומר אפור. לעומתם, הסיבים המקשרים אזורים שונים במוח, וכן הסיבים המקשרים את המוח עם חוט השדרה, מכילים חומר לבן בלבד.

הסיבה להבדלי הצבע בין החומר הלבן לחומר האפור, נעוצה במיילין העוטף את שלוחות תאי העצב. המיילין הוא מעטפת שומנית לבנה, שמבודדת את שלוחות העצבים אחת מן השנייה. החומר הלבן עשיר במיילין, יחסית לחומר האפור.

מבנה המוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מוח
Gray490.png ערך זה הוא קצרמר בנושא אנטומיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.