חוט השדרה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
איור של מערכת העצבים האנושית. הפס האדום מסמן את חוט השדרה, ובכחול ניתן לראות את העצבים המקשרים אותו עם איברי הגוף.

חוט השדרה או מוח השדרה (TA: Medulla spinalis) הוא חלק מרכזי במערכת העצבים של בעלי חוליות. חוט השדרה הוא המשכו של המוח, ומרכיב יחד איתו את מערכת העצבים המרכזית[1]. חוט השדרה הוא צבר של תאי עצב, אשר מחבר את המוח למערכת העצבים ההיקפית[2].

תפקיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקידו של חוט השדרה הוא לקשר בין המוח לבין מערכת העצבים ההיקפית, שמגיעה אל אברי הגוף השונים[2]. בדרך זו המוח מסוגל לקבל מהאיברים מידע על הסביבה הפנימית והחיצונית, ולשלוח לרחבי הגוף פקודות השולטות על תפקודם של האיברים. מסרים עצביים בחוט השדרה זורמים בשני כיוונים: מידע חושי (בעיקר ממערכת המגע) מגיע מקולטני חישה ברחבי הגוף לכיוון המוח, ואילו פקודות מוטוריות שיוצאות מהמוח נשלחות לעבר שרירי הגוף. חוט השדרה מעביר מסרים תחושתיים ומוטוריים בגוף רק מהצוואר ומטה: השרירים וקולטני החישה באזור הראש וחלק מהשרירים בצוואר, בכתפיים ובגרון מקושרים למוח באמצעות עצבי הגולגולת.

מלבד תפקידו כמקשר בין המוח לגוף, חוט השדרה שולט באופן עצמאי על סוגים שונים של רפלקסים, שהם תגובות מוטוריות לא רצוניות לגירויים. מסיבה זו, אורגניזם שחוט השדרה שלו התנתק מהמוח שלו, עדיין יכול להרחיק איבר מגירוי מכאיב ללא הוראות מלמעלה. ההבדל העיקרי הוא שבמקרה כזה המוח לא יקבל הודעה על ביצוע הפעולה, זאת להבדיל ממצב נורמלי שבו חוט השדרה מחובר למוח ויכול לשלוח לו הודעות[2].

כמו כן, מחוללי תבנית מרכזיים בחוט השדרה מעורבים בשליטה על פעולות מחזוריות כמו הליכה.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלוקת מקטעים של עמוד השדרה
Gray 111 - Vertebral column-coloured.png
רמות המקטעים של עמוד השדרה ותפקודם
רמה תפקוד
C1-C6 מכופפי הצוואר
C1-T1 מיישרי הצוואר
C3, C4, C5 עצבוב הסרעפת (בעיקר C4)
C5, C6 תנועת הכתף; מעלה את הזרוע (שריר הדלתא); כיפוף המרפק (שריר הזרוע הדו ראשי); C6 מסובבת חיצונית את הזרוע
C6, C7 מיישר את המרפק ושורש כף היד; מסובב כלפי מטה את שורש כף היד
C7, T1 מכופף את שורש כף היד
C7, T1 מעצבב שרירים קטנים בכף היד
T1 -T6 שרירים בין-צלעיים והגו מעל המותניים
T7-L1 שרירי הבטן
L1, L2, L3, L4 מכופף הירך
L2, L3, L4 קירוב הירך
L4, L5, S1 הרחקת הירך
L5, S1 S2 ישור הרגל במפרק הירך (שריר העכוז הגדול)
L2, L3, L4 ישור הרגל בברך (השריר הארבע ראשי)
L4, L5, S1, S2 כיפוף הרגל בברך (שרירי מיתר הברך)
L4, L5, S1 כיפוף גבי כף הרגל (השריר השוקתי הקדמי)
L4, L5, S1 ישור אצבעות כף הרגל)
L5, S1, S2 כיפוף כפי של כף הרגל
L5, S1, S2 כיפוף אצבעות כף הרגל

חוט השדרה הוא צביר ארוך ודק של רקמת עצב. בדומה למוח, הרקמה מכילה תאי עצב ותאי גלייה, והיא נחלקת לשני סוגים עיקריים: חומר אפור, שמכיל בעיקר גופי תאים, וחומר לבן שמורכב ברובו מאקסונים. רקמת העצב של חוט השדרה עטופה בשלוש השכבות של קרומי המוח, כאשר בין שתיים מהשכבות נמצא חלל אשר מלא בנוזל מוחי שדרתי.

תרשים חתך רוחבי של חוט השדרה, בו מסומנים אזורי החומר האפור והחומר הלבן. המידע החושי נכנס דרך גנגליון השדרה (13) והשורש הגבי (כחול) אל הקרן הגבית (2), והמידע המוטורי יוצא מהקרן הגחונית (1) אל השורש הגחוני (אדום).

חוט השדרה כולו מוקף ומוגן על ידי החוליות של עמוד השדרה[2]. החוט נמשך מהמוח המוארך ועד לאזור החוליה המותנית הראשונה או השנייה של עמוד השדרה, כך שהוא תופס כ-2/3 מאורך העמוד. בדומה לחוליות המרכיבות את עמוד השדרה, ניתן לחלק גם את חוט השדרה למקטעים, כאשר כל מקטע של חוט שדרה אחראי על איברי חוש ושרירים בגוף שנמצאים בסמוך אליו. מכל מקטע יוצאים עצבי השדרה, שהם העצבים של מערכת העצבים ההיקפית שתפקידם לקשר בין חוט השדרה לאברי הגוף[2]. העצבים עוברים לתוך או מחוץ לחוט השדרה דרך הנקבים הבין-חולייתיים, אשר קיימים בין כל שתי חוליות. מכיוון שחוט השדרה אינו מגיע עד לתחתית עמוד השדרה, חלק מהעצבים שיוצאים מחוט השדרה יורדים כלפי מטה לפני שהם יוצאים מעמוד השדרה. עצבים אלה יוצרים בתחתית עמוד השדרה את מבנה זנב הסוס.

בחתך רוחבי, חלקו החיצוני יותר של חוט השדרה הוא חומר לבן, והוא מכיל אקסונים עולים המעבירים מידע חושי אל המוח ואקסונים יורדים המעבירים פקודות מוטוריות מהמוח. בחלקו הפנימי של חוט השדרה ישנו מבנה דמוי פרפר של חומר אפור. באזור זה קיים ריכוז של גופי תאי עצב, שהם אלו שמקבלים ומעבירים את המידע השייך לאותו מקטע בגוף. במרכז אזור החומר האפור נמצאת התעלה המרכזית של חוט השדרה, שהיא חלל צר המלא בנוזל מוחי שדרתי.

שלוחות החומר האפור בשני צידי חוט השדרה (ה"כנפיים" של הפרפר) נקראות 'קרניים', והן בעלות חלק גבי וגחוני. האקסונים שנכנסים אל הקרן הגבית מהווים את השורש הגבי (Dorsal root) ומעבירים מידע תחושתי לתוך חוט השדרה, ואילו האקסונים שיוצאים מהקרן הגחונית נקראים השורש הגחוני (Ventral root) והם אלו שמעבירים את הפקודות המוטוריות מחוט השדרה לעבר השרירים. השורש הגבי והגחוני מרכיבים יחד את עצבי השדרה שיוצאים משני צידי חוט השדרה. גנגליוני השדרה, שנקראים גם גנגליוני השורש הגבי (Dorsal root ganglia), הם צבירים של גופי תאי עצב שמהווים תחנת ביניים של המידע התחושתי בדרכו לאקסונים של השורש הגבי.

פגיעה בחוט השדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פגיעה בחוט השדרה

פגיעה בחוט השדרה גורמת להפרעה בחוט השדרה או נזק לחומר הלבן או הפרעה במרחב הסיבים שמעבירים תחושה ואיתותים מוטוריים אל המוח ומתוכו. הפגיעה גם פוגמת בחומר האפור בחלקו המרכזי של חוט השדרה, דבר הגורם לאובדן מקטעים של תאי עצב.

פגיעה בעצבי חוט השדרה עלולה לגרום לשיתוק הרגליים או מרכז הגוף. היקף השיתוק משתנה בהתאם למיקום הפגיעה, כך שפגיעה במקום גבוהה תוביל לשיתוק נרחב יותר בהשוואה לפגיעה במקום נמוך[2].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ V. S. Ramachandran, ed. (2012) Encyclopedia of Human Behavior, 2nd ed. Academic Press
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 גריג ר. ג. וזימברדו פ.ג. (2010). מבוא לפסיכולוגיה. הוצאת האוניברסיטה הפתוחה.