נילוטים
 | |
| גברים מבני המסאי, קבוצת נילוטים בטנזניה | |
 מורשת תרבותית בלתי מוחשית | |
|---|---|
| המסורת הפולקלורית של הקלנג'ין, הדת הדינקאית | |
| אוכלוסייה | |
| כ־50 מיליון (הערכה למאה ה־21) | |
| ריכוזי אוכלוסייה עיקריים | |
| דרום סודאן, אתיופיה (אזור גמבלה), אגם ויקטוריה, קניה, אוגנדה, טנזניה, צפון־מזרח הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו | |
| שפות | |
| שפות נילוטיות (נילוטית מזרחית, דרומית, מערבית) | |
| דת | |
| נצרות, אמונות מסורתיות אפריקאיות, אסלאם | |
| קבוצות אתניות קשורות | |
| דינקה, נואר, שילוק, לו, אלור, אנוואק, קלנג'ין, קראמונג', סבאי, מסאי, סמבורו, טורקנה, דאטוגה, others | |
| נוסח תפילה | |
| משתנה לפי דת (נוצרי, מוסלמי, מסורתי) |
הנילוטים הם שבטים שמקורם באזורים הקרובים לנהר הנילוס במזרח אפריקה (ומכאן שמם). חלק מהקבוצות הללו הן לו (אנ'), סארה (אנ'), מסאי, תיגרים, קלנג'ין, דינקה, נואר, שילוקים, אטקר (אנ') ודוברי שפות מאא (אנ'). כל אחת מן הקבוצות האתניות הללו התפצלה מספר פעמים, וישנם שבטי-בת שלא הוזכרו כאן.[1] ישנן טענות שמספר קבוצות אתניות במערב אפריקה, כמו סרר (אנ') מסנגל, מגמביה וממאוריטניה הן חלק מהעמים הנילוטיים.[2]
רוב אוכלוסיית דרום סודאן מורכבת מבני שבטים נילוטיים; גם במצרים חיים בני הקבוצה האתנית. כמו כן, זוהי הקבוצה האתנית השנייה בגודלה באזורים שסביב האגמים הגדולים של אפריקה (במדינות בורונדי, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, קניה, רואנדה, טנזניה ואוגנדה), ואנשיה חיים גם בדרום-מערב אתיופיה.
הנילוטים מאמינים בנצרות ובמספר דתות מסורתיות.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נילוטים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Okoth, Assa; Ndaloh, Agumba (2006). Peak Revision K.C.P.E. Social Studies. Nairobi, Kenya: East African Educational Publishers. pp. 60–62. ISBN 978-9966-25-450-4.
- ^ Diop, Cheikh Anta, « The African origin of civilization: myth or reality», (Ed. & tra. Mercer Cook), Lawrence Hill Book (1974), p. 198, ISBN 978-1-55652-072-3
