נינה ארבור

נינה ארבור
Nina Arbore
לידה	8 באוקטובר 1889; טקוץ', רומניה
פטירה	7 במרץ 1942 (בגיל 52); בוקרשט, ממלכת רומניה
שם לידה	Tamara Nina Arbore
מקום לימודים	האקדמיה לאמנות יפה, מינכן
תחום יצירה	ציור
זרם באמנות	אימפרסיוניזם, Fine Arts Union, פוביזם, נאו-אימפרסיוניזם, Official Salon of Painting and Sculpture
הושפעה על ידי	ניקולאיה ורמונט, אנג'לו יאנק, Friedrich Fehr, קרל שמידט-רוטלוף

תמרה נינה ארבור (באנגלית: Tamara Nina Arbore‏; 8 באוקטובר 1889 – 7 במרץ 1942) הייתה ציירת ומאיירת רומנית, ידועה בתמונות טבע דומם.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביה, זמפיר ואחותה הגדולה, אקטרינה, היו שניהם פעילים פוליטיים ידועים. את שיעורי האמנות הראשונים שלה לקחה מניקולה ורמונט בזמן שלמדה בבתי הספר הציבוריים בבוקרשט. בשנת 1906 נרשמה לאקדמיה לאמנויות יפות במינכן, שם למדה אצל פרידריך פהר ואנג'לו יאנק. לאחר סיום לימודיה נסעה לפריז, שם מצאה משרה בסטודיו של אנרי מאטיס.

עם חזרתה לבוקרשט, קיימה שם את התערוכה האישית הראשונה שלה. יחד עם חברותיה, ססיליה קושיסקו-סטורק ואולגה גרסיאנו, היא הקימה את מה שהיה ידוע בכינוי "גרופ אל סלור טריי דומנה" (קבוצת שלוש גבירות),^[1] כמשקל נגד ל"גרופול סלור פטרו " (קבוצה של ארבעה), המורכבת מניקולה טוניצה, פרנסיסק שיראטו, שטפן דימיטרסקו ואוסקר האן. בשנת 1916 הפכה קבוצתה למייסדי איגוד הפסלים והציירות, בחסות משפחת המלוכה הרומנית.

רבים מציוריה נקנו על ידי אלכסנדרו בוגדן-פיטשטי, מבקר, משורר ואספן אמנות ידוע, שכתב רבות על יצירותיה, והשווה אותה לאמנות ביזנטית קלאסית וליצירות הקואטרוצנטו. הוענק לה פרס ראשון בתערוכה הבינלאומית בברצלונה בשנת 1929.^[2]

המוניטין שלה הועצם על ידי סדרת תחריטים ואיורים בנושא מודעות חברתית שנעשו למגזין Cuvântul Liber במהלך שנות השלושים. רישומיה הופיעו גם ב"רומניה מוניטור".

בנוסף לציורי הקיר שלה, היא סיפקה קישוטים לכנסיית סנט קונסטנטין ואלנה בקונסטנצה ולכנסיית אליהו התשבי בסינאיה. במשך שנים רבות היא השתתפה בתערוכות שערכה חברת האמנויות היפות בסרביה.

היא הייתה גם מורה ב"אקדמיה לאמנות דקורטיבית ", שנוסדה על ידי מ. ה. מקסי.

לאחר הוצאתה להורג של אחותה בשנת 1937, היא פרשה מהחיים הציבוריים. נראה שמותה היה תוצאה של תאונה.