ניקוי השטח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ניקוי השטחרומנית: Curăţirea terenului) הוא המונח הרומני המקורי המקביל למונח הגרמני על הפתרון הסופי.

גופות של יהודים ברחוב ואסילה פונטה ביאשי, בזמן הפרעות

פירוש ניקוי השטח, בפי מנהיגי רומניה בתקופת מלחמת העולם השנייה, היה "סילוק היהודים, לאחר שנלקח מהם כל רכושם, מכל שטח רומני". ההוראות ניתנו בעל פה ויצאו ישירות מהסמכות העליונה, ממרשל יון אנטונסקו ומסגנו, מיכאי אנטונסקו, שהנחו את שרי ממשלת רומניה ואת מפקדי צבא רומניה והז'נדרמריה הרומנית, שהיו זרועות הביצוע ברצח וגירוש יהודי בסרביה ובוקובינה[1].

יון אנטונסקו התחיל להשתמש בנוסח "ניקוי השטח" בהוראות שנתן לקראת פרעות יאשי. באחת מישיבות מועצת השרים של רומניה, ב-15 באפריל 1941, הסביר אנטונסקו לשריו:

” Dau drumul mulțimii sã-i masacreze. Eu mã retrag în cetatea mea și, dupã ce-i masacreazã, pun iarãși ordine“[2] ובתרגום לעברית: אני משחרר את ההמון לשחוט אותם. אני נסוג לתוך המצודה שלי ולאחר ששוחטים אותם אני משיב את הסדר.

הוא אכן פעל כך בפרעות יאשי, נתן הוראה לפינוי כל האוכלוסייה היהודית מהעיר, חבילה אחר חבילה וגם פינוי הנשים והילדים. התוצאה הייתה רצח המוני עליו איש לא נתן את הדין בתקופת אנטונסקו.

גירוש יהודים מבתיהם תחת משמר של חייל במדי הצבא הרומני, בשנת 1941, בשטחי ברית המועצות שנכבשו במלחמה

עם פתיחת המלחמה נגד ברית המועצות וכיבוש בסרביה ובוקובינה, המנהיגים של רומניה היו משוכנעים בניצחון גרמניה הנאצית ובהתאם לכך הודיעו, תחילה לשרי ממשלת רומניה ולאחר מכן לפקידות הממשלתית הבכירה על תוכניותיהם בנושא ניקוי השטח. ב-3 ביולי 1941 נשא מיכאי אנטונסקו נאום במשרד הפנים, נאום שהודפס והופץ כחוברת ובו יש הוראה מספר 10 בנוגע לאוכלוסייה היהודית. הנאום שוחזר לצורכי משפטו של מיכאי אנטונסקו לאחר המלחמה וכך נאמר בו (התרגום לעברית של ז'אן אנצ'ל בספר תולדות השואה - רומניה, בהוצאת יד ושם):

”אנו נמצאים עתה בעיצומה של תקופה המתאימה לשחרור אתני, להתחדשות לאומית ולטיהור אומתנו מכל אותם יסודות הזרים לנשמתה, אשר גדלו פרא ומטילים צל על עתידה. כדי ששעת כושר זו לא תחמוק מידינו עלינו להיות חסרי רחמים... אני מבקש מכם, היו חסרי רחמים. אין כאן מקום להומניטריות מתקתקה וחסרת שחר. מחשש שלא אובן כהלכה בקרב כמה מכם שעדיין עשוים לקדש את המסורת, אני מצדד בהגירה כפויה של כל היסוד היהודי מבסרביה ומבוקובינה; יש לגרש אותו אל מעבר לגבול. אני מצדד גם בהגירה כפויה של היסוד האוקראיני; אין לו מקום כאן בזמנים אלה... ההיסטוריה לא תעניק לנו רגעי חסד אחרים. אם יש צורך בכך, השתמשו במכונות ירייה. ואני אומר כי החוק אינו קיים; נחוקק חוקים מיוחדים... לפיכך, בלי דקדוקי עניות של פורמליות ומתוך חירות גמורה אני נוטל על עצמי את מלוא האחריות המשפטית ואומר לכם: החוק אינו קיים!“[3]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ O istorie ascunsă, de care nu vrem să știm – Holocaustul românesc (ברומנית)
  2. ^ COMISIA INTERNAȚIONALĂ PENTRU STUDIEREA HOLOCAUSTULUI ÎN ROMÂNIA עמוד 247 (ברומנית)
  3. ^ תולדות השואה - רומניה, כרך ראשון, עמוד 540