ניקולה מנצ'ינו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ניקולה מנצ'ינו
Nicola Mancino
לידה 15 באוקטובר 1931 (בן 92)
Montefalcione, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Nicola Mancino עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה איטליהאיטליה איטליה
השכלה אוניברסיטת נאפולי פדריקו השני עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הדמוקרטית-נוצרית באיטליה, מפלגת העם, המפלגה הדמוקרטית, דמוקרטיה וחופש עריכת הנתון בוויקינתונים
הסנאט של הרפובליקה (איטליה)
1996–2001
(כ־5 שנים)
שר הפנים
19921994
(כשנתיים)
פרסים והוקרה
  • אביר הצלב הגדול של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית (18 באפריל 2008)
  • הצלב הגדול של מסדר ההערכה של הרפובליקה של פולין
  • Honorary Knight Grand Cross of the Order of the British Empire עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ניקולה מנצ'ינואיטלקית: Nicola Mancino) הוא פוליטיקאי איטלקי. הוא היה נשיא הסנאט של הרפובליקה (איטליה) בשנים 1996–2001. הוא היה גם נשיא הפרלמנט האזורי של קמפניה מ-1965 עד 1971, מושל קמפניה מ-1971 עד 1972 ושר הפנים מ-1992 עד 1994.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנצ'ינו נולד במונטפלצ'יונה שבפרובינציית אבלינו (נפה) (קמפניה). הוא הפך למזכיר המחוזי הראשון ולאחר מכן למזכיר האזורי של המפלגה הדמוקרטית-נוצרית (איטליה), ונבחר לראשונה לסנאט האיטלקי ב-1976.

שר הפנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 1992 מונה לשר הפנים על ידי ראש הממשלה ג'וליאנו אמאטו. למחרת הוא הושבע על ידי הנשיא אוסקר לואיג'י סקאלפרו. במהלך כהונתו כשר הפנים הוא חתם על צו בשם חוק מנצ'ינו, הקובע את פשע ההסתה לשנאה גזעית, ואשר הביא לסגירתן של אגודות נאו-פשיסטיות רבות. כיום זהו כלי החקיקה העיקרי שמערכת המשפט האיטלקית מציעה לדיכוי פשעי שנאה. הוא שמר על תפקידו כשר הפנים גם הממשלתו של קרלו אזליו צ'אמפי.

בשנת 1994, לאחר פירוק המפלגה הדמוקרטית-נוצרית, הצטרף למפלגת העם האיטלקית (PPI), ושיתף פעולה עם מזכירה, מינו מרטינאצולי. ביולי אותה שנה התנגד לברית עם קואליציית הימין בראשות סילביו ברלוסקוני, וכן התנגד לבחירתו של רוקו בוטיג'ליונה למזכיר PPI.

מאוחר יותר, הוא הפך לחבר בקואליציית דמוקרטיה היא חופש של מפלגות שנולדו מהאגף השמאלי של ה-PPI. לאחר ניצחון קואליציית המרכז-שמאל בראשות רומנו פרודי בבחירות 1996, נבחר מנצ'ינו לנשיא הסנאט האיטלקי, וכיהן ממאי 1996 עד מאי 2001.

הוא המשיך להיות חבר סנאט עד התפטרותו ביולי 2006.

באוגוסט 2006 מונה לסגן נשיא המועצה העליונה של הראשות השופטת תפקיד שמילא עד שנת 2010 ולאחר מכן פרש מהחיים הפוליטיים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ניקולה מנצ'ינו בוויקישיתוף