ניקולה מנצ'ינו
ערך ללא מקורות
| ||
ערך ללא מקורות | |
לידה |
15 באוקטובר 1931 (בן 92) Montefalcione, איטליה | ||
---|---|---|---|
שם לידה | Nicola Mancino | ||
מדינה | איטליה | ||
השכלה | אוניברסיטת נאפולי פדריקו השני | ||
מפלגה | המפלגה הדמוקרטית-נוצרית באיטליה, מפלגת העם, המפלגה הדמוקרטית, דמוקרטיה וחופש | ||
| |||
| |||
פרסים והוקרה | |||
ניקולה מנצ'ינו (באיטלקית: Nicola Mancino) הוא פוליטיקאי איטלקי. הוא היה נשיא הסנאט של הרפובליקה (איטליה) בשנים 1996–2001. הוא היה גם נשיא הפרלמנט האזורי של קמפניה מ-1965 עד 1971, מושל קמפניה מ-1971 עד 1972 ושר הפנים מ-1992 עד 1994.
ראשית חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מנצ'ינו נולד במונטפלצ'יונה שבפרובינציית אבלינו (נפה) (קמפניה). הוא הפך למזכיר המחוזי הראשון ולאחר מכן למזכיר האזורי של המפלגה הדמוקרטית-נוצרית (איטליה), ונבחר לראשונה לסנאט האיטלקי ב-1976.
שר הפנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביוני 1992 מונה לשר הפנים על ידי ראש הממשלה ג'וליאנו אמאטו. למחרת הוא הושבע על ידי הנשיא אוסקר לואיג'י סקאלפרו. במהלך כהונתו כשר הפנים הוא חתם על צו בשם חוק מנצ'ינו, הקובע את פשע ההסתה לשנאה גזעית, ואשר הביא לסגירתן של אגודות נאו-פשיסטיות רבות. כיום זהו כלי החקיקה העיקרי שמערכת המשפט האיטלקית מציעה לדיכוי פשעי שנאה. הוא שמר על תפקידו כשר הפנים גם הממשלתו של קרלו אזליו צ'אמפי.
בשנת 1994, לאחר פירוק המפלגה הדמוקרטית-נוצרית, הצטרף למפלגת העם האיטלקית (PPI), ושיתף פעולה עם מזכירה, מינו מרטינאצולי. ביולי אותה שנה התנגד לברית עם קואליציית הימין בראשות סילביו ברלוסקוני, וכן התנגד לבחירתו של רוקו בוטיג'ליונה למזכיר PPI.
מאוחר יותר, הוא הפך לחבר בקואליציית דמוקרטיה היא חופש של מפלגות שנולדו מהאגף השמאלי של ה-PPI. לאחר ניצחון קואליציית המרכז-שמאל בראשות רומנו פרודי בבחירות 1996, נבחר מנצ'ינו לנשיא הסנאט האיטלקי, וכיהן ממאי 1996 עד מאי 2001.
הוא המשיך להיות חבר סנאט עד התפטרותו ביולי 2006.
באוגוסט 2006 מונה לסגן נשיא המועצה העליונה של הראשות השופטת תפקיד שמילא עד שנת 2010 ולאחר מכן פרש מהחיים הפוליטיים.