ניק גרימשאו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ניק גרימשאו
Nick Grimshaw
Nick Grimshaw 2014.jpg
גרימשאו, 2014
לידה 14 באוגוסט 1984 (בן 36)
מנצ'סטר רבתי, אנגליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 2006–הווה (כ־15 שנים)
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מנחה טלוויזיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת ליברפול עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות T4
The Radio 1 Breakfast Show
Children In Need
Sweat the Small Stuff
The X Factor
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ניקולס פיטר אנדרו גרימשאואנגלית: Nicholas Peter Andrew Grimshaw; נולד ב-14 באוגוסט 1984), הידוע גם בשם גרימי (Grimmy), הוא מגיש טלוויזיה ורדיו אנגלי. הוא ידוע בעיקר בשל הנחיית מגוון תוכניות ב-BBC Radio 1, כולל תוכנית ה-Drivetime הנוכחית שלו, ו-The Radio 1 Breakfast Show בין 2012 ל-2018. הוא ידוע גם בתפקידיו בערוץ 4 בתוכנית T4 וב-The Album Chart Show. בשנת 2015 הוא היה שופט בעונה ה-12 של אקס פקטור בריטניה.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרימשאו הצטרף ל-BBC Radio 1 בספטמבר 2007, המציג את רצועת הנוער של ה-BBC Switch עם ידיד ועמית קרוב, די-ג'יי אנני מק. הוא הנחה את התוכנית במשך 9 חודשים לבדו ואילו מק אירח את משבצת (ארוחת) הצוהריים בסוף השבוע.[1]

מאוקטובר 2008 עד מאי 2009 אירח גרימשאו את תוכנית (ארוחת) הבוקר בסוף השבוע של Radio 1. לאחר מכן המשיך גרימשאו להגיש את משבצת 22:00–חצות ב-BBC Radio 1 ביוני 2009, לאחר עזיבתו של קולין מאריי. הוא התבדח בקביעות כמה זמן יימשך תפקידו ב-BBC Radio 1 והאם אכן יצליח להשלים את הרשימה הארוכה שלו "1000 אלבומים שכולם אומרים שכדאי לך להקשיב להם אבל יש לנו רק זמן להשמיע רצועה אחת אז הנה זה" ("1000 Albums Everyone Says You Should Listen To But We Only Have Time To Play One Track So Here It Is") שהייתה קיימת מדי לילה בתוכניתו. הוא הצליח להגיע למספר 369, לפני שעזב לתוכנית ארוחת הבוקר.[2]

בין הדברים הנוספים שנכללו בתוכניתו היה את "Peace Ponderings" (הרהורי שלום), יוזמה אינטראקטיבית לפתרון בעיות קטנות שמשודרת בתוכנית בימי ראשון בלילה בה השתתף יחד עם אנני מק; "This Week's Musical Showoff" (ההתרברבות המוזיקלית של השבוע), יוזמה אינטראקטיבית לשיתוף מוזיקה חדשה; "Fresh Off Stage" (טרי מחוץ לבמה), ריאיון עם דמות חשובה מעולם אומנויות הבמה; ואת "Monday Night Pop Quiz" (חידון הפופ של יום שני בלילה) של רוב דה בנק, בין מאזין למוזיקאי שהגיע לשיאו במילה פוגענית ששודרה בשידור חי כתשובה הסופית. בין השנים 2010–2012, גרימשאו היה ממלא המקום של המגיש סקוט מילס ב-BBC Radio 1.[דרוש מקור]

The Radio 1 Breakfast Show[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-11 ביולי 2012 הוכרז כי גרימשו יחליף את כריס מוילס הוותיק כמנחה The Radio 1 Breakfast Show.[3] התוכנית החיה האחרונה שודרה ב-12 בספטמבר 2012,[4] אם כי התוכנית האחרונה ששודרה בשם התוכנית הייתה פרק שהוקלט מראש בשם "The 1000 Albums Show".[5] התוכנית הראשונה בהנחיית גרימשו שודרה ב-24 בספטמבר 2012.[6]

בנובמבר 2012, גרימשאו ספג ביקורת מניל פוקס, מגיש תוכנית הבוקר של רדיו מג'יק, על הערות שהגיש לגבי החלטתו של רדיו 1 להשמיט את השיר "Candy" של רובי ויליאמס מרשימת האיי-ליסט של התחנה, על פי הדיווחים בשל היותו "זקן מדי" עבור קהל היעד של התחנה.[7]

כמה ימים לאחר מכן, גרימשאו הופיע בכותרות הצהובונים כאשר אלה טענו כי הוא מסרב לקדם את אלבומה האחרון של ריהאנה משום שהיא ביטלה ראיון עמו – טענה שגרימשאו הכחיש, וציין כי השפלתו נועדה להיות "לשון בלחי".[8]

ב-24 באוקטובר 2013 דווח כי בתוכנית הבוקר של גרימשאו היו מיליון מאזינים פחות מאשר למוילס, וכי נתוני הקהל שלה היו הגרועים ביותר עבור התחנה מזה למעלה מעשור, כאשר BBC Radio 2, BBC Radio 3 ו-BBC Radio 4 הביסו אותה בנתוני המדרוג. באותה תקופה, התוכנית של גרימשאו הייתה קרובה לשיא השלילי של 5.5 מיליון מאזינים, שקבעה שרה קוקס בשנת 2003, לקראת סוף כהונת שלוש השנים שלה בהנחיית התוכנית.[9]

בפברואר 2014, תוכנית הבוקר רשמה הגדלה של יותר מ-700,000 מאזינים, שקבע את מספר המאזינים הממוצע בשבוע ל 6.3 מיליון.[10] עם זאת, ב-15 במרץ 2014 דווח כי גרימשאו איבד 510,000 מאזינים נוספים, בסך שבועי של 5.78 מיליון.[11]

ה-BBC טען כי זה היה חלק מהמטרה למשוך מאזינים צעירים יותר, תוך שהם מתנערים מבני ה-25 ומעלה.[12]

במרץ 2014 הוא השלים נסיעה של 12 שעות באופניים עבור אירוע הצדקה Sport Relief.[13] האירוע גייס יותר מ-115,000 פאונד.[14] בשנת 2014 הוא השתתף גם באירוע Clash of the Titans כחלק מהקבוצה של ג'ון בישופ, Team Bishop.[15]

במאי 2015, תוכנית הבוקר של גרימשאו צנחה ל-5.5 מיליון מאזינים בשבוע, והשתוותה לתוכנית של שרה קוקס במספר הנמוך ביותר של מאזינים בתולדות Radio 1. מפקח התחנה, בן קופר, בירך את גרימשאו באומרו, "אני מרוצה שגרימי עושה את מה שביקשתי ממנו בכך שהוא שומר על הקהל הצעיר שלו ומבריח את בני ה-30 ומעלה."[16] באוגוסט 2016 דווח כי נתוני המאזינים צנחו ל-5.4 מיליון, ירידה של 400,000 לעומת השנה שעברה, מה שהפך אותה לתוכנית הבוקר הכי פחות מואזנת בתולדות התחנה.[17]

ביולי 2017 אישר ה-BBC כי משכורתו של גרימשאו הייתה בסכום של 350,000 ליש"ט – 399,999 ליש"ט.[18]

באוקטובר 2017, תוכנית הבוקר של גרימשאו צנחה ל-4.93 מיליון מאזינים בשבוע, נתוני האזנה הנמוכים ביותר עבור תוכנית הבוקר של Radio 1 מאז החלו הרישומים. המפקח בן קופר הגן על הסטטיסטיקה ואמר שהתוכנית היא עדיין "מותג הנוער הרלוונטי ביותר בבריטניה כיום".[19]

ב-31 במאי 2018 הוכרז כי גרימשאו יעזוב את תוכנית הבוקר ויחליף למעשה את התוכנית עם גרג ג'יימס. המהלך הביא לכך שגרימשאו תפס את מקומה של משבצת 16:00–19:00.[20]

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקריירה של גרימשאו התחילה בערוץ הבידור הבריטי E4, בהנחיית תוכניות יומיות. בספטמבר 2007 הוא עבר לערוץ 4, שם הנחה את תוכנית הבוקר היומית Freshly Squeezed עם אלכסה צ'ונג ולאחרונה גם עם ג'מילה ג'מיל, המשודרת ב-7 בבוקר בימי חול. הזוג המשיך לערוך תוכניות פרסים שונות לטלוויזיה וסיקור אירועי מוזיקה ופסטיבלים עבור ערוץ 4. בנוסף לאירוח תוכנית הרדיו BBC Switch עבור BBC Radio 1, גרימשאו ואנני מק חברו על מנת להנחות את תוכנית המוזיקה Sound עבור BBC Two. הוא הציג את תוכנית ה-Switch Awards הראשונה אי פעם ב-BBC עם קימברלי וולש מ-Girls Aloud ב-BBC One.

בקיץ 2011 אירח גרימשאו סדרה בת 6 חלקים בשידור חי בערוץ 4 בימי שבת, בשם New Look Style the Nation, בה התחרו מעצבי אופנה על תפקיד בחברת New Look.

בשנת 2012 הגיש גרימשאו יחד עם אנני מק את פסטיבל iTunes (כיום פסטיבל Apple Music) לאורך כל ספטמבר עבור ערוץ 4.

ב-30 באפריל 2013, הוא החל להגיש תוכנית פאנל בערוץ BBC Three בשם Sweat the Small Stuff.

ב-2 באוגוסט 2013 אירח גרימשאו תוכנית פאנל חד פעמית בערוץ 4 בשם That Music Show.

בסוף 2013, גרימשאו הופיע בכמה שיותר אופרות סבון שהוא יכול, וצילם תפקידי קמיע באיסטאנדרס, Coronation Street, Emmerdale, Hollyoaks ו-Home and Away.[21] בשנת 2013 הוא קריין את Hotel of Mum and Dad עבור BBC Three.

בשנת 2014 הגיש גרימשאו את The Brits Are Coming, התוכנית שחשפה כמה מהמועמדים בטקס פרסי המוזיקה הבריטית לשנת 2014.

מאז 2014, גרימשאו הוא מנחה אורח מן השורה בתוכנית The One Show.[22]

ב-16 ביוני 2015 נחשף כי גרימשאו יצטרף לעונה ה-12 של אקס פקטור בריטניה כשופט, ויחליף את לואיס וולש. ב-19 בפברואר 2016 הודיע גרימשאו כי לא יחזור לעונה ה-13 של התוכנית והוחלף על ידי וולש.[דרוש מקור]

גרימשאו הופיע בעונה הראשונה של Celebrity Gogglebox ביוני ויולי 2019 לצד אחייניתו ליב.

אומנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרימשאו הביע את התעניינותו באמנות עכשווית ועיצוב תפאורה. בשנת 2016 הוא מכר את אחד מציוריו במסגרת מכירה פומבית סודית למטרות צדקה במהלך יריד האמנות פריז (Frieze Art Fair) בניו יורק.[23]

הוא שגריר של האקדמיה המלכותית לאמנויות. בשנת 2017 הוא הוזמן לעצב עץ חג מולד לרגל 250 שנה לאקדמיה.[24]

מתוך עניין בהפקת מוזיקה חיה, גרימשאו התמחה בכך עם מעצב הבמה אס דבלין בשנת 2017.[25]

עבודה אחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2012 שיחק גרימשאו בהופעת קמיע במהדורה הבריטית של הסרט ראלף ההורס של דיסני, בתפקיד בראד סקוט.

גרימשאו השיק ושפט ב-Column Idol 2014, תחרות שנתית שהוקמה על ידי ארגון הצדקה Media Trust עם העיתון "The Sun" במטרה למצוא כישרונות כתיבה חדשים.[26]

בשנת 2016 הוא הופיע בהופעת קמיע בתור עצמו בסרט Absolutely Fabulous: The Movie.[27]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרימשאו גדל בעיירה אולדהאם, מנצ'סטר רבתי.[28] הוא למד באוניברסיטת ליברפול בין השנים 2002–2005, למד לימודי תקשורת ומדיה, אך נכשל בשנתו האחרונה וסיים את לימודיו עם תעודת השכלה גבוהה (DipHE) ולא עם תואר ראשון.[29] במהלך לימודיו באוניברסיטת ליברפול, גרימשאו היה גם חבר בתחנת הרדיו לסטודנטים של האוניברסיטה, ICON Radio (כיום Liverpool Guild Student Media).

ב-17 באוגוסט 2012, גרימשאו יצא מהארון כהומוסקסואל.[30][31] הוא הופיע במקום השמיני ברשימת 101 הלהט"בים המשפיעים ביותר בבריטניה לשנת 2012 ב-The Independent.[32]

ניק גרימשאו זכה בתואר איש השנה שמתלבש הכי יפה (Best-Dressed Man of the Year) של GQ בשנת 2014 על ידי המהדורה הבריטית של מגזין GQ.[33]

נכון לאוקטובר 2018, ניק גרימשאו נמצא בקשר עם הרקדן והדוגמן משח 'מש' הנרי. הם גרים בצפון לונדון עם שני כלבים.[34]

תמיכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון לשנת 2018, גרימשאו הוא שגריר של אלברט קנדי טראסט, ארגון צדקה המסייע לבני נוער להט"בים חסרי בית.[35][36]

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה כותרת ערוץ תפקיד הערות
2007–2009 Sound BBC Two מנחה שותף 3 עונות
2007 Freshly Squeezed ערוץ 4 מנחה שותף
2008–2012 The Album Chart Show מנחה
2008 Big Brother's Big Mouth מגיש שבוע 4 5 פרקים
2010–2012 T4 מנחה שותף
2012 iTunes Festival מנחה שותף
2012–2015 Children in Need BBC One / BBC Two מנחה שותף
2013–2014 Sweat the Small Stuff BBC Three מנחה 4 עונות
2014 The Brits Are Coming ITV מנחה
2014– The One Show BBC מנחה שותף אורח 3 פרקים
2015 Soundchain MTV מנחה עונה אחת
2015 The X Factor ITV שופט עונה 12
2017 One Love Manchester BBC One מנחה שותף ספיישל טלוויזיה
2017 Harry Styles at the BBC BBC One מנחה ספיישל טלוויזיה

הופעות אורח[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Never Mind the Buzzcocks
  • 8 Out of 10 Cats
  • Celebrity Juice
  • Sunday Brunch
  • Alan Carr: Chatty Man
  • Hollyoaks
  • Celebrity Gogglebox
  • Shopping with Keith Lemon

רדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה תחנה תוכנית
2007–2012 BBC Radio 1 Nick Grimshaw and Annie Mac
2008–2009 Weekend Breakfast
2009–2012 Late Night
2012–2018 The Radio 1 Breakfast Show with Nick Grimshaw
2018–הווה Drivetime

סרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה כותרת תפקיד
2012 ראלף ההורס ד"ר בראד סקוט (גרסת הסרט בבריטניה)
2016 Absolutely Fabulous: The Movie עצמו (הופעת קמאו)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ניק גרימשאו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Grimshaw takes over R1 breakfast" (באנגלית). 24 בספטמבר 2012. בדיקה אחרונה ב-24 ביולי 2019. 
  2. ^ "Radio 1 – Nick Grimshaw – 1000 Albums". BBC. 1 בינואר 1970. אורכב מ-המקור ב-26 February 2014. בדיקה אחרונה ב-24 בספטמבר 2013. 
  3. ^ Anderson, Steve (30 באפריל 2012). "Nick Grimshaw to replace Chris Moyles as Radio 1 breakfast show host". The Independent (London). אורכב מ-המקור ב-11 July 2012. בדיקה אחרונה ב-11 ביולי 2012. 
  4. ^ "BBC Radio 1 – Nick Grimshaw, Grimmy's last EVER evening show on BBC Radio 1". BBC. 12 בספטמבר 2012. אורכב מ-המקור ב-26 February 2014. בדיקה אחרונה ב-24 בספטמבר 2013. 
  5. ^ "BBC Radio 1 – Nick Grimshaw, The 1000 Albums Show". BBC. 13 בספטמבר 2012. אורכב מ-המקור ב-26 February 2014. בדיקה אחרונה ב-24 בספטמבר 2013. 
  6. ^ Mahoney, Elisabeth (24 בספטמבר 2012). "Nick Grimshaw's first Radio 1 breakfast show marks change of direction". The Guardian (באנגלית). ISSN 0261-3077. בדיקה אחרונה ב-24 ביולי 2019. 
  7. ^ "Neil Fox calls Nick Grimshaw a #totalnob". Radio Today. 6 בנובמבר 2012. אורכב מ-המקור ב-11 November 2012. בדיקה אחרונה ב-11 בנובמבר 2012. 
  8. ^ "Nick Grimshaw says Rihanna snub was 'tongue in cheek'". NME. 22 בנובמבר 2012. אורכב מ-המקור ב-28 November 2012. בדיקה אחרונה ב-3 בדצמבר 2012. 
  9. ^ "Nick Grimshaw loses more listeners". bbc.com. BBC. 24 באוקטובר 2013. אורכב מ-המקור ב-22 February 2014. בדיקה אחרונה ב-18 במרץ 2014. 
  10. ^ Sweeny, Mark (6 בפברואר 2014). "Radio 1's Nick Grimshaw adds more than 700,000 listeners". The Guardian (London). אורכב מ-המקור ב-10 March 2014. בדיקה אחרונה ב-18 במרץ 2014. 
  11. ^ Dowell, Ben. "What are Nick Grimshaw's audience figures?". Radio Times (London). אורכב מ-המקור ב-15 May 2014. 
  12. ^ "Grimshaw hailed for listener losses". Belfast Telegraph. 15 במאי 2014. בדיקה אחרונה ב-8 בינואר 2018. 
  13. ^ "Sport Relief: Radio 1's Nick Grimshaw completes 12 hour cycle challenge". bbc.co.uk. 17 במרץ 2014. אורכב מ-המקור ב-18 March 2014. בדיקה אחרונה ב-18 במרץ 2014. 
  14. ^ Longmire, Becca (18 במרץ 2014). "Nick Grimshaw Raises £115,000 For Sport Relief After Completing 12 Hour Bike Ride". entertainmentwise.com. Gigwise. אורכב מ-המקור ב-31 March 2014. בדיקה אחרונה ב-18 במרץ 2014. 
  15. ^ "BBC – Celebrity teams announced for Sport Relief’s Clash of the Titans – Media Centre". www.bbc.co.uk. בדיקה אחרונה ב-24 ביולי 2019. 
  16. ^ Plunkett, John. "Radio 1 loses nearly 1m listeners as Nick Grimshaw hits 12-year breakfast low". The Guardian (London). אורכב מ-המקור ב-29 November 2016. 
  17. ^ "BBC Radio 1 loses a million listeners as Radio 4 hits new high". BBC News. 4 באוגוסט 2016. אורכב מ-המקור ב-4 August 2016. בדיקה אחרונה ב-4 באוגוסט 2016. 
  18. ^ "BBC salaries reveal who highest paid stars are". ITV News. 19 ביולי 2017. אורכב מ-המקור ב-19 July 2017. 
  19. ^ "Nick Grimshaw's Radio 1 show gets worst ever listening figures". BBC News. 26 באוקטובר 2017. אורכב מ-המקור ב-26 October 2017. 
  20. ^ "Nick Grimshaw to quit as host of BBC Radio 1 breakfast show". The Guardian (London). Press Association. 31 במאי 2018. 
  21. ^ Claire Hodgson (25 בנובמבר 2013). "Nick Grimshaw aiming to appear in EastEnders, Emmerdale, Hollyoaks, Coronation Street and Home and Away". The Mirror. אורכב מ-המקור ב-22 December 2015. בדיקה אחרונה ב-13 בדצמבר 2015.  Unknown parameter |df= ignored (עזרה)
  22. ^ Price, Annie (11 בספטמבר 2015). "'Where will he pop up next?' Nick Grimshaw's debut on The One Show isn't a hit with fans". Express.co.uk. בדיקה אחרונה ב-16 בינואר 2017. 
  23. ^ Grimmy on Radio 2 Arts Show 20-Oct-2016 (באנגלית), בדיקה אחרונה ב-31 באוקטובר 2018 
  24. ^ "Crystals, Chocolate and Chipboard: Nick Grimshaw on his Royal Academy of Arts Christmas tree | LOVE". LOVE (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-31 באוקטובר 2018. (הקישור אינו פעיל)
  25. ^ "in conversation: es devlin and hannah barry | The Fifth Sense | i-D". The Fifth Sense (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-31 באוקטובר 2018. 
  26. ^ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-20 December 2014. בדיקה אחרונה ב-14 באוקטובר 2014.  Unknown parameter |df= ignored (עזרה) DJ Nick Grimshaw Launches Column Idol To Encourage Young Writers Good News Shared
  27. ^ Absolutely Fabulous: The Movie, בדיקה אחרונה ב-30 באוקטובר 2018 
  28. ^ Bourne, Dianne (12 ביולי 2012). "Top of the morning: How Oldham lad Nick Grimshaw landed Radio 1's top job". Manchester Evening News. אורכב מ-המקור ב-24 June 2016. בדיקה אחרונה ב-16 בינואר 2017. 
  29. ^ Kelly, Emma (12 באוגוסט 2014). "'My dad will be furious!' Nick Grimshaw discovers he failed degree live on air". Daily Star (London). 
  30. ^ Petridis, Alexis (17 באוגוסט 2012). "Can Nick Grimshaw make Radio 1 feel young again?". The Guardian (London). אורכב מ-המקור ב-30 September 2013. בדיקה אחרונה ב-18 באוגוסט 2012. 
  31. ^ Roberts, Scott. "Radio 1's Grimmy confirms he's gay and would like to date Frank Ocean". Pink News (London). אורכב מ-המקור ב-20 August 2012. בדיקה אחרונה ב-18 באוגוסט 2012. 
  32. ^ "The IoS Pink List 2012". The Independent on Sunday (London). 4 בנובמבר 2012. אורכב מ-המקור ב-24 December 2012. בדיקה אחרונה ב-27 בדצמבר 2012. 
  33. ^ Carvell, Nick. "Style file: Nick Grimshaw". www.gq-magazine.co.uk. בדיקה אחרונה ב-31 באוקטובר 2018. 
  34. ^ Evans, Mel. "Nick Grimshaw looks loved up with boyfriend Meshach Henry as couple walks hand-in-hand". Metro.co.uk (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-18 בפברואר 2019. 
  35. ^ "Nick Grimshaw to host this year's AKT Gala Dinner". The Albert Kennedy Trust (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-30 באוקטובר 2018. 
  36. ^ "Adidas to launch 'Prouder' campaign during London Pride to help fight LGBT youth homelessness". Attitude.co.uk (באנגלית). 23 ביוני 2018. בדיקה אחרונה ב-30 באוקטובר 2018.