ניק פולס
_(cropped1).jpg) | |
| פולס ב-2018 | |
| לידה |
20 בינואר 1989 (בן 35) אוסטין, טקסס, ארצות הברית |
|---|---|
| עמדה | קוורטרבק |
| גובה | 1.98 מטר |
| משקל | 115 קילוגרם |
| מספר | 9 |
| מכללה | אריזונה |
| דראפט | דראפט ה-NFL 2012, פילדלפיה איגלס, סבב 3, מספר 88 |
| קבוצות כשחקן | |
|
2012–2014 2015 2016 2017–2018 2019 2020- |
פידלדפיה איגלס סנט לואיס ראמס קנזס סיטי צ'יפס פילדלפיה איגלס ג'קסונוויל ג'אגוארס שיקגו ברס |
| הישגים כשחקן | |
|
MVP של משחק הסופרבול (סופרבול LII) פרו בול (2013) שיא טאצ'דאונים במסירה במשחק (7) | |
ניקולס אדוארד פולס (באנגלית: Nicholas Edward Foles; נולד ב-20 בינואר 1989) הוא שחקן פוטבול אמריקאי בעמדת הקוורטרבק, המשחק עבור שיקגו ברס בליגת ה-NFL. פולס שיחק פוטבול מכללות עבור אוניברסיטת אריזונה ולאחר מכן נבחר בדראפט ה-NFL של שנת 2012 בסיבוב השלישי על ידי פילדלפיה איגלס. את משחקו הראשון בקבוצה שיחק פולס לאחר שהקוורטרבק המוביל, מייקל ויק, נפצע ולא היה יכול לשחק. בעונה לאחר מכן פולס היה הקוורטרבק המוביל ואף במשחק אחד רשם 7 טאצ'דאונים במסירה, והיה השביעי אי פעם לעשות זאת.
לאחר עונותיו בסיינט לואיס ראמס (כיום לוס אנג'לס ראמס) וקנזס סיטי צ'יפס, פולס חזר לפילדלפיה איגלס בשנת 2017. לאחר שהקוורטרבק המוביל, קארסון וונץ, נפצע ולא היה יכול לשחק, פולס הפך לקוורטרבק המוביל והוביל את קבוצתו לסופרבול LII, שם האיגלס ניצחו את ניו אינגלנד פטריוטס, ופולס אף זכה בתואר ה-MVP של הסופרבול. לאחר עונת הסופרבול, פולס שיחק רק 5 משחקים עבור קבוצתו וחזר להיות הקוורטרבק המשני. עקב כך, פולס עזב את האיגלס ובשנת 2019 חתם בג'קסונוויל ג'אגוארס. בעונת 2020, פולס הועבר לשיקגו ברס, על מנת להיות הקוורטרבק המשני עבור מיטשל טרוביסקי.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פוטבול מכללות[עריכת קוד מקור | עריכה]
פולס נולד וגדל באוסטין, בירת טקסס, ארצות הברית.
בשנת 2007 פולס הצטרף לקבוצת הפוטבול של אוניברסיטת המדינה של מישיגן שם השתתף במשחק אחד, ובו רשם 5 מסירות שהושלמו, לאורך 57 יארדים. בשנת 2008 פולס עבר לשחק עבור אוניברסיטת אריזונה בה נאלץ לא לשחק בעונת 2008 בשל חוקי התאחדות המכללות. את עונתו הראשונה של פולס, עונת 2009, פולס סיים עם 260 מתוך 409 מסירות שהושלמו, לאורך 2,486 יארדים ו-19 טאצ'דאונים. עקב ביצועי המרשימים, בעונת 2010 פולס היה הקוורטרבק המוביל של הקבוצה, ללא עוררין. פולס סיים עם ביצועים מרשימים גם בעונה הזו, עם 3,191 יארדים. בעונת 2011 פולס אף שיפר את ביצועיו וסיים את העונה עם 4,334 יארדים.
| שנה | השלמות | ניסיונות מסירה | אחוזי השלמות | יארדים | טאצ'דאונים | מסירות שנחטפו (אינטרספשנים) |
|---|---|---|---|---|---|---|
| 2007 (מישיגן) | 5 | 8 | 62.5 | 57 | 0 | 0 |
| 2009 | 260 | 410 | 63.4 | 2,486 | 19 | 9 |
| 2010 | 286 | 426 | 67.1 | 3,191 | 20 | 10 |
| 2011 | 387 | 560 | 69.1 | 4,334 | 28 | 14 |
| סה"כ | 938 | 1,404 | 66.8 | 10,068 | 67 | 33 |
NFL[עריכת קוד מקור | עריכה]
פולס נבחר בדראפט ה-NFL של שנת 2012 על ידי פילדלפיה איגלס בסיבוב השלישי במקום ה-88 וחתם על חוזה למשך 4 שנים.
למרות השמועות שלפיהן פולס יפתח במשחק של ערב שני (Monday Night Football) בעונת 2012, המאמן אנדי ריד החליט בסופו של דבר לפתוח עם מייקל ויק, הקוורטרבק הוותיק. בשבוע לאחר מכן, ויק נפצע ולכן לא היה יכול לשחק, דבר שאפשר לפולס לשחק בפעם הראשונה ב-NFL, כנגד דאלאס קאובויס. את המשחק סיים פולס עם 22 הלמות מתוך 32 ניסיונות מסירה לאורך של 219 יארדים וטאצ'דאון אחד. בשבוע 11 במשחק נגד וושינגטון רדסקינס (כיום וושינגטון פוטבול טים), ויק נאלץ להפסיק לשחק ולכן פולס עשה את פתיחתו הראשונה ב-NFL. לקראת סוף העונה, פולס שבר את ידו ולכן לא היה יכול לשחק בהמשך העונה.
לפני עונת 2013, המאמן החדש של הקבוצה, צ'יפ קלי, הכריז שפולס, ויק וקוורטבק נוסף יתחרו על הובלת הקבוצה, ובסופו של דבר התחרות הצטמצמה לויק ולפולס. במשחקי קדם העונה ויק הצטיין בעוד שפולס שיחק ממוצע, ולכן ויק נבחר להוביל את הקבוצה. את משחקו הראשון פולס שיחק נגד ניו יורק ג'איינטס לאחר שויק קרע את שריר מיתר הברך. במשחק זה פולס הוביל את קבוצתו לניצחון בתוצאה 21–36 ועקב ביצועיו המרשימים באותו משחק, הוא נבחר להיות הקוורטרבק הפותח של הקבוצה בשבוע לאחר מכן. כאשר קבוצתו של פולס הגיעה למאזן 6–8 והייתה במקום הראשון בבית המזרחי של חטיבת ה-NFC. במשחק החשוב לאחר מכן נגד שיקגו ברס, פולס וקבוצתו הביסו את היריבה כאשר פולס סיים את המשחק עם 84% השלמה של מסירותיו.[1] יתר על כן, זהו היה משחקו התשיעי באותה עונה עם דירוג מוסר של יותר מ-100. פולס סיים את העונה הסדירה במאזן של 27 טאצ'דאונים ממול 2 אינטרספשנים בלבד כאשר קבוצתו סיימה במאזן 6–10 ועלתה מהמקום הראשון בביתה. האיגלס סיימו את עונתם לאחר הפסד של השנייה האחרונה כנגד ניו אורלינס סיינטס בתוצאה 24–26 והודחו מהפלייאופס. בזכות ביצועיו המרשימים של פולס, הוא נבחר להשתתף בפרו בול של עונת 2013.
לפני עונת 2014, המאמן של קבוצתו של פולס שחרר את התופס עם הביצועים הטובים ביותר של הקבוצה, דשון ג'קסון. אף על פי כן, לפולס עדיין נשארו את ג'רמי מקליין, שהייתה ביניהם כימיה טובה, ואת זאק ארץ, שבזמנו היה בשנתו השנייה בליגה. את משחקו הראשון של פולס באותה עונה כנגד ג'קסונוויל ג'אגוארס, פולס פתח בצורה נוראית, כאשר איבד את הכדור 3 פעמים (מתוכם 2 אינטרספשנים, השווה את כמות האינטרספשנים משנה שעברה) ואת המחצית סיימו פולס וקבוצתו בחיסרון של 17–0. כנגד הציפיות, הם הצליחו להשיב 34 נקודות שלא נענו והפכו את המשחק. פולס סיים את המשחק עם 24 השלמות מתוך 45 ניסיונות לאורך 332 יארדים ו-2 טאצ'דאונים, ביחד עם 3 איבודי כדור. פולס שיחק 8 משחקים בעונה וסיים אותה עם 2,163 יארדים במסירה. עקב כך שביצועי הקוורטרבק השני של הקבוצה, מארק סנצ'נז, היו טובים בהרבה מאלו של פולס, הוא הוחלף בתפקיד הקוורטרבק הראשי.
לפני עונת 2015, פולס הועבר לסיינט לואיס ראמס (כיום לוס אנג'לס ראמס), ביחד עם כמה בחירות בדראפט הקרוב, עבור סאם ברדפורד ובחירת דראפט. הוא חתם לעסקה לשנתיים בסך 24.5 מיליון דולרים אמריקנים. את העונה פולס סיים עם ביצועים רעים ומאזן טאצ'דאונים- אינטרספשנים שלילי. בעקבות בחירת הקוורטרבק ג'ראד גוף בדראפט ה-NFL של עונת 2016 (במקום הראשון בדראפט) פולס ביקש את שחרורו מהקבוצה, ובקשתו אושרה.
בעונת 2016 פולס חתם בקנזס סיטי צ'יפס בחוזה לשנה אחת. הוא לא שיחק הרבה באותה עונה והקבוצה החליטה לא להאריך את חוזה, מה שאומר שהוא הפך לשחקן חופשי בשוק של הליגה.
.jpg)
לאחר עונת 2016, פולס חתם לחוזה למשך שתי שנים עם הקבוצה שבחרה אותו בדראפט, פילדלפיה איגלס, על מנת לגבות את קארסון וונץ, הקוורטרבק המוביל של הקבוצה שנבחר שנה לפני כן במקום השני בדראפט. בשבוע ה-14 של עונת 2017, וונץ קרע את הרצועה הצולבת שלו, ופולס החליף אותו להמשך העונה. בשבוע ה-15, פולס רשם 237 יארדים ו-4 טאצ'דאונים כאשר הוביל את קבוצתו לניצחון על ניו יורק ג'איינטס בתוצאה 29–34. בשבוע ה-17 פולס לא השתתף מכיוון שגם אם יפסידו, פולס וקבוצתו יהיו במקום הראשון בחטיבת ה-NFC, וכך היה. את העונה סיימו האיגלס במאזן 3–13 והעפילו מהמקום הראשון בחטיבת ה-NFC, ודילגו על הסיבוב הראשון של הפלייאופס. בסיבוב השני של הפלייאופס, האיגלס ניצחו את אטלנטה פלקונס בתוצאה 10–15 ופולס רשם באותו משחק 246 יארדים והשלים 23 מתוך 30 הניסיונות שלו. בסיבוב השלישי של הפלייאופס נגד מינסוטה ויקינגס האיגלס גם כן ניצחו בתוצאה 7–38 והעפילו לסופרבול LII. פולס רשם 352 יארדים והשלים 26 מתוך 33 הניסיונות שלו. בסופרבול LII באצטדיון הביתי של מינסוטה ויקינגס, האיגלס התמודדו נגד ניו אינגלנד פטריוטס, מנצחת הסופרבול הקודם, שהובלו על ידי טום בריידי. האיגלס ניצחו בתוצאה 33–41 וזכו בסופרבול.[2] פולס השלים 28 מתוך 43 ניסיונות המסירה שלו, 373 יארדים, 3 טאצ'דאונים במסירה וטאצ'דאון אחד בתפיסה (מהלך שנקרא "פילי ספיישל"[3]). בזכות ביצועיו פולס נבחר להיות ה-MVP של משחק הסופרבול ואף נבנה פסל בדמותו בכניסה לאצטדיון של הקבוצה.
לאחר הזכייה בסופרבול LII, פולס הארך את חוזהו אצל האיגלס בשנה נוספת. בשבוע ה-16 של עונת 2018, פולס רשם 471 יארדים במסירה וטאצ'דאון אחד בניצחון של קבוצתו נגד יוסטון טקסאנס בתוצאה 30–32, ועקף את השיא של דונובן מק'נאב ביארדים במסירה למשחק על ידי קוורטרבק של האיגלס.[4] את העונה סיימו האיגלס במאזן 7–9 ועלו לסיבוב הראשון של הפלייאופס מהמקום השני בבית המזרחי של חטיבת ה-NFC. האיגלס סיימו את עונתם לאחר שניצחו בסיבוב הראשון של הפלייאופס נגד שיקגו ברס, אך הפסידו לניו אורלינס סיינטס ביסבוב השני. בסוף העונה האיגלס שחררו את פולס והוא חזר להיות שחקן חופשי בשוק של הליגה.
לאחר עונת 2018 פולס חתם לחוזה למשך 4 שנים בסך 88 מיליון דולרים אמריקנים עם ג'קסונוויל ג'אגוארס. פולס שיחק רק 4 משחקים בעונת 2019 ובהם לא הראה ביצועים מרשימים.
לפני עונת 2020 פולס עבר לשיקגו ברס, שם התחרה עם מיטשל טרוביסקי על תפקיד הקוורטרבק המוביל. בשבוע ה-5 של עונת 2020 פולס רשם 243 יארדים וטאצ'דאון אחד בניצחון של קבוצתו כנגד טמפה ביי באקנירס, שהובלה על ידי טום בריידי וזכתה בסוף העונה בסופרבול LV, בתוצאה 19–20.
| שנה | קבוצה | משחקים ששוחקו | השלמות | ניסיונות מסירה | אחוזי השלמות | יארדים | טאצ'דאונים | מסירות שנחטפו (אינטרספשנים) |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 2012 | פילדלפיה איגלס | 7 | 161 | 265 | 60.8 | 1,699 | 6 | 5 |
| 2013 | פילדלפיה איגלס | 13 | 203 | 317 | 64.0 | 2,891 | 27 | 2 |
| 2014 | פילדלפיה איגלס | 8 | 186 | 311 | 59.8 | 2,163 | 13 | 10 |
| 2015 | סיינט לואיס ראמס | 11 | 190 | 337 | 56.4 | 2,052 | 7 | 10 |
| 2016 | קנזס סיטי צ'יפס | 3 | 36 | 55 | 65.5 | 410 | 3 | 0 |
| 2017 | פילדלפיה איגלס | 7 | 57 | 101 | 56.4 | 537 | 5 | 2 |
| 2018 | פילדלפיה איגלס | 5 | 141 | 195 | 72.3 | 1,413 | 7 | 4 |
| 2019 | ג'קסונוויל ג'אגוארס | 4 | 77 | 117 | 65.8 | 736 | 3 | 2 |
| 2020 | שיקגו ברס | 9 | 202 | 312 | 64.7 | 1,852 | 10 | 8 |
| סה"כ | 67 | 1,253 | 2,010 | 62.3 | 13,753 | 81 | 83 |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Chicago Bears at Philadelphia Eagles - December 22nd, 2013, Pro-Football-Reference.com (באנגלית)
- ^ Lindsay H. Jones, Eagles dethrone Tom Brady, Patriots for first Super Bowl title in stunner, USA TODAY (באנגלית)
- ^ NFL 100, NFL.com (באנגלית)
- ^ Tribune News Service, Philadelphia Eagles QB Nick Foles breaks Donovan McNabb’s passing record, syracuse, 24 בדצמבר 2018 (באנגלית)
