נלסון (אי, מצרים)
| נתונים גאוגרפיים | |
|---|---|
| מיקום |
מפרץ אבו קיר  |
| קואורדינטות | 31°21′31″N 30°06′22″E / 31.3585°N 30.1062°E |
| שטח | 0.0267 קילומטר רבוע |
| אורך | 0.315 קילומטר |
| רוחב | 0.1 קילומטר |
| נתונים מדיניים | |
| מדינה |
מצרים |
| אוכלוסייה | 0 |
| אזור זמן | UTC+1 |
  | |
נלסון (בערבית מצרית: جزيرة نيلسون) הוא אי הממוקם 4 ק"מ צפונית למפרץ אבו קיר, מול חופי אלכסנדריה במצרים. זהו אתר מקומי לפיקניקים ונופש, והוא המקום של קבוצת קברים של אנשי צבא, נשים וילדים בריטיים המתוארכים למלחמות הנפוליאוניות.
שם האי[עריכת קוד מקור | עריכה]
האי נקרא על שמו של האדמירל הבריטי הוריישו נלסון, שניצח בקרב הימי באבו קיר את אדמירל ברוס, מפקד הצי של נפוליאון בונפרטה, בקרב הנילוס ב-1798.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתקופת שלטונו של אלכסנדר מוקדון, האי נלסון היה צוק ארוך המחובר ליבשה באמצעות לשון צרה. האי היה מיושב עוד לפני שהגיע אלכסנדר מוקדון לחלק הזה.
עבודתם של ארכאולוגים קבעה כי העיר הרקליון (תונוס) הייתה מיושבת מהמאה ה-6 לפנה"ס ועד המאה ה-8 לספירה. בעקבות אסון טבע במאה-8, שתי הערים העתיקות הרקליון וקנוסוס שקעו במפרץ אבו קיר, לא הרחק מהאי נלסון.
השרידים הארכאולוגיים שנמצאו באי מצביעים על חלק מאתר ארכאולוגי ענק, שקוע ברובו מתחת למי ים. חלקו העליון של האי היווה מקום אסטרטגי במפרץ לשלוט על התנועה הימית מהרקליון, שכן זה היה הנמל הגדול ביותר במצרים לפני ייסוד אלכסנדריה.
קברים באי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2000, הארכאולוג האיטלקי ד"ר פאולו גאלו גילה סדרה של קברים על האי. חפירות ומחקרים נוספים (בשיתוף עם ההיסטוריון הבריטי ניק סלופ) קבעו שהקברים הם מקרב הנילוס ב-1798 ומקרב יבשתי נוסף ב-1801. נחשפו שרידי קצינים, מלחים, נחתים, נשים וילדים בריטים.
ב-18 באפריל 2005 נקברו שרידיהם של שלושים מלחים וקצינים של הצי המלכותי שהתגלו באי בבית הקברות בשכונת שאטבי באלכסנדריה. רק גופה אחת, זו של המאסטר והמפקד ג'יימס ראסל, זוהתה באופן ודאי. בקבורה השתתף סר דרק פלמבלי, שגריר בריטניה דאז במצרים; אלן קובדן, הקונסול הכללי לאלכסנדריה בזמנו; גנרל עבד אל סלאם אל מחגוב, מושל אלכסנדריה וצאצא של המפקד ראסל.